אדם שמכיר אדם צדיק וחכם ממנו, וחושב שיש לו שיקול דעת טוב משלו וכו'... מתייעץ איתו במצב של ספק..

מתי שנראה לו...

בין לגבי הלכה ובין לגבי "תחום אפור בהלכה"...

מי מביניכם שקשור לצדיק ויודע מה זה לעשות את דברי הצדיק,

רציתי לשאול מה עושים כשצדיק אומר לעשות דבר המנוגד להלכה או לרוח ההלכה

זה חשוב לי מאוד מאוד,

תודה

וברצינות: יש לזה התייחסות מעשית בגמ' איפשהו.

אבל מותר לעבור על הלכה בהוראת צדיק?

אבל בשביל תשובה אמיתית אני צריכה מישהו שמעריך וקשור לצדיק שיענה.

בבקשה, בבקשה

למה נראה לך שיש צד בעולם שמותר לעבור על הלכה בהוראת צדיק?

("דברי הרב ודברי התלמיד..." וכו' וכו' וכן הלאה וכן הלאה...)

כי יש מרחב בהלכה..

שמושפע מכיוונים מסויימים.. כמו שמי שלא קשור לצדיק יגיד שזה חוסר השתדלות לשאול דברים לא הלכתיים צדיק,

ומי שקשור יגיד שזה רצוי ומבורך.

(נכון, זו דוג' לא הלכתית, אבל מקווה שאת\ה מבין\ה)

ולמה מאנונימי ל?

ועל הלכה שואלים את מי שיודע את ההלכה (גם אם יש פסיקות שונות) ולא את מי שמחובר לסיטואציה. גם אם רב תופס שלא צריך לחיות דרך הצדיק, הוא יכול להגיד לך שכן אפשר לחיות כך.

לא זוכר את מקור הגמ'.

ומה רע באנונימי? (בינתיים כל האנ' בא ממני)

כהוראת שעה בלבד.

במקרה שלך אני לא יודעת במה מדובר.

בכל מקרה יש איזשהו מקום לזה כמו שחז"ל אמרו "גדולה עבירה לשמה ממצווה לשמה" אבל בכל זאת הם לא הדריכו לזה אלא קבעו הרבה מאוד גדרים כדי לא להגיע אפילו למצב שקרוב לעבירה, כי זה מאוד מסוכן.

גם אם את מאוד קרובה לצדיק תבדקי אם זה באמת לשמה ועד כמה זה נגד ההלכה. אמנם אפשר לעשות תשובה אבל "כל האומר אחטא ואשוב...." וגם חבל זה  גורם טימטום הלב והתרחקות מה' יתברך

בנוסף יש כל כך הרבה רבנים וצדיקים גדולים, האם הם מורים נגד ההלכה. למה לדעתך יש מקום להוראה כזו?

הרב שרקי סיפר פעם על איזשהו רב גדול שהורה לתלמידיו לעבור על דברים חמורים, והוא הביא את זה כדוגמא לסכנה שבזה.

שמאל ועל שמאל שהיא ימין" (ירושלמי הוריות א,א)

אבל דברים אלו נאמרו לגביי הסנהדרין בלבד,ולא לכל רב..

וצדיק/רב לא יכול להורות משהו נגד התורה. רק נביא יכול,וגם זה רק בהוראת שעה..

קחי ליד את ליקוטי תפילות, של רבי נתן, ותתחברי.

קשור ויודע מה זה צדיק לפי הבנתי

ב"ה

ואם יש לנו תמהיה לגבי דבריו או כתביו של צדיק בנושא הלכתי מסויים, אז אחד מן השתיים:

1. יש לו סימוכים הלכתיים שאינם ידועים לנו.
2. ו/או לא הבננו היטב את דעתו.

המשיך אולי בסיפור קצר: תלמידי המגיד ביקשו לזכות בגילוי אליהו, רבם הוראה להם לגשת לשער של אחוזת הפריץ, בתאריך של יום הולדתו, ותיאר להם, קרוב לשעה העשירית תצא כרכרה ראשונה ושניה ובדיוק בשעה העשירית תצא כרכרה שלישית ובתוכה אליהו הנביא. ששים ושמחים החסידים התיצבו בצידי השער, עברו כירכרה ראשונה ושניה והם עצרו את השלישית ואמרו אדוני הפריץ נאמר לנו שאליהו הנביא בכירכרה. הפריץ הנזעם, צרח עליהם "יהודונים תפנו את דרכי לפני שהצווה לדרוס אותכם !".

במפח נפש, החסידים חזרו למגיד ושאלוהו מה קרא? ואז הוא בירר איך הם פנו לפריץ? ולאחר בירור אמר להם: "אם היתה לכם אמונה אמיתית בדברי הייתם פונים לאיש בכירכרה כאל אליהו הנביא והוא היה עונה לכם כאליהו, לא אמתם ופניתם לפריץ והוא ענה לכם כמו שפריץ שונא יהודים עונה !"

מכווה שנתתי כיוון, אם לא נא תפרט יותר. (אפשר בפרטי)

ב"ה

ברור שכל הרוצה ללבוש את בגדי המלכות אינו רשאי לעשות זאת ואם יש רמאי שעושה זאת אז צריך לפרסמו ברבים שידע הציבור להתרחק לא מהצדיק מהרמאי !!

שמעתי על רב זצ"ל, מוראה הוראה, לא צדיק במובן המילה, שישב אם זוג שעמד להתגרש כי האישה שהתחזקה והחמירה מאוד בכשרות והבעל נשאר במקומו ולא היה מוכן לכל החומרות האלו, הוא גם רצה לאכול כשר אבל ברמה נמוכה.

בסופו של דבר הרב כתב להם במיוחד עבורם קיצור הלכות מאכלות אסורות, שמי שראה מה שכתוב היה אומר זה רב רפורמי ולא חרדי. בסופו של דבר בני הזוג הלכו לפי ההנחיות שהם קיבלו ונשארו לחיות כמו זוג.

לפעמים מה שנראה מבחוץ כנגד ההלכה בעצם מוגן ומוגן היטב בפוסקים ועל זה נאמר לא עם הארץ חסיד.

מסופר על הבעש"ט שבנה סוכה לפי כל הקולות האפשריות ואכל בה בברכה בלילה הראשון של החג שהחיוב הוא דאורייתא ולשאלת רבים הוא ענה שהסעיפים בשולחן ערוך שהשתמש בהם היו מוזנחים ואם הוא לא היה מקיים אותם אז ספק רב אם מישהוא מעם ישראל היה מקיים אותם עד סוף הדורות.

עד היום יש סיפור שכלל לא מובן, מסופר שהאדמו"ר מקוצק, בליל שבת אחד ניגש לנרות וכיבה אותם אם שתי ידיו, לאחר מכן הסתגר בחדרו עד סוף ימיו, ועד היום אף אחד לא יודע מה קרא. ועל האדמו"ר מקוצק א"א להגיד או אפילו לחשוב שהוא לא היה צדיק אמיתי. יש דברים שהם נשגבים מבינתנו, היחיד שניסה להסביר זאת הוא הסופר אלי ויזל שטוען שכנראה ראה ברוח קודשו את העומד להתרחש בשואה ובעקבות כך עשה את המעשה הנורא, אבל שוב זה רק השארה אין על זה מידע מדוייק.

בתגובתי התכוונתי לכך שהמונח "צדיק" מתקשר (לפחות אצלי) להיבט של עבודת ה'-הדרכה,עצה,תפילה וכדומה.

בענייני הלכה צריכים רב,איש אמת,ירא שמיים,בעל שכל ומידות טובות

(והוא גם יכול להיות "צדיק" בהיבט המקובל על הבריות,זה לא משנה...)

לעיתים, רב גדול עם כתפיים, יכול לתת היתר להקל בהלכה כהוראת יחיד. או לתת פסק הלכה כללי שבמקרה מסויים מותר להקל.

(קולא- משהו שיש פתח להתיר. לא לעבור על הלכה ברורה) אני הייתי מליצה להתיעץ עם מישהו שמבין בהלכה, ויודע מה קולא ומה אסור בכל מצב. 

אבל, אם ביררת טוב, וראית שהוא עובר על הלכה ברורה, או מורה לעבור על הלכה- אז כנראה שיש פה בעיה ואני הייתי מתרחקת ומחפשת לעצמי צדיק אחר שיראה בעיני "כמלאך אלוקים" (וב, מדובר על הלכה ולא על חומרא, או ענין קבלי או מנהג)

ומסופר על שבתאי צבי, שכולם כולל רבנים גדולים האמינו שהוא המשיח. שפעם באו לבקר אותו 2 רבנים, וראו אותו שוכב אפרקדן (שאסור לבנים לשכב ככה) והוא תירץ להם איזה משהו, והם יצאו ואמרו שהוא משיח שקר. רק בגלל הלכה אחת שהוא לא הקפיד עליה! 

מה ה$#%%$& האלה?

עשה לך רב??

דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים?

אנשים יש תורה ב"ה!!

כמו שכבר אמרו פה רק נביא יכול להורות ההפך בהוראת שעה בלבד!!

יש הלכה ביהדות והיא מעל הכול!!

רעות את מוזמנת לשאול את הרב עובדיה,במיוחד הוא יגיד לך אתזה(כידוע באופן כללי הרב עובדיה נגד מנהגים שהשתרשו ובעד לחזור תמיד לשו"ע)!!

ביהדות הצדיק הוא לא במקום הקב"ה.

זה רק בע"ז..

אשם העלם דבר של ציבור..

לא עושים מה שצדיק אומר, עושים מה שהקב"ה אומר. ומסתמא הצדיק יודע יותר טוב ממך מה הקב"ה אומר...

מה ההלכה?

אם כי אולי זו מחלוקת בבלי ירושלמי ("יכול אפילו אמר לך על ימין שהיא שמאל? - ת"ל "לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימין ושמאל")..

זה נאמר על בית דין הגדול בירושלים.

ו... מדובר במקרה שהוא מורה לעשות משהו שהוא מפורש נגד הלכה. הלכה כתובה.

זה שהוא צדיק לא אומר שאנחנו איבדנו את יכולת הקריאה.

זה אומר שצריכים לבחון אותו. ובטח לא לעשות שום דבר נגד התורה וההלכה בהוראתו.

לא אמרתי לעשות משהו נגד ההלכה,

וככלל - איני חסיד או משהו דומה, להפך - 

אלא רק רציתי להעלות סברא להולכים בדרך הזו.

אני מסכים איתך במה שכתבת...

הצדיק חיבק אותי

לא ידעתי מה לעשות

אם זה באמת היה קורה.

צנעת הפרט...

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו