ואת כמובן לא חייבת לפרט.

אבל ברור שמה שאסור - אסור. והכי נכון.

מה קובע את האסור האסור הזה.

בעצם נכון,

יש לנו תורה, ותדרך חיים שאנחנו חיים לפיה.

אבל לפעמים, האסור נראה הדבר היחיד שיכול להיות מותר.

כלכך קשה לפעמים.

אלא אשליה...אבל זה בהחלט קשה,לפעמים...

מה זאת אומרת אשליה?

של מה? של האסור?

שזה לא נכון...

האם המחיר של לעשות את האסור יקר יותר מלא לעשות אותו בכלל..

שיהיו החלטות נבונות

נק' למחשבה

שליצר הרע יש כמה שמות ובימינו הוא נקרא "הכח המדמה" כי הוא מצייר לאדם ציורים שהם בדיוק ההפך מהמציאות- אומר על הרע שהוא טוב ועל הטוב שהוא רע, על המר מתוק ועל המתוק מר וכדו'.

הוא מעורר לשם כך את הדמיון ,הרגש ,הרצונות הלא מתוקנים ועוד. יש לו כלי תחמושת לרוב.

השם יעזור

אבל זה מחייב מידי... עדיף לעשות את הדבר הלא-נכון או לא לעשות כלום

ואם יש מי שצריך להתנצל לו ולהסביר את הנסיבות למה אסור- אז מסבירים

אבל האומר אחטא ולא אשוב - מספיקים גם מספיקים, ומהשמים מספקים לו אנשים שיקרבו אותו בחזרה.

שכנראה לא הבנת.

בתקוה שאני כן הבנתי אותה.

אבל, גם אם לא, אני אומר את זה בשם עצמי.

עכשיו מובן?

א. אם אתה מדבר על חז"ל, אז לפי חז"ל גם תשובה כזו מתקבלת. אפילו הרהור תשובה מספיק כדי להחשיב את הרשע שבישראל צדיק.

ב. בתגובה הראשונה עניתי לשיבוץ המוזר שהכנסת כתגובה לדברי צדיקה אחותך. אני ממליץ לך לעשות קריאה מחדש של דבריה.(שוב, בתקווה שהבנתי את מה שהיא כתבה).

פשוט מאוד, דיברתי על הדרגה.

אגב, לפעמים עדיף לעשות חטא פעם אחת ואז לחזור בתשובה שלמה, מאשר לא לחטוא ולהישאר כל הזמן בהרהורי עבירה - בייחוד לדעה ש"הרהורי עבירה כעבירה דמי". אתה לא חושב כך?

עומד לי על קצה המקלדת לכתוב משהו בסגנון של:"רק מי שלא למד תורה די צרכו מסוגל לכתוב כך", אבל אשתדל פשוט לומר ע"ד ההשאלה ש"אם קרית, לא שנית ואם שנית - לא שילשת".

אנחנו לומדים ממעשי שמים מוסר לעצמנו, לא מוסר לשמים מאיתנו. להוי ידוע לך שאם אדם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת מספק. שמא הרהר תשובה בדעתו".

שמא אתה רוצה לטעון שדרך הלימוד היא הפוכה, וכשם שבבתי המשפט שלנו לא נזכה אדם מחיוב בדיון רק מכיוון שאולי הוא הרהר תשובה בדעתו - כך גם הרהור תשובה לא שווה כלום גם בשמים?

ושוב, נזכיר שההקשר המקורי מדבר על הדרגה. ודאי שאם אדם חי את חייו ללא רצון ומשיכה לעבירה, עדיף שלא יעבור עליה. אבל אם נמצא אדם שכל חייו מוצא את עצמו נמשך לדבר עבירה ומהרהר בה, אינך חושב שלפעמים עדיף שיעבור עליה ויחזור מיד בתשובה כשיבין שהוא לא שייך לשם, ובכך יחסוך הרהורי עבירה לרוב (שחלק מהדעות אומרות שהן עבירות ממש כמו עשיית העבירה בגוף), ואולי אף יחסוך מעצמו נפילה באותה עבירה בצורה קיצונית יותר בעתיד?

שניכם לא הבנתם

וראיתי שכנראה אני צריכה להרחיב קצת

רב צדוק הכהן  ("צדקת הצדיק")

גישה מורכבת שכוללת גם מושג של "עברה לשמה"

גישת יסוד של לקיים את רצון השם- ולעיתים היהודי רואה שיש התנגשות בין מה שנראה רצון להשם לבין מה שכתוב בתורה, במצב כזה צריך לברר שזה באמת רצון השם ולא תחפושות של היצר הרע- ולעבור על מצווה כדי לקיים את רצון השם- וכמובן לעשות תשובה על זה.

("עת לעשות להשם הפרו תורתך")

דוגמא כדי להסביר-

אסתר המלכה-הנביאה

אסור היה לה להכנס למלך אחשורוש

בזה שהיא עשתה עברה זו- היא הצילה את כל עמ"י מכליה- וקיימה את רצון השם

אבל בגלל שזה עברה- היא עצמה נאבדה מעמ"י (דריווש בנה התבולל באומות...)

ועדיין היא עשתה תשובה ונחשבת צדיקה- ב"פנתאון הצדיקים" של עמ"י

זה הסבר על קצה המזלג ממש

לוקח כמה שנים טובות של לימוד עד שמגיעים ללמוד הגויות מורכבות כגון זו (וגם אני לא קראתי לבד את העיניין הזה- שמעתי ולמדתי מזקנים ממני...)

לא לנסות בבית

הזכרתם עוד מצבים-

"האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקים בידו לעשות תשובה"

זה סוג של "עשה ועברה ושנה בה נעשית לו כהיתר"

אידיאולוגיה של ניצול מנגנון התשובה בצורה לא כנה לכתחילא.

זה מאוד שונה ממי שהמציאות שלו היא חוטא- ושב בכנות, וחוטא- ושוב בכנות. שאמנם נדמה שהוא לא עשה תשובה שלמה, ולא באמת עשה תשובה- עובדה הנה הוא חטא שוב.

אבל באמת צריך להבין שהוא לא חטא "שוב"- הוא חטא "מחדש לגמרי"! וזו המשמעות האמיתית של תשובה .

אומר אחטא ולא אשוב- כי הוא מרגיש שאין לו כוחות לזה, לא מרגיש שבאמת יש לו את הגבוה לחולל שינוי- באמת משמיים יספיקו לו אנשים טובים שיטעו בו תקוה, שיתנו לו כוח ואמונה שתמיד אפשר לשוב.

ניסוי- שאלת- אדם שימיו בהרהורי עברה- האם לא טוב יותר שיעבור -וגמרנו?

ייתכן שלפעמים...

אבל בד"כ, לפי הפסיכולוגיה האנושית וכמובן לפי החשבון של התורה- לא

במקום שמחשבותיו של אדם- שם הוא נמצא-- גם בלי שהגוף שלי והפעולות המעשיות שלו יהיו שם

כדי שאדם יבין ש"הוא לא שייך לשם" הוא לא צריך להסתכל סביבו ולראות איזה חושך יש סביב- הוא צריך להסתכל בתוכו ולראות איזה אור יש בו, כמה הוא טוב- כמה הוא לא שייך באמת למחשבות המתרוצצות בו

ולגבי העתיד- אם נפרץ בסכר סדק קטן- גם אם יתקנו אותו בתלאי- התיקון לא יהיה חזק ויציב כמו סכר שלם.

(הרחבה נוספת- אפשר באישי)

עשיתם לי "אלול של פורים"

תודה!

התגובה שלך נעמה לי

ולראות את ההבחנה שהוא עושה שם בין אחטא ואשוב, לבין אשוב ואחטא....

"אשיב ממצולות" איפשהו באמצע הספר....

למה זה אסור.כי יש סיבה טובה לכך, פשוט אנחנו משכנעים את עצמנו שזה בסדר.
אבל עצם זה שאת אומרת שזה מרגיש הכי נכון...סימן שאת מבינה את זה, אבל את לא מרגישה כך.
אז מנסים לשכנע את הלב שיש הגיון במה שהשכל אומר.
בהצלחה!

וניסיון מלשון נס והרמה שעל ידו מגיעים למצב הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם

אני חושב שמה שנכון זה הקשר לפנימיות : היצר הרע כמו שכתבו הוא אכן "כח המדמה" ( כמו שהדגיש ר' נחמן מברסלב )

ולכן הדרך להתגבר עליו היא ע"י "התבוננות" ! , נניח יש לאדם רצון לעשות משו וזה ממלא אותו והוא לא רואה באופק דבר

אחר שאותו הוא יעשה ולא יעבור את העבירה , אז עליו להתבונן ולהשתמש בכח שכלו לחדור לעיקר הדבר ולגלות את השקר

הנתון בתוך  התאווה !!!!!!!!

יהי רצון שכולנו נשתמש באור השכל ע"מ להאיר פינות חשוכות ................

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני