היום התאוריה הרווחת זה שילוב של המפץ הגדול בשילוב האבולציה.(אני חוזר בי מ'אף מדען' ל'כמעט אף מדען' אולי יש כמה שעוד מאמינים בזה)

דבר שני האמונה בחידוש העולם(בעברית שהוא נברא ולא היה מאז ומתמיד) היא הבסיס הראשוני של האמונה באל שברא את העולם ונמצא מעליו(להבדיל מהפילוסופים שטוענים שהאל הוא חלק ממציאות העולם ונתון לחוקים שלו) כי אם העולם קדמון ואינסופי אז אף אחד לא ברא אותו. במילים אחרות אין בורא- אלוהים.

א. למה באמת המדענים טוענים ככה? כלומר מה הכריח אותם שיש לעולם גיל.

ב. לפי מה שהבנתי לפי תאוריית המפץ החומר למפץ היה קיים לפני המפץ והוא התפוצץ ויצר את העולם שאנחנו מכירים היום.

שאלתי למה מוכרח שזה לא נכון.

ג. (לגבי מש"כ "דבר שני...") אם באמת מוכרחים שני הדברים הנ"ל ולפי כללי העולם לא יתכן דבר שגליו אינסופי על כרחך אתה אומר שהיוצר אין נוהגים הו כללי העולם. (וע"כ הוא אינסופי)

בצורה כזו שכל הדברים כבר היו מוכנים... ולא התחילו מגיל 0.

כך אדם וחוה ביום שנוצרו, ילדו.

כך העצים כבר הניבו פרות.

וכך החיות  לא היו גורים או תינוקים...

כך השמש נבראה כאילו שהיא בת ..... שנים...... מי שיודע שיגיד...

וכך הסלעים וכו'

האמונה בבריאה כפי שהיא בתורה מיישבת ומסדרת את כל הנושא בצורה הכי מובנת. אך דורשת אמונה!

העולם אמור להיות קיים 6000 שנים!

כאשר השנים האחרונות יהיו שנים של עולם שכולו טוב... ע"ד שבת... יום שכולו שבת ומנוחה...

(מהזיכרון מלבד ע"ס שיחות של הרבי מליובאוויטש  ומקורות בחסידות)

אין להם בסיס מוצק לכל הטענות האלו, הם לוקחים נתונים מוסיימים וכיוון חשיבה מסוים (למרות שיש הרבה שחולקים עליו)ולפי זה הם מבססים את המסקנות שלהם.

בכל אופן כל הזמן המסקנת שלהם סותרות אחת את השניה.

ועל פי מה שכוב בתורה הכול יכול להסתדר.

לדוגמא, אף פעם לא לקחו בחשבון את השינוי של החומר תחת המים במשך כמה חודשים (המבול) יכול להיות שנעשו שינויים בחומר בצורה שהם לא שיערו.

כמו כן מרחק שנות אור  - ה' יכול לברוא כוכב עם קרן אור במרחק מסויים וכדו'.

בכל אופן הנוקדה העיקרית שאין להם בסיס אמיתי ומוחלט למסקנות שלהם גם על פי המדע.

ורוב המחקרים נעים לפי תזה מסויימת אחת שהחליטו שהיא האמיתית למרות שאם ילכו לפי תזות אחרות הכל יוסבר ויראה

אחרת

ועל פי מה שכתוב בתורה הכול יכול להסתדר מדעית ואמונית.

כך שגם לפי המדע מה שנאמר  בתורה הוא הדבר המוחלט ביותר  - כולל אופן בריאתו וסיומו

א. ההנחה אומרת שאם כל דבר בעולם נולד ומת(כולל דוממים שגם הם נוצרים ומתפרקים בחזרה רק שלרוב מסגרת החיים שלהם הרבה יותר גדולה) אז כנראה גם העולם מוגבל בהווצרות ופירוק(הגדרת החיים בדומם).

ב. מי אמר שזה לא נכון? ד.א. כמה זמן לפני הפיצוץ החומר היה קיים? חייב להיות שהוא נוצר מתי שהוא כי אם לא מה גרם לו פתאום ברגע מסוים להתפוצץ? דבר שהוא אינסופי לא אמור ברגע מסוים לעבור שינוי, הוא אמור להמשיך להתמיד(דבר שראינו אותו גדל מ100 ל200 כנראה מתישהוא היה 50 ולפני זה 10 ולפני זה גם נוצר).

ג. הבורא אכן אינסופי ולא נכלל בשום אחד מחוקי העולם! גם זה מחויב המציאות כי בשביל שיהיה לטבע חוקים והגבלות צריך שיהיה מישהו שקבע אותם(בלשונו של הרב אמנון יצחק(לא מסכים איתו בכלל!!! זה רק בבדיחותא! "העולם מוגבל, נכון? לכל מוגבל יש מגביל, מי המגביל של העולם?) כלומר מעל כל מערכת חוקים קיים המחוקק שקבע אותם.

נ.ב. אכן הרב קוק בכמה מקומות התייחס לתאוריית המפץ הגדול בצורה יחסית חיובית. להמשך עיון אתה יכול להסתכל בספר בראשית ברא של פרופסור נתן אביעזר נ"ל. לא קראתי אותו אבל שמעתי את הרצאה של המחבר, הוא מסביר איך כל התאוריות המדעיות מסתדרות עם התורה ולא סותרות כלום)

אני לא יודע איפה אבל הרב קוק כותב איפנשהו שהתיאוריות השונות מסתדרות יופי עם הקבלה.

לא נראה לי שיש סתירה בכלל.

כל תאוריה יכולה להסתדר חוץ מתאוריות של אינסוף,

כל הבסיס של היהדות זו האמונה בחידוש העולם .

"המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית".

גם לפני הבריאה, היה תוהו ובוהו...

אז היה משהו.

וזה מסתדר עם תיאוריות של מפצים וכו'.. (לעניות דעתי ולרוב בורותי)

הפסוק כמובן לא קשור. שום תיאוריה לא מסתדרת עם "בכל יום.."

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94

ציטוט משם - "למרות השימור הפורמלי של האנרגיה בעולם, למעשה חלק מהאנרגיה כאילו "הולך לאיבוד" כיוון שהוא הופך לחום אשר מתפזר ואשר לא ניתן לאספו מחדש ולהפכו לאנרגיה שימושית ללא השקעת אנרגיה נוספת."

ואם העולם היה קיים אינסוף שנים, באיזהו שלב לא היתה יותר אנרגיה להשתמש בה, ולא היה אפשר לקיים חיים, לדוג'...

(אני רק מבקש להוסיף - התגובה בנושא האנטרופיה אכן מכובדת ושייכת לנושא, אבל לצורך העניין איננה מספיקה לשאלות ששאלת)

לכן אתרום אני ברשותך את מה שדרוש להשלמה.

יש הבדל גדול בין הציפייה שלך לתשובות מדעיות לבין התשובות שתקבל מעולם המדע המחקרי, וזה מפני שאין שום יומרה של מדענים לדעת מהי האמת המחקרית המדוייקת, בפרט לאור עקרונות של פיזיקת הקוונטים ואפילו עקרונות מתמטיים מסויימים שנוגעים לאי-וודאות.

תמונת העולם הקוסמולוגית מכל מקום, נכון לתאריך ההודעה הנוכחית, הינה של גיל ידוע של היקום, של אירוע מפץ גדול בראשיתו ושל תשובה מסויימת אפשרית בנושא קיום חומר לפני אותה ראשית. הגיל האמור הנו 13.8 ביליון שנים (בשנות ארץ של כ - 365.25 יממות), וזאת לפי שני סוגי חישובים עיקריים, אורך הגל של קרינת הרקע ביקום (Cosmic Microwave Background radiation) שנתגלתה כבר בשנות ה - 1960, וכחיזוק לכך, תצפיות בגופים העתיקים ביותר של היקום ע"י הטלסקופים הלווייניים האבל, צ'נדרה וקפלר החל מאמצע שנות ה - 1990 (וכן מצפי כוכבים חדשניים מהשנים האחרונות).

אין כל טעם לנהל ויכוחים פילוסופיים בנושא התצפיות האלו, תקפותן או מידת התאמתן לתיאוריות בלתי אמפיריות (כגון הקבלה וכדומה). לצורך העניין התצפיות האלו נחשבות לנתונים מדעיים נצפים ומאומתים. התיאוריות הליובאוויטשיות כגון שהתצפיות האלו מגלות לעינינו מראות מטעים וכיו"ב אינן רלוונטיות לצורך המחקר המוסיף להתנהל בנושא חוקי הטבע המכוונים והשולטים בנתונים אלו שנצפים. עובדה היא שאנו יודעים בוודאות שתיאוריות הכבידה של ניוטון ושל איינשטיין נסתרות ממש לפי כמה מהנתונים הללו, כגון קיומו (לפחות כך אנו מסיקים) של חומר אפל, ומעל הכול התפשטות היקום שמואצת בניגוד לאינטואיציה הפיסיקלית המוכרת לנו (תגלית שלכבודה הוענק פרס נובל בשנת 2011), שוודאי אין לה כל הסבר ידוע.

אז לצורך העניין, אף אחד לא יודע "למה לא ייתכן שקיום העולם אינסופי (קיים אינסוף שנים)" כשאלתך. אבל המחקר המדעי נכון להיום מצא שאכן העולם קיים מזה משך זמן סופי. מה הסיבה לכך, או אולי אם נצמצם את שאלתך - מה הסיבה לאירוע המפץ הגדול? את זה אף-אחד לא ממש יודע להסביר, אך קיימות תיאוריות, כולל למשל תיאוריה ולפיה מפצים גדולים כאלו הם אירועים אקראיים לחלוטין, וייתכן בהחלט שנשאר כאן מקום לאמונה אישית שנובעת מהתודעה הפנימית ללא תשובה מחקרית.

לשאלתך המקורית השנייה "למה לא יתכן שהחומר היה קיים תמיד", ובכן המדענים לא בהכרח יסכימו עם הנחה כזו, שכן כעיקרון ניתן תיאורטית "לברוא" יקום מלאכותי מאיזו שהיא מאסה מינימלית אך לא-אפסית, אולי אפילו 50 גרם של חומר לצורך העניין. לא אכנס כאן לפרטים, אך אני יכול לסכם בכך שלא ברור לנו האם ישנה בריאה מתמטית-פיסיקלית שמערבת יצירת חומר יש מאין באופן מורגש, כגון החומר ביקום הנצפה.

הבורא ב"ה, הוא האינסוף. כל התיאוריות שיש בידינו - הם תוצר של סברות אנוש, ושל תצפיות, שאינן מלמדות אותנו על מה שהיה באמת. צא ולמד ממהירות ההתפתחות המשתנה קיצונית - של עובר, לאורך ציר הזמן. 

כל מדען, או אדם אחר שהוא חכם בעיני עצמו, ובפרט שפגם בריתו, ואין לו דעת אמת, ואשר שמזלזל בדברי חכמים, או "בתיאוריה הליובאביטשית" לדברי טעותו - תברח ממנו ומדברי טעותו כמו אש.

אנחנו נבראים, לא יודעים כלום , והופכים לרימה ותולעה.

אין מצב, שמשהו ייברא מבלגן, אין מצב שיתהווה סדר במקרה, אין מצב שמשהו יברא את עצמו.  אלו שאלות מהחלל הפנוי. עיין ליקוטי מוהרן, תורה ס"ד.

הידבק בחכמי האמת, נוטרי ברית קודש, הידבק בבורא עולם, באהבה, כדברי המשורר, לך אני בעודי חי, וגם כי אחרי מותי.

אמן.  מיכאל, העני והשפל ומבקש אמונה ותשובה.

רק הבאת מקורות לכך.

השואל ביקש הוכחה רציונלית, ולא דברי רבנים וכד'.. [לא שאני מזלזל בכך, ח"ו, אלא שלא לזאת כוונתו].

למרות שאולי אחת התשובות היא שאכן אין הוכחה רציונלית, והכל נובע מאמונה.

שמעתי שיעור על זה.

אם זכור לי נכון זה כתוב בגמרא

אחד האנונימים הפחות אנונימיים שהכרתי....

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום