אולי אם ממש בא לך להתעורר- תשאבי בלילה

אל תהרסי לו את הלילות....

לגמרי לא בנויה לזה. זה או שאני מעירה אותו או שאני משלימה עם המצב.

אז זה ממש התעללות בקטין חסר ישע, הא?

זאת התעללות!

לטובות הנאה שלך... צר לי אבל לא נשמע לי מוסרי בכלל.  היית רוצה שיעירו אותך ויכריחו אותך לאכול כדי לספק איזה רצון של מישהו אחר? אז בגלל שהוא תינוק ולא יכול להתנגד?...

חוץ מהכל, זה גם כזאת ברכה שהוא ישן לילה(טפו טפו טפו....) מיליוני אמהות היו  מתות לזה.... למה לקלקל דבר נפלא?? ליצור הרגלים גרועים? גם של יקיצה סתם (הרי זה לא טבעי לו, זה הרגל שאת רוצה לסגל לו...) וגם של אוכל לא בשעת רעב??? הרגלים גרועים!

בדורנו שיש כ"כ הרבה אפשרויות מניעה טכניות, מה הבעיה למצוא משהו שיעזור לך בלי להזיק לו??

מבחינתי זו רק השאלה המוסרית.

אין משהו אחר שיעזור לי להיות בשמחה ונחת עם בעלי בלי הצורך לחזור כל כך מהר לבאסה של הרחקת מיטות וכו' והתעסקות בבדיקת בדים כשאני רוצה להיות פנויה רגשית ומנטלית לטפל בתינוק ובעצמי אחרי הלידה (מבחינתי היא הייתה רק לפני שנייה)

יש כאלה שאין להן מחזורים גם במצב של הפסקות ארוכות בלילה...

אז אולי את מהן?

אני לא הייתי מעיזה להעיר תינוק בשביל זה...

וכמו שאמרת שאת לא מאמינה בהרגלים- יכול להיות שמהר מאד הוא יחזור לקום לאכול מעצמו ותיגמר לך ההתלבטות

(אחת הבנות שלי ישנה לילה שלם כבר בגיל חודש ופתאום בגיל ארבעה חודשים- זה נגמר...

התפללתי שתחזור לישון רצוף אך שום דבר לא עזר...)

הנושא של מחזוור מאוד אישי. יש נשים שמקבלות תוך הנקה מלאה, ויש כאלו שלא. אני לדוגמא קיבלתי מחזור בשלוש מתוך ארבע לידות רק לאחר שהפסקתי להניק לחלוטין (בערך בגיל שנה, למרות שבסוף הם ינקו רק פעמיים במהלך היום)

כך שיכול להיות שזה לא יעזור בכל מקרה.

זה מניסיון של אחד הילדים שלי (ב"ה רק אחד) שחזר לי המחזור תוך דקה ורבע... והוא היחיד (עד כמה שזכור לי) שישן לילות שלמים בגיל הזה.

וכן, אני יודעת שזה ממש קלסי שילדים בגיל הזה ישנים לילה שלם ובסביבות גיל ארבעה חודשים חוזרים להתעורר בגלל השיניים וכל זה, אז זה מה שהכי מבאס אותי - שבגלל שעכשיו הוא פותח פערים מערכת הפריון שלי תחזור לעצמה מהר מדי, אבל בהמשך ממילא כבר לא ניהנה משינה טובה כי הוא שוב יחזור להתעורר...

של יועצת הנקה, כי הוא גם לא עלה במשקל כמו שצריך, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו וזה לא המצב כרגע. בכל אופן עצם העובדה שחזרתי להניק בלילה לא העלימה את המחזור בחזרה...

אם את לא רוצה מחזור- תקחי גלולות כמו סרזט שבד"כ גורמות שלא יהיה מחזור.

ואני חושבת כמו אני ירשלמית- זה ממש לא פייר כלפי הילד.

בכל מקרה אין מה להציע לי פתרונות אחרים. זה או להעיר אותו או להשלים עם הבאסה. אין שום מצב בעולם שאני חוזרת לסיוט של אמצעי מניעה הורמונלי, בטח ובטח לא אם המוטיבציה היא להיות טהורה! במקרה שלי זו תהיה בדיחה עצובה...

כולנו באותה סירה, כולנו  רוצות להיות טהורות כמה שיותר...

ועדיין לדעתי לא להעיר בשום אופן.

מה שכן? למה שלא תנסי אמצעי מניעה לא  הורמונלי? דוקא בהנקה יש אפשרות לאמצעים חיצוניים שיעילותם עולה בגלל ההנקה?

זה לא יגרום לך לא לקבל מחזור, אבל מצד שני לא יגרום לדימומים...

ולגבי קבלת מחזור.. זה באסה, אבל למרביתנו זאת הנורמה...כמו שרב אמר פעם לבעלי, חצי מהעם מותרים חצי אסורים , סטטיסתית  הכונה.....  כן זה באסה, אבל מצד שני יש כאלה שאומרות שעוד מתגעגעים לזה בתקופת הבלות...

IחיבוקI אני מקוה בשבילך שבכל זאת לא תקבלי (מה שהיה פעם שעברה לא  אומר כלום... כך הבנתי...)

ואני דווקא קראתי בספר של אמונה אלון (נראה לי, זה היה לפני שנים), שהדבר הטבעי זה להיות טהורה - או במעגל הפוריות של הריון-הנקה-הריון-הנקה, או אחרי גיל הפוריות. כך או כך, רוב הזמן אנחנו טהורות. זה היה קסום בעיני כשקראתי. בשבילי מחזור זה אבל כזה, תחושה של החמצה, הנה עוד פעם שהגוף שלי ניסה ליצור הריון אבל אני סירבתי אז הוא לא נקלט...

תנסי לעשות סקר, ותראי כמה מבינינו באמת טהורות רוב הזמן, וגם אם כן, היום אצל רבות זה תוצאה של גלולות ולא של מעגל הפוריות הקסום...

שוב חיבוק, אני באמת מבינה את הקושי, ומקוה שבע"ה הפעם זה יהיה אצך שונה...IנשיקהI

בטח התכוונת להגיד שרובנו לא "מסולקות דמים" רוב הזמן. כי אם סופרים רק ימי טהרה מול ימי טומאה - אז אפילו אם לא נחשיב את כל השנים שיבואו אחרי גיל הפוריות, עדיין זה יוצא בערך חצי-חצי בלי ההריונות וההנקות, וברגע שהיית בהריון אפילו פעם אחת ואפילו אם חזר המחזור מיד - את כבר יותר ימים בטהרה מאשר בטומאה... אז אולי לחישוב כזה אמונה אלון התכוונה.

ולאנונימית - חיבוק. לא סגורה על עצמי מה התשובה הנכונה, אבל מקווה מאוד שתישארי טהורה עוד הרבה חודשים.

שבועים 'כיף כייף..'.

ברור שלא חישבתי את החשבון שאת עשית...

אני ממש לא חושבת כמו כולם..

לדעתי זה כמו שתגידו לבעל לא להעיר אותכם כשהוא חוזר מאוחר בלילה..

כלומר, זה הכיף של התינוק הנהקה.

הוא מקבל מזה הרבה ביטחון וכו.

רוב התינוקות אוכלים תוך כדי שינה. וזאת לא ממש נחשבת "הערה"

חוץ מזה לדעתי זה רחות מהתעללות.אם בזכות זה שהוא יקום לינוק בלילה תהיה לו אמא חזקה בזכות שהיא טהורה..הוא רק ירוויח מזה

אבל...

אנונימית,

הבת שלי ישנה לילה שלם ולא קיבלתי מחזור עד שהיא היתה בת חצי שנה.כך שכנראה זה לא קשור תמיד

מה ההשוואה בין יחסים בין שני מבוגרים בעלי דעה והבנה, ליחסי אם/תינוק כשהאחד תלוי לגמרי בשני ועדיין לא מבין כמעט כלום?!

ועוד משהו, אם התכונת ליחסים הגופניים בין בני זוג,  מה ההשוואה בין הקשר  הזה לקשר הגופני לכאורה שיש בין אם לתינוק, אבל שאין בו מימד אממ.. מיני?... מה הקשר? נכון שיש להנקה ההרבה נספחים חיוביים של מגע ,קרבה, חום וכו'.. ועדיין ההנקה נועדה להזנה., והיא צריכה לענות על הצרכים של התינוק לא של האמא. לפחות לא בעניין הזה. כלומר בודאי שהצורך של האם גם נענה במהלך ההנקה, אבל זה גם סוג של נספח. ההנקה ועדה למען התינוק ולא להיפך.

זה בדיוק כמו שתגידי שאמא שקר לה תפשיט את התינוק כדי להתחמם מגופו... והרי הוא מרויח מזה? זה נשמע לך נורמלי? לי לא.

ירושלמית יקרה, 

א. הגישה שלך של לבוא נגד, היא לא מתאימה למקרה שבו אמא רגישה ומדהימה שואלת שאלה אישית מאוד.

ב. מצטערת מאוד, אבל ההשוואה שלך צורמת עוד יותר.

    ההשוואה הזאת מנסה לומר לאמא שהיא רעה ואכזרית... אז כדאי להיזהר בדברים, כי אם אני הייתי אותה אנונימית שפתחה       את השרשור הייתי נפגעת מאוד מאוד!

ג. ההשוואה של האנונימית שלפניי נראית לי בדיוק במקום והרבה הרבה יותר הגיונית ונעימה משלך.

מצטערת אם פגעתי אך זאת הייתה ההרגשה שלי.

אני לא ממש מתייחסת להודעות אנונימיות. לי לפחות יש את האומץ והכנות לעמוד מאחורי מילותי.

אבל בניגוד לאחרות פה, לא רואה בזה שום דבר פסול, בטח שלא התעללות.

לא הייתי מעירה מטעמי נוחות. לישון לילה שלם, עדיף בעיניי על פני הספק באם-כן-אם-לא מחזור כך ואחרת.

אבל התעללות? ממש לא! הרי סוף כל סוף זה בהחלט טבעי, רגיל ונורמלי לתינוק לקום לאכול בלילה, וזה אפילו טוב עבורו. לגיטמי בהחלט בעיניי לעשות דברים שטובים לילדים שלנו, גם מטעמים אנוכיים.

מעניין שכשעולות פה שאלות הפוכות - איך לגרום לתינוק לישון כל הלילה במיטה שלו, אף אחת לא מרגישה שיש עם זה בעיה, למרות שלרוב הסיבה העיקרית זה הנוחות של האימא (וליתר דיוק הקושי הגדול של האימא באפשרות האחרת.

בכל מקרה, אם את רוצה להניק אותו בלילה אפשר בהחלט לעשות את זה בלי להעיר אותו, אבל כדי שיהיה יעיל צריך כל 3 שעות, לא מספיק פעם בלילה (בעצם זה יכול להיות פעם בלילה, אם את ישנה רק 6 שעות...)

אם הוא לא קם.

ודוקא הנטיה פה בפורום  לעודד אמהות לקום בלילה לתינוק. כולן דוקא עומדות פה ומסבירות בטוב טעם (והן צודקות) כמה זה חשוב להענות לצרכי התינוק וכו'.

אז פתאום כשמדובר בתינוק שהצורך הטבעי שלו -הפוך, זה בסדר??

ועוד משהו, יש הבדל גדול בעיני, מאמא שקורסת בגלל טיפול ממושך בתינוק ואי שינה עקב כך, לאמא שרק רוצה נוחותמסוימת (נוחות לגיטימית, אבל השאלה מה הדרך), ורוצה להשיג את זה דרך התינוק.

בקיצור, כל אי התחשבות בצרכי התינוק והפרעה שלו עקב כך, בכונה תחילה גובלת בעיני בהתעללות. גובלת.

שימי לב שאת המילה התעללות האנונימית הפותחת כתבה ולא אף אחת אחרת.

ואני גם חושבת שזה בהחלט הגיוני להרגיל תינוק לישון לילה שלם.

זה חשוב בהחלט להענות לצרכי התינוק, אבל אני לא חושבת שלהעיר תינוק בן חודשיים לינוק בלילה סותר הענות לצרכי התינוק.

כי תינוק בן חודשים אמור כן לאכול בלילה, וגם אם הוא ישן לילה שלם זה עדין טוב לו לאכול בלילה.

כמו לשם הדוגמא שיש הרבה תינוקות שלא אוהבים להיות על הבטן, ועדין נשים אותם על הבטן כי זה חשוב וטוב להם. לא נגיד שאם הוא לא רוצה, אז כנראה שזה לא טבעי ולא נכון לו. אז נכון שלנו כהורים אין שום רווח אישי מלהניח תינוק על הבטן, אבל כבר כתבתי שבעיניי לגיטימי בהחלט לעשות דברים שנוחים לנו, שהם גם טובים לתינוק.

נכון, האנונימית שפתחה את השרשור כתבה את המילה התעללות, אבל כבר כתבו פה באחד מהשרשורים האחרונים שעם כל תינוק נולד תיק של דאגות ותיק של ייסורי מצפון, לא?

אני אישית לא הייתי מעירה כי חבל לוותר על לילה עם שינה טובה אבל מכירה דעות שממליצות להעיר את התינוק אם הוא לא מתעורר לבד לאכול ככה שיש לך על מי לסמוך...

רוב המדריכים טוענים להפך.

אלו שטוענים שזה טוב, מביאים כהוכחה את העובדה שהתינוק קם?!

הרופאים טוענים שממשקל מסוים (לא זוכרת כמה בדיוק, נראה לי 5+ ק"ג) התינוק אינו זקוק לתזונה במהלך הלילה! ולהפך, מערכת העיכול שלו, זקוקה להפסקה של 6,7 שעות פעם ביממה (ועיף שזה יהיה בלילה...)

בקיצור, מה פתאום ההשואה בין לשים את התינוק על הבטן, שזה כדי לפתח את שי\רירי הכתפים והצואר שלו, ובין להעיר אותו על מנת לאכול, כשהוא אינו זקוק ותובע זאת?

שפעם, כשידענו איך להשתמש בו הוא היה יעיל ואמין. אני מתכוונת כמובן למנגנון של הנקה=מניעה. אם הפותחת של השירשור יודעת שהתוכנית הגאונית של הקב"ה עובדת אצלה כשהיא מניקה כל 3 שעות, למה שהיא לא תשתמש בזה?

אבל עובדה היא שכיום זה לא עובד אצל כולן. כנרהא שגם לכך יש לרבש"ע סיבה.

בכל מקרה אנונימית היקרה (הי, אנחנו מתדיינות כך על גבך... אל תקחי זאת אישית...) כתבה במפורש היא כבר משתמשת באמצעי מניעה אחר., בהתקן, היא רוצה את ההנקה למנוע מחזור כדי להיות טהורה. כך או כך, האמת שאין בעיני שינוי, אני חושבת שחובה להתחשב קודם כל בצרכי הילד, ובודאי שבנושא תזונה, הן כשהמצב הפוך והתינוק קם כל שעתים, והן כשהמצב ב"ה כך, כשהילד ישן לו בנעימים.

גם בלי קשר לשאלת המניעה.

לטווח הקצר, הוא עוזר לשמור על מאגרי ברזל שנחוצים כל כך בשלב הזה. לטווח הארוך, זו אחת מהדרכים שבהן הנקה מורידה סיכון לסרטן השד.

ובקשר להאכלה - אני לא יודת אילו רופאים את מצטטת, אבל הדעה המקובלת היום בין יועצות הנקה היא שתינוק זקוק להאכלות לילה עד גיל שנה. (אם כי גם הן לא אומרות להעיר תינוק שלא מתעורר מעצמו לאכול, כל עוד הוא עבר את השלוש קילו ויונק לפחות שמונה פעמים ביממה.)

בעוד שההנחיה שתינוקות שנולדו קטנים מ2.5 ק"ג להעיר לאכול כל שלוש שעות.

מעולם לא שמעתי שהננקה מונעת סרטן בגלל שלא מקבלים מחזור. אז מי שכן מקבלת, זה לא מגן עליה?

וגלולות שמונעות קבלת מחזור גם כן מגינות?

לגבי הברזל אני יודעת אגב, שבאמת נותנים גלולות למניעת מחזור למי שיש בעיות של איבוד דם עקב מחזורים כבדים.

נכון, מעל 3 קילו לא צריך להעיר באופן יזום, אבל גם לא צריך ליזום גמילת לילה - להפך, זה לא רצוי לפני גיל שנה.

להנקה יש כמה מנגנונים שמפחיתים סיכון לסרטן (לא מונעת, למרבה הצער, רק מפחיתה סיכון - משהו כמו ירידה של 4% סיכון על כל שנת הנקה). אחד מהם כנראה קשור בחומרים שיש בחלב עצמו, אבל אחד קשור גם בהעדר הווסת. בכלל, מצבים של העדר וסת נחשבים כמפחיתים סיכון לסרטן - תחילת הווסת בגיל מאוחר יחסית, אל-וסת בגיל מוקדם יחסית, הריונות והנקות. למשל, אישה שלא הרתה עד גיל 30 נחשבת בסיכון מוגבר ביחס לנשם אחרות. לגבי מניעת וסת מלאכותית, הורמונלית - אם אני מבינה נכון זה במחלוקת, ויש אומרים שבמקרה כזה ההשפעה הפוכה.

על גמילה טבעית.

תשאלי רופא אם להעיר תינוק להאכלת לילה, תינוק גדול אני מתכונת, ותשמעי מה  דעתו.

לגבי הפחתת סיכון לסרטן... ה' ישמור את כל בנות עמ"י.

ההודעות שלך: "מערכת העיכול שלו, זקוקה להפסקה של 6,7 שעות פעם ביממה"

את זה - מעולם לא שמעתי מאף רופא ילדים, ואני יודעת שהמצב הרגיל אצל רוב התינוקות הוא הפוך, שכן אוכלים בלילה, ואני יודעת שיש לזה חשיבות גם מבחינת SIDS ל"ע, וכמובן מבחינה תזונתית, שהרי תינוק אמור להכפיל את משקלו עד גיל חצי שנה ולשלש אותו עד גיל שנה. וכן - זה מחסדי ה' שכך נמנעת לרוב חזרה מוקדמת מדי למעגל הפוריות.

לגבי מה עושים כשזה לא המצב, ותינוק ישן לילה שלם - קטונתי. לא יודעת. אבל זה לא המצב השכיח וזה לא מצב שמומלץ להשתדל להגיע אליו.

(ככה נשמע מדברייך)?

אין לי לב להגיד לך להעיר אותו. אף על פי שיש פה מהעונות לך שכן יש אפשרות לכך מטעמים בסיסים והכרחיים אז אני לא נגד.

בכל אופן מה שכן עצתי אולי שתקחי מוצריים טבעיים הגורמים לשפע חלב!! ובמקרה זה

גם אם את לא מניקה במשך לילה שלם יהיה לך חלב בשפע (אך החסרון היחיד שיגר לך חלב על הבגדים במשך הלילה). וכך את תופסת 2 ציפורים במכה אחת .

מקווה שהועלתי במשהו.

בהצלחה!!

אבל עדיין פה וקוראת אתכן ומחכימה...

ורק אני אגיב קצת שונה.

לפעמים אני מעירה אותו כשאני קמה באמצע הלילה והוא עוד לא התעורר כי לא בא לי לקום חצי שעה אחר כך כדי להניק אותו. והוא אוכל בכיף.

ולפעמים אני קמה באמצע הלילה ונורא נורא מלאה וגם אז אני קצת מעירה אותו.

ואני מודה, שהוא אף פעם לא ישן לילות שלמים אבל לפעמים כשראיתי שעבר המון זמן מאז שהנקתי אותו אני כן מעירה ומניקה.

אני מבינה שאני חריגה פה אבל אני לא מרגישה רע עם זה. הוא שמח, ושבע, וטוב לו. וגם אמא שלו שפוייה בלי מחזור.

אז אני מאוד מבינה אותך. ולא יודעת מה הייתי עושה במצבך. כי אני כן נמצאת בסיטואציה שהוא כן קם בכל מקרה כמה פעמים בלילה.

מה שכתבו למעלה, ואולי כבר כתבו את זה-

את לא צריכה להעיר אותו- פשוט שימי אותו עליך כדי לאכול והוא יאכל מתוך שינה, לא? (לא ניסיתי אבל כך נראה לי)

(ומבינה אותך מאוד שכשאת שניה אחרי לידה לא בא לך לקבל מחזור)

בהצלחה..

 מה המשמעות מבחינתך של לקבל מחזור. עד כמה זה חשוב לך שלא תקבלי? 

מקריאה של דברייך זה נשמע שזה מאוד חשוב לך, אם את מוכנה לקום במיוחד בשביל זה באמצע הלילה, (אבל אולי את קמה בכל מקרה מסיבה אחרת?)

לענ"ד הצורך שלך עוד לא התברר בשרשור הזה, ומכיוון שהצורך עוד לא התברר גם אי אפשר לענות לך בצורה נקייה, מבלי להשלים את החסר שעוד לא נאמר מהעולם שלי, שלא בהכרח תואם את מה שקורה אצלך. 

אולי זה שתהיי טהורה זה לא משהו שסתם בא לך בשביל הסבבה, אלא משהו שנותן לך כוחות, ובסופו של דבר משפיע על הבית וגם עליו? ואולי לא? אין לי מושג.. פשוט חסר לי המידע.. 

כתשובה חלקית, התשובה שלי היא שכן אעשה משהו אגואיסטי בשבילי על חשבון ילדי. כי בסופו של דבר אנחנו יחד מערכת אחת, וחיזוק שלי הוא בעצם בסופו של דבר גם בשבילם. אבל כמובן בצורה מאוזנת, עם גבולות. 

לדוגמא - שבוע עבר הבן שלי בן השנתיים וחצי היה חולה, מקורר. אז לקראת ערב נתתי לו אקמול, כדי שיישן לילה שלם. כי אני הייתי אחרי לילה קשה עם הרבה הפרעות של בן השנתיים וחצי, והייתי זקוקה ללילה שלם בלי הפרעות. אילו לא הייתי מכניסה למערכת השיקולים את עצמי - לא הייתי נותנת לו אקמול. אמנם היה לו חום (נמוך), אך הסבל שלו היה ממש מועט, וללא אקמול הריפוי מהיר יותר, והגוף מתגבר בעצמו, ומתחסן ומתחזק. אבל כן הכנסתי למערכת השיקולים את עצמי, גם כי אני חייבת לשמור על עצמי ולישון, וגם כי כך אוכל להיות יותר שלווה ומלאת כוחות בשבילו במשך היום (הוא לא בגן).

הייתי מציעה לך לבחון את הדברים יחד עם מישהו נוסף או עם עצמך בכתב, ולענות על השאלות הבאות (פירוט והסברים בהמשך):

א. למה חשוב לך להיות טהורה? 

ב. מה זה התעללות?

ג. האם לפי כך להעיר אותו להנקה באמצע הלילה זו התעללות?

ד. האם יש דרך אחרת? - האם יש דרך אחרת להיות טהורה? האם יש דרך אחרת להניק אותו באמצע הלילה מבלי להעיר אותו? האם יש דרך אחרת להסתכל על ההתלבטות הזאת?

פירוט והסברים:

שאלה א' - אחרי שתעני לעצמך - לדוגמא: חשוב לי להיות טהורה כי אני רוצה לקבל כל יום חיבוק מבעלי - תשאלי את עצמך גם על התשובה למה זה חשוב- כלומר לפי הדוגמא: למה חשוב לי לקבל כל יום מבעלי?

שאלות ב' ו-ג' - כרגע 'התעללות' זה מושגי מידי, וגם בשל כך התפתח פה דיון. לאחת זה נראה התעללות, לשנייה לא. ייתכן שזה מפני שכל אחת פה תופסת אחרת הערת ילד באמצע השינה, ייתכן שזה מפני שכל אחת פה תופסת אחרת את המושג התעללות. השאלה היא איך את רואה את הדברים. מה זה התעללות, וכשמוגדר לך ומסודר לך מה זה התעללות מבחינתך - יהיה לך ברור גם אם להעיר אותו זה התעללות או לא. כך יהיה לך גם תמונה ברורה יותר האם זה חשש והאשמת שווא עצמית, או שזה באמת התעללות. 

מאחלת לך שתמשיכי להיטיב עם הילדים שלך כמו שחשוב לך, וגם שתוכלי להיות טהורה לפי רצונך כמה שיותר.. 

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!

אולי תחשבו על כיוון כזה?

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי

ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...

תודה על ההבנה והרעיונות💜

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )

מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

הייתי מנסה להזמין את האחים.

לחשוב על חברים מהעבר, צבא, ישיבה, אולפנה, לימודים. ומנסה לחדש קשרים לאט לאט. וכן יותר להתחבר לקהילה. 

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

אבל אם השיקול הוא רק בטחוני אז אולי גם אלו לא יתאימו לכם.

בנוסף יש יישובים כמו למשל מרכז שפירא, מרחבעם, כמובן תלוי איזור

לגבי ערים יש גרעינים קטנים, שבהם הקהילות קטנות ומחוברות יותר (מכירה בגדרה ובחיפה אם רלוונטי לכם, אני מכירה חלקית אבל שווה לברר.

חיפוש מקום מגורים הוא מסע לדעתי.. לא פשוט ברור

או יקר בטירוף.

למשל מרכז שפירא זה מקום מאוד מאוד יקר...

אנסה לבדוק שוב לגבי מה שכתבת. תודה!

את כפר הרואה, יד בנימין, נחלים, מרכז שפירא, שבי דרום, נראה לי ששומריה וברכיה גם לא ביוש.

ויש גם יישובים בגולן ובעוטף עזה.

שומריה זה בלכיש.

וגם אזעקות כמעט לא

לגמרי אזור רגוע יחסית

בני דקלים,שומריה,נטע,כרמי קטיף

לא יודעת מה הסגנון שלך

אבל ישובים חמודים 

קרובים לקו.

אומנם זה לא מוגדר מסוכן אבל גם לא רחוק מאד מהגבול.

ממליצה להסתכל בגוגל מפות מי שחוששת.

ואם כבר עברו את הקו זה חסר משמעות כמה זה קרוב.. לצורך העניין יש יותר שב"חים בתל אביב מבראש העין למרות שראש העין קרובה יותר..

לק"י

אנחנו גרים בעיר לא קטנה בדרום, שייכים לגרעין משפחות.

אני לא כזה נפגשת עם נשים/ חברות ביומיום, אבל גם כשיש מפגשים ואני הולכת, אני לא כל כך מוצאת את עצמי.

כדאי שתחשבו מה בדיוק אתם מחפשים.

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

אם אתם בסגנון חוצניקי למשל אמריקאי או צרפתי, כדאי לברר על קהילות מתאימות, אצל הרבה יש את הנושא של משפחה בחו"ל ומטבע הדברים הקהילה נותנת תחושת משפחה.

למשל בחשמונאים יש קהילה חוצניקית מבוגרת, לא יודעת איפה יש צעירה, כי אני כבר פחות מעורה בגילאים הצעירים אבל בטוח יש.

בבית שמש נגיד יש כמה קהילות כאלו.

גם בירושלים יש.

יש קהילות מבוססות שהן יותר סגורות וחדשים פחות מוצאים את עצמם בהם,

ויש קהילות שעוד בשלבי בניה או ביסוס ושם שווה להשקיע.

אולי את ברה כרגע סמוך לקהילה וותיקה ולכן פחות מורגש שיש מעטפת והתחדשות.

אולי 20% מתוך 270 אלף תושבים בערך.

יש את השכונות הדתיות כמו כפר אברהם, הדר גנים וקצת במרכז העיר בפיזור .

גבעת שמואל נחשבת עיר דתית לאומית יותר.

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹

ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

ואיזו חשיבה מדהימה.

אכפת לך לשתף למה את חושבת שלקהילה הראשונה לא הצלחת להיכנס ולקהילה השניה כן?

כאילו, זה תלוי קהילה?

תלוי בגישה שלכם?

המחשבות על לעבור קהילה תופסות אותי מאוד לאחרונה, אז זה יעזור לי למחשבה אני חושבת.

רק אם אפשרי לך. 

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם

לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל

ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך

אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

מכל הלב💗

תחפשו מקום שיהיה לכם חברה ותעשו דברים ביחד/ תיפגשו לארוחות מדי פעם, זה דורש עבודה ומאמץ אבל שווה את זה בעיני.

הרבה הצלחה

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.

אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'

מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.

היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.

זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

לק"י

פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

לא צריך מערכת.

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)