וכן. הלכתי. לא התאפקתי,
אל דאגה, רק לרבע שעה ...
אמרתי לחברה שלי שתתקשר כל שנייה |כדי שיחשבו שהגברת עסוקה|![]()
כן, היו קצת פדיחות, כלומר, אחת אמרה: "יש לך זמן בכלל עם כל הטלפונים האלה לפגישות?"....
ועוד אחת, שממש רמזה, ברמזי רמזים-"תגידי, את מכירה את משפחת X מרוממה? אני לא מצליחה להיזכר באיזו ישיבה הבחור שם.."
ולכמה חברות קרובות- סיפרתי, כבדיחה: "אחד רווק הולך ברחוב, חברו לספסל בית הכנסת שואל אותו "תגיד לי, איך זה להיות רווק?"\ וההוא עונה לו : "תגיד לי, איך זה להיות חסר טקט?"...|זה היה חמוד דווקא...צחקנו כמו סבתות משועממות|
ו...בסוף החמישה עשר דקות- יצאתי לקול צלצול הטלפון, "אני חייבת לעוף," |חיבוקים, נשיקות, והחוצה...|
(מה שכיף זה שאני יותר גבוהה מרובן...זה דווקא נותן הרגשת עליונות משהו...)
ואליכם תודה, על העלת הרעיונות להחלטה, ועל העידודים החמודים!

