יש לי תלמיד אחד,
ממש מתקשה.
הוא דיסלקט+היפראקטיבי,
ויש עליו סטיגמה של "עושה צרות".
בתחילת שנה החלטתי שאני חייבת להגיע אליו
באיזשהיא דרך,כאילו,חשבתי לעצמי,
זה רק ילד!
חיפשתי עם כל מיני אנשים שמכירים אותו
עד שמצאנו נקודה חזקה,ושהוא גם מתחבר אליה-
לצייר.
אני לא אאריך מדי,אבל נתתי לו בכיתה חצי קיר רק שלו-
והוא בוחר מה לתלות בו,וכן 5 דקות בתחילת השיעור לצייר.
הילד פשוט פרח מאז,ומגיע בחשק לכיתה.
אז סתם שנזכור תמיד שהם רק ילדים,
וכמה שנראה לנו שהם אטומים,
אנחנו רק צריכים למצוא מה נוגע בהם...
שנזכה למלא את השליחות שלנו על הצד הטוב ביותר!!!
