"שהכל נהיה ורוד".

עמדתי ליד שער החצר שלנו, ניגש אלי הילד של השכנים ושאל: "למה יש לכם שתי דלתים?" (במקום דלתות, יש לנו גם יציאה לחצר)

עניתי לו: "אחת להיכנס ואחת לצאת..."

הוא חשב רגע או שניים בכובד ראש, ואז הנהן והלך.

היה לי רב בישיבה עם בעיות שמיעה.

היו לו שני זוגות משקפיים.

אחד לנהיגה - בלי מכשירי שמיעה (הרעש היה משגע אותו),

ואחד לישיבה - עם מכשירי שמיעה על הידיות.

יום אחד הגיע אלינו שבו"ש סקרן,

ושאל את הרב:

'הרב, למה יש לך שני משקפיים?'

והרב ענה לו:

'אחד בשביל לראות ואחד בשביל לשמוע....'

השבו"ש (שלא הבין את התשובה) צחק צחוק גדול ומביך

(איך הוא יכול לנהוג בלי לשמוע? את המנוע, את התנועה...)

רק (קצת) קשה שמיעה.

אפילו על אופנועים (וז-ה נראה לי מטורף!   וצריך להאסר ע"י החוק.)

לק"י

אם יש לי נכדה..

לק"י

יותר מהגיל שלהן..

אני מניחה, שהם למדו בגן על המשפחה או משו..

שאלה את חברה לשירות ואותי אם אנחנו אחיות.
לאחר שקיבלה תושבה שלילית,
היא שאלה את חברתי- אז את אמא שלה?! (היא גבוהה ממני.אבל קטנה ממני בגיל) 

"את אמא?"- לא.

"את התחתנת?"- לא.

"את ילדה?"- לא.

"אז מה את?"....

אני, אני עוד רגע נותנת לכם כאפה!!

אבל לא אמרתי להם את זה בסוף.. בכל זאת הגננת..

אבל יש לי את עצמי () ואחי:

אני:

•  "אמא, תקשרי לי את המחושים של השמלה" (שני החוטים שנקשרים מאחור מסביב למותניים)
• "אמא, אתמול בלילה היתה צפירה (יום הזכרון) זה בסדר שעמדתי דום בשכיבה כי כבר הייתי במיטה?"

אחי:

• "אמא, אני עצוב כי את ארגזנית עלי"
• "של מי הבובה הזאת"? (מציץ על תינוקת ישנה בעגלה)
• "מה זה הכלוב הזה?" (מעלית)

ועד רבים רבים

גם לי יש המון כאלו.. אמא שלי אפילו רשמה פעם במחברת..

כשאחי נולד (אני בכור) הייתי בן שנתיים וחצי בערך.. ובאוטובוס עברתי אצל כל הנוסעים וסיפרתי להם שנולד לי אח.

אבל ברגע שראיתי אותו בפעם הראשונה בבית חולים הכנסתי לו סטירה משום מה...

מאז מאזן האימה נשמר ב"ה.

(לא לגמרי סיימה ללמוד לדבר, אבל מנסה להביע תסכול מזה שאחיה אכל לה את העוגיות/לקח לה משהו.)

לק"י

קרובת משפחה שלי בת כמעט 5 החליטה להדגים לי מה יקרה ביומולדת שלה בגן.

היא שמה בלונים על איזו שמיכונת (כאילו שזה המצנח של הגן..) ורצתה שאני אנער אותה.

אז הזזתי אותה קלות..

היא החליטה שזה לא מספיק והדגימה לי.

ואז קיבלתי ממנה נזיפה חמורה: "את לא מקשיבה לכללים"..

אמא! בת בקושי חמש וכבר לוקחת אחריות על הגדולים ממנה..

היא גם שמעה את ההורים שלה מדברים על העוזרת שצריכה לבוא.

אז היא אומרת לאמא שלה: "אמא, שכחת שאני העוזרת שלך? כמה פעמים אני צריכה להגיד לך שתגידי לי מה לעשות??"

אחיין שלי יושב על הרצפה ואומר לכולם "good morning, hwo are you?"

הצוציק בן השנה וחצי דובר אנגלית.

זה ממיס. 

שאחי היה קטן (שנתיים)

הוא היה חולה עם חום והיה צריך לתת לו נר (אקמולי),

אחרי בכי, הסברים, תחנונים והבטחות:

הוא: "אמא, אני מסכים אבל אל תדליקי אותו, בסדר?"

ילד(בן 4 בערך..):לא.

האבא:הנשמה שקופה..

הילד: אז למה לא עושים אותה בצבע לבן?!

בס"ד

נסיכי

הוא בא לאמא שלו וביקש נעליים חדשות 

אז אחותי אמרה לו שלא צריך כי עכשיו קנינו לך ואתה לא צריך חדשות

אז הוא אומר לה אבל הם לוחצות לי !

אז אחותי אמרה לו תראה לי ..

אז הוא אמר תמדדי אותם אפילו ותראי שהן לוחצות

שאל את אמא שלו

אם החלב שהיא מניקה איתו את התינוקת

כשר...

בס"ד

אחותי: אוריאל צא מהמקלחת .

אוריאל :לא רוצָה !

אחותי: נו צא..

אוריאל :כמה פעמים אני צריך להסביר לך שאני לא רוצָה

זה חונק.

שהוא אומר לא רוצָה במקום לא רוצֵה

אבא שלי הסביר משהו על בני חורין,

אז אחיין שלי בן 5 מתערב:

"נכון, גם פרעה היה בן-חור,

כל הבני-חורין במצריים מתו במכת בני-חורות"...

ואחיין אחר בן 3 בכה כשלקחו את בקערה מהשולחן (לפני מה נשתנה)...

חשב שהכל נגמר באמת.. מסכן....

באיזה ביקור בצרפת, אחי הקטן המציא לנו חידות שנונות... כמו: "אדם כחול ירוק, מה בחרתי?"

או: "איש אחד הלך ברחוב, הוא היה ספורטי (כלשונו), לאן הוא הלך?" (תשובה: למגרש כדורגל...)

ואז הוא גם המציא בדיחה ארוכה וסבוכה... על אדם שראה גנבים בתוך בית והתקשר למשטרה וגילה בסוף שזה הוא בעצם כי הוא מול מראה.......

"ובמקלי עברתי את הירדן, עתה הייתי שני מחנות.

חצילי גינה, חצילי גינה..."

בעזהי"ת

כשהוא היה בן שנתיים [!!] עבדו עליו שיש מפלצת חושך והוא פחד ללכת לישון, והיה שבת..

אז ניסיתי להרגיע אותו, אמרתי לו שיש מפלצת אור והיא תשמור עליו.

הקטין מנגב עיניו בתקווה, ואומר במילים האלה:

"אה, מפלצת אור זה כמו היצר הטוב ומפלצת חושך זה כמו היצר הרע?.." 

וכשאני, בהלם, מהנהנת, הוא ממשיך, עם רקיעה ברגלים להמחשת דברים:

"עוד יבוא יום, והיצר הטוב ינצח [רקיעה] את היצר הרע. ואז, ייבנה בית המקדש."

ואז הוא פצח בתיאור בניין בית המקדש.. אני טוענת שזאת הייתה נבואה

ופעם לקחתי אותו לגן, אז הוא עושה לי

'אני לא יכול להסתכל ככה, השמש כל הזמן שמה את הקרניים שלה בעיניים שלי!!'

ובנדוד שלי ההרהמורניק ששאלו אותו מי יגזור לו את התלתל הראשון אמר 'הרב טאו רבינו!'

בנדוד שלי עבד עלי שהבסליסק (מהארי פוטר)  יבוא ויוכל אותי בחושך...

כשהייתי קטנה (עד כיתה ה' בערך - לא כזה קטנה, אבל ניחה...) חשבתי שאומרים באשת חייל  "והטלית על כולנה" כמו טלית של אבא...

ואחותי חשבה שאומרים "המחזיר נשמות לגברים מתים"...

יש משפט של חז"ל שמתאים לך עכשיו: קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים   אהמ אהמ צצצעירה

בעזהי"ת

אז תדמיין לעצמך שבשירשור על אחייך הקטנים בפורום שאתה הקטין ביותר בחבורה, אחיך הקטן מגיב פתע פתאום.

מה היית אומר אז?! אה?! אה?!?!?!

בעזהי"ת

חיפש תחפושת.

רצה הרצי"ה, לא מצא;

לקח מדים וזקן לבן ויתחפש לרב גורן.

"למדת מספיק למבחנים במשך ה25 שנים האחרונות, אמא,

צריך לגמול אותך מהנוהג הזה

זה שחשבת היום ללמוד למבחן- אז אני אומר ש--

ללללללללללללללא ללללללללללא לללללללללללא "

הצלחתי לעבוד עליו!

יצראנו לטיול קצר- נרדם הבנאדם, והנה אני בורחת מהמחשב!

מי שרואה אותי פה שיגיד לי קישטה!

החליט שלא מתאים לו ללכת לישון, אז הוא קרא לאמא מהמטה:

"אמא! בואי הנה עכשיו!" (עוד לא בן שנתיים)

"קצין, בוא לפה!!"

"אני המפקד!!"  (היא באמת המפקדת של הבית)

ושכחתי תוספת היא הולכת זקוף ומצדיעה...

הילדה חיה בצבא.. מעניין למה?! 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!