ואת כמובן לא חייבת לפרט.

אבל ברור שמה שאסור - אסור. והכי נכון.

מה קובע את האסור האסור הזה.

בעצם נכון,

יש לנו תורה, ותדרך חיים שאנחנו חיים לפיה.

אבל לפעמים, האסור נראה הדבר היחיד שיכול להיות מותר.

כלכך קשה לפעמים.

אלא אשליה...אבל זה בהחלט קשה,לפעמים...

מה זאת אומרת אשליה?

של מה? של האסור?

שזה לא נכון...

האם המחיר של לעשות את האסור יקר יותר מלא לעשות אותו בכלל..

שיהיו החלטות נבונות

נק' למחשבה

שליצר הרע יש כמה שמות ובימינו הוא נקרא "הכח המדמה" כי הוא מצייר לאדם ציורים שהם בדיוק ההפך מהמציאות- אומר על הרע שהוא טוב ועל הטוב שהוא רע, על המר מתוק ועל המתוק מר וכדו'.

הוא מעורר לשם כך את הדמיון ,הרגש ,הרצונות הלא מתוקנים ועוד. יש לו כלי תחמושת לרוב.

השם יעזור

אבל זה מחייב מידי... עדיף לעשות את הדבר הלא-נכון או לא לעשות כלום

ואם יש מי שצריך להתנצל לו ולהסביר את הנסיבות למה אסור- אז מסבירים

אבל האומר אחטא ולא אשוב - מספיקים גם מספיקים, ומהשמים מספקים לו אנשים שיקרבו אותו בחזרה.

שכנראה לא הבנת.

בתקוה שאני כן הבנתי אותה.

אבל, גם אם לא, אני אומר את זה בשם עצמי.

עכשיו מובן?

א. אם אתה מדבר על חז"ל, אז לפי חז"ל גם תשובה כזו מתקבלת. אפילו הרהור תשובה מספיק כדי להחשיב את הרשע שבישראל צדיק.

ב. בתגובה הראשונה עניתי לשיבוץ המוזר שהכנסת כתגובה לדברי צדיקה אחותך. אני ממליץ לך לעשות קריאה מחדש של דבריה.(שוב, בתקווה שהבנתי את מה שהיא כתבה).

פשוט מאוד, דיברתי על הדרגה.

אגב, לפעמים עדיף לעשות חטא פעם אחת ואז לחזור בתשובה שלמה, מאשר לא לחטוא ולהישאר כל הזמן בהרהורי עבירה - בייחוד לדעה ש"הרהורי עבירה כעבירה דמי". אתה לא חושב כך?

עומד לי על קצה המקלדת לכתוב משהו בסגנון של:"רק מי שלא למד תורה די צרכו מסוגל לכתוב כך", אבל אשתדל פשוט לומר ע"ד ההשאלה ש"אם קרית, לא שנית ואם שנית - לא שילשת".

אנחנו לומדים ממעשי שמים מוסר לעצמנו, לא מוסר לשמים מאיתנו. להוי ידוע לך שאם אדם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת מספק. שמא הרהר תשובה בדעתו".

שמא אתה רוצה לטעון שדרך הלימוד היא הפוכה, וכשם שבבתי המשפט שלנו לא נזכה אדם מחיוב בדיון רק מכיוון שאולי הוא הרהר תשובה בדעתו - כך גם הרהור תשובה לא שווה כלום גם בשמים?

ושוב, נזכיר שההקשר המקורי מדבר על הדרגה. ודאי שאם אדם חי את חייו ללא רצון ומשיכה לעבירה, עדיף שלא יעבור עליה. אבל אם נמצא אדם שכל חייו מוצא את עצמו נמשך לדבר עבירה ומהרהר בה, אינך חושב שלפעמים עדיף שיעבור עליה ויחזור מיד בתשובה כשיבין שהוא לא שייך לשם, ובכך יחסוך הרהורי עבירה לרוב (שחלק מהדעות אומרות שהן עבירות ממש כמו עשיית העבירה בגוף), ואולי אף יחסוך מעצמו נפילה באותה עבירה בצורה קיצונית יותר בעתיד?

שניכם לא הבנתם

וראיתי שכנראה אני צריכה להרחיב קצת

רב צדוק הכהן  ("צדקת הצדיק")

גישה מורכבת שכוללת גם מושג של "עברה לשמה"

גישת יסוד של לקיים את רצון השם- ולעיתים היהודי רואה שיש התנגשות בין מה שנראה רצון להשם לבין מה שכתוב בתורה, במצב כזה צריך לברר שזה באמת רצון השם ולא תחפושות של היצר הרע- ולעבור על מצווה כדי לקיים את רצון השם- וכמובן לעשות תשובה על זה.

("עת לעשות להשם הפרו תורתך")

דוגמא כדי להסביר-

אסתר המלכה-הנביאה

אסור היה לה להכנס למלך אחשורוש

בזה שהיא עשתה עברה זו- היא הצילה את כל עמ"י מכליה- וקיימה את רצון השם

אבל בגלל שזה עברה- היא עצמה נאבדה מעמ"י (דריווש בנה התבולל באומות...)

ועדיין היא עשתה תשובה ונחשבת צדיקה- ב"פנתאון הצדיקים" של עמ"י

זה הסבר על קצה המזלג ממש

לוקח כמה שנים טובות של לימוד עד שמגיעים ללמוד הגויות מורכבות כגון זו (וגם אני לא קראתי לבד את העיניין הזה- שמעתי ולמדתי מזקנים ממני...)

לא לנסות בבית

הזכרתם עוד מצבים-

"האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקים בידו לעשות תשובה"

זה סוג של "עשה ועברה ושנה בה נעשית לו כהיתר"

אידיאולוגיה של ניצול מנגנון התשובה בצורה לא כנה לכתחילא.

זה מאוד שונה ממי שהמציאות שלו היא חוטא- ושב בכנות, וחוטא- ושוב בכנות. שאמנם נדמה שהוא לא עשה תשובה שלמה, ולא באמת עשה תשובה- עובדה הנה הוא חטא שוב.

אבל באמת צריך להבין שהוא לא חטא "שוב"- הוא חטא "מחדש לגמרי"! וזו המשמעות האמיתית של תשובה .

אומר אחטא ולא אשוב- כי הוא מרגיש שאין לו כוחות לזה, לא מרגיש שבאמת יש לו את הגבוה לחולל שינוי- באמת משמיים יספיקו לו אנשים טובים שיטעו בו תקוה, שיתנו לו כוח ואמונה שתמיד אפשר לשוב.

ניסוי- שאלת- אדם שימיו בהרהורי עברה- האם לא טוב יותר שיעבור -וגמרנו?

ייתכן שלפעמים...

אבל בד"כ, לפי הפסיכולוגיה האנושית וכמובן לפי החשבון של התורה- לא

במקום שמחשבותיו של אדם- שם הוא נמצא-- גם בלי שהגוף שלי והפעולות המעשיות שלו יהיו שם

כדי שאדם יבין ש"הוא לא שייך לשם" הוא לא צריך להסתכל סביבו ולראות איזה חושך יש סביב- הוא צריך להסתכל בתוכו ולראות איזה אור יש בו, כמה הוא טוב- כמה הוא לא שייך באמת למחשבות המתרוצצות בו

ולגבי העתיד- אם נפרץ בסכר סדק קטן- גם אם יתקנו אותו בתלאי- התיקון לא יהיה חזק ויציב כמו סכר שלם.

(הרחבה נוספת- אפשר באישי)

עשיתם לי "אלול של פורים"

תודה!

התגובה שלך נעמה לי

ולראות את ההבחנה שהוא עושה שם בין אחטא ואשוב, לבין אשוב ואחטא....

"אשיב ממצולות" איפשהו באמצע הספר....

למה זה אסור.כי יש סיבה טובה לכך, פשוט אנחנו משכנעים את עצמנו שזה בסדר.
אבל עצם זה שאת אומרת שזה מרגיש הכי נכון...סימן שאת מבינה את זה, אבל את לא מרגישה כך.
אז מנסים לשכנע את הלב שיש הגיון במה שהשכל אומר.
בהצלחה!

וניסיון מלשון נס והרמה שעל ידו מגיעים למצב הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם

אני חושב שמה שנכון זה הקשר לפנימיות : היצר הרע כמו שכתבו הוא אכן "כח המדמה" ( כמו שהדגיש ר' נחמן מברסלב )

ולכן הדרך להתגבר עליו היא ע"י "התבוננות" ! , נניח יש לאדם רצון לעשות משו וזה ממלא אותו והוא לא רואה באופק דבר

אחר שאותו הוא יעשה ולא יעבור את העבירה , אז עליו להתבונן ולהשתמש בכח שכלו לחדור לעיקר הדבר ולגלות את השקר

הנתון בתוך  התאווה !!!!!!!!

יהי רצון שכולנו נשתמש באור השכל ע"מ להאיר פינות חשוכות ................

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".
 

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו