ר' נתן לא היה הולך עם שטריימל אלא עם קסקט, ושבפורים הלבישו עליו בעל כורחו את השטיירמל הוא נאנח והתבטא "למה הם שמים לי את השועל הזה על הראש?!". (מובא שיח שרפי קודש)
גם ר' לוי יצחק בנדר ממאה שערים לא היה הולך עם שטריימל אלא עם קסקט, ורק כשהסבירו לו בשביל כבוד שם רבינו שילך עם השטריימל אז הסכים (מפני שהיה אז ראש החבורה).
כמה שקר יש בעולם הזה, והמפתיע והמצער שגם בתוך ברסלב, אדם יכול לחזור בתשובה ולהסתפר ולהשאיר מהשיער הארוך שלו פאות ארוכות, לשים כיפת "פונפון" וכבר נהיה ברסלב וצדיק ויש לו ביקוש בעולם השידוכים וכו' וכו' רק בגלל שלומד אצל רב כזה או אחר במאה שערים.. ואפילו פעם אחת לא פתח שולחן ערוך או ליקוטי הלכות..
ואילו יש אדם אחר שמתבודד כל יום, ולומד שולחן ערוך, נוסע לאומן בראש השנה, למד ספרי רבינו כמה וכמה פעמים עד שאפילו כמעט יודע אותם בעל פה וכו' ולומד תורה שיעורים כסדרן כפי ציווי רבינו (עיין שיחות הר"ן עו') לא מסתכלים עליו בכלל, למה? כי יש לו כיפה סרוגה..
בנות ובנים תצאו מהאשליות.. רבינו היה נגד כל הסטיגמות והקבוצות והמגזרים והשטויות האלה..
"ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" (סיפורי מעשיות יב'- בעל תפילה) ברור שרצון רבינו היה שאדם ילך עם בגדים נקיים ומסודרים ולא קרועים וכו', אבל מפה עד להחשיב בן אדם כברסלבר בגלל הלבוש או בגלל ישיבה או מאה שערים וכדומה- אין שטות גדולה מזו!!
ר' נתן היה רגיל להביא את הפסוק מספר איוב "קטן וגדול שם הוא", היינו- מי קטן? מי גדול? שם הוא- בעולם האמת יודעים מי קטן ומי גדול .
מובא בשיח שרפי קודש שר' לוי יצחק בנדר היה אומר- מי שבעולם הזה היה חסיד של ר' נחמן בשם מושאל, דהיינו שרק קרא לעצמו ברסלב אבל לא היה חי את חייו לפי ההנהגות של ר' נחמן, אז גם בעולם הבא כשיגיד שהוא חסיד של ר' נחמן ושיקחו אותו אליו לתיקון הנשמה וכו', יביאו אותו לר' נחמן אבל בשם המושאל ולא לרבינו האמיתי..
יש לאחותי חברה שהיא גדלה בתור דתית לאומית והתקרבה לברסלב דרך מדרשה מסויימת במאה שערים, ושמה עשו לה שטיפת מוח "שרק פה האמת" " ורק פה זה ברסלב" "ומפה התגלה המשיח" "ורק מי שיש לה זכות תתחתן עם בחור מהשיבה ותשאר בקהילה", רק פה ורק פה..
והכירו לה בעל תשובה שחזר בתשובה רק לפני כמה חודשים, וכמובן שהיא לא יכלה לגלות את הפער והשוני שיש ביניהם במנטליות, בסגנון, ומה הרמה הדתית שלו, ומה עשה בעבר וכו' בתוך 2 פגישות (שזה המקסימום שמותר להם להיפגש..) הרב נתן לה שיעור והרצאה "באמונת חכמים" ושעד כמה היא צריכה להתבטל אליו ושיהיה לה ענווה ושפלות כדי לקבל את זה שהבחור הזה הוא בעלה ושורש נשמתה..
התגרשו אחרי 3 חודשים..
היא מספרת שהלכות בסיסיות הוא לא יודע, ניבול פה וקללות זה חלק "נורמלי" בויכוח, לעבוד ולפרנס את הבית אסור כי זה חוסר באמונה, (כנראה "ששכח" שיחה מפורשת בחיי מוהר"ן - אות תקא
מִכְּבָר אָמַר שֶׁחָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה. אַף- עַל-פִּי שֶׁבִּטָּחוֹן גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן טוֹב מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה, כִּי בְּמָקוֹם עֲבוֹדַת הַבִּטָּחוֹן בִּמְקוֹם זֶה יַעֲשֶֹה עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. כְּלוֹמַר כִּי אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה וְיִהְיֶה לוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֵהַפַּרְנָסָה וְיִצְטָרֵךְ בְּכָל פַּעַם לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, בְּמָקוֹם זֶה יַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה אַחֶרֶת וְהִתְחַזְּקוּת אַחֵר בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת ה', וְהָבֵן. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא בִּטָּחוֹן, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן נָאר בִּטָּחוֹן) ולכבד את האישה ולעזור לה? מה פתאום?! הרי צריכים רק להיות דבקים בה' ובתורה ובצדיק האמת.. (וגם פה כנראה "ששכח שיחה מפורשת בספר שיחות מוהר"ן - אות רסד
הזהיר לכבד וליקר את אשתו. כי אמר: הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העבור והלדה והגדול כאשר ידוע לכל עצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אפנים הקשים וכבדים מאד מאד. על כן ראוי לרחם עליהם, וליקרם, ולכבדם. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא מציעא נט.): 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו', וכן אמרו (יבמות סג.): 'דינו שמגדלות את בנינו' וכו': )
אני ח"ו לא מכליל ולא אומר שכולם כאלה, רק רוצה לומר שאנחנו צריכים לפקוח את העיניים ושהעולם לא יטעה אותנו, ולהפסיק להיות חיצוניים, ובמיוחד בשידוכים לא להיות בררנים, אלא לבדוק כל הצעה לעומק, וזה שהוא מישיבה כזו אז זה לא מחייב שהוא בטח כזה וכזה וכזה וכו' וכו'.. או שהיא למדה באולפנא כזו אז זה לא מחייב שהיא בטח כזאת וכזאת וכו' וכו'..