זה קשה.

ממש.

אני חוויתי אתזה דיי שונה..

הייתי אמורה להכנס חוץ, מראש, מבחירה שלי.. בסניף מאוד מסוים. וכבר בדקתי אותו והכל.. ואמרו לי שהתקבלתי והכל סבבה..

[בכלל לא רציתי להכנס אצלנו בסניף.. הוא מאודמאוד לא מתאים לי..]

ואז כל החברות שלי נכנסו.. ופיתום התקשרו אליי מהסניף שהייתי אמורה להכנס בו ואמרו לי שבסוף לא צריכים אותי..[בסוף הם הצליחו למצוא מדריכה מהסניף שלהם. שזה מעולה.. לא שופטת אותם..]

ונוצר מצב שחודשארגון, הייתי בין הבודדות ממש שלא מדריכה.. והיה קשה. ממש. נשברתי באותה תקופה..וכולן התעסקו בהדרכה, והתלהבו ממנה[התחלה של הדרכה בשישית.. בעע.]

ועכשיו,אני כ"כ שמחה שלא נכנסתי אז להדרכה!

בהסתכלות אחורה, התק' הזו כ"כ בנתה אותי! ובחופש, עשיתי המוון. ממש. לא היו לי יומיים רצופים שהייתי בהם בבית!

ולא הייתי יכולה לעשות כ"כ הרבה אם הייתי מדריכה..

אז אולי אין לי זכות דיבור.. כי עכשיו אני מדריכה[חוץ] של השבט הכי מדהים ביקוום אבל עברתי המון עד שהגעתי לשלב הזה..

ו.. מה דעתך על הדרכת חוץ? אופציבה בכלל? המון פעמים זה מרגיש ה-ר-ב-ה יותר בעל משמעות.. כי זה להיות מדריכה במקום שב-א-מ-ת צריכים אותך!!

בהצלחה נשמה. ואם יש לך עוד שאלות או משו>> אני כאן. באמת שמוזמנת!

אני יודעת שאין לי זכות לדבר. כי אני כן נכנסתי להדרכה. ואני ממש לא מנסה לשפוט והכל. ממש לא. ונראלי הייתי יותר קיצוני ממך אם לא הייתי נכנסת..

אבל לי היה עכשיו משהו אחר. שרציתי מאוד ובסוף לא קרה. והייתי גמורה מזה. באמת שזה הרס אותי כמעט. ואז חברה אחת שלי מהממת דיברה איתי. על כל הקטע של שליחות. של קורה מה שה' חושב שצריך. ויודע מה לא צריך.

וכן, אני יודעת שזה ססמאות נורא יפות ומשפטים מאוד מחכימים, אבל מכאן ועד ליישם ולהפנים את זה יש הרבה.. אבל באמת שתנסי. זהה ככ עוזר. ומשמח. לקח לי הרבה זמן להבין שה' באמת רוצה תטוב שלנו. וגם עכשיו אני ממש לא תמיד רואה את זה. והרבה פעמים אני מתפרקת הרבה יותר ממך. אבל תנסי.. זה עוש טוב. באמת. בשבילך אני אומרת. רק רק רק.

ושובפעם, אני יודעת שאני נכנסתי ב"ה אז כאילו אסור לי לדבר. אבל כל אחד עובר משו כזה, אם בהדרכה שכן נכנסתי, ואם באולפנות ששם לא התקבלתי לאולפנה שהיתה פסגת שאיפותיהם של רוב אם לא כל החברות שלי, כולם עוברים את זה.

ופשוט זה הדבר היחיד שאותי לפחות מעודד. שום אחד שמתאר את כל סיפור חייו הכושל או מישו שמסביר רק מה שלא עשית בסוף כמה שזה רע. רק הידיעה שה' שם למעלה. ולא, אני ממש לא כזאתי שתמיד זה ככה. לפני פחות משנה אני זוכרת שאמרתי לחברה שלי שאין כזה דב' ה' ואם יש אז הוא רע. ובשנה האחרונה למדתי כמה הוא מדהים. וככ זה קה, אבל שווה כל רגע. באמת.

זהו. אם את רוצה אני באישי. וסורי אם חפרתי.

(וממש ממש סליחה. את לא חייבת לענות. אבל אני מכירה אותך, נכון? זאת את, נכון? אני יודעת. זה הכתיבה שלך. והדיבור שלך. והעוצמות שלך. ומה שקרה לך בערך.. נכון זאת אתת?)

לצערי אין לי אומץ לכתוב לך את זה לא מאנונימי.. אבל אני במצבך. לא הכניסו אותי. ולהגיד שזה לא כואב? זה כואב.

הרבה חברות סגורות על זה שאני מדריכה. "וואי, ממש מתאים לך וזה.." אבל מסתבר שלא.

אני מבינה את ההרגשה שלך. מאוד.

אבל בבקשה, אל תתלי את כל מה שאת שווה במילים שהמדריכה אומרת. עם כל הכבוד לשיקול דעת שלה - היא יכולה לטעות. ולפספס בנות גדולות שיכולות לתרום מאוד..  למרות שזה מאוד כואב..

אבל הביטחון העצמי שלנו אסור לו להיות בנוי על אחרים. כי היום זה המדריכה, מחר זה סתם מילה של חברה.

למרות שמינסתם אמרו לך את זה.. וקשה לך לחשוב על עצמך כרגע כדבר טוב אחרי זה. זה לא קל ..

וכן, למרות שקשה לך מאוד, בבקשה בבקשה - נסי לחשוב על עצמך כטובה. וכן, זאת לא סיסמה.  אפשר לתת בעוד מקומות!!!!

כי תכלס' הדרכה זאת נתינה במעגל סגור. את נותנת לחניכות, שיגדלו ויהיו מדריכות וכך זה מתגלגל. האידאלים הגדולים שמדברים עלהם בפעולה, לא ממשיכים הלאה.

ויש לך הזדמנות עכשיו  לתת עכשיו במקום אחר. שבאמת צריך אותך! אז אין בזה שואו של הדרכה. אפחד לא ידבר על המדיכה השפיצית של שבט ניצנים. אבל יש עוד כ"כ הרבה מישורים בחיים של עשייה. תחשבי עלהם.

רצית ללכת להדריך כדי לתת בטח, אז יאללה - תמשיכי עם הדרך הזאת. תחשבי מה המניעים שהביאו אותך ללרצות הדרכה

ועם אותם אידאלים, תחשבי על מקום שצריך אותך..

שולחת עידוד מרחוק.  ואת שווה הרבה.

הסניף הפסיד!

כי לא הכניסו אותך להדרכה את מרגישה שאת לא שווה כלום, שריסקו אותם ושהרסו לך את החיים, שרצחו אותך

אחותי הגזמת. 

יכול להיות שזה רק טוב בשבילך. 

אני כן מבינה אותך, ואת הרצון הזה להיכנס, 

אני כן מבינה את הבאסה

אבל את ההגזמות שלך ממש לא. 

אולי זה בכוונה קצת לצאת מהבלון הזה

וחוצמזה, מדריכה היא לא אלוקים, זה שלא הכניסו אותך להדרכה גם יכול להיות טעות שלה 

אני בטוחה שאת אחלה בנאדם, מדהים, מקסים וטוב

ואת לא צריכה לגרום לעצמך להרגיש ככה רק בכלל הדרכה. תחשבי על זה

לפני קצת יותר משנה הייתי במצב שלך.

כשכולם ניחשו מי לדעתם תכנס תמיד הייתי ברשימה של הבנות שיכנסו.

אבל מה לעשות, המדריכה שלי הודיעה לי שלא נכנסתי.

"בעיות בשיבוץ"..

נכון, באותו ערב באמת הכל היה נראה לי שחור.

תמיד ידעתי שחינוך זה מה שאני רוצה לעשות בחיים. ופתאום- את לא נכנסת להדרכה.

יום אחרי כשהגעתי לאולפנה כל שניה בכיתי עם חברות..

אבל עבר יום והבנתי שנכון, לא נכנסתי אבל יש עוד הרבה מה לעשות חוץ מהדרכה.

והתחלתי לפעול במקומות אחרים. אפילו בבית במשפחה השתדלתי יותר להשקיע.

אבל בעיקר בחוץ, ניסיתי לפתוח סניף עוז ביישוב- זה לא הלך אבל ידעתי שעשיתי הכל אז היה לי סיפוק מזה כאילו נפתח.

אז בהתחלה זה מבאס אבל אני חייבת להגיד לך שקבלתי מזה כ"כ הרבה דברים שבחיים לא הייתי מקבלת אם הייתי נכנסת להדרכה.

אני חושבת שמי שנכנסת באיזה שהו מקום מקבלת איזה שהוא קיצור דרך. אבל מי שלא- צריכה לעשות את הדרך הארוכה והקשה יותר. אבל בסופו של דבר יהיה לה גם סיפוק יותר גדול.

את פתאום צריכה לברר עם עצמך- מי את, מה את, ומה התפקיד שלך בחיים בזתקופה הזאת- ואת תגלי דברים מדהימים.

ואני רוצה להגיד לך עוד דבר אחד מאוד חשוב- אל תכעסי על המדריכה שלך. זה לא טוב לא לה אבל בעיקר לא לך.

תנסי שניה להכנס לנעליים שלה- הרי באמת היו עוד בנות ובאמת לא היה לה מקום לכולן והיא באמת אהבה אותך ורצתה להכניס אותך אבל מה לעשות שבאמת לא היה מקום.

ואת שווה, את אפילו לא יודעת כמה.

יום אחד את תביני את מה שכתבתי ואולי תצליחי אפילו להודות  למדריכה שלך על זה שלא נכנסת.

נ.ב-

היום אני כבר מדריכה. החליטו להכניס אותי שנה אחרי כי היה חסר להם מדריכות.

אבל זה לא משנה את כל מה שכתבתי למעלה. הייתי כותבת לך אותו דבר גם אם לא הייתי נכנסת.

ואם הייתי יכולה לא הייתי מכניסה אף אחת  מהחניכות שלי להדרכה רק כדי להעביר אותן את מה שאני עברתי.

מלא בהצלחה ותהיי חזקה! ואל תשכחי שיש מישהוא מלמעלה שמסובב את הדברים בדיוק לאן שצריך!

ונתתם הרבה נק' למחשבה.

ושוקו- גם אני אם הייתי רואה מישי שאומרת את זה הייתי חושבת שהיא מגזימה.

ולא הייתי מאמינה על עצמי שאני יקח את זה ככה.

אבל זה לא פשוט כמו שזה נראה. וזה מאוד מאוד קשה.

אז ברוור שצריך לעבוד על זה ולקחת בפופורציה אבל זה לא פשוט..

ושוב תודה רבה! תזכו למצוות

כי כן, גם אני לא נכנסתי להדרכה בהתחלה.

אבל מצד שני כן נכנסתי, אחרי כמה חודשים כשמישהי מהצוות יצאה.

וכן,יש לי חברות שהכניסו את חניכות שלהן להדרכה.

מה שאומר- אני מכירה את כל הצדדים!

אז ככה..ב"ה,באמת בהתחלה לא נכנסתי. ולמדתי המון מהתקופה הזאת,ונהנתי בה. ואני לא מתחרטת עליה לרגע.(גם  כי בסופו של דבר זכיתי בחניכות הכי מדהימות בעולם ובמדשית הכי מקסימה בעולם!) 
לפני שהכניסו אותנו להדרכה,היה ברור לכוווווולם שאני נכנסת! כי אני ה-חשדומטית של השבט.
כשכולם גילו שלא נכנסתי,כולם היו בהלם! כן גם אני.
אז נכון שהיו לי את הרגעים הקשים והמבאסים יותר שאני רואה את חברות שלי עם חניכות שלהן,עם הצוות וכו ואני כולי בחוץ מנסה לדחוף את עצמי לסניףף (שזה מאוד חשוב!!באמת!!חב"ב זה כ"כ תורם לסניף).
כן היו רגעים קשים. אבל לעו-לם לא כעסתי על מדריכות שלי.

אני מבינה את הכעס שלך. אבל לא מבינה למה עד כדי כך..
אחותי,כנסי רגע לנעליים של המדריכות שלך.

את מדריכה,צריכה להכניס להדרכה. יש לך נגיד 15 חניכות מקסימות,שפיציות וכו'..

מתוכן צריך להכניס 6!!! איך עושים דבר כזה? זה כל כך כל כך קשה!!! 

אחותי,זה שלא נכנסת להדרכה,לא אומר שאת פחות טובה. בכלל!!!!

אולי דווקא העובדה שלא נכנסת זה כי את יותר טובה.

כי יש לך את הכח לשנות,לעשות,גם בלי ההדרכה.אז את רוצה במסגרת בנ"ע?
חב"ב יש לכם? כן? מצוין- תתחילי לפעול בתוכו.. לא? יאללה! זזה הזמן להתחיל לתפעל אותו.

ויש עוד כל כך הרבה לעשות.
הדרכה זה באמת לא הכל! נכון שזה מדהים! נהניתי מאוד ולמדתי מזה המון המון! אבל אם לא הייתי מדריכה. אולי הייתי עושה דברים אחרים שמהם הייתי לומדת לא פחות!! 

נכון שקשה לראות את כל החברה מריצים צחוקים שרק הם מבינים.

אבל לומדים להתרגל,להתחבר למרות הכל ואולי אפילו למצוא צחוקים משלכם! 

אחותי, רק תאמיני ותעשי.

לשבת ולבכות זה מותר, אבל לא לשקוע בזה כל היום.מתוך המשבר צריך ללמוד לצמוח! 

בהצלחה אחות

אבל כדאי לך קצת לנסות להבין את המדריכה שלך.

בתור מדריכה, שרואה את המציאות מהצד השני- זה עבודה כל כך לא פשוטה!!

פשוט להעריך את המדריכה שלך שהיא עשתה את זה. ועוד כשיש שבט גדול ויש הרבה שלא יוכלו להיכנס,

זה פשוט מסובך... ואפשר להבין שמבין כולם חייב שיהיה כמה שלא ייכנסו. אין מה לעשות. ואני בטוחה שהיא חשבה על זה מספיק,

ולא עשתה את זה סתם. כנראה שזה באמת מה שהכי טוב. מדריכה יודעת מה הכי טוב לך גם אם את חושבת שלא וגם אם זה לא נראה ככה.

מבטיחה לך שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות בשבילך. ואולי את לא רואה את זה עכשיו, אבל את מן הסתם תראי.

לדעתי אחרי שכבר בנות יכנסו להדרכה ויעבור כמה חודשים את תחשבי: וואי איך הייתי שבורה מזה שלא מכניסים אותי. מה חשבתי לעצמי? הכי טוב לי בעולם המציאות הזאת. אם הייתי מדריכה עכשיו- וואי זה היה גרוע.

חוץ מזה-- אולי יהיה לך טוב הדרכת חוץ? תנסי לבדוק, אם את מתאימה לזה אז חבל שסתם תשבי בבית. תחפשי, תבדקי.

(סליחה אם הייתי חצופה מידי שהטפתי לך למרות שאני כן נכנסתי להדרכה, ואני לא עברתי מה שעברת. זה רק כדי להראות לך את הצד השני.)

בהצלחה

המדריכה היא בד"כ שביעיסטית/ שמיניסטית. מה היא כבר יודעת מהחיים שלה? יש דברים בודדים שבת בגיל הזה יכולה להגיד על מישהי שהיא לא מתאימה להדריך בגללם.

המדריכה היא המחליטה, ובד"כ היא מתייעצת עם אנשים והיא עושה דברים כראות עיניה ומה שהיא מקווה ומתפללת שיהיה הכי טוב לסניף, לשבט ולבת [ולפעמים זה טעות.] מה שכן, בסופו של דבר הקב"ה מכוון מלמעלה את הכל ולכן בסוף הכל נראה טוב.

אני ממליצה לנסות להעסיק את עצמך בדרכים אחרות. זה שנים שאת יכולה להשקיע בעצמך. לפעמים חבל לבזבז אותם על אחרים [ואני יודעת שיסקלו אותי על זה.] זה חשוב לתרום, לפעמים כשזה בהדרכה זה חוסם מהבת את האפשרות לתרום לעצמה. שזה חשוב פי אלף בשנים האלו ובכללי.

תקשיבי נשמה ,

אני הייתי תמיד כ"כ בטוחה שיכניסו אותי להדרכה ופתאום המדריכות שבאמת כ"כ אהבתי , הודיעו לי שלא .

ונפלתי לדיכאון ומשבר עמוק כי לא היה לי צל של ספק שאולי לא יכניסו אותי ..

והדרכה זה פשוט היה החלום שלי !!

ופשוט קרה מצב שכ"כ כעסתי על המדריכות שלי שעשו לי את זה שאני פשוט לא מסוגלת לדבר איתם , להגיד להם שלום ברחוב ..

וזה ממש קשה ! ואני לא אומרת שלא !! קשה לי לראות את החברות שלי שמדריכות כ"כ נהנות ומדברות עם המדריכות שהיו לי וצוחקות איתן , ולי פשוט קשה ..

ואני מסתכלת עליהם ואומרת - למה ? למה המדריכות שלי עשו לי את זה ?

עכשי ואני ב"ה מדריכה חוץ ומעולה לי ב"ה !! אבל עדיין אני המון פעמים מתבאסת שהמדריכות שלי לא הכניסו אותי להדרכה ..

אבל תכל'ס - כדאי לקחת הכל בפרופורציה , ולנסות לא לשפוט .. לדון לכף זכות ואני ממש משתדלת לעשות את זה ..

מלא בהצלחה !! סומכת עלייך שבסופו של דבר הכל ילך על הצד הכי טוב ויהיה לך מעולה

וואי אנשים..

תלמדו לשרשר!!

זה ממש לא קשה..

בתור אחת שעברה בדיוק את אותו דבר השנה,(החשדומטית והדוסית של השבט שכולם משבט מעפילים יעדו לך להדריך הרא"ה..) אני באמת מזדהה. אין לי יותר מדי מילים כי כל הצדיקות למעלה כבר כתבו.. (קראתי הכל! ותודה לכולן! חיזקתן ).

לענ"ד, נסי למצוא אפיק הגשמה אחר. זה פשוט חובה. אי אפשר להתחשבש בכאב הזה. פשוט אי אפשר..

וכמו שיופידו אמרה- "המדריכה היא בד"כ שביעיסטית/ שמיניסטית. מה היא כבר יודעת מהחיים שלה? יש דברים בודדים שבת בגיל הזה יכולה להגיד על מישהי שהיא לא מתאימה להדריך בגללם.

המדריכה היא המחליטה, ובד"כ היא מתייעצת עם אנשים והיא עושה דברים כראות עיניה ומה שהיא מקווה ומתפללת שיהיה הכי טוב לסניף, לשבט ולבת [ולפעמים זה טעות.] מה שכן, בסופו של דבר הקב"ה מכוון מלמעלה את הכל ולכן בסוף הכל נראה טוב."

זה הקב"ה שהחליט שכנראה עכשיו או במקום הזה, לא יהיה לך טוב להדריך. ואם הוא החליט- אז זה באמת הכי טוב שיש למרות שאנחנו לא באמת מבינים איך זה יכול להיות טוב בדיוק לכל הרוחות..

יש לך כוחות אדירים, אני בטוחה. אל תתני להם להגנז. השנים האלה לא חוזרות! ואלו בדיוק השנים להגשמה!

אשמח לעזור או סתם לשמוע באישי, באמת!!

הבנות שנכנסו להדרכה לא כ"כ וואו,

ולכן זה לא אומר שאת גרועה..

זאת בדיוק הנקודה !!!

דבר ראשון- תודה רבה שאתם משתפות ועוזרות זה ממש מחזק!!

תודה צדיקות!!!!

וכמה דברים-

אנונימי יקרה שכתבה- "כן היו רגעים קשים. אבל לעו-לם לא כעסתי על מדריכות שלי.

אני מבינה את הכעס שלך. אבל לא מבינה למה עד כדי כך.."

אז במכתב הפנתי את הרגשות שלי למדריכה אבל אני לא כועסת עליה ברמה הזאת.זה רק היה דרך ביטוי...

ואפרת אני ממש לא מסכימה איתך שהמדריכה יודעת יותר טוב ממני מה טוב לי. אני מכירה את עצמי פי אלף טוב יותר ויודעת שכל כך מתאים לי להדריך בסניף שלנו.ולכן הבאסה הגדולה. אם לא הייתי מתאימה הייתי זורמת עם העניין. אבל הקטע שאני מרגישה שהפסדתי דבר שיכלתי לתרום ולמצות את עצמי כ"כ. ואני לא חושבת שעוד כמה חודשים אני יחשוב אחרת.ולכן זה כ"כ כואב לי!!

ואני רוצה לקום. ולעשות דברים. אבל זה מאוד קשה..כי אני מרגישה שרוקנו לי את כל הכוחות שהיו לי..פשוט אין לי כח לעשות כלום ואינלי מושג איך לצאת מזה.

בזמנו, זה כן היה קצת קשה. 

אבל אני הבנתי שהמדריכה שלי היתה בעצמה בתפקיד ההדרכה, הבינה מה זה דורש, והחליטה שאני לא יכולה לספק את זה.

אני לא אומרת שאני לא יכולה לספק את זה!!! אם אני רוצה- אני יכולה!

אבל זאת היתה הדעה של המדריכה שלי, ואני מכבדת אותה. 

סה"כ המדריכה שלך עשתה את ההשתדלות שלה לבנות את הצוות הטוב ביותר. לא מדובר כאן על הכנסתך כיחידה להדרכה- אלא בהכנסת מדריכים כחלק מקבוצה!! כחלק מצוות!

אל תכעסי על המדריכה שלך. היא עשתה את התפקיד שלה. ועכשיו את צריכה לעשות את התפקיד שלך- ולמצוא משהו בחיים שתוכלי להשתמש בו ולמצות את עצמך בעזרתו!

תנועת הנוער היא לא הכל בחיים. אני מבינה את ההרגשה שבתקופה מסוימת היא מהווה את רוב החיים, לפחות מהצד החברתי.

אבל אחרי הנפילות צריך לקום. 

מקווה שיצא לי מובן...

בהצלחה רבה!

כתבתי משהו ממש דומה כשהייתי במצב הזה....

ב"ה הקב"ה שלח לי שליחים טובים שיעזרו לי לצאת מזה!!!!!!!!

מקווה שתמצאי גם את כאלה....

ואם את רוצה, את מוזמנת באישי...

יש פורום בנות בוגרות- פורום המשך של הפורום הזה

יש פורום כלה הדרך- פורום לכלות

שניהם לא פעילים הרבה.

ויש גם פורום סגור של נשואות בלבד

לפנות למנהלות

וגם לכלות

מכירה שבאיזור שלי סביב נתניה, יש לא מעט חוגי רכיבת סוסים לנשים. במושבים והקיבוצים באזור.  

ראיתי שיש בצהלה חוג רכיבה טיפולי לנשים לאחר לידה, לחיזוק רצפת האגן 

אני הולכת לחוג מסודר, אבל למה זה אומר שאין ממה לחשוש?

(ואני לא ממש בגיל של אחרי לידה )

תודה

רכיבה על סוסים נחשבת ספורט פופולרי לגברים ולנשים, תורמת לכושר הגופני, יש גם רכיבה טיפולית לטיפול בבעיות שונות. (למשל נשים אחרי לידה. זה היה בתור דוגמה). 

היום זה הוכח כלא נכון...

מוזמנת לגלל קצת

וגם יש על כך שאלה ותשובה של רופא בפורום של בי״ח מעייני הישועה - וגם הוא ענה שאין סכנה  

רכיבה על סוס לנשים - פגיעה בקרום הבתולין - המרכז הרפואי מעיני הישועה

עקרונית אין הנחיות לנשים להמנע מרכיבה על סוסים.

אבל זה כן עלול לגרום לפגיעה בעצב הפודנדלי/ להחמיר תסמינים של זה. אז אם יש כאב בפות באגן או במפשעה אחרי רכיבה על סוסים כדאי להמנע ולהבדק אצל רופאה

יש עוד הרבה נשים כמוך, אמהות בפוטנציה,

שמחכות להריון, שנמצאות בתהליכים,

שמחזיקות תקווה, שמקוות למשהו חדש שיצמח בתוכן

❣️❣️

מקדישה לך את השיר של תרצה אתר: גשם הקשב לנשים

עד רדת הערב, גשם

הקשב לנשים בחלון

עד רדת החושך, גשם הקשב

לנשים הצופות בוילון

גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה

גם בנו יש אימה וזעקה

למשהו פורח

וכן הלאה

עד סוף השבוע

גשם, הקשב לנשים בחלון

עד קץ השבועיים

גשם, הקשב לנשים העומדות ומחכות

גם לנו בחצר

חלקה קטנה ריקה מזוהר דשא

גם אנו מצפות עד אין בינה

למשהו ברוך כמו הגשם

גם בתוכנו מחכה שותקת

חלקת ארץ קטנה חרבה

והגשם שלנו איחר לרדת

הגשם שלנו

טרם בא

אך הגשם שלנו יבוא

עננים כבר זעים במרחב

הגשם שלנו קרב, קרב

בצעדי ענק

הקשב לנשים בחלון

גשם אדיר ונוהר.

הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו-

הוא חוזר

הוא חוזר

הוא חוזר

נ.ב

יש פורום סגור לנשים : באהבה ובאמונה (פוריות) שאפשר להיכנס אליו

חיבוק וחיזוק 🫂

ההלכה מתירה להפיל.

וגם, ממזר הוא רק מי שנולד לאשת איש מגבר אחר, ילד שנולד לרווקה הוא לא ממזר

ממזר הוא מי שנולד מיחסים אסורים, כמו גילוי עריות, בגידה בבעל, כהן עם גרושה

טכנית אישה שלא נשואה לא יכולה ללדת ממזר כי בעילה יכולה להיחשב כנישואין בדיעבד

א. הריח הוא לא כל כך חזק בלי התחתוניות- נסי ותראי. חלק ממנו הוא העובדה שיש בהן פלסטיק וזה גורם לחוסר אוורור.

ב. אפשר לשים תחתוניות מבד ואז זה נושם -פחות ריח- וגם סופג נוזלים וריחות.

נסי בלי תחתונית 

 ותחתונים מכותנה, גם לאימון.

( וכשמתלבשת לכושר גם מחליפה לחדש, בעיקר להרגשה ) 

@עשב לימון מבד מכבסים? 

אני פשוט חוששת שמריחים אותי 

איך יודעים שזה תקין? ומה עושים כדי שיהיה פחות ריח?

הפורום מיועד לבנות מגיל 15 ומעלה - אין הגבלה למעלה

שרשור לדוגמא בה היא עונה:

שיטת אביבה - הריון ולידה

באתר יש רשימה של כל המדריכות.

אם לא, תכתבי אזור ואני יכולה למצוא

אני מכירה, ניסיתי.

זו שיטה שעובדת, אבל צריך לעשות תרגילים כל יום, לא פעם אחת ודי.

אז כל עוד תרגלתי זה סידר לי את המחזור,

וכשלא- לא.