כמה לדעתכם / מניסיונכם זוג ללא ילדים צריך להוציא בחודש על מזון? (כולל דברים שנצרכים לבית כמו ניקיון וכ''ו)
אני יודעת שזה לא מהסקרים המעניינים אבל חשוב לי מאד מאד לדעת...
כדי לדעת אם אנחנו נורמאליים...![]()
זה ממש יעזור!
תודה רבה! ![]()
כמה לדעתכם / מניסיונכם זוג ללא ילדים צריך להוציא בחודש על מזון? (כולל דברים שנצרכים לבית כמו ניקיון וכ''ו)
אני יודעת שזה לא מהסקרים המעניינים אבל חשוב לי מאד מאד לדעת...
כדי לדעת אם אנחנו נורמאליים...![]()
זה ממש יעזור!
תודה רבה! ![]()
אני יודעת שאני בעיתית ומוציאה כמעט 1000 ש"ח בחודש רק על קניות בסופר\במכולת.. 
הוצאנו 200 שקל בשבוע שהיינו שבת בבית ובשבועות ללא שבת- פחות.
והיינו ממש חסכנים...
עכשיו חשבתי על זה שממש לא נכון להשוות לזוגות צעירים מלפני כמה שנים כי מחירי כל המזון עלו באופן דרסטי...
אבל כמובן מה שחשוב שתהיו בסדר כלפי עצמכם ותגמרו את החודש כמו שצריך..
הדרך לבדוק עד כמה אני נורמלי זה עד כמה אני עושה שונה ממה שרב העולם עושה
מה אכפת לך כמה אחרים מוציאים, את צריכה לחשוב האם את מוציאה בהתאם לצרכייך ויכולתך. ממילא כולנו שונים גם בצריכה שלנו וגם ביכולות שלנו.
כנראה, אדם נורמלי, הוא אדם שחשוב לו לדעת שהוא נורמלי. מצד שני אדם אוהב להרגיש מיוחד.
וקרוב לודאי שכך אתם, מצד אחד נורמלים ומצד שני מיוחדים.
מקווה שזה עוזר לך.
אני מנהלת את התחום הכלכלי בבית ועושה את הקניות והכל.
בגלל שבעלי לא רואה מחירים וכאלה קשה לו להאמין שהסכום שאנחנו מוציאים בחודש (אנחנו כמעט כל שבת בבית) מגיע ל1000 שקלים על מזון ומוצרים לבית..
ואמרתי לו שיכול להיות שהוא צודק שאני ינסה לברר את העיניין...
(למרות שאני לא מרגישה שאנחנו קונים דברים מיותרים חוץ ממים מינראלים
כי המים פה זוועה!!!!)
בקיצור תודה רבה רבה על התגובות!
כן גם אנחנו ספרדים שאוכל בשבת זה מה שמחכים לו כל השבוע
סתם!
מצד שני אנחנו רק זוג..אז זה עדיין נורמאלי?
אבל תודה רבה עזרת לי...
יפה מאוד תמשיכי להיות מחושבת!!!!!!!!!!!
הלוואי...
אבל בודאי שאת לא מבזבזת ..................
לפי איך שנראה לי
לפחות במזון.......
המוזרהחחח אנחנו כל שבת בבית ואוכלים המון בשרי,(אפילו פעמיים ביום) ולא נראלי שאי פעם עברתי את ה1000 ש"ח בחודש.
סתם חשבתי שזה יותר מידי.
לפעמים אני מעדיף לקנות אוכל מוכן מחוץ לבית מאשר להגיע לבית עייף ורעב.
אצל כל זוג וכל חודש זה משתנה לפי הצרכים, העיקר שצריך לזכור שצרכי שבת מוחזרים מה'
לא נדבר על האוכל מוכן שזה אני חולק עליך!
נדבר על מוצרי שבת!
ה' מדבר על אלה שחיים בחישוב להם הוא מחזיר לא לאלה שמבזבזים סתם.....
מגיעים ל2000 בחודש
תורידי טיטולים ומטרנות
יוצא באיזור ה1500
ואנחנו כן משתדלים לחסוך...
כמו בן ראמיםבואו נפסיק להאמין לחברות הגדולות!!!!!!!!!!
אני נוהג לעשות קניה חודשית {באושר עד} בסך ממוצע של600 כולל מונית
הקניה כוללת בשרים עופות חומרי ניקוי הכל ! לא כולל פירות וירקות!
פעם בשבוע אני עושה קניה של מעדנים ויוגורטים וחלב ממוצע של 40 ש"ח
פעם בשבועיים אני עושה קניה של ירקות ופירות בשוק ממוצע 30 ש"ח
פעם בשבועיים אני קונה לחמניות ופיתות בשוק ממוצע 25 ש"ח
לפעמים אני מוסיף לקנית דגים לשבת משהו עד 80 ש"ח וזה מספיק שתי שבתות?
יוצא סה"כ כ 950
וזה בהגזמה לפעמים אני מוציא פחות.............
והארונות מפוצצים ולא חסר לי מה לאכול
[אני עושה שבת כפעם בחודש... כלומר מי שעושה יותר יתכן שיוציא עוד 100 ש"ח לא יותר............]
גג
אומר שאתם כמעט לא אוכלים פירות וירקות
לך לשוק ותבדוק........ אתה מוזמן גם למקרר שלנו........
מוציאים לא יותר מ800 ש"ח בחודש כולל טיטולים.
[זה יוצא בערך 2 קניות גדולות בחודש כל אחת סביב ה300, ועוד פה ושם במכולת ב100-200]
עשינו חישוב מה באמת אנחנו צריכים בבית, וזה הגיע ל700 ש"ח בחודש, הוספנו 100 ספייר, וככה כל תחילת חודש מוציאים 800 ש"ח, מכניסים למעטפה, ומשלמים רק איתה בסופר. לא אשראי ולא כלום, ככה לא חורגים מזה אף פעם, ומוותרים על דברים מיותרים [בעיקר לקראת סוף החודש, אבל גם, זה כמעט לא קורה כי חושבים כל הכל מהתחלה] -וזה עצה מעולה של פעמונים, מומלץ מאוד פתאום נשאר הרבה כסף בחשבון לדברים אחרים חשובים לא פחות.
חומרי ניקוי ועוד ועוד ועוד הכל בקניה הזאת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואם יש מבצע אני קונה לכמה חדשים.......... ואבקת כביסה אני קונה של 10 קילו........... ואנחנו זוג צעיר ללא ילדים!!!!!!!!!!
אני לא יודע מה שאתם קונים זה די הגיוני אבל זה קצת בצמצום
אני יודע את כל המחירים של אושר עד בעל פה ואני קונה הכי זול............... ומבצעים..............
ברור שאם אני יוריד יוגורטים וממתקים זה יגיע ל 800
אבל אני אוחז שמותר לנשנש ולאכול מעדנים, במידה והתקציב מאפשר....
אם כי אני לא יוציא על מעדן יותר מ 2.8
ואני לא ימרח לי בלחם שוקולד בלבד................
[לפעמים אני לא עושה קניה חודשית עקב שנשאר לי מחודש קודם, פעם אחת עשיתי קניה חודשית ב500 ש"ח]
בס"ד
אנחנו מפרגנים לעצמנו בממתקים ובשטיות ולא מוצאים יותר מ500 בחודש!
וכול יום ארוחה בשרית 
[סתם,סבתא שלי בגלל שאני עובדת עד מאוחר ה' ישמור אותה דואגת לשלוח לי ובעלי ארוחה בשרית כמעט כל יום וזה חוסך לנו המון . ]
כשעושים שבת בבית זה בערך נע בין 600 -750
אם אני לא יאכל על חשבוני ארוחת צהריים ייצא לי כולל שבתות 400 ש"ח.....
במיוחד אם כוללים את שבת, ברמה הבסיסית: לרוב היא מכילה מנת עוף או בשר
או דג..+ ירקות שמחירים האמיר ויאמיר ככל הנראה לפחות בזמן האחרון
כנ"ל למנה אחת לפחות מאותו סוג, במשך השבוע- שכנ"ל גם כאן ברוב הבתים זה הבסיס..
מה גם, שמחירי השוק יקרים..
לי נשמע שהסכום בסדר
ואנחנו כמעט כל יום אוכלים בשרי ונמצאים בבית בערך שבת כן שבת לא.
אני מאוד מאוד מודעת למחירים וקונה הרבה במבצעים- במיוחד דברים שלוקח להם זמן ולא מתקלקלים בקלות. לא תמיד זה טוב כי מלא פעמים יצא לי כבר לזרוק קמח שהתליע ודברים כאלה, אבל מאוד קשה לי שאין לי בבית דברים כשאני צריכה אותם. ובנוסף, אני גם רוב שעות היום מחוץ לבית וקונה לי מלא פעמים כל מיני שטויות..זה לא טוב, לא כלכלי, אבל קשה לי להיגמל מזה(וגם קשה לי להכין סנדויץ' לעבודה כשאני צריכה לצאת לקום מוקדם כ"כ-ואפילו לילה לפני...)
משתדלים בבית להכין כמעט כל יום ארוחה בשרית(אם לא בשרי אז זה כנראה מבחירה שבא לי על ארוחה חלבית...)
מדי פעם גם "קונים" קצת דברים מההורים...ב"ה מסתדרים
.
יש פערים גדולים במחירים לפי הכשרים בעיקר בעופות/ בשר/ דגים גבר שמשפיע מאוד על ההוצאות. (ברמי לוי אפשר לפעמים להשיג עוף ב9 ש"ח לקילו בהכשר רבנות לעומת הכשרים של בד"ץ שהם גבוהים הרבה יותר). לכן נראה לי, שכל אחד צריך באמת לבדוק עם עצמו ולא ביחס לאחרים. הבדיקה העצמית היא בעיקר לראות שלא מבזבזים (מבחן הפח הוא בדיקה חשובה ומועילה)
600 בדרך כלל,
היה חודש בשנה שעברה ש1000, והיו גם 3 חודשים של 400.
כולל טיטולים של פמפרס במבצעים, מטרנה וחומרי ניקוי וכביסה בכמויות, אני מכבסת מלא , שמפו-סבון ...
אחת לחודשיים מקבלים חבילת מטרנה או שתי חבילות, לא יותר, וחבילת טיטולים מההורים. (נחסך ככה 150 ש"ח בחודשיים)
אוכלים פעמיים בשבוע ארוחה בשרית בבית, וארוחה אחת בשרית בשבת.
השאר אוכלים אצל סבתא שגם ככה מבשלת ומזמינה, (מטעמי פדיחה לרוב אני לא מגיעה ואוכלת חלבי בבית)...
מקבלים פעם בשבוע ירקות ופירות מהסבתא, ופעם בחודש חבילת ביצים, לפעמים גם פסטה שימורים ולחם.
קונים כמעט הכל במבצעים.
מותרות :
במבה, שוקולית לעוגה, שוקולד בסיסי, מיץ בתרכיז, מיונז איכותי, גמדים לתינוקת, צ'יפס קפוא ופיצה בסיסית לתנור..
דברים "לא בסדר"....
מסוגלת להכין כמות גדולה של פחמימות (אורז.. בורגול.. פסטה..) כדי שלא יחסר ח"ו,
וחצי נזרק...
קונים הכל בסופר עם מבצעים טובים, ולא מכתתים רגליים...
לא קונים פינוקים שעולים הרבה , כמו עוגיות, מעדנים, ממתקים שווים, מוצרי חלב מעבר לגבינה לבנה ..
בואי נראה אותך מסתדרת עם הוצאות שוטפות בלי לאכול אצל אף אחד............
מספיקה לכם חבילה לחודשיים??
אצלנו הוא גומר חב' בשבוע- גם מטרנה וגם טיטולים.
מטרנה=60 שח. טיטולים=40-50 שח
זה 400+- שקל בחודש.
מספיק לכם 200 שקל לקניות למשפחה??
אנחנו זוג עם תינוקת ומוציאים בין 800 ל 1000 ש"ח בחודש על אוכל. לא כולל טיטולים. ומנסים כמה שיותר לקנות במקומות זולים.
לא קונים שום ממתקים ושטויות.
רוב השבתות בבית. ולא גרים ליד הורים, סבא וסבתא וכו'..
אבל האוכל בבית בריא: כל הפחממות מקמח מלא, אורז מלא, שמן זית ולא סתם שמן, קטניות וכו'., יוגורט, הרבה ירקות.
בעיני חשוב מה מכניסים לגוף כי יכולנו להגיע לסכום נמוך יותר אם היינו קונים פחות בריא. אבל זה לא שווה.
קמח רגיל פשוט לא בריא לגוף.
אני לא קונה ביותר מ36. ולרוב 3 ב100.
כשיש מבצע כזה- אני יכולה לקנות גם 6 ב200..
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן
).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד 
יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:
כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.
אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?
אתם נורמליים.
זו המציאות שלא נורמלית.
אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?
הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?
את נורמלית. אתה נורמלי.
פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?
כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?
התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?
הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?
לא מבינה את עצמך?
שואל מה נסגר איתי?!
תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!
את נורמלית. אתה נורמלי.
ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?
בעיקר חמלה.
הבנה.
לגיטימציה לאנושיות שלנו.
המון חמלה ואהבה.
לעצמי. לאשתי. לאישי.
לקחת נשימה עמוקה
ועוד אחת
להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר
ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.
ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.
ולנסות למצוא עוגנים גם כעת
ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר
לנו, ולזוגיות שלנו.
בשורות טובות ב"ה 🩵🙏
אשמח להמלצות על תחתונים.
אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד
תודה
אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)
לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים
אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,
זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.