Articles/Article.aspx/6501חוץ מזה, שמאמריו של כבוד הרב צוריאל, מבוססים על כך שכמה מגדולי הדורות הקודמים "לא הבינו" את ההלכה, בניגוד אליו שהוא מבין אותה כן. זה גישה שמותר שתהיה, אבל במקרה הזה, זה נראה לי קצת מוזר.
המאמרים האלה מזכירים את המשל של המגיד מדובנא, על הצלף המושלם. זה שקודם מסמן את המטרה, ואחר כך יורה. בתורה, זה אמור להיות הפוך.
או בקיצור, לחסידי ברסלב, ישנו ה"שדי חמד" שהיה אחד מגדולי ארץ ישראל, והתיר בצורה מפורשת לצאת. ישנם כיום עשרות רבנים שמתירים. עם כל הכבוד לרב צוריאל, אני לא רואה שום איסור לצאת, באם הרב שלך מתיר את זה.
ובדיוק כמו שכתבת על בירור הלכתי ביהדות - הרבי מלך המשיח התבטא פעם שמי שלא עשה שימוש ומעיז לפסוק, הוא עושה מעשה שהוא היפך האנושיות לגמרי. מי שהוא לא רב, אין לו להתעסק בבירורים הלכתיים, אלא להשאיר זאת להכרעת רבניו. הוא יכול לקרוא, להשתכנע לפה או לפה, אבל לפסוק, אין הוא יכול על פי דעתו. וזה נקודה שחשוב לזכור לפני שקוראים את המאמר הזה.
ודרך אגב, סתם תמיהה שעלתה לי בדרך אגב:
כתב כבוד הרב: "אבל יש לתמוה על הדימוי שהוא מדמה. הרי לצאת למען סחורה היא מצוה דרבנן, שאמרה תורה "והודעת להם את הדרך" (שמות י"ח, כ') ופרשו חז"ל (בבא מציעא ל', ע"ב) "זה בית חייהם". מפרש רש"י: "זה לימוד אומנות להתפרנס בה". וציווי מפורש הוא בחז"ל: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון" (אבות, ב'). כלומר אם אדם מסוים מוצא מלאכתו ופרנסתו מהמסחר בחו"ל, הרי ברור שמקיים בזה מצוה מדרבנן. אבל הנידון שלנו, ההליכה לקברות, אינה אפילו מצוה דרבנן! (כן כתב שו"ת פרי הארץ)."
א. איך הגיע כבוד הרב ממאמרי חז"ל אלו לכך שיציאה למען סחורה היא מצוה דרבנן? ממ"נ, אם ישנו פסוק שממנו נלמד הענין, הרי זו מצוה דאורייתא. ואם לאו, למה לאמר שזו מצוה דרבנן?
ב. האם ישנו מי ממוני המצוות שמנה מצוה זו כאחת משבע המצוות דרבנן?
ג. אפילו תינח שהיא מצוה דרבנן. מי מחייב אותו לצאת? יחליף אומנותו ויעסוק באומנות בארץ ישראל בלבד. ואפילו תאמר שאין חיוב גמור לעשות כך, למה לא מצינו מי מהראשונים (אני פשוט מעריך שאם היו, היה הרב מביא אותם) שמשבח את העוסק במלאכה בארץ ישראל בלבד ואינו יוצא ממנה?
ואולי, זה בדיוק הפשט ב"פרי הארץ", שמכיון שעדיף לכאורה שיעסוק במלאכה בארץ הקודש, ובכל אופן רואים שלא אסרה לו התורה לצאת בשביל עוד כמה גרושים, ממילא פשוט שלמטרה חיובית - רוחנית, יותר לצאת.
אבל כאמור, אני ממש לא רב, ואין לי שום סמכות לפסוק. יעשה איש כהוראת רבניו.