(כלומר מבחינה אסתטית אופנתית)

בעיניי, יש בזה הרבה יופי יהודי אותנטי.

שאם מישהו יעשה חגורה עם ציציות- זה יכול להפוך ללהיט אצל החילונים

וכן, זה בהחלט יפה. במיוחד עם תכלת..

הרי ידוע שהעולם הבא נמדד באורך הציציות שלבשת.

לק"י

שעושים ציציות באורכים שונים כי זה יפה או באופנה (משו בסגנון).

כל אחד קונה מה שמתאים לו יש אורך של הטלית יש אורך של הפתילים

זה כמו חולצה כל אחד קונה לפי המידה שלו

המידה. התכוונתי לשאול האם בכלל כולם שמים לב לאורך הפתילים כשהם קונים.

גם בזה יש כל מיני זה הולך לפי ס"מ

רוב האנשים קונים מוכן אבל רוב בחורי הישיבה קונים את הבד לחוד ואת הפתילים לחוד

וקושרים לבד בבית או בישיבה

מה פתאום רק זקן

זיפים מהמם

נו באמת....

שזה לא בא לפי התפריט שאנחנו מזמינים

יש כאלו שיש להם פאות מאחורי האוזניים אז זה לא משנה

בכללי פאות בלי זקן  לא הולך

1. בסה"כ שאלתי

2. ולא התכוונתי שילכו עם ציציותיהם על הארץ...

 סתכלי שוב על האשאלה

פספסתי את ה"מה" שלך, וגם לא כתבת סימן שאלה, אז....

גם את זה לא ראית

רק תלוי אם הן יפות ואפילו קצת ארוכות,

או קצרות מידי ומדובללות שבכל מקרה בקושי רואים..

שמי שקושר לעצמו  את הציצית, נשאר לו חוט אחד ארוך יותר מכל החוטים.

אפשר לגזור את זה, (בסכין ח"פ) אבל יש כאלה שמשאירים.

הכוונה של הפתילים ארוכים מאד וזה מגיע כמעט לנעליים

זה לא עניין טכני זו השאלה

כשאני שמה ציצית,  (תכלת) אני בד"כ מכניסה פנימה.

ככה המנהג.

אבל גם אין לנו מצווה בזה..

עבים או דקים.

בשנים האחרונות החלה אופנה ללכת עם פתילים עבים, שזה הרבה יותר בולט לעין,

ונראה הרבה יותר דוסי...

לדעתי הרבה הולכים דווקא עם אלו בגלל שזה נראה יותר יפה/יותר מבליט את היותם דוסים

הייתה תקופה שבכוונה הלכתי עם פתילים רגילים (דקים) כי פשוט כל הישיבה שלי הלכה עם עבים,

והתחיל להראות כאילו זה לא בסדר ללכת עם משהו אחר.

(היום אני הולך גם וגם,תלוי מה בא בטוב)

ד"א-פתילים עבים נקרעים ("נפסקים") בתדירות הרבה יותר קטנה,ולכן אולי הם עדיפים הלכתית..

צריך לבדוק.

אז למה יש כאלו שהולכים עם פתילים ממש ארוכים (חשבתי אולי בגלל שזה אופנתי)

לא מדבר על עבים עבים הם באמת יותר יפים נכון

"ד"א-פתילים עבים נקרעים ("נפסקים") בתדירות הרבה יותר קטנה,ולכן אולי הם עדיפים הלכתית..

צריך לבדוק."

זה לא דרך אגב - רוב מי שאני מכיר הולך עם עבה מהסיבה הזאת!!

במיוחד אם אתה הולך עם ציצית בחוץ והיא נתפסת לך בכל מיני מקומות - עבה נשאר יותר זמן, דק הרבה פחות.

לגבי אורך אני יודע שיש מנהגים בזה

ומי שלמד קצת הלכות ומנהגי ציצית שם את זה בגלל המנהג

אבל אני מאמין שהרוב שמים את זה סתם כי הם חושבים שזה יפה

(ציטוט)אבל אני מאמין שהרוב שמים את זה סתם כי הם חושבים שזה יפה

אבל ציציות לא אמורות להיות כ"כ ארוכות. ההלכה אומרת שצריך שליש גדיל(איפה שהקשרים וכו'..) ושני-שליש פתילות.

ככה שאנשים עושים סתם ארוך..אולי באמת בשביל הפוזה. ובתור אחד שהולך עם הציציות בחוץ זה כי בא לי וזה מה שמתאים לי לדעתי. וזה גם תלוי מאוד(לדעתיו) במקום הנפשי/רוחני/דתי אם אתה מכניס או מוציא...לא חושב על איך זה נראה. בדר"כ מי שחושב על המראה של זה מכניס אותן בפנים עמוק עמוק.(התדמית היא שציציות בחוץ=דוס טרור...)

אבל לא הבנתי את השורה האחרונה למה התכוונת ?

בדר"כ מי שחושב על המראה של זה מכניס אותן בפנים עמוק עמוק (התדמית היא שציציות בחוץ=דוס טרור...)

הרבה בנים מפחדים להיראות דוסים מידי..ביני"שים מידי ולכן הם מכניסים את הציציות.

וגם כי ת'כלס,אולי יש בנות שחושבות שציציות בחוץ זה יפה,אבל רוב הבנים...לא!

למה?ככה!

יום טוב!

זה שאצלנו במשפחה לא הולכים עם ציציות בחוץ כי הספרדים מכניסים אותם ואנחנו ספרדים.

פעם לאחי הקטן יצאו הציציות אז אחי השני קרא לו משתכנז...

אני רק יודעת שלדעתי דוס זה יפה.

וציציות בחוץ. (רצוי ארוכות) זה ממש ממש יפה.

בעיניי לפחות. 

זה הקטע, שלא אכפת לו להראות דוס.

זה בלי פוזות.

קלאסי.

הכי יפה שיש.

אם את מישהו ממש מעניינות הציציות שלי-

א. "עיקר מצוַת טלית קטן ללובשו על בגדיו,

כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות".

(שו"ע או"ח ח, יא)

ב. "נראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ,

ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות".

(מג"א שם ס"ק יג; מ"ב שם ס"ק כה)

ג. "אותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם,

לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב: "וראיתם אותו וזכרתם" וגו',

עוד מבזין הן את מצוַת השם יתברך, ועתידין הן ליתן את הדין על זה...

אילו היה להם איזה דורון ממלך בשר ודם שחקוק עליו שם המלך,

כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד; וקל וחומר בציצית,

שמרמז על שם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא..."

(מ"ב שם ס"ק כו)

[אגב, הפוסקים ע"פ הסוד (הגר"מ אליהו זצ"ל, ועוד),

נוהגים שלא להוציא את הציציות].

היום רוב בחורי ישיבה הספרדים הולכים בחוץ

לק"י

לא אמרתי שזה רע ציציות בחוץ,

אבל אם מישו מכניס את הציציות למכנסיים כי הוא ספרדי- זה לא הופך אותו לפחות דוס או פחות ירא שמיים.

זה עניין של מנהג, ויש למנהג הזה סיבה..

(ככה שאני מניחה שלו הייתי לובשת ציציצ- הייתי מכניסה פנימה..).

לפעמים מנהג זה יותר חזק מדין !

אבל לא זו השאלה ששאלתי

ב. "נראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ,

ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות".

שיש בכנפות של חלק מהציציות המיוצרות כיום, ולא למכנסים, אלא להוציאן שיראו לעין כל.

גם אם מצווה, גם אם לא בשביל המצווה. זו אמירה.. זה נפלא!

כמו חצאית ומטפחת..

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו