לא ראיתי את הסרטון, אין לי כוח ללחוץ, אבל---

השאלה הזו כבר מזמן לא מענינת, כבר הגענו למסקנה, לתשובה...

אז תצטרך להיעזר בסבלנות, 

ייקח לי זמן לחפש את המאמר ההוא, לפני איזה שלוש שנים, לצלם אותו, ולהעלות, (להקליד אין כוח;)

בעצם לפי הסרטון הזה, אין לילד כזה סיבה עצמית לחיים, אין לו תרומה משלו.

הוא פה רק כדי שאנחנו נראה אותו ונשתנה.

הוא לא מסוגל לעשות כלום, לשנות בכוחות עצמו כלום.

אין לו ערך עצמי, הוא פה רק כדי שלנו יקרה משהו, והוא בכלל לא משנה.

זה מזעזע בעיניי!

נכון שאנחנו יכולים לקחת הרבה ולהשתנות כתוצאה מהמפגש עם ילדים ואנשים כאלה,

אבל לומר שזו הסיבה לכך שהם קיימים???

לטעמי, זה סוג של חוסר אמונה בקב"ה!

זה חוסר אמונה כי יש לנו שאלה קשה מאוד,

ואנחנו לא מוצאים לה תשובות בכלים שלנו, בהבנות שלנו.

אז אנחנו מנסים לספק תשובה כדי לפתור לנו את השאלה הקשה,

אבל התשובה הזו באה מהכלים שלנו והיא בודאי לא הסיבה לכך שהקב"ה ברא בעלי מוגבלויות.

בעיניי התשובה הטובה ביותר היא ההבנה שאין לנו מושג למה הם נבראו כך,

אבל ברור שיש להם תפקיד משלהם שהקב"ה נתן להם.

לכל אדם יש כלים למלא את שליחותו,

במצב "נורמלי" הקב"ה בורא לכל אחד גוף תקין ושכל בריא שישמשו כלים,

אבל כאלה שהקב"ה בוחר לקחת מהם את הכלים הללו,

הם פשוט אנשים שדרכם למלא את תפקידם היא ללא הכלים הללו.

אנחנו לא מבינים איך אפשר בלי הכלים הללו, ולכן מנסים לספק תשובות אחרות,

אבל אנחנו פשוט צריכים לברך "ברוך משנה הבריות" -

ברוך הקב"ה שבורא אדם, נותן לו תפקיד ומספק לו את הכלים אותם הוא צריך.

זו ברכה שמבינה שיש מצב "נורמלי" של בריאות ולכן אנשים כאלה הם משונים,

אבל השוני שלהם הוא מתנה מהקב"ה, שדרכו הם כולים למלא את שליחותם.

מצטער, יש לי כמה חברים מאוד טובים בעלי מוגבלויות,

וממש קשה לי עם תשובות שכאלה, לכן זה כל כך ארוך...

ברור שהקב"ה לא ברא אותם כדי למלא אותנו וזהו.

ושוב פעם, מדובר על בעלי מוגבלויות לדעתי לא רגילות..לא ברמה של אנשים שיכולים להיות חברים שלך.

יצא לי להיות שנה שלמה עם ילדים כאלה.

ילדים שלא מתקשרים על העולם סביבם, ילדים שבקושי מדברים, שקשה להם להגיד מה הם רוצים, שאילו היה אפשר להיכנס להם לראש- הייתי נותנת הכל בשביל זה. אבל אנחנו לא יודעים מה עובר להם בראש. הם כלואים בתוך גוף, בתוך מוח, בתוך משהו מעוות שלעולם לא נבין. אנחנו לא יודעים מה הם חושבים, ואם בכלל הם חושבים.

מה שאנחנו כן יודעים, זה שהם מצליחים לנגוע בכל אדם סביבם, הם מצליחים לנגוע בעומקים שבנו. עוזרים לנו לחשוף את האני הפנימי שלנו. זה מה שאני כן יודעת. אז בטח שזה לא ה-תפקיד שלהם בעולם. 

אבל זה כן מה שהם מצליחים לחולל...

עם המעט שהם כן מצליחים להגיד ולעשות..

[סליחה אם זה פגע!]

א. יש לי כמה חברים שלא מדברים, בקושי מתקשרים ובעלי פיגור.

אני מניח שאת מדברת על אוטיסטים ברמות גבוהות או כל מיני תסמונות נדירות,

אני מכיר גם כאלה וגם במקרה שלהם לא הייתי אומר שזו הסיבה לקיומם (ובטח כשהסרטון מדבר על ילד שבקושי יש לו בעיות...)

ב. לגבי מה שאמרת שהם מצליחים לנגוע, זה נכון לחלוטין.

ברור שהמפגש איתם משמעותי ופועל עלינו,

אבל לא זאת הסיבה לכך שהקב"ה ברא אותם (או שאולי כן, אני לא יודע באמת...).

מה שקשה לי זה עם אלה שנכנסים לחשבונות של הקב"ה תוך שימוש בכלים אנושיים כמו שכל והיגיון.

יש המון דברים שאנחנו מסוגלים להבין וצריכים לחקור אותם,

אבל לא צריך לפחד ממה שמעבר ליכולת השגתנו...

ג. זה לא פגע בכלל, זה רק מקפיץ אותי לשמוע את זה כל פעם מחדש...

לא אמרתי שאני מסכימה מילה במילה עם הסרטון אבל הוא בהחלט ריגש אותי.

למה אתה חושב שמדובר בסרטון על ילד שבקושי יש לו בעיות? כי הוא יודע לבעוט בכדור?!

בעיות זה לאו דווקא קשיים פזיים(ראה ערך אוטיזם)..לדעתי הילד שם דווקא כן נמצא ברמה נמוכה..

ולא אמרתי שזו ה-סיבה שהם קיימים. 

אמרתי שזה מה שהם עושים, עובדתית.

ברור שאף אחד לא מתיימר להבין חשבונות שמיים...

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים