טוב לא יודעת למה, אבל אני מרגישה קצת לא בוגרת עם הדיבורים האלה. ובכל זאת אשמח אם תקראו-
אם אני לא אכיר עכשיו מישו, ההורים שלי ישדכו אותי עוד איזה שנה-שנתיים. ואני מאוד מעריכה את זה שהם ידאגו לי, אבל לא באלי שידוך!
אני רוצה למצוא בעצמי את האיש שלי. חוץ מזה- הם ישדכו לי איזה מישהו מהישיבה ההיא שהם חושבים שהיא תתאים לכל המשפחה. לא מתאים לי. זה לא הסגנון שלי.
אני אחרת, אני צריכה מישהו יותר פתוח. מישיבה בכיוון אחר לגמרי. או אולי אפילו לא מישיבה. ואני יכולה איכשהו למצוא אותו בעצמי (ובעז"ה כמובן) אבל אומרים שזה לא טוב חבר בשמינית. צריך לגמור את התיכון, שירות, ואז להתחיל עם זה. זה פוגע, מזיק, ועלול להביא לנפילות. זה נכון. אני גם פוחדת שחלילה אני אפול ואני גם לא חושבת שההורים שלי בעד כל העסק ולא באלי להסתיר מהם עכשיו (חבר זה דבר שקשה מאוד להסתיר מהורים. אין מה לעשות!) קיצור. מה? חבר? עכשיו? שידוך? חבר? אחרי שירות? איך? מה אומרים להורים?
תודה על ההקשבה
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)