תהיי נחמדה כמו תמיד.

אם ישאלו, תגידי "בסדר" ותעבירי נושא...

גם אני אוהב לחשוש מדברים כאלה (כשנפגשים עם כל החברים הנשואים),

ואז בפועל לגלות שדווקא נחמד וזה...

אבל היא לא תגיע. 

היא נראה לי בחו"ל...

(לא בקשר)

מה עוד יש לעשות.

היתרון שזה ככה שיש הרבה ילדים שניתן לשחק/לטפל ואין לך מחוייבות על אחד משלך (גם ענייני ביקוש והציע)

|למוד לקח|

כלומר- איך לא חשבתי על זה קודם...? 

כפיים מוטי. רעיון פצצה.

אז הכל אפשרי- בסופו של דבר טכנית ל* זה פולחן של דקות בודדת.

אז הכול אפשרי - מדי...

(כלומר, הבנתי, אבל זה נראה לי הזוי..;)

צאו מזה כפרות! כיף פה!!!

אבל זה כמו לשנות סעיף בחוקה, זה מצריך רוב גדול

הדיון לא קשור לחיי השידוכין באופן מובהק.

אני מאמין שבפורום חברתי וכייפי, החוקים צריכים להיות רופפים.

אחרת הכתיבה לחוצה...

אנשים אוהבים להתבדח כאן על לנ"ו - בגלל שבאמת קשה לעשות את ההפרדה!

להיזהר לא לדבר (בצחוק! לא להתייעץ) על עניינים שקשורים ללנ"ו...

באמת שהכול יהיה יותר נחמד כאן - אם פשוט נפסיק לעשות מזה עניין...

(אין פה זלזול במנהלים חלילה, ולא צריך להחליט שככה זה.

הדיון הזה התחיל מזמנם של מנהלים קדמונים יותר,

והיו כאלה שבאמת לא הקפידו...)

אבל האמת שזה לא נורא.

זה שעשוע בפני עצמו... וזה חלק מהקטע.. ולפעמים קשה להפריד בין מה טוב ומה לא ... אז מקפידים לגמרי, וזה גם נושא לבידחון קל לעיתים....

קחי את אחיך ועגלה, שימי כיסוי ראש ותגידי שהתחתנת אתמול בהתראה של שעתיים

לא הספקת להזמין את כולם.

החתונה היתה בסלון לאור הפלורסנט ולצלילי מכונת הכביסה והמקרר ואולי גם הפעמון של הדלת

|מתרצן| ומכאן אני מאחלת לך [ולעוד הרבה בע"ה] שתזכי להמצא על ידי אישך במהרה ולהקים איתו בית נאמן בישראל..!

בס"ד ובהשתדלותי

א) אם ממש חשוב לך לבוא למפגש הזה כי את ממש רוצה לפגוש את בנות כיתתך, אז תצטרכי לעשות עם עצמך קצת הכנה, ולהגיד דברים כמו שעוגי ושמואל אמרו - להעביר נושא, להגיד יהיה בסדר וכדומה.

ב) אם לא ממש חשוב לך לבוא למפגש הזה, ואת חוששת שהוא יהיה יותר מדי מפדח - אז אל תבואי. את בנאדם עם חיים משל עצמך, ולא בהכרח שהמפגש הזה נוח לך חברתית/מבחינת לו"ז/אחר ואין עלייך חובה מוסרית (לדעתי) לבוא (אלא אם כן הבטחת כבר שתבואי).

ג) מה שלא הורג - מחשל, ואולי, אם תבואי,תצאי מחוזקת ואולי אף תהני מזה.....

בהצלחה!

תודה;)

ואתה בטח ממש אדמו"ר צדיק ונסתר והזקנה שלך בטח בחכמה.. וגם מרגיש ככה את עמ"י.

אשריך!

תראי להן כמה טוב להיות רווקה

אבל לרוב זה נשמע כמו רחמים עצמיים או משהו לא אמין כזה..

אז תעשי חזרות בבית.

ובכלל מי הם בכלל?

אני הלכתי למפגש חברות כזה וחצי כבר נשואות.

אני עוד לא בת 21..

מי רואה אותם בכלל?! באים להינות ואם לא, אז לא באים

גם נשים נשואות יכולות להיות חברות נחמדות

וגם אותן מעניין לדבר על כל מיני נושאים שהם לא |ביפ|

יכול להיות שהן דווקא יקנאו בך כי לך יש התקדמות מקצועית שלחלקן אין

ם מישהיא חסרת טאקט תחפור לך- לעני לה-

"כן, יש לך מישהוא להציע לי?"

או אולי "כן בדיוק אתמול בחור זרק אותי, אני מה זה בבעסה מזה... חשבתי לבוא לראות חברות ולהתעודד..."

אשכרה כולן עם פאות, ואני בת 23 עם שיער גולש ורוקה למהדרין.

ולמדתי לענות תשובות מתחכמות..

"איך עוד לא התחתנת?" (מישהי עם בטן ענקית)

"איך עוד לא ילדת?!"

"נו, אז, יש מישהו או משהו באופק?"

"כן, ראיתי היום שקיעה האופק, וגם הר וכמה עצים.."

"את רוצה להתחתן בכלל?"

"לא. אני רואה אותך וזה מוציא לי ת'חשק, להיות כלפתא??"

(לא קרה לי באמת, אבל שמתי לי בכיס, שיהיה..)

"הבעיה של כל הרווקים היא..."

"הבעיה של כל הנשואים היא שהם חשים יותר מדי.."

"אז איך זה להיות רוקה?"

"נחמד, ואיך זה להיות חסרת טאקט"

ואני באופן אישי מסתכלת קודם כל על מי זאת ומה היא, ולא על מה שיש לה או אין לה על הראש. לא חושבת ששם מתחיל ומסתיים הבנ"א ממש ממש לא!!! זה רק איזה סמל סטטוס מסכן.

למקרה שאת צריכה משהו יותר חד

"איך עוד לא התחתנת?"

"קורה, ב"ה הקב"ה נתן לי קצת שכל בקודקוד"

"נו, אז, יש מישהו או משהו באופק?"

"כן, אני רואה את בעלך, הוא קורא לך."

"את רוצה להתחתן בכלל?"

"לא. אני רואה אותך וזה מוציא לי ת'חשק,"

"הבעיה של כל הרווקים היא..."

"זאת בעיה? תסכלי על עצמך ותראי כמה בעיות..."

"אז איך זה להיות רוקה?"

"נפלא, מתגעגעת לתקופה? "

אני מתגלגלת מצחוק!

|איך זה להיות רווקה? נחמד. איך זה להיות חסרת טקט"?|

חה חה חה 

מאיפה הרעיונות הללו? מאיפה?....

חזרתי מהתפילה בפתח תקווה. על הכביש בשבת.

X: אתה נשוי 4 חודשים, אז  בעוד 5 חודשים נראה ילד? מה מתקדדם?

אני: אתה יודע מה מתקדם?

X: ?

אני: המכונית שנוסעת מאחוריך. תעבור למדרכה

כלומר- אולי היה עדיף שתגיד: "אתה יודע מה מתקדם?"

-"החוסר טקט שלך מתקדם. לרמות מטורפות. עוד מעט, ותשבור שיא."

לגרום לכל השאר לקנא...

בחברות מהתיכון.

נראה לי אם היה לי כזה מפגש הייתי מגיעה, (כנראה באיחור)

עושה רושם טוב על כולם,

וממהרת להתחפף...

או שתתפסי חסות על אחד הילדים של אחת החברות...

לק"י

אני הייתי בשבע ברכות שרוב האנשים באו בזוגות, הצטערתי שלא באתי עם אחי

אם יש לך קשר עם החברות- תלכי ותהני..

אני מניחה שבנות נשואות עם ילדים כבר קצת פחות מתעניינות בשידוכים.

אוהו מתענינות בשידוכים. כלומר- הן יותר מתענינות שאני אדב רעל זה. שאני אתן להן מידע. שארגיע את הצורך הנפשי השטחי הזה שלהן, של "לדעת הכל על כולם", וללעוס כל היום את החיים של השני...

זה אוהו מעניין אותן. אוהו.  אין לך מושג עד כמה. 

כן. יש לי שם חברות קרובות, שהן לא חסרות טקט, |עובדה שהן חברות שלי|, וחוץ מהן.... 

לא לא לא נעים... 

לא יודעת אם לבוא ולסבול קצת, או לא לבוא, ולהפסיד ולא לראות את כולן... סך הכל זו היתה הכיתה שלי למשך 4 שנים...

אני זו הרווקה הזקנה.....

||

לק"י

ככה לפחות אני מרגישה (ואני כבר בת 24 ולא ילדותית בכלל..).

ואני יכולה לדבר על גידול ילדים כמעט כמו נשואה.. אבל לפעמים זה מוזר להתערב בשיחה של כל האימהות הנכבדות.

אם את אוהבת ילדים- תשתלטי על ילדון או יותר ותהני..

אני לא כל כך אוהבת ילדים. 

ת'אמת את אלה שהאימהות שלהם חסרות טקט אני ממש לא אוהבת,|צחוק!!!| את הילדים של חברות שלי- ברור שכן!

(טוב, לא חוכמה הם חתיכים אחד אחד)

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים