ואת כמובן לא חייבת לפרט.

אבל ברור שמה שאסור - אסור. והכי נכון.

מה קובע את האסור האסור הזה.

בעצם נכון,

יש לנו תורה, ותדרך חיים שאנחנו חיים לפיה.

אבל לפעמים, האסור נראה הדבר היחיד שיכול להיות מותר.

כלכך קשה לפעמים.

אלא אשליה...אבל זה בהחלט קשה,לפעמים...

מה זאת אומרת אשליה?

של מה? של האסור?

שזה לא נכון...

האם המחיר של לעשות את האסור יקר יותר מלא לעשות אותו בכלל..

שיהיו החלטות נבונות

נק' למחשבה

שליצר הרע יש כמה שמות ובימינו הוא נקרא "הכח המדמה" כי הוא מצייר לאדם ציורים שהם בדיוק ההפך מהמציאות- אומר על הרע שהוא טוב ועל הטוב שהוא רע, על המר מתוק ועל המתוק מר וכדו'.

הוא מעורר לשם כך את הדמיון ,הרגש ,הרצונות הלא מתוקנים ועוד. יש לו כלי תחמושת לרוב.

השם יעזור

אבל זה מחייב מידי... עדיף לעשות את הדבר הלא-נכון או לא לעשות כלום

ואם יש מי שצריך להתנצל לו ולהסביר את הנסיבות למה אסור- אז מסבירים

אבל האומר אחטא ולא אשוב - מספיקים גם מספיקים, ומהשמים מספקים לו אנשים שיקרבו אותו בחזרה.

שכנראה לא הבנת.

בתקוה שאני כן הבנתי אותה.

אבל, גם אם לא, אני אומר את זה בשם עצמי.

עכשיו מובן?

א. אם אתה מדבר על חז"ל, אז לפי חז"ל גם תשובה כזו מתקבלת. אפילו הרהור תשובה מספיק כדי להחשיב את הרשע שבישראל צדיק.

ב. בתגובה הראשונה עניתי לשיבוץ המוזר שהכנסת כתגובה לדברי צדיקה אחותך. אני ממליץ לך לעשות קריאה מחדש של דבריה.(שוב, בתקווה שהבנתי את מה שהיא כתבה).

פשוט מאוד, דיברתי על הדרגה.

אגב, לפעמים עדיף לעשות חטא פעם אחת ואז לחזור בתשובה שלמה, מאשר לא לחטוא ולהישאר כל הזמן בהרהורי עבירה - בייחוד לדעה ש"הרהורי עבירה כעבירה דמי". אתה לא חושב כך?

עומד לי על קצה המקלדת לכתוב משהו בסגנון של:"רק מי שלא למד תורה די צרכו מסוגל לכתוב כך", אבל אשתדל פשוט לומר ע"ד ההשאלה ש"אם קרית, לא שנית ואם שנית - לא שילשת".

אנחנו לומדים ממעשי שמים מוסר לעצמנו, לא מוסר לשמים מאיתנו. להוי ידוע לך שאם אדם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת מספק. שמא הרהר תשובה בדעתו".

שמא אתה רוצה לטעון שדרך הלימוד היא הפוכה, וכשם שבבתי המשפט שלנו לא נזכה אדם מחיוב בדיון רק מכיוון שאולי הוא הרהר תשובה בדעתו - כך גם הרהור תשובה לא שווה כלום גם בשמים?

ושוב, נזכיר שההקשר המקורי מדבר על הדרגה. ודאי שאם אדם חי את חייו ללא רצון ומשיכה לעבירה, עדיף שלא יעבור עליה. אבל אם נמצא אדם שכל חייו מוצא את עצמו נמשך לדבר עבירה ומהרהר בה, אינך חושב שלפעמים עדיף שיעבור עליה ויחזור מיד בתשובה כשיבין שהוא לא שייך לשם, ובכך יחסוך הרהורי עבירה לרוב (שחלק מהדעות אומרות שהן עבירות ממש כמו עשיית העבירה בגוף), ואולי אף יחסוך מעצמו נפילה באותה עבירה בצורה קיצונית יותר בעתיד?

שניכם לא הבנתם

וראיתי שכנראה אני צריכה להרחיב קצת

רב צדוק הכהן  ("צדקת הצדיק")

גישה מורכבת שכוללת גם מושג של "עברה לשמה"

גישת יסוד של לקיים את רצון השם- ולעיתים היהודי רואה שיש התנגשות בין מה שנראה רצון להשם לבין מה שכתוב בתורה, במצב כזה צריך לברר שזה באמת רצון השם ולא תחפושות של היצר הרע- ולעבור על מצווה כדי לקיים את רצון השם- וכמובן לעשות תשובה על זה.

("עת לעשות להשם הפרו תורתך")

דוגמא כדי להסביר-

אסתר המלכה-הנביאה

אסור היה לה להכנס למלך אחשורוש

בזה שהיא עשתה עברה זו- היא הצילה את כל עמ"י מכליה- וקיימה את רצון השם

אבל בגלל שזה עברה- היא עצמה נאבדה מעמ"י (דריווש בנה התבולל באומות...)

ועדיין היא עשתה תשובה ונחשבת צדיקה- ב"פנתאון הצדיקים" של עמ"י

זה הסבר על קצה המזלג ממש

לוקח כמה שנים טובות של לימוד עד שמגיעים ללמוד הגויות מורכבות כגון זו (וגם אני לא קראתי לבד את העיניין הזה- שמעתי ולמדתי מזקנים ממני...)

לא לנסות בבית

הזכרתם עוד מצבים-

"האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקים בידו לעשות תשובה"

זה סוג של "עשה ועברה ושנה בה נעשית לו כהיתר"

אידיאולוגיה של ניצול מנגנון התשובה בצורה לא כנה לכתחילא.

זה מאוד שונה ממי שהמציאות שלו היא חוטא- ושב בכנות, וחוטא- ושוב בכנות. שאמנם נדמה שהוא לא עשה תשובה שלמה, ולא באמת עשה תשובה- עובדה הנה הוא חטא שוב.

אבל באמת צריך להבין שהוא לא חטא "שוב"- הוא חטא "מחדש לגמרי"! וזו המשמעות האמיתית של תשובה .

אומר אחטא ולא אשוב- כי הוא מרגיש שאין לו כוחות לזה, לא מרגיש שבאמת יש לו את הגבוה לחולל שינוי- באמת משמיים יספיקו לו אנשים טובים שיטעו בו תקוה, שיתנו לו כוח ואמונה שתמיד אפשר לשוב.

ניסוי- שאלת- אדם שימיו בהרהורי עברה- האם לא טוב יותר שיעבור -וגמרנו?

ייתכן שלפעמים...

אבל בד"כ, לפי הפסיכולוגיה האנושית וכמובן לפי החשבון של התורה- לא

במקום שמחשבותיו של אדם- שם הוא נמצא-- גם בלי שהגוף שלי והפעולות המעשיות שלו יהיו שם

כדי שאדם יבין ש"הוא לא שייך לשם" הוא לא צריך להסתכל סביבו ולראות איזה חושך יש סביב- הוא צריך להסתכל בתוכו ולראות איזה אור יש בו, כמה הוא טוב- כמה הוא לא שייך באמת למחשבות המתרוצצות בו

ולגבי העתיד- אם נפרץ בסכר סדק קטן- גם אם יתקנו אותו בתלאי- התיקון לא יהיה חזק ויציב כמו סכר שלם.

(הרחבה נוספת- אפשר באישי)

עשיתם לי "אלול של פורים"

תודה!

התגובה שלך נעמה לי

ולראות את ההבחנה שהוא עושה שם בין אחטא ואשוב, לבין אשוב ואחטא....

"אשיב ממצולות" איפשהו באמצע הספר....

למה זה אסור.כי יש סיבה טובה לכך, פשוט אנחנו משכנעים את עצמנו שזה בסדר.
אבל עצם זה שאת אומרת שזה מרגיש הכי נכון...סימן שאת מבינה את זה, אבל את לא מרגישה כך.
אז מנסים לשכנע את הלב שיש הגיון במה שהשכל אומר.
בהצלחה!

וניסיון מלשון נס והרמה שעל ידו מגיעים למצב הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם

אני חושב שמה שנכון זה הקשר לפנימיות : היצר הרע כמו שכתבו הוא אכן "כח המדמה" ( כמו שהדגיש ר' נחמן מברסלב )

ולכן הדרך להתגבר עליו היא ע"י "התבוננות" ! , נניח יש לאדם רצון לעשות משו וזה ממלא אותו והוא לא רואה באופק דבר

אחר שאותו הוא יעשה ולא יעבור את העבירה , אז עליו להתבונן ולהשתמש בכח שכלו לחדור לעיקר הדבר ולגלות את השקר

הנתון בתוך  התאווה !!!!!!!!

יהי רצון שכולנו נשתמש באור השכל ע"מ להאיר פינות חשוכות ................

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)