שלום לכולם!
אני זקוקה לעצה אשמח ממישהו מבינה עם נסיון במקרה כזה.
יש לי מחזורים די קשים פרט לכאבי בטן שנמשכים בין יום ליומיים ולעיתים קצת יותר ומחזור יחסית ארוך(בערך 7-8 ימים כולל כתמים)אני מאבדת המון דם וסליחה על התיאור אבל גם הרבה קרישי דם וגדולים מאוד! הייתי פעם אצל רופא שנתן לי כדורים שיפחיתו דימום אבל התחלתי לקחת והפסקתי מודה כי קשה לי אידיאולוגית לקחת כדורים(כימיים). מישהו מכיר אלטרנטיבה אחרת?? מה כדאי לעשות בעניין זה?
תודה ורק בריאות לכולנו
נסי לברר על דיקורים וכו.
גם אני כזאת ץשיש לי מחזור ההמוגלובין שלי צונח בבת אחת באמת דיקור עוזר מאוד אבל אני הייתי צריכה לקחת גם אקסקופרון במגביל לדיקור וזה עזר פלא... תנסי לקחת מסטיק תימני מהיום השני של המחזור.
גם אחרי לידה זה עזר מאוד
זה עוזר לקיצור המחזור או להפחתת הקרישי דם או גם וגם?
תודה ינוסה
אולי כבר עשית את זה, אבל אם לא- כדאי לבקש מרופא משפחה לעשות בדיקת דם ולבדוק אם יש לך מספיק גורמי קרישה בדם, אולי הקרישה איטית ולכן הדם זורם...
בריאות והצלחה!
לצערי הייתה לי הפלה טבעית לפני 3 שנים בחודש די מתקדם עשיתי בדיקת קרישת דם ויצא תקין.
נראה לך שעדיין תקף? ד.א נראה לי שמאז ההפלה כל המצב הזה נהיה כזה קטסטרופה...
מחיי הרווקות.
מאז שהתחיל לי הווסת זה היה כך.
עד שגיליתי את בעיית בלוטת התריס שלי והתחלתי לטפל בה.
אז אני הייתי ממליצה דבר ראשון לעשות בדיקות דם מקיפות!!! לפני הכדורים והשיטות השונות.
ואולי מבקביל גם לשמוע חוות דעת מרפואה אלטרנטיבית.
אצלי זה האורך בכלל התקצר אחרי הנישואים.
ואבל זה אולי כי לא היה לי מחזור אמיתי טבעי מאז החתונה..
הרבה רפואות!
הבן שלנו בן שנתיים וחצי משתעל שיעול ליחתי שמביא אותו גם להקיא. יש גם חום מאז חמישי בערב.
היה לו גם בעבר ואז נעלם וחזר.
מחפשת כל עצה איך לעזור לו להיפטר מהליחה ולא להגיע לרמה של הקאות מזה..
זה לא היה דלקת בכלל אבל גם לא היה חום
היו המון ליחות ושיעולים עד הקאות
היא קיבלה אינהלציה וזה מאוד עזר
השבת זה קרה לה שוב
ועכשיו היא לא מפסיקה להשתעל
והפעם כן יש חום 
אני קובעת תור למחר אבל מה יכול לעזור בלילה שתצליח לישון???
וזה לא עזר
היא מתגלשת מהכרית כשהיא מחפשת תנוחה
עכשיו נרדמה בעגלה כשזה על מצב לא שוכב לגמרי
אבל מידי פעם משתעלת ובוכה מהשיעול
סיוטטט
אבל אם השיעול והליחה מציקים זה גורם מעיר בפני עצמו
לכן לפעמים העדפתי ללכת לטרם כדי לקבל טיפול מיידי (אם כי טרם במוצש זה סיוט גדול)
אני גם ככה בלחץ
ובעלי יצא עם הרכב
אין מצב טרם עכשיו 😓
אני יושבת ולומדת ותוך כדי מנדנדת את העגלה
ה' יעזור
אנטיביוטיקה/ אינהלציה
אצלי 2 ילדים היו רגישים בריאות
כל שיעול וליחה משמעותיים היו מתפתחים לדלקת ריאות/ ברונכיטיס
שהיתה אומרת קודם כל וירוס ורק אם ימשיך כמה ימים היתה בודקת יותר.. הציעה להקשיב לנשימה שלנו אם אנחנו מרגישים צורך אבל הנשימה שלו נשמעת לגמרי בסדר
אז נחכה למחר לראות מה קורה. תודה לכולכן
אני חושבת שזה מצריך בדיקה.
אגב, החום יורד עם אקמוח/נורופן? ואיך הילד מתנהג כשהחום יורד?
זה גם מדד לבדוק מה המצב.
השבוע ב"ה גילינו שיש לי תאומים בבטן.
בערב שבת באתי לספר להורים שלי שאני בהריון עם תאומים, ואז אחותי(התאומה!) אמרה שיש לה משהו לספר להם והיא אמרה שהיא בהריון עם תאומים.
לפני יותר מחודש היא שאלה על לידת מים, והשבוע פתאום גילו שזה תאומים.
אני לא אוהבת לשפוט כל כך מהר, אבל מייד כשקראתי לא היה נשמע לי אמין.
אולי זה טרול ואולי לא אבל אם לא אז ממש לא נעים לקבל תגובה כזאת בפורום, ויכול להיות מישהי שבתחילת הריון וכבר חושבת על איך היא רוצה ללדת, זה לא שאלה מאוד מוזרה, וגם אין פה שום דבר מטריד או אינטימי בשרשורים שלה...
מצד שני יש גנטיקה
ואולי זה לא אמיתי?
בבריאות ושמחה.
וידיים מלאות בע"ה.
סיפור מהסרטים!מתואמת
תזכירו לי...
לא זוכרת מה הרופאה אמרה..
שתהיתי בזה גם
כי בהריון האחרון הגעתי פעם ראשונה לתאריך
אז החלטתי שהגיוני לחכות ליום למחרת
בסוף הלידה התחילה באותו יום
רציתי לבוא יום אחרי אבל התעקשו שההמלצה היא לבוא בתאריך
לק"י
ובידיים מלאות ובריאות!!
בתאריך פחות נוח לי.. אבל אז השאלה האם צריך ללכת כל יומיים ואז עדיף בתאריך ויומיים אח"כ מבחינת ימי השבוע.. או יום אחרי התאריך ואז יוצא שצריך מעקב ביום שישי כי רווח מרביעי עד ראשון זה גדול מידי..
נשברה לנו העגלה ואני ממש מתבאסת לקנות עכשיו טיולון במאות ש"ח.. ביד 2 אני רואה שהמחירים לא רחוקים מטיולון פשוט חדש..
אולי מישהי מכירה גמח עגלות איפשהו להשכרה או למסירה?
אולי יש מישהו בסביבתם שאפשר להשאיל ממנו?
מישהו שכרגע לא צריך את העגלה.
יש לי אח מתוק מתוק
עם פוסט טראומה
מהצבא/מהישיבה/גם וגם.
הוא עבר תקופה קשוחה שהיום מאחוריו והוא משקיע ומתאמץ להמשיך הלאה
הוא בשידוכים
והיום גיליתי שאיזה רב מהישיבה שלו לשעבר (שלא בקשר איתו בכלל) המליץ למישהי להתרחק ממנו כי יש לו משהו נפשי.
באמת?
ככה אתה הורס לבחור אפשרות בכלל שמישהי תיתן לו הזדמנות?
בא לי לברך את הרב הזה שיהיה לו בן שמתמודד
ואז נראה איך הוא יגיב
ועוד חבר נחמד
שגם סיפר לאותה אחת
בלי לתת לאחי אפשרות להציג את הדברים הטובים שלו
האמת שאני מרגישה פגועה אישית
אנשים חסרי מחשבה
כל כך מורכב
ואיזו אחות טובה את
מתפללת שה' ישלח לו את האחת בקרוב ובקלות
לבעלי היה חבר צעיר מהישיבה שגם מישהו לכלך עליו בשידוכים ואמר שהוא בכלל לא יושב ולומד.
היום הבחור הזה נשוי באושר ואפילו משמש בתפקיד כלשהו של רב...
באמת מזעזע איך אנשים מרשים לעצמם להרוס לאחרים את החיים בלי הסתייגויות
מתפללת בשביל אחיך (וגם בשבילך) שהוא ימצא את האנשים המתאימים שימליצו עליו ויראו את המכלול שלו, ובעזרת ה' שימצא את הרעיה המתאימה שלו שביחד איתה יצמח❤️
וואי זה פשוט נורא שאנשים מרשים לעצמם ללכלך בלי לחשוב על ההשלכות.
ותודה על התקווה!
כי פוסט טראומה זה גם לא דבר שקל להתמודד איתו,
והשאלה גם מה זה "השאיר את זה מאחוריו".
אני מבינה את התחושות והסערה שלך,
אבל מצד שני הייתי רוצה שאם אני מבררת על בחור עבור הבת שלי יאמרו לי דבר כזה.
זו חתיכת התמודדות.
בעזרת ה' שישלח לו את המדויקת והטןבה עבורו!!!
תחשבי שברגע שאומרים "פוסט טראומה " עוד לפני פגישה ראשונה, רוב האנשים יחשבו שזה סתם להכניס ראש בריא למיטה חולה וישללו מראש.
אני לא יודעת מה המצב של הבחור הנ''ל, אבל בהנחה והוא במצב טוב, זה ממש לסגור לו את האופציות...
כמובן זה לא משהו שמסתירים, אבל עדיף שהוא יספר במהלך ההיכרות
אף אחד לא חושב להסתיר
זה ברור שמציגים
והוא גם התייעץ עם סמכות רבנית על זה
מכאן ועד להציג את זה כמו שהוצג- הדרך רחוקה
להגיד שזה קיים, להביא איך זה בא לידי ביטוי בפועל סה"כ, ולתת לה להחליט אם בא לה.
אם היו אומרים לי "תתרחקי" הייתי מתרחקת בוודאות.
אם היו אומרים- הוא מקסים וחכם אבל… ולהציג דברים שנגיד החבר רואה (מתקשה לשבת בנחת, וואטאבר), אז אולי הייתי מחליטה שלא ואולי שכן
אם היו פונים אלי לברר על בחור/בחורה והייתי עומדת בפני דילמה אם לספר או לא לספר
יש לי אחין שגם עבר התמודדות לא פשוטה
הוא מהמם ומי שתתחתן איתו תזכה בלוטו
אבל אי אפשר להתעלם גם מהמציאות
העצה שלי בשבילו היתה להכיר בלי תיווך...
או קבוצות היכרויות, חברה מעורבת
מפגשים דרך חברים, אתרי היכרויות
משהו שיתן לבחורה הזדמנות להכיר אותו עוד לפני התווית
ואז לספר לה בהקדם... לא להסתיר
התחתנתי מאוחר
אבא שלי תמיד אמר לי שבניגוד להרבה דברים בחיים פה הדרך לא באמת משנה.. המסע שעוברים לא משנה
להשיג את המטרה - זה מה שחשוב (למצוא בן זוג טוב)
אנחנו צריכים ליצור את ההזדמנויות לתת לקבה לעשות את שלו... הוא כבר יודע את העבודה😉
ולכן קשה לי להציע לו.
אבל יש דרכים לומר דברים...
ונתת רעיון אל דרך להכיר, תודה!
גם לי היה סיפור דומה, על עצמי...
מעצבן שאהשים שלא קשורים סתם דוחפים את האף
אני הכרתי את בעלי כשגם היה לו רקע כלשהו. נפשי.
ידעתי על הרקע הזה הוא לא הסתיר ממני כלום.
יודעת שבחורה אחת לפני הרב שלו אמר לה להתרחק ממנו.
גיליתי את זה אם אני לא טועה לפני החתונה.
אבל איזה כיף שאמר לה להתרחק ממנו.
הרווחתי בעל מושלם.
יש לו קטעים כמו כל גבר.
אבל הוא עם מידות מצויינות ותמיד בעבודה עצמית לבדוק איפה הוא יכול להשתפר.
הוא מעריץ אותי ותמיד דואג לי ומראה אהבה.
יש לנו כמה ילדים ובאמת תודה לאל.
הרב היה שליח להרחיק מישהי שלא מתאימה לו.
ושינסה להכיר בדרכים אחרות ולא בצורה כזו שיש לרב או לחברים אפשרות לדבר עם הבחורה.
מנחם.
ומה לעשות שזה חלק מההסטוריה שלו? היא פשוט ניגשה לאיזה רב שם, בלי קשר אליו
הוא לא יסתיר את זה שלמד מספר שנים מכובדות בישיבה מסויימת
הרב שליח.
גם לא כל אחת תלך ותברר יותר מדי.
הקב"ה מזווג זיווגים. בסוף הוא יתחתן בע"ה עם זו שמתאימה לו בדיוק.
🩷
ובזכותך החכמתי כי מי שקורא פה עד הסוף מבין שפוסטראומה כשלעצמה אם עברה טיפול מוצלח דווקא מחזקת ובונה, ובטח לא נושאת בהקשרי שידוכים "סיכון" גבוה מסיכונים אחרים, וחייבת לציין שנשמע לי סביר שנפוצה גם אצל נפגעי טרור שנישאו, אלמנות מלחמה שנישאו, ולא מעט אחרים שלפעמים בגילאים צעירים (כמו שנשמע אחיך) רוחשים להם סוג של הילה:
"זו שאלה עמוקה שנוגעת בליבה של חוויית ההחלמה. התשובה הקצרה היא כן, אבל ה"השלכות" הללו לא חייבות להיות שליליות או מגבילות כפי שהיו בזמן הפוסט-טראומה הפעילה.
חשוב להבחין בין "צלקת" לבין "פצע פתוח". טיפול מוצלח הופך את הפצע הפתוח לצלקת – היא קיימת, היא חלק מהגוף, אבל היא כבר לא מדממת או כואבת באותה עוצמה בכל מגע.
הנה כמה מהדרכים שבהן הטראומה ממשיכה להשפיע, לצד נקודת מבט אופטימית יותר:
1. השפעות נוירולוגיות ופיזיולוגיות
גם אחרי טיפול מוצלח, המוח "למד" דפוסים מסוימים.
* רגישות מוגברת: מערכת העצבים עשויה להישאר מעט יותר דרוכה (Hypervigilance) במצבי לחץ קיצוניים בהשוואה לאדם שלא חווה טראומה.
* זיכרון גופני: לעיתים הגוף מגיב לגירויים (ריח, צליל, תאריך בשנה) עוד לפני שהמודעות מבינה למה. ההבדל הוא שבזכות הטיפול, האדם יודע לזהות זאת ולהרגיע את המערכת במהירות.
2. "ניהול תחזוקה" לכל החיים
החלמה מפוסט-טראומה היא לעיתים קרובות תהליך מתמשך ולא "זבנג וגמרנו".
* טריגרים חדשים: שינויי חיים משמעותיים (לידה, אובדן, מלחמה חדשה) עלולים להציף תחושות ישנות.
* ארגז הכלים: מי שעבר טיפול מוצלח לא נבהל מהצפות אלו; יש לו את הכלים לווסת את עצמו ולמנוע מהן להפוך שוב להפרעה תפקודית.
3. צמיחה פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Growth)
זהו הצד החיובי שלעיתים קרובות שוכחים להזכיר. מחקרים מראים שאנשים שעברו טראומה ועיבדו אותה בהצלחה מפתחים לעיתים קרובות:
* חוסן נפשי גבוה: הבנה עמוקה של הכוחות הפנימיים שלהם.
* פרספקטיבה: סדר עדיפויות חדש והערכה רבה יותר לחיים ולקשרים אנושיים.
* אמפתיה: יכולת יוצאת דופן להבין ולעזור לאחרים הנמצאים במצוקה.
לסיכום: האם זה נעלם לגמרי?
הזיכרון של האירוע נשאר, וההשפעה שלו על עיצוב האישיות היא לצמיתות. עם זאת, הסבל הכרוני והפגיעה בתפקוד בהחלט יכולים להיעלם. אדם אחרי טיפול מוצלח הוא לא "פגום", הוא פשוט אדם עם היסטוריה מורכבת יותר, ולעיתים קרובות גם עם חוכמת חיים עמוקה יותר.
> הערה חשובה: אם אתה או מישהו קרוב אליך חווים חזרה של סימפטומים, זה לא אומר שהטיפול נכשל. זה פשוט אומר שהנפש זקוקה ל"כיוונון" נוסף מול אתגרי ההווה.
>
תרצה שאפרט על שיטות טיפול ספציפיות שעוזרות לשמר את תוצאות הטיפול לטווח ארוך?"
ושמעתי על הרבה כאלו
ולכן זה מכעיס שאנשים תוקעים את האף והורסים
ועוד אנשים שאתה מצפה מהם להרבה יותר
יש סיפור על אחד מגדולי ישראל, לא זוכרת מי, שבאו אלי שיש שכן שתמיד הורס לו שידוכים והרב אמר לו שכשיהיה השידוך הנכון אז הם לא ישאלו את השכנים האלה ההורסים.
בעזרת השם כשתבוא הבחורה הנכונה היא לא תשאל את הרב ההוא
לק"י
בעיני מה שלא יפה זה, שהמליצו לבחורה להתרחק, במקום לתאר לה את המצב, ולתת לה לעשות את השיקולים שלה בעצמה.
תחשבי גם שאם הוא נפגש עם מישהי, ומספר לה רק אחרי פגישה אחת או יותר, יכול להיות שהיא תחליט שלא להמשיך בגלל זה. ואז זה גם כואב וגם סתם פגישה מיותרת.
בעיני עדיף שידעו מראש.
יצאתי פעם עם מישהו עם רקע נפשי.
אבל זה מישהו שהכרתי לפני זה, אז ראיתי גם דברים טובים
אם הייתי יודעת קודם את הנפשי ואחר כך הייתי מכירה- לא יודעת כמה הייתי נותנת צאנס אמיתי
בתור מתמודדת ocd בעצמי...
נפתחה עכשיו קבוצה של שידוכים למתמודדי נפש (אני אחת המנהלות...)
מוזמנת לפנות בפרטי.
יש קבוצה לדתיים ויש קבוצה נפרדת לציבור הכללי.
השאיפה היא גם לקיים זומים של סדנאות ו/או מפגש פרונטלי בעז"ה.
כולל שניים ממשפחה קרובה שלי (שניהם נשואים היום עם ילדים)
דווקא הם, שעברו קושי וכיום מתפקדים כרגיל
אומר שהם אנשים מדהימים ושכל מה שיבוא להם בחיים יקחו בפרופורציה וזה דווקא חיזק אותם וזה לטובה וזה ממש נראה לעין באיך הם מקבלים סיטואציות
מקווה שימצא את האחת שלו בקרוב ובדרך קלילה בעז"ה.
אנשים תמיד ידברו…
ואת אחות מהממת.
חבר של בעלי הוא בן של איזה רב
ויש מישהו שממש מתנגד להשקפה שלו
והוא פשוט הרס לחבר הזה שידוך
אחרי שהוא כבר התארס
הלך וסיפר דברים שלא היו מעולם למשפחה של הכלה
והם הורידו
3.5 שבועות אחרי לידה, שלב הכתמים המעצבן...
ביומיים האחרונים הדימום התגבר ומלווה בכאבי בטן תחתונה. בלי חום.
תקין? מישהי חוותה?
אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?
אנשים ציניים ברמות הזויות, חסרי רגש בעליל - אף אחד שם לא יודע להיעלב או להתעצבן.
ולא מעודף טוב לב, אלא מאטימות.
ואז אם אני בן אדם נורמלי, שיודע גם להתעצבן ולהיעלב לפעמים (וגם אוי ואבוי - לבכות לפעמים...)
אני ישר מסומנת בתור אובר רגישה, וכולם מדברים על זה שאני נעלבת ומתעצבנת.
ואני מה זה אישה נורמלית, אבל לידם זה הופך להיות רגישות יתר, כי כל דמעה זה בעיניהם יותר מדי.
אתמול היה לנו אירוע, ובסופו התעצבנתי על משהו (בשקט בצד! אבל זה כמובן הפך לרכילות חמה וכולם באו לברר מה קורה... הלו אנשיםםםםםםםםםם)
ויש לנו השבת שבת משפחתית ואיןןןןןןןןןןן לייייייייייי כוחחחחחחחחחחח לנסועעעעעעעעעעעע.
לא בא לי לראות אותם.
אולי כדאי שבאחת השיחות פעם, תגידי את זה שרגישות זו ברכה, ולא חיסרון.
ושידעו לשים לב בפעם הבאה.
זה ההפך מהם.
וגם לא נראה לי שאני רגישה במיוחד, אבל אצלם בן אדם שמרגיש משהו הוא כבר רגיש מדי.
נסעתי, והאמת היא שהייתי עצבנית נורא גם עליהם וגם על בעלי על עניין אחר, אז היה לא כל כך מוצלח עד שהחלטתי לשנות ראש ולהנות, ואז נהיה כן כיף ב"ה
מורכב ממש כשיש פערים כאלה
מזכיר חע את החוויה שלי מול המשפחה של בעלי בתחילת חיינו, מאז ב"ה זה השתפר לרוב
ואחרי כמה זמן?
אני נשואה שבע שנים, ועדיין לא התרגלתי...
