מעלה נושא שלא מצוי ממש שמתייחסים או מדברים עליו, אבל הוא קיים,הרבה יותר ממה שיודעים....
את אוהבת. כן, באמת. אהבה שאינה תלויה בדבר, בלי שום סיבה. ככה.
את מתגעגעת לפעמים, רוצה לראות, לחבק.
את אוהבת אותה.
וכן, את יודעת שזה קצת מוזר, ושמשהו כאן לא בסדר אם תשווי לעולם הנורמלי.
אבל בעצם, הרי יש עוד כאלה כמותכן, לא? ואפשר אח"כ להמשיך הלאה בחיים וזה בסדר. וחוצמזה, מי אמר שזה לא בסדר? מי הוא זה שקובע מה מותר ומה לא בתחום שכזה?!
את אוהבת אותה ומרגישה שהיא עושה לך טוב. בעצם, אם נודה על האמת - את שירי האהבה שמתנגנים ברדיו היית מקדישה לה בלב שלם. (רק בשינוי קטן למילה "את" במקום אתה)..
את מרשה לעצמך לבטא מה את מרגישה כלפיה, בלי להסס יותר מידי. 'והרי גם לחברות אחרות אני אומרת שאני מתגעגעת!' את מצטדקת. 'וזה אפילו יותר טוב מחבר, כי אם יש נגיעה - אני לא עוברת על איסור נגיעה או משו'...
אחח, את כבר מבולבלת.
את לא יודעת מה הגבול שצריך להיות - כי כמו שאמרנו - מי קובע מהו? ויותר מכך, את גם לרגע לא בטוחה שאת רוצה גבול.
כי טוב לך ככה איתה. היא עוזרת לך, ומבינה אותך יותר מכל אחת אחרת.
ובעצם זה לא שננעלת מחברה בגלל זה, יש לך עדיין עוד חברות ואת גם איתן מסתדרת ואוהבת אותן, אז זה בסדר להיות חברה שלה.
אז בשביל מה בעצם להפסיק?
את יודעת מה?
תמשיכי, זה בסדר. אני לא אהיה זו שאחייב אותך להפסיק. את גם לא יודעת איך מפסיקים לאהוב ואם בכלל חייב להפסיק או רק צריך לשנות משהו..
ואומר לך למה כן להמשיך? כי אני יודעת שיש שיטה בחיים שמעודדת "ניסוי וטעייה" - "אז אני אטעה, ואז אני אתקן - כך לומדים!" את אומרת.
אז רק שתדעי נשמה שיש שיש בך סוג של מזוכיזם אם את נהנית לגרום לעצמך סבל - עכשווי או עתידי.
רק שתדעי שאת עשויה להגיע לשלב שבו את לא תוכלי לתקן לבד. את תצטרכי כבר עזרה רצינית ומקצועית הרבה יותר.
ועוד משהו. תדעי שיש גם מושג של נזק בלתי הפיך, באמת. גם אם יש שטוענים אחרת.
אדם חכם אמר לי פעם "אל תפריעי למי שאת עכשיו להפריע למי שאת יכולה להיות בעתיד". אז תדעי שיש סיכוי גבוה שזה מה שאת עושה.
כן, אני יודעת שסיבכתי אותך יותר. אני יודעת שעכשיו את באמת כבר לא יודעת מה לעשות ומה להעדיף על מה. אני יודעת שעכשיו קשה לך יותר.
אהה, גרמתי לך לקצת יותר מחשבה ומצפון? ומי אמר שזה לא מה שהתכוונתי לעשות?
)