והתפדחתי לשאול..

היית אצל הרופא שלך כבר? כי אחרי לידה את צריכה בדיקה אחרי 6-7 שבועות לראות שהכל בסדר, ורק אז אפשר לקיים יחסי אישות. 

אז אולי במילא תצטרכי לחכות..

ושוב לשאלה:

נרות זה אכן יעיל? שמעתי הרבה סיפורים שלא..

הבנתי שאם הכל בסדר אין בעיה  לקיים יחסים גם לפני בדיקת רופא.

למרות שכרגע אני לא רואה מקווה באופק  כך שיש מצב שאגיע לרופאה לפני.... הבעיה שכל פעם אני מתחילה הפסק אחרי יום יומיים כתם.

זה מבאס!!

לגבי אחוזי המניעה הבנתי שעם הנקה מלאה זה מעלה את האחוזים.... ואני כרגע מניקה מלא...

אם למישהי יש רעיון למשהו אחר לר הורמונלי אני אשמח לשמוע!

תודה!

אם הצלחת לעשות הפסק טהרה.

כל בדיקה או כתם זקוקים לשאלת רב.

יכול מאוד להיות שאת מונעת את עצמך לחינם ורב היה מתיר את הכתם

שוב, יכול להיות.אני לא פוסקת הלכה.

אבל לשם כך נועד רב.

את יכולה לברר אצל מכון פועה איפה יש באזורך רב מוסמך למראות.

שתוכלי לשאול אותו

(ואם את מתביישת תשלחי את הבעל)

על כל דבר! הפסק וגם הבדיקות לא צריכים להיות נקיים - הם צריכים להיות טהורים!!!

יש הרבה מאוד צבעים טהורים! תגידי/ תכתבי לרב שאת אחרי לידה,  וכמה זמן, יש הקלות שאולי אפשר לקבל בביצוע הבדיקות....

כתום- צהוב בהחלט יכול להיות צבע טהור!!!

בהצלחה!

עודדת אותי ובעז"ה אשאל רב....

כשהוצאתי את הספוגית היא היתה עם דם טרי!! לאחר שהראיתי לרב הוא יעץ ליסוע מיד לבודקת טהרה. היא ברב חסדיה הסכימה לקבל אותי למרות שעת הלחץ וזיהתה פצע נוראי. תיארה אתו כמו כוויה...

די תמהה שהמליצו לי להשתמש בספוגית.

נכון שהיו פעמים שהכל היה בסדר איתה אבל מספיקה בהחלט פעם אחת שהיא עשתה צרות נוראיות...

תודה לאל הכל הסתיים על הצד הטוב...

אצלינו זה התפקיד של הבעל בד"רכ לקנות. גלולות, נרות, הכל...

חלוקה בנטל!

אומרים שאחוזי המניעה גבוהים יותר מנרות גלוואן

אבל את בטוחה, שאת באמת חייבת את כל זה ולא הולכת אחרי אופנת מניעות?....

אולי תשקלי שוב...

לפני חודש ילדתי....

שבשנים האחרון שימוש בגלולות יצא מגבולות פיקוח נפש ויותר ויותר מקבל מימדים של המגפה.

אם פעם היתה מודעות לכך שגלולות זה דבר פסול בעיקרו, אז היום הם באופנה. והאופנה הזאת מזיקה.

כשאני אומרת "אופנה" הכוונה היא, שאישה לוקחת את הגלולות לא מפני שהריון יכול לפגוע, ח"ו, בחייה או בבריאותה, אלא מפני ש"כולן" לוקחות היום. זה נהיה חלק מלהיות מודרנית. וחלק מסיבות לצרות בריאותיות ואחרות אחר-כך.

וגם בעוד 20 שנה לא נכיר מישהי שהחליטה לא למנוע, כי מישהי כתבה לה בפורום משהו כמו שאת כתבת

אם את כותבת את זה, זה רק בשביל לגרום לעצמך להרגיש צדיקה גדולה יותר וטובה יותר.

אני מקווה שזה עובד בשבילך תרגישי טוב!!!

פעם (וזה לא כזה פעם...) לא הייתה נכנסת להריון בתקופה של שנתיים אחרי לידה.

רב הזמן שאשה מונעת היום (אני מתכוונת לדחיית הריון) חל בשנתיים האלה.....

אשה פעם לא גדלה ילדים בני 18 בבית..... ילדים פעם היו תלויים פחות בהוריהם פיזית, כלכלית, נפשית וחינוכית. החיים היום יותר מורכבים ומצריכים המון כוחות שיופנו לחינוך....

אשה פעם שהיו לה 5 ילדים שעברו את גיל שנה היתה ממש ברת מזל. היום ב"ה אשה עם 5 ילדים זה ממש נורמטיבי גם עם לא מעט שנות מניעה במצטבר.

מי שדבר עם בעלי על מניעה אחרי לידה היה רב שלו מהישיבה. בעלי אפילו לא פנה אליו. הרב פנה אליו ואמר לו בסוף ההריון שאשה אחרי לידה מאד חלשה ואמר לו שאנחנו יכולים למנוע עד שאני מרגישה שהתחזקתי אחרי הלידה.

מדובר בישיבה ממוצעת בציבור הדת"ל (לא קיצונית לשום כיוון).

לא כל אשה יכולה לגדל הרבה ילדים. יש חשיבות לא פחותה לחינוך שלהם.

אשה דתית שואלת רב לפני שהיא מונעת, אם רב מתיר אז כנראה שיש סיבה....

לאהמין ב-ה' זה לא לחשוב שהוא יעשה בשבילנו את העבודה ושאנחנו צריכים להיות פאסיבים.

להאמין ב-ה' זה לדעת לפעול בדרך הטבע ולסמוך על הקב"ה שמה שקורה לנו זה מה שנכון וטוב לנו גם אם אנחנו לא רואים זאת.

מבחינתי ההתייחסות למניעה היא כמו ההתייחסות לרפואה (חוץ מכמה שינויים כמו שאלת רב על כל מניעה).

כבר שמעתי מנשים המוגדרות דתיות, שהם לא שואלות רב לפני מניעה, הן מרגישות שזה עניין אישי שלהן.

בסדר, הבנו שאת נגד מניעה.

את לא צריכה כל פעם שאת נכנסת לכאן לכתוב את זה.

אם מישהי לוקחת  - סימן שהיא צריכה ושהרב התיר לה!

כנראה שהיא זקוקה לזה!!!

מי את שתגידי לה לחשוב על זה שוב???

אולי תחשבי את עם עצמך ותעני לעצמך מה לא בסדר בך שכולם מתנפלות עלייך ככה!

מניעה זה דבר שאישה חייבת!

תתמודדי ותפסיקי להרפות ידיים של מי שמבקשת עזרה!!!

נמאס כבר!!!

זה נמצא אצל נשים מסוימות . מתקשרים וקונים

פני אליה באופן אישי. עד כמה שני מתרשמת, היא מגיעה לכאן פעם בשבוע-שבועיים, מגיבה על כמה שרשורים ברצף, והולכת. היא לא נשארת לקרוא תגובות.

יש לי בדיוק אותו זכות לענות בפורום, כמו שיש לך, לא פחות ולא יותר.

ןיש לי גם זכות להביע את דעותי גם אינם פופולריים - בדיוק כמו שלך יש זכות מלאה לעשות את ההפך הגמור ממה שאני ממליצה, ולא חשוב כמה ידע וניסיון עומדים מאחורי ההמלצות הללו.

את גם לא חייבת לקרא את התגובות שלי בכלל ואת אלה שנכתבו לא לך בפרט.

אני מגיעה לכאן על מנת לעזור במידת האפשר ולא מחפשת למצא חן בעיניי אף אחד. לכן, כל עוד אני אחשוב שזה יכול להעיל לבת מישראל,  ולו לאחת בלבד,   אני אגיד את האמת גם אם אני יודעת שהיא תעצבן אותך או מישהי אחרת.

אני לא כופה את דעותי אל אף אחת משתדלת להיות אובייקטיבית בחלבד, אך מחובתי המקתועית להזהיר במקום שיש להזהיר.

בעניין הגלולות אני יודעת היטב, עד כמה נמוכה המודעות לנזקי הגלולות ורואה מידי יום ביומו נשים שאומרות: "אז למה לא אמרו לי?!"

אז הנה, אני אומרת. וכל מי שרוצה לשמוע - יש לה הזדמנות. ואם לא רוצה - לא תשמע.

כפי שאמרו חז"ל, ניתן להביא את החמור ליאור ואף להכניס את ראשו למים, אך לא ניתן להכריח אותו לשתות.

מה זה היחס הזה?

אסור לה להביע את דעתה כמו כל אחת אחרת כאן?

חוצפה של ממש.

היא הביעה דעה עניניית, בצורה מכובדת, דעה שאפשר לחלוק עליה.

את, לעומתה, ירדת לפסים אישיים. ושרשור לעגני שלם שדן במבנה הגוף שלה יוכיח.

ולא מכפישה בריש גלי, כמוך וכמו יוקטנה

אל תרגישי צדיקה. את פשוט נהנית להכות בסתר. וזה ממש לא צידקות, אלא להיפך.

תעבדי קצת על המידות שלך לפני שאת מטיפה לאחרים.

קשוט עצמך תחילה.

לעומתך יש בי כמה חסרונות, ואין בי הרצון שכולם ידעו אותם.

אולי בגלל ההחלטיות היהירה שמלווה אותה תמיד.

כן, יעל יש לך זכות לכתוב בפורום מה שאת רוצה ולכולנו יש זכות לענות לך איך שאנחנו רוצות.

ויוקטנה יורדת עלייך בשם רובינו!!

ובכל זאת יש דיון תרבותי ונעים בפורום הזה בדרך כלל ועם חתימה של "ד"ר" את כותבת דברים פוגעניים כלפי נשים וכלפי מניעה בכלל שאין חולק שכל הרבנים כולל אדוקים ביותר ומהמגזר החרדי נוטים להתיר. כן. ותמיד בצורת האשמה ותקיפה.

שאלתי אותך פעם - כמה ילדים יש לך?? מה הצפיפות ביניהם?? אל תעני לי על סימה זלמנוב אלא על עצמך..

לפני שאת מטיפה לאחרים תספרי לנו אם את אכן "נאה דורש ונאה מקיים"

ואחרי הטיול אצל זלמנוב אולי אני אקח אותך לבוא לבית של שכנה שלי שיש לה 19 ילדים. המראה יראה קצת פחות מלבב. (ילדים לבושים שמאטעס ומוזנחים. ילד בן חצי שנה מתגלגל בחול בחצר. הגדולים יותר מרירים ברמות והיא עצמה נראית צל של הבחורה המלבבת מתמונות הנערות שלה!!) כנראה שלא לכל אישה זה מתאים!

יכולת לכתוב לדוגמא -  לא רוצה שירדו עלי מול כולם כמו שעשו למישהי אחרת

לדעתי צריך למחוק את התגובה הזאת,

בדיוק כמו שצריך היה למחוק את השרשור ההוא.

כי אם את נגד גלולות אני יכולה להבין, וגם מסכימה. למרות שלדעתי זו לא אופנה, אלא שבעיני הרבה רבנים זו האופציה הכי טובה מבחינה הלכתית. (לא שאני מבינה בזה כ"כ, אבל אני מסכימה שזה מאוד בעייתי).

חוצמזה שזה האמצעי הכי קל לשימוש, כך שלא נראה לי שמי שלוקחת גלולות כשהתינוק שלה בן 4 חודשים זה לא ממש בגלל אופנה...

אם את מתנגדת למניעה בכלל- טוב, את זה אני לא מבינה. נראה לי מוזר ולא טבעי ולא בריא. ללדת כל שנה? ומה יהיה על הילדים שכבר קיימים? למי יהיה כוח בשבילם, איך בכלל אני אוכל להתיחס אליהם בצורה אמיתית ופנימית אם כל הזמן אני בהריון או אחרי לידה?? ומה עם רצפת האגן שלי, איך היא תשתקם? ומה עם התינוק הקיים- לא מגיע לו לינוק יותר מחצי שנה?

לא יודעת, לא מבינה איך אפשר לומר שמניעה היא לא טובה.

אם, לצערנו, הגוף שלנו לא עובד כמו שצריך, ולא נמנע הריון כל עוד האישה מניקה, אז צריך, כנראה להתערב... לא סתם כתבו חז"לנו שאישה איבריה מתפרקים 24 חודש אחרי הלידה...

כולנו צריכות להיות כאלה???

אבל בכל זאת, מספר הילדים במשפחה נראה לי תחום מאוד אישי ותלוי אישה. אני לא דוגלת בשני ילדים וכלב, ובהחלט ראוי לעודד הקמת משפחות גדולות, אבל היכולות (הנפשיות והפיזיות) של כל אחת הן שונות.

כשאני שומעת על מישהי שיש לה 14 או 19 או 45 ילדים, זה לא כ"כ מרשים אותי. אותי מעניין אם האישה שמחה בחייה, במשפחתה ובמצבה. אם כן, נהדר. אם לא- אז מוטב ללדת בהפרשים קצת יותר גדולים, ולהיות אמא שטוב לה והיא שמחה.

תמיד כשיש ספק שואלים רב והוא יעשה את כל המאמצים כדי להתיר את זה.

הבנתי שנרות גלוואן יעילים בערך באותה מידה,

כך שאם ממש חשוב לך למנוע- אל תקחי צ'אנס,

הם לא מונעים מי יודע מה.....

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

והיה סבבה, עשיתי דברים כמו לתלות כביסה לדבר בטלפון, לא הגעתי להרבה מדי מעבר...

הבעיה עם תינוק קטן שאני מושבתת מתי שהוא מחליט, אז המסך הוא פיתרון קל ונוח

מזדהה מאוד

הבחור הקטן שלי גורם לי לבלות ערבים שלמים בישיבה איתו..

מה שעוזר לי -

כמו שכתבתי שבוע שעבר חסמתי לי את יוטיוב, זה עוזר חלקית אבל טוב שיש את זה. הבוקר מצאתי את עצמי מתבזבזת על סטטוסים...

אבל חוץ מסור מרע יש גם עשה טוב

דאגתי לי לחומר קריאה (ספרים וגיליונות ישנים של פנימה) וזה עוזר לי לדעת שיש אלטרנטיבה ויש מענה מיידי לצורך שלי בזמנים האלה.

מ11:50 בע"ה 

ב''ה, מעכשיו עד חמש.

בהצלחה לי.

כן הייתי בטלפון, אבל ממש לרגעים קצרים, בעיקר לצורך.

אז מצד אחד לי התמתקתי לגמרי, מצד שני התחלנו סדר ט''ו בשבט, ואז הרדמות, וכבר המשכתי עד עכשיו.

אז זה כן משמח.

בעיני מה שאנחנו עושות זה ללמוד איך לנהל את עצמנו ואיך להשתמש בפלאפון בחכמה. ולאו דווקא דיאטת מסכים, אלא הפוך - מילוי של הזמן בתוכן חיובי.

אחהצ כשאני עם הילדים.

מ 3:30-6:00. ואולי אצליח גם עד 7

איזה אלופה שכל פעם ניסית מחדש!! 👑

כל פעם כזאת שאמרת אוף, ננסה מההתחלה יקרה וטובה בעיני ה'!

תעופי על עצמך שניסית וניסית.. ובע"ה עוד תצליחי 💞

בכלל על כל התגובות שלכן בשרשורים האלה!!

@שמש בשמיים

@לפניו ברננה!

כותבת את זה בעקבות איזו הרצאה של לוקחים אחריות ששמעתי והרגיעה בי משו ברגשות אשם סביב הפלאפון... לא כדי לא לשנות הרגלים אלא כדי להוריד תסכולים...

שב"ה מאז שלקחתי על עצמי בפעם הראשונה אני משתדלת יותר לשים לב למתי אני על הפלאפון ומנסה לצמצם כשהילדים בבית ( לא תמיד מצליחה אבל הרבה יותר שמה לב לזה)

אז תודה לכן על התזכורת 

שיהיה בקלות ובשמחה בעז"ה ❤️

ומה התמונה הכוללת...

וגם הייתי קובעת מהר תור לפיזיותרפיסטית רצפת אגן

ואם כמו שכתבת את בוכה ומתמלאת פחדים, אז זה עוד מישור לטפל בו, בכל הכלים שיש...

זה פשוט הגיע משום מקום, למרות שתיכננתי לחכות לפחות שנתיים כדי לחזור למשקל שלי, ולעבד את החויה הלא פשוטה

עם הבקע לא עושים כלום כל תקופת הפוריות

תודה על הרצון לעזור

מטורף...

מתפללת איתך שכמו שקיבלתם בהפתעה את ההריון מהקב"ה, כך תקבלי בהפתעה הריון קל !! ותקבלי בהפתעה לידה קלה וחוויה מתקנת לקודמת!! ותינוק בריא ואמא בריאה מאוד!!

בע"ה!!!

וחיבוקקק על השוק... קחי את הזמן לעכל! זה בסדר וטבעי לגמרי..

ואיזה כיף שבעלך שמח !! זה הרבה וב"ה תידבקי בזה גם בשמחה בהמשך..

שיהיה המון בריאות ♡♡

חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל

אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.

ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.

גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.

תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

ומה עם מוצקים?

אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'

לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון

אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.

דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.

רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.

וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.

מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.

אקח אותו לשקילה בטיפת חלב, חשבתי לוותר על זה כי לא באלי שילחיצו אותי.....

בשאר הדברים נראה לי שמתפתח מצויין ב"ה

הוא מצונן.

אבל אם היה עם בקבוקים זה גם היה משפיע על המשקל?

אפשר כבר להתחיל מוצקים? איך מתחילים?

עם הקודמים התחלתי בגיל גדול יותר בירקות מעוכים במזלג, מתעצלת לטחון תפוא בשביל ביס אחד.
 

@השם שלי זאת בדיוק השאלה, מה אפשר לעשות כדי לשמור על ההנקה.

מה זה דברים שומניים?

הוא לא מסכים לינוק אם זה לא בזמן שהוא מחליט, מקווה לפחות שזה לא אומר שהוא רעב כי התחילו לי יסוריי מצפון על זה

יונק 8-9 פעמים ב24 שעות.

היו לו שבוע שעבר יומיים שינק 6 פעמים אבל כל השאר לפני ואחרי זה 8-9 (אני כןתבת לעצמי קבוע אז בדקתי עכשיו)

וזמן ההנקה זה בין 10 ל15 דקות

בקודמים ברגע ששילבתי בקבוק זה היה אות הסיום של ההנקה

ומה זה מאכלים שומניים? בשבילו ובשבילי, אשמח לפירוט

להחליף ארוחות.

וממש לא לטחון. לתת מעוך במזלג ממה שאתם אוכלים..

כמובן שאלרגנים לתת בנפרד אבל שאר הדברים אפשר לתת ביחד.. נניח למעוך ירקות מהמרק, בננה גם אפשר למעוך במזלג או כפית.

מאכלים שומניים- אגוזים לסוגיהם, אבוקדו, טחינה, שמן זית.. גם לך כדי להעשיר את החלב וגם לו אפשר להתחיל לתת לאט.. (נגיד כשנותנים ירקות מעוכים אפשר להוסיף לזה קצת טחינה, או להוסיף חמאת בוטנים טבעית/ ממרח שקדיה לפירות מרוסקים)

ולגבי השקילה- אפשר גם לשקול אצל רופא ילדים ולפעמים הם פחות מלחיצים מהאחיות

לדעתי כאמור, קודם כל לשקול במשקל קבוע.

אם לא בא לך על טיפת חלב, אפשר גם אצל רופא הילדים, העיקר שיהיה באותו משקל כמה פעמים כדי לעקוב.

את לא חייבת לשלב בקבוק, אפשר גם לתת לו דייסה סמיכה בכפית... בגיל חמישה חודשים כבר מותר.

לגבי טעימות ומאכלים שומניים - אפשר להתחיל בלתת לו ללקק כמה טיפות מהאצבע שלך: טחינה (מוכנה או גולמית), אבוקדו, שקדיה, נוזלים של סלט חי.

בטיפת חלב לרוב סתם מלחיצים... (אבל יש גם רופאים שמלחיצים)

אפשרות אחת שיש לך היא ללכת ליועצת הנקה טובה, כדי שתראה שהוא יונק טוב ויעיל ושיש לך מספיק חלב, ואם לא - אז שתיתן לך טיפים איך להגביר את החלב ולייעל את היניקה.

אפשרות שנייה (שזה מה שהרופא כנראה יציע) היא לשלב תמ"ל - בקבוק או שניים ביום.

אני ניסיתי את האפשרות הראשונה, אבל לא הצלחתי לעמוד בדרישות... בסוף הלכתי לפי מה שאמר הרופא.

במשך כחודשיים היא קיבלה בקבוק תמ"ל ביום, וכשהמשקל התייצב עברנו להנקה מלאה.

(לא משנה שבשלב מסוים ראיתי שהיא פשוט לא יונקת טוב, אז לקראת גיל שנה שוב שילבנו תמ"ל, עד שההנקה דעכה לאט לאט, לצערי ויגוני הרב)

לך לעשות סדר

ממש ממליצה לך כבר היום לפנות

אני חושבת,  לא זוכרת בדיוק...

ואמרו לי בטיפת חלב לשים לב שאני לא מושכת אותו ונגיד לא להציע מוצץ אלא להציע לינוק

ושמתי לב שאני באמת מושכת אותו וממישכה לו שאת השינה בעגלה או במוצץ או במנשא וככה יש רווחים גדולים יותר בין ההנקות- זו היתה תקופה מאודד אינטנסיבית ולכן משכתי הרבה..

ואז אחרי שהיצה את הירידה או העצירה לא זוכרת, התחלתי להניק כל הזמן, למדתי להניק כשהוא במנשא והייתי מניקה כשהולכת ממקום למקום בפיזורים ואיסופים רוב הדרך הייתה הנקה וככה גם בבית, בדרך לתורים וכו...

האמת ברגע שזה הלך במנשא זה ממש הקל עלי והרבה את ההנקות.. וגם חוסך זמן חחח.. לא רציך לשבת כשמניקים.. אבל אינטנסיבי לגב..

ואחרי כל זה הוא לא עלה המון אלא סביר.. ואז הבנתי שזה הילד.. לא אכול הרבה.. והוא ככה עד היום..

המנשא גם עזר בזה שזה הגיל של משבר גיל 4 חודשים שהכל מעניין אותם ברמות אחרותתתת וממש קשה להם לינוק כי כל הזמן יש להם גירויים... אבל בתוך המנשא הוא לא ככ יכול להסתכל לצדדים אז זה ממש ריכז אותו בהפקות..  

מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה

כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש

יש גם יותר זולים

וגם טובים

שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים

יש בסופר פארם מבחר גדול.

חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם

וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.

יש לה קצף לפנים שאני משתמשת בו קבוע, ממש אוהבת.

וקרם פנים יש לי של ערוגות, יקר אבל ממש איכותי ומספיק למלא זמן.

לי אישית מוצרים לא טבעיים יצרו תופעות לוואי ולא יכולתי להשתמש בהם, ושני אלו ממש טובים ונעימים.

מוצרים מצוינים איכותיים וטבעיים במחירים מאוד טובים ונגישים

יש גם את ערוגות אבל המחירים קצת יותר יקרים, ריח טוב להכל. גם איכותי מאוד

לשתיהן יש אתר אונליין ואפשר לקנות ולנסות בניצת הדובדבן 

וכתבתי את זה גם כאן בעבר כמדומני. אחרי לידה הדימום הוא כנט פצע שצריך להחלים. ומנוחה עוזרת לו להסגר ולהפך. (לעומת דם ווסת שזה כמו כלי שצריך להתרוקן, ותנועה דווקא עוזרת).

בלידות שהקפדתי על כך טבלתי תוך חודש. אבל נראה לי שלא הגעתי לרמות מנוחה כמו שאת מתארת.  

בלידות שלא הקפדתי, ראיתי לגמרי איך כל הסתובבות והליכות, גם כשהרגשתי פיזית טוב, הגבירו את הכתמים.

להגיד, שהמנוחה חשובה מאוד לא רק לעניין כתמים, ואם כבר בשיווק עסקינן, גם המנוחה וההחלמה הן קלף מנצח, ולא רק שבעה נקיים

ובנוסף, זה גם באמת מאוד משתנה, ואם מישהי לא הצליחה לטבול אחרי שלשה שבועות (או כן הצליחה), זה לא בהכרח בגלל מנוחה או לא מספיק מנוחה. אלו דברים שקשה להוכיח.

אני לא אומרת את זה כדי להגיד שאין צורך לנוח, אלא כדי להקדים ולומר לא להתבסס אם זה לא עובד, ולנקות מראש את המצפון אם לא יצא לכן. כי זה לא תמיד עובד.

פשוט זה תמיד הרגיש לי לא ישים.

וראיתי שכשהבנתי שזה חשוב גם במובן הזה- איכשהו הסתדרנו..

אבל המטרה העיקרית במנוחה זה כמובן בריאות והחלמה מהלידה..

לק"י

@אמהלה

יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.

(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

ולא הרבה זמן. מקלחת קצרה...

בלי סבון אלא עם שמן. יש אמול ויש בלנאום.

ברור

זה אחד הגורמים ליובש

אני רק שוטפת לבן שלי הקטן את הפנים וכבר ניהיה יובש