נשמה!

זה בסדר.

תבכי.

כמה שצריך.

כמה שאת רוצה.

זה נמצא שם, הכאב הזה, והוא חייב לצאת!

בעזרתו ית'- זה יקרה במהרה!!

מזדהה עם הרצון להתכנס..!

היי חזקה נשמה ומותר ומותר ומותר.. באמת שמותר..

באהבה- אחותך!

בס"ד

מותר לנו להיות עצובים לפעמים.

לפעמים צריך את זה..

את הלבד את הדמעות ..

זה משחרר משהו בלב.. דברים עצורים.

בואי אלי אני אתן לך מלא אוויר נקי שאת רוצה ואוהבת !

ונותנת לך את החיבוק הכי ענק שיש.

אוהבת אותך .

ופה בשבילך באמת .

דבר ראשון שולחת לך חיבוק גדול ו

תזכרי שאנשים גדולים מקבלים נסיונות גדולים ומתרוממים מהם! הוכחה לכך הוא אברהם אבינו.

הקב"ה זימן לו ניסיון כדי להתרומם ממנו.

וגם את מסוגלת!!

כל כך ברור לי שאת רוצה זמן לעצמך, את הלבד שלך.

אני מציעה שתצאי לסיבוב קצר להתאוורר, יש גשם ששוטף את העולם הרבה יותר קל לבכות ככה..

ותתפללי בעיקר תתפללי..

הקב"ה יודע למי הוא מביא מה, ועם מה כל אדם מסוגל להתמודד.

אבל הוא גם מצפה לתפילות שלנו לדיבור איתו להתקרבות..

זה ניסיון בביטחון ואמונה, מי כמוני יודעת..

אבל זו העבודה שלנו, עבודה תמידית.

תנסי למצוא את הנקודה הקטנטנה הטובה בכל המצב הזה. זה אפשרי! מניסיון. וזה נותן המון כוח.

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

ממעמקים קראתיך ד' - חיים ישראל ויואב יצחק.

תהיה חזקה זה יעבור ואת תסתכלי אחורה ולא תביני מי פתחה את ההודעה הזו..

שוב חיבוק גדול,

ואני כאן לכל דבר!

בס"ד

כל מילה בסלע.

הרבה הרבה כח!!

ואם יש לך דמעות- אז בטח שתבכי!!!

אבל אחרי זה תעשי אמבטיה מפנקת, ותשתי משהו מתוק.

|שולחת לך שוקו עם מלאנטה שוקולד וקצף|

ה' איתך.

תבכי, תתנקי,, תברחי,, רק תשמרי על עצמך לא לעשות דברים פזיזים..

אוי זה ככ לא נעים...

אבל זה יעבור..

 יש גם תקופות כאלו בחיים יו נואו..

אולי בשביל שנעריך ונהנה יותר מהתקופות הטובות?.?

תבכי תיבכי.. תספרי לעצמך את לא חייבת לשתף אחרים..

אדם הוא החבר הכי טוב של עצמו..

אז תספרי לעצמך ותפנקי תצמך ותזרמי עם הרצונות שלך עכשיו..

גם לעוזרים באישי וגם פה...

צריך להכנס לפרופורציות בחיים (שרשור ליד)

ברשותכם אני אקדיש לעצמי שיר

מבול
 

קרן פלס
 

מילים: קרן פלס
לחן: קרן פלס
 

שתף:

 

כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהייה קצר
אז אני חוטפת כמה שרק אפשר וטוב לי

כזאת אני נשברת רגע עוצרת ושנייה אחר כך
משחררת כבר לא הייתה לי הגנה
והנה מסתמן בי כוח
לכעוס עלי הרבה אבל בסוף לסלוח

לא בסכינים ולא באגרוף המסתובב, שלפו עלי מילים
לימדו אותי מה זה באמת כאב,
עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב וטוב לי

מישהו אמר כל השירים אותו דבר
סוגדים לאהבה ולא מדברים על כל השאר
והנה מסתמן בי כוח,
שורה אחת ריקה, סיכוי נוסף לבטוח
גם השקיעה רק נחה ותשוב לזרוח

כשירד מבול על הרחוב
אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב
בחורף מתרחב ברחובות צרים
אני אהיה לי אש מאנשים קרים

הרבה מילים אמרתי אבל התכוונתי למעט
נראה שאהבה אוהבת לחנוק אותי בבת אחת
אני בחופש יש לי אותי לאט וטוב לי

וילדות חולפת ומלטפת את הראש
ממציאות שחושפת ציפורנים לתלוש
והנה מסתמן בי כוח
לזכור אותך הרבה, אבל בסוף לשכוח
כי לא בך החום אליו אשוב לברוח

כשירד מבול על הרחוב...

כי כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשאבת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר וטוב לי...
טוב לי, טוב לי....

אני אשמור עלי מאנשים קרים
אני אשמור עלי מאנשים קרים
שמקפיאים עמוק וכמה הם שקופים
אני אשמור עליי ממבטים טורפים
מכל פינה חדה מכל חיוך סתמי
אני אהיה לי בית לעצמי

אשמור אותי מלחש הקנאה
מיום כבד, רודף שינה
ממלחמות קהות שמקפיאות לי את הלב
הזה שהתקשה מרוב שהוא אוהב

אותי אשמור, מדוחק הכבישים
מבני אדם טיפשים שכבה אחר שכבה
לכאוב ולפרק אני אהיה לי שיר מפחד משתק

כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר וטוב לי...

הוא תמיד מתנגן,  אבל כשרואים את המילים מול העיניים הוא עוצמתי פי כמה.

אני--- מקדישה את השיר הזה לכל אותם המתמודדים.

באמת שיר , מפחד משתק. 

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.