אדם שמכיר אדם צדיק וחכם ממנו, וחושב שיש לו שיקול דעת טוב משלו וכו'... מתייעץ איתו במצב של ספק..

מתי שנראה לו...

בין לגבי הלכה ובין לגבי "תחום אפור בהלכה"...

מי מביניכם שקשור לצדיק ויודע מה זה לעשות את דברי הצדיק,

רציתי לשאול מה עושים כשצדיק אומר לעשות דבר המנוגד להלכה או לרוח ההלכה

זה חשוב לי מאוד מאוד,

תודה

וברצינות: יש לזה התייחסות מעשית בגמ' איפשהו.

אבל מותר לעבור על הלכה בהוראת צדיק?

אבל בשביל תשובה אמיתית אני צריכה מישהו שמעריך וקשור לצדיק שיענה.

בבקשה, בבקשה

למה נראה לך שיש צד בעולם שמותר לעבור על הלכה בהוראת צדיק?

("דברי הרב ודברי התלמיד..." וכו' וכו' וכן הלאה וכן הלאה...)

כי יש מרחב בהלכה..

שמושפע מכיוונים מסויימים.. כמו שמי שלא קשור לצדיק יגיד שזה חוסר השתדלות לשאול דברים לא הלכתיים צדיק,

ומי שקשור יגיד שזה רצוי ומבורך.

(נכון, זו דוג' לא הלכתית, אבל מקווה שאת\ה מבין\ה)

ולמה מאנונימי ל?

ועל הלכה שואלים את מי שיודע את ההלכה (גם אם יש פסיקות שונות) ולא את מי שמחובר לסיטואציה. גם אם רב תופס שלא צריך לחיות דרך הצדיק, הוא יכול להגיד לך שכן אפשר לחיות כך.

לא זוכר את מקור הגמ'.

ומה רע באנונימי? (בינתיים כל האנ' בא ממני)

כהוראת שעה בלבד.

במקרה שלך אני לא יודעת במה מדובר.

בכל מקרה יש איזשהו מקום לזה כמו שחז"ל אמרו "גדולה עבירה לשמה ממצווה לשמה" אבל בכל זאת הם לא הדריכו לזה אלא קבעו הרבה מאוד גדרים כדי לא להגיע אפילו למצב שקרוב לעבירה, כי זה מאוד מסוכן.

גם אם את מאוד קרובה לצדיק תבדקי אם זה באמת לשמה ועד כמה זה נגד ההלכה. אמנם אפשר לעשות תשובה אבל "כל האומר אחטא ואשוב...." וגם חבל זה  גורם טימטום הלב והתרחקות מה' יתברך

בנוסף יש כל כך הרבה רבנים וצדיקים גדולים, האם הם מורים נגד ההלכה. למה לדעתך יש מקום להוראה כזו?

הרב שרקי סיפר פעם על איזשהו רב גדול שהורה לתלמידיו לעבור על דברים חמורים, והוא הביא את זה כדוגמא לסכנה שבזה.

שמאל ועל שמאל שהיא ימין" (ירושלמי הוריות א,א)

אבל דברים אלו נאמרו לגביי הסנהדרין בלבד,ולא לכל רב..

וצדיק/רב לא יכול להורות משהו נגד התורה. רק נביא יכול,וגם זה רק בהוראת שעה..

קחי ליד את ליקוטי תפילות, של רבי נתן, ותתחברי.

קשור ויודע מה זה צדיק לפי הבנתי

ב"ה

ואם יש לנו תמהיה לגבי דבריו או כתביו של צדיק בנושא הלכתי מסויים, אז אחד מן השתיים:

1. יש לו סימוכים הלכתיים שאינם ידועים לנו.
2. ו/או לא הבננו היטב את דעתו.

המשיך אולי בסיפור קצר: תלמידי המגיד ביקשו לזכות בגילוי אליהו, רבם הוראה להם לגשת לשער של אחוזת הפריץ, בתאריך של יום הולדתו, ותיאר להם, קרוב לשעה העשירית תצא כרכרה ראשונה ושניה ובדיוק בשעה העשירית תצא כרכרה שלישית ובתוכה אליהו הנביא. ששים ושמחים החסידים התיצבו בצידי השער, עברו כירכרה ראשונה ושניה והם עצרו את השלישית ואמרו אדוני הפריץ נאמר לנו שאליהו הנביא בכירכרה. הפריץ הנזעם, צרח עליהם "יהודונים תפנו את דרכי לפני שהצווה לדרוס אותכם !".

במפח נפש, החסידים חזרו למגיד ושאלוהו מה קרא? ואז הוא בירר איך הם פנו לפריץ? ולאחר בירור אמר להם: "אם היתה לכם אמונה אמיתית בדברי הייתם פונים לאיש בכירכרה כאל אליהו הנביא והוא היה עונה לכם כאליהו, לא אמתם ופניתם לפריץ והוא ענה לכם כמו שפריץ שונא יהודים עונה !"

מכווה שנתתי כיוון, אם לא נא תפרט יותר. (אפשר בפרטי)

ב"ה

ברור שכל הרוצה ללבוש את בגדי המלכות אינו רשאי לעשות זאת ואם יש רמאי שעושה זאת אז צריך לפרסמו ברבים שידע הציבור להתרחק לא מהצדיק מהרמאי !!

שמעתי על רב זצ"ל, מוראה הוראה, לא צדיק במובן המילה, שישב אם זוג שעמד להתגרש כי האישה שהתחזקה והחמירה מאוד בכשרות והבעל נשאר במקומו ולא היה מוכן לכל החומרות האלו, הוא גם רצה לאכול כשר אבל ברמה נמוכה.

בסופו של דבר הרב כתב להם במיוחד עבורם קיצור הלכות מאכלות אסורות, שמי שראה מה שכתוב היה אומר זה רב רפורמי ולא חרדי. בסופו של דבר בני הזוג הלכו לפי ההנחיות שהם קיבלו ונשארו לחיות כמו זוג.

לפעמים מה שנראה מבחוץ כנגד ההלכה בעצם מוגן ומוגן היטב בפוסקים ועל זה נאמר לא עם הארץ חסיד.

מסופר על הבעש"ט שבנה סוכה לפי כל הקולות האפשריות ואכל בה בברכה בלילה הראשון של החג שהחיוב הוא דאורייתא ולשאלת רבים הוא ענה שהסעיפים בשולחן ערוך שהשתמש בהם היו מוזנחים ואם הוא לא היה מקיים אותם אז ספק רב אם מישהוא מעם ישראל היה מקיים אותם עד סוף הדורות.

עד היום יש סיפור שכלל לא מובן, מסופר שהאדמו"ר מקוצק, בליל שבת אחד ניגש לנרות וכיבה אותם אם שתי ידיו, לאחר מכן הסתגר בחדרו עד סוף ימיו, ועד היום אף אחד לא יודע מה קרא. ועל האדמו"ר מקוצק א"א להגיד או אפילו לחשוב שהוא לא היה צדיק אמיתי. יש דברים שהם נשגבים מבינתנו, היחיד שניסה להסביר זאת הוא הסופר אלי ויזל שטוען שכנראה ראה ברוח קודשו את העומד להתרחש בשואה ובעקבות כך עשה את המעשה הנורא, אבל שוב זה רק השארה אין על זה מידע מדוייק.

בתגובתי התכוונתי לכך שהמונח "צדיק" מתקשר (לפחות אצלי) להיבט של עבודת ה'-הדרכה,עצה,תפילה וכדומה.

בענייני הלכה צריכים רב,איש אמת,ירא שמיים,בעל שכל ומידות טובות

(והוא גם יכול להיות "צדיק" בהיבט המקובל על הבריות,זה לא משנה...)

לעיתים, רב גדול עם כתפיים, יכול לתת היתר להקל בהלכה כהוראת יחיד. או לתת פסק הלכה כללי שבמקרה מסויים מותר להקל.

(קולא- משהו שיש פתח להתיר. לא לעבור על הלכה ברורה) אני הייתי מליצה להתיעץ עם מישהו שמבין בהלכה, ויודע מה קולא ומה אסור בכל מצב. 

אבל, אם ביררת טוב, וראית שהוא עובר על הלכה ברורה, או מורה לעבור על הלכה- אז כנראה שיש פה בעיה ואני הייתי מתרחקת ומחפשת לעצמי צדיק אחר שיראה בעיני "כמלאך אלוקים" (וב, מדובר על הלכה ולא על חומרא, או ענין קבלי או מנהג)

ומסופר על שבתאי צבי, שכולם כולל רבנים גדולים האמינו שהוא המשיח. שפעם באו לבקר אותו 2 רבנים, וראו אותו שוכב אפרקדן (שאסור לבנים לשכב ככה) והוא תירץ להם איזה משהו, והם יצאו ואמרו שהוא משיח שקר. רק בגלל הלכה אחת שהוא לא הקפיד עליה! 

מה ה$#%%$& האלה?

עשה לך רב??

דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים?

אנשים יש תורה ב"ה!!

כמו שכבר אמרו פה רק נביא יכול להורות ההפך בהוראת שעה בלבד!!

יש הלכה ביהדות והיא מעל הכול!!

רעות את מוזמנת לשאול את הרב עובדיה,במיוחד הוא יגיד לך אתזה(כידוע באופן כללי הרב עובדיה נגד מנהגים שהשתרשו ובעד לחזור תמיד לשו"ע)!!

ביהדות הצדיק הוא לא במקום הקב"ה.

זה רק בע"ז..

אשם העלם דבר של ציבור..

לא עושים מה שצדיק אומר, עושים מה שהקב"ה אומר. ומסתמא הצדיק יודע יותר טוב ממך מה הקב"ה אומר...

מה ההלכה?

אם כי אולי זו מחלוקת בבלי ירושלמי ("יכול אפילו אמר לך על ימין שהיא שמאל? - ת"ל "לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימין ושמאל")..

זה נאמר על בית דין הגדול בירושלים.

ו... מדובר במקרה שהוא מורה לעשות משהו שהוא מפורש נגד הלכה. הלכה כתובה.

זה שהוא צדיק לא אומר שאנחנו איבדנו את יכולת הקריאה.

זה אומר שצריכים לבחון אותו. ובטח לא לעשות שום דבר נגד התורה וההלכה בהוראתו.

לא אמרתי לעשות משהו נגד ההלכה,

וככלל - איני חסיד או משהו דומה, להפך - 

אלא רק רציתי להעלות סברא להולכים בדרך הזו.

אני מסכים איתך במה שכתבת...

הצדיק חיבק אותי

לא ידעתי מה לעשות

אם זה באמת היה קורה.

צנעת הפרט...

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום