(כלומר מבחינה אסתטית אופנתית)

בעיניי, יש בזה הרבה יופי יהודי אותנטי.

שאם מישהו יעשה חגורה עם ציציות- זה יכול להפוך ללהיט אצל החילונים

וכן, זה בהחלט יפה. במיוחד עם תכלת..

הרי ידוע שהעולם הבא נמדד באורך הציציות שלבשת.

לק"י

שעושים ציציות באורכים שונים כי זה יפה או באופנה (משו בסגנון).

כל אחד קונה מה שמתאים לו יש אורך של הטלית יש אורך של הפתילים

זה כמו חולצה כל אחד קונה לפי המידה שלו

המידה. התכוונתי לשאול האם בכלל כולם שמים לב לאורך הפתילים כשהם קונים.

גם בזה יש כל מיני זה הולך לפי ס"מ

רוב האנשים קונים מוכן אבל רוב בחורי הישיבה קונים את הבד לחוד ואת הפתילים לחוד

וקושרים לבד בבית או בישיבה

מה פתאום רק זקן

זיפים מהמם

נו באמת....

שזה לא בא לפי התפריט שאנחנו מזמינים

יש כאלו שיש להם פאות מאחורי האוזניים אז זה לא משנה

בכללי פאות בלי זקן  לא הולך

1. בסה"כ שאלתי

2. ולא התכוונתי שילכו עם ציציותיהם על הארץ...

 סתכלי שוב על האשאלה

פספסתי את ה"מה" שלך, וגם לא כתבת סימן שאלה, אז....

גם את זה לא ראית

רק תלוי אם הן יפות ואפילו קצת ארוכות,

או קצרות מידי ומדובללות שבכל מקרה בקושי רואים..

שמי שקושר לעצמו  את הציצית, נשאר לו חוט אחד ארוך יותר מכל החוטים.

אפשר לגזור את זה, (בסכין ח"פ) אבל יש כאלה שמשאירים.

הכוונה של הפתילים ארוכים מאד וזה מגיע כמעט לנעליים

זה לא עניין טכני זו השאלה

כשאני שמה ציצית,  (תכלת) אני בד"כ מכניסה פנימה.

ככה המנהג.

אבל גם אין לנו מצווה בזה..

עבים או דקים.

בשנים האחרונות החלה אופנה ללכת עם פתילים עבים, שזה הרבה יותר בולט לעין,

ונראה הרבה יותר דוסי...

לדעתי הרבה הולכים דווקא עם אלו בגלל שזה נראה יותר יפה/יותר מבליט את היותם דוסים

הייתה תקופה שבכוונה הלכתי עם פתילים רגילים (דקים) כי פשוט כל הישיבה שלי הלכה עם עבים,

והתחיל להראות כאילו זה לא בסדר ללכת עם משהו אחר.

(היום אני הולך גם וגם,תלוי מה בא בטוב)

ד"א-פתילים עבים נקרעים ("נפסקים") בתדירות הרבה יותר קטנה,ולכן אולי הם עדיפים הלכתית..

צריך לבדוק.

אז למה יש כאלו שהולכים עם פתילים ממש ארוכים (חשבתי אולי בגלל שזה אופנתי)

לא מדבר על עבים עבים הם באמת יותר יפים נכון

"ד"א-פתילים עבים נקרעים ("נפסקים") בתדירות הרבה יותר קטנה,ולכן אולי הם עדיפים הלכתית..

צריך לבדוק."

זה לא דרך אגב - רוב מי שאני מכיר הולך עם עבה מהסיבה הזאת!!

במיוחד אם אתה הולך עם ציצית בחוץ והיא נתפסת לך בכל מיני מקומות - עבה נשאר יותר זמן, דק הרבה פחות.

לגבי אורך אני יודע שיש מנהגים בזה

ומי שלמד קצת הלכות ומנהגי ציצית שם את זה בגלל המנהג

אבל אני מאמין שהרוב שמים את זה סתם כי הם חושבים שזה יפה

(ציטוט)אבל אני מאמין שהרוב שמים את זה סתם כי הם חושבים שזה יפה

אבל ציציות לא אמורות להיות כ"כ ארוכות. ההלכה אומרת שצריך שליש גדיל(איפה שהקשרים וכו'..) ושני-שליש פתילות.

ככה שאנשים עושים סתם ארוך..אולי באמת בשביל הפוזה. ובתור אחד שהולך עם הציציות בחוץ זה כי בא לי וזה מה שמתאים לי לדעתי. וזה גם תלוי מאוד(לדעתיו) במקום הנפשי/רוחני/דתי אם אתה מכניס או מוציא...לא חושב על איך זה נראה. בדר"כ מי שחושב על המראה של זה מכניס אותן בפנים עמוק עמוק.(התדמית היא שציציות בחוץ=דוס טרור...)

אבל לא הבנתי את השורה האחרונה למה התכוונת ?

בדר"כ מי שחושב על המראה של זה מכניס אותן בפנים עמוק עמוק (התדמית היא שציציות בחוץ=דוס טרור...)

הרבה בנים מפחדים להיראות דוסים מידי..ביני"שים מידי ולכן הם מכניסים את הציציות.

וגם כי ת'כלס,אולי יש בנות שחושבות שציציות בחוץ זה יפה,אבל רוב הבנים...לא!

למה?ככה!

יום טוב!

זה שאצלנו במשפחה לא הולכים עם ציציות בחוץ כי הספרדים מכניסים אותם ואנחנו ספרדים.

פעם לאחי הקטן יצאו הציציות אז אחי השני קרא לו משתכנז...

אני רק יודעת שלדעתי דוס זה יפה.

וציציות בחוץ. (רצוי ארוכות) זה ממש ממש יפה.

בעיניי לפחות. 

זה הקטע, שלא אכפת לו להראות דוס.

זה בלי פוזות.

קלאסי.

הכי יפה שיש.

אם את מישהו ממש מעניינות הציציות שלי-

א. "עיקר מצוַת טלית קטן ללובשו על בגדיו,

כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות".

(שו"ע או"ח ח, יא)

ב. "נראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ,

ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות".

(מג"א שם ס"ק יג; מ"ב שם ס"ק כה)

ג. "אותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם,

לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב: "וראיתם אותו וזכרתם" וגו',

עוד מבזין הן את מצוַת השם יתברך, ועתידין הן ליתן את הדין על זה...

אילו היה להם איזה דורון ממלך בשר ודם שחקוק עליו שם המלך,

כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד; וקל וחומר בציצית,

שמרמז על שם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא..."

(מ"ב שם ס"ק כו)

[אגב, הפוסקים ע"פ הסוד (הגר"מ אליהו זצ"ל, ועוד),

נוהגים שלא להוציא את הציציות].

היום רוב בחורי ישיבה הספרדים הולכים בחוץ

לק"י

לא אמרתי שזה רע ציציות בחוץ,

אבל אם מישו מכניס את הציציות למכנסיים כי הוא ספרדי- זה לא הופך אותו לפחות דוס או פחות ירא שמיים.

זה עניין של מנהג, ויש למנהג הזה סיבה..

(ככה שאני מניחה שלו הייתי לובשת ציציצ- הייתי מכניסה פנימה..).

לפעמים מנהג זה יותר חזק מדין !

אבל לא זו השאלה ששאלתי

ב. "נראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ,

ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות".

שיש בכנפות של חלק מהציציות המיוצרות כיום, ולא למכנסים, אלא להוציאן שיראו לעין כל.

גם אם מצווה, גם אם לא בשביל המצווה. זו אמירה.. זה נפלא!

כמו חצאית ומטפחת..

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל