שזה אחלה.

לא יוצאים כי ככה אומרים לך או כי "הגעת לגיל".

מה עושים? ממשיכים בחיים.מי אמר שבגיל 20 צריך לעשות משהו?

לומדים/עובדים וכו'..כשתרצי-תחשבי מה עושים הלאה..

שאני בכלל לא מרגישה כלום לאף אחד,וזה קצת מלחיץ..

אני צריכה להרגיש משהו גם אם אני לא מעוניינת במישהו ספציפי?

--

ומה להגיד לקולגה ?כעיקרון חבר שלה ראה אותי ורצה לשדך ביני לבין חבר שלו..

החבר שלח לי חברות בפייסבוק-ולא אישרתי..

--

אני מפחדת שאחכ אני אתחרט,כי אולי ההרגשה שאני עדיין ילדה -לא תעבור.

מעבר לזה, זה לא מלחיץ. כי זה לא מגיע בהחלטה אישית. זה מגיע בלי לשאול אותך. 

אגב, ההרגשה היא לאו דווקא ל"צורך לדמות גברית בחייך".

ההרגשה היא לצורך ב*מישהו*.

היא לא צריכה להכין את עצמה לדבר שהיא לא יודעת מהו.

לא "מזרזים" את הרצון הזה. הוא מגיע לבד בזמן הכי נכון.

כל מה שהיא תלמד עכשיו היא תבין הפוך

אם היא לא יודעת אם היא מוכנה - אז היא לא מוכנה.

זה לא שאני לא רוצה אף אחד,דווקא אני רוצה מישהו שכן אני אדאג לו וההפך..

פשוט המחשבה שאני אסתובב עם בחור-לא יודעת..מוזרה לי,על מה נדבר?מה נעשה?ושוב הסיבה העיקרית-ההרגשה שאני עדיין הילדה הקטנה לא בטוחה אם היא תעבור,אולי זה עניין של חוסר ביטחון או משהו....אוףףף כל הנושא הזה  ככ לא קשור אליי

ומה אני עושה עם הבקשת חברות הזו???

אמנם כדאי לעבוד על זה, אבל זה קורה המון בתחום הזה.

לגבי בקשת החברות, תאשרי, תגידי שלא מתאים לך עכשיו ותמחקי

בלי לחץ.

שנית, אני לא אומרת להתעלם מזה, ז

ה לא בעייה אבל גם לא משהו שריאלי להמשך לאורך זמן,

לכן הייתי מציעה לך, כמו ג'דנס להתחיל קצת לפשפש בנושא,

לאו דווקא לצאת לדייטים ממש אלא קודם להכיר את השטח,

מה זה דייט, מה עושים, מה אומרים, מה אני מחפשת בכלל, מי אני בכלל ועוד ועוד..

אבל אל תדחיקי את זה, זה לא תחושה של ילדה קטנה, זה פשוט מעין פחד לשנות מן ההרגל.

מה אני אגיד?  גדלתי בסביבה דיי חרדית ולא יצא לי לדבר\ לפגוש בנים

וגם אני נרתעתי מזה בתחילה וחששתי, אבל מה לעשות?

אפשר להמשיך לחשוש ולהתעלם מהעובדה שהם קיימים ושאני צריכה בכ"ז להכיר אותם כי זה טבע האדם

או להתחיל להוציא את הראש מהמחילה,

אני לא אומרת לצאת לבלות איתם במועדונים וכאלו, היסחפויות  אבל כן להכיר את העולם הזה.

והזמן עובר מהר וגם עושה את שלו.

אז אל תצאי עדיין אם את מרגישה לא מוכנה,

אבל אל תתעלמי מזה שאת צריכה להיות ערוכה ליום שזה יגיע,

כי זה לא כייף להיות מופתעים ולא מוכנים.

בהצלחה!!

בנתיים נצלי את הזמן לדברים אחרים

סופסוף גבר מגבה אותי...!

או אולי עז??

צודק...

שני גברים!

לא צריך להידחף בכוח לתחום השידוכים. תמשיכי במסלול החיים שלך (אוניברסיטה?), והקב"ה ישלח לך את האחד והיחיד שלגביו לא תהיינה לך שום ספקות.

לי הוא הגיע בגיל 21 ,וגם אני חששתי לפני שאולי משהו לא בסדר אית כי היו לי כבר חברות נשואותו וכולם כבר יוצאות

וזה הגיע והכל בסדר,ויש לי חברה שרק בגיל 22 התחיל להיות לה רצון .

לא לכולם מתאים להיתחתן בגיל 18.

אין לך מה לדאוג

זה יגיע בזמן הנכון בשבילך

הרגשתי אותה הרגשה בדיוק. ויותר מזה- לא ידעתי איך אני אמורה להתנהג. עד שפשוט נפגשתי באוניברסיטה ולאט לאט קלטתי...

גם אני בגילך הייתי ככה, ולא עניין אותי לצאת ולהתחתן.

ולשאלתך מה עושים בדייטים- מדברים, מכירים. כמו עם חברה כשיוצאים לגלידה

מותר לך להרגיש קטנה

מותר לך להגיד שלא מתאים לך לצאת עכשיו

ומותר לך לא לרצות להיות חברה שלו בפייסבוק.

תסבירי למי שהציע שאת מש לא בעניין עכשיו ורוצה לחכות, וכשיום אחד תחליטי שמתאים לך לצאת- תחזרי אליו (כדי שלא ישגע אותך)

עברת מסלול טוב מאד עד עכשיו - זה רק יתרון כדי לבנות בית יציב עם מישהו שיתאים להתחתן איתו.

ואת לא חייבת לקבל הצעה שלא נראית לך.

לא מתחתנים דווקא כשמרגישים ש"חסר". אפשר גם מתוך הרגשה חיובית שזה טוב וחשוב ומתאים.

בס"ד

קודם כל תחושת הילדות היא מאוד בריאה, ואני מאחל לך שתמשיך איתך לכל החיים בעזרת ה'.

חוץ מזה שמעתי פעם אשה חרדיה שאמרה בראיון ברדיו שהיא ובעלה לא התחתנו מהסיבה שהם אוהבים, אלא אוהבים מהסיבה שהם יתחתנו!

גם אני לא זוכר את אשתי מרעיפה עלי אי אלו גילויי חיבה לפני החתונה.

לכן את לא צריכה לדאוג  מזה שאת לא מרגישה איזה צורך מיוחד לקשר עם מישהו מבני המין השני, אלא רק לחפש להתחתן עם מישהו שהוא אדם טוב, ישר והגון, נחמד, עניו ובעל מידות ועם אופי חזק ויציב.

ורק עוד דבר אחד לסיום, דעי לך שהמשיכה בין המינים היא מאוד טבעית - פשוט ככה ה' ברא את העולם!

אז מספיק שתשבי בפגישה עם בחור העונה להגדרות שנתתי, ותוכלי לראות איך שגם הלב שלך נכנס לעניינים.

בהצלחה רבה!

שיהיה בהצלחה!

כי למען האמת,זה די הדאיג אותי..

ערב טוב לכולכם

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).