(וקשים לי טסטים ארוכים, אז זה אומר שליבי איתך)
ושאני בעד לדפוק לאבא שלך ניעור קטן. למה לא באמת?

זה לא אומר שאת חייבת לשרוץ שם, אם זה יקל אליך לשמור מרחק ולגור לבד/עם חברות ולקחת יעוץ או חברה לפרוק כל פעם את כל התסכול

וכך להתחיל חיים חדשים וחברה חדשה

וכל פעם לפני שאת מבקרת אותו לנשום עמוק ולאגור כוחות בשביל לקיים את המצווה כראוי.

ואם כל זה קשה תזכרי שכל מה שאת מתאמצת זה בשביל מצוות כיבוד הורים..

אחרי שבונים את החיים לבד הרבה יותר קל להתמודד עם זה

כל אחד והניסיון שלו ,אבל החיים מחשלים

נשמעת התמודדות לא קלה בכלל,

ואת בוחרת להתמודד- זה מעורר הערכה גדולה. 

אני בטוחה שגם למעלה רואים את זה- גאים ושמחים בך.

לפעמים אין מנוס מלשמור מרחק, גם אם זה מאנשים שהיו אמורים להיות הכי קרובים,

זה לא פשוט, זה מאכזב מאוד כי מהם צפינו לדברים אחרים,

אבל כדי להמשיך לחיות ולבנות את עצמך- אולי זו הדרך המתאימה ביותר.

זה לא אומר לנתק את הקשר, זה אומר לשמור על עצמך,

לשמור על הכוחות שלך.

לכבד איפה שצריך ואפשר,

אבל להשתדל להנמיך ציפיות, כשמצפים פחות- נפגעים פחות.

יחד עם זה תנסי לפעמים להעמיד את עצמך במקומו,

זה יכול להקל על הכאב במשהו.

כנראה גם הוא עבר כמה דברים בחיים  שהביאו אותו למרירות ולתסכולים האלה,

זה יוצא לפעמים עלייך כי את הכי קרובה אליו לא כי את אשמה,

יכול להיות שהוא לא מודע לזה שהוא פוגע בך,

יכול להיות שהוא מודע אבל לא מצליח לשנות את זה-

זה בטוח לא נובע מרוע או אי אהבה,

לא כולם יודעים לבטא נכון את מה שהם מרגישים.

וכדאי לזכור ש"מזונותיו של אדם קצובין לו",

הכסף שיהיה או לא יהיה לך מגיע מלמעלה,

גם אם טכנית זה נראה אחרת,

וכנראה שזה נכון לא רק במזון החומרי אלא גם ברוחני-

אהבה, קבלה, אמפתיה וכו'

תבקשי ממנו כל מה שאת צריכה, יש לו מספיק שליחים לדאוג שתקבלי...

רק טוב בע"ה.

זה היה ככה תמיד ?

הרגשתך מאד מובנת, כמו שכתבו, קשה, ועצוב, אבל דוקא בגלל שרוב התגובות לעיל הן כאלה, אני רואה צורך להדגיש את זה שעדין - בכל מקרה זהו אביך, ואת חייבת בכבודו. לא רק כי זו מצוה (סבה מספיק טובה), אלא גם (ולמעשה זה גם חלק מהמצוה) כי לא משנה מה, הוא אביך, הוא גדל אותך ואנו מחוייבים לשרשרת הדורות.

אני מציע לך לשבת ולנסות ולמנות כמה נקודות של לימוד זכות עליו, והרי אין לך אדם בעולם שא"א ללמד עליו זכות ובוודאי על אבא שלנו. אני בטוח שאם תשבי כך, תמצאי נקודות של חיוב, כמו גם לימוד זכות על התנהגויות מסויימות שלו או על מה שהביאהו לידי כך. יכול להיות שמתוך התבוננות זאת יהיה לך אח"כ יותר קל בהתייחסות אליו.

בברכה ובהצלחה רבה.

עזבי עכשיו בצד את כל ההתמודדות "ההלכתית" עם מצוות כיבוד הורים. לכולנו הורים טובים או לא, נעימים או לא, וכולנו מצליחים וגם נכשלים בכיבוד הורים, כל אחד לפי כוחו ויכולותיו, לפי התנהלות חייו והאפשרויות שלו באותו רגע. עזבי עכשיו אמירות כמו: את חייבת בכבודו וכד'. כשיהיה לך קל יותר בכללי, יהיה גם קל יותר להתמודד איתו, וממילא הדילמה של כיבוד הורים תיפתר.

זה לא מה שצריך להעסיק אותך כעת.

את מתמודדת עם דברים לא פשוטים, ונכון שיש אבא בשמיים והוא הגדול מכולם, אבל הוא פיזר עבורנו שליחים רבים וטובים כאן על האדמה. לפעמים מה שהוא דורש מאיתנו זה לעזור לעצמנו...

נסי למצוא לך מקור תמיכה שאינו רק חברות טובות (וב"ה שאת גרה מחוץ לבית!), מקור שהוא מקצועי או אפילו חצי מקצועי (רב או רבנית שמבינים עניין, מטפלת מתחום כלשהו, לאו דווקא פסיכולוגית) שיעשו לך טוב! חבל שתסתובבי בגיל 20 מלאת מרירות ותסכולים שגולשים או לא גולשים החוצה (שתי האפשרויות גרועות!) את חייבת לקדם את עצמך למקום יותר טוב, יותר רגוע, פחות טעון.

והכי חשוב: אל תנסי לשנות אותו. שיחת ניעור לא תעזור! הוא לא בגיל של להשתנות, היא לא בכיוון הזה, הוא לא נשמע כמו מישהו שעובד באופן מתמיד על מידותיו, מישהו בעל מודעות לכשלים שלו. אל תשקיעי את כוחותייך הדלים בניסיונות לשנות אותו, השקיעי אותם בעצמך, כי את הכי חשובה! לפעמים נדמה לנו כי אם רק נצליח לומר, אם רק נפנה את תשומת הלב, אם רק נגיד לו, אם רק נספר כמה קשה - הכול יקבל תפנית מדהימה לטובה. לצערי, זה לרוב לא קורה, השינוי צריך לבוא ממנו.

אבל, כאמור, הסיפור כאן הוא את ולא הוא, את עם התחושות הקשות שלך, שחייבות לעבור עיבוד לטובה!

כל טוב ובהצלחה!

אני חושבת שיש בעיה בדור שלנו שאנו רגילים שההורים חייבים לנו ..לעזור...לתמוך כלכלית

והבעיה היא שלהורים שלנו לא כל כך עזרו כי אז זה פחות היה מקובל

אז יש אבות שאומרים דווקא בגלל שלא תמכו בי אני אתמוך ויש הורים שלא מכירים את זה ולא תומכים כי לא היתה להם דוגמא אישית מההורים שלהם

בכל מקרה חייבים לשתוק ולכבד את ההורים גם אם אנו יודעים שהם משקרים

ומוסיפה עוד-

יש מצוה לכבד את ההורים ולירא מהם

אין מצוה לאהוב הורים. (יש מצוה לאהוב את השם, לאהוב את עצמך, לאהוב את הרע.)

את לא צריכה לאהוב את אבא שלך -ולא צריכה לנסות לאהוב אותו למרות המעשים שלו

רק להעריך אותו שבגללו את בעולם, ולכבד אותו, ולדאוג -מרחוק -שיש לו מה שהוא צריך

אם להיות בסביבתו גורם לך להרגיש רע- אז תמעיטי בזה כמה שאפשר, רק מינימום ביקורים כדי לא להזניח את אבא שלך

תמצאי לך "משפחה מאמצת"- זוג שהם אנשים טובים שתוכלי להתקרב אליהם (סבאסבתא או דודים או רב ורבנית או מישהוא אחר שמתאים) ושימלאו לך את החסר הרגשי שיש למשפחה חמה

מבחינה כלכלית- תמצאי כמה שיותר מלגות ודברים כאלו

צריך להיות בלימודים שלך מישהוא שעוזר בדברים האלו... בד"כ יש

גם את מקסימה

זה נשמע שגם לך יש בלאגן ריגשי, הכי טוב לך להתרחק, אבל כואב שהוא לא מתעניין בך....

זה כל כך קשה לשאת את זה לבד...

כדאי לדעתי לפנות לטיפול רגשי שיזור לך לבנות את עצמך, ואולי מתוך זה גם תוכלי לפנות לאביך בצורה שתוביל לאיזשהו שינוי.

טיפול זה דבר לא זול, אבל אולי את יכולה דרך המוסד האקדמי שאת לומדת בו אודרך לשכה של בריאות הנפש לקבל טיפול בחינם.

המון בהצלחה

ובאמת ה' קרוב במיוחד ליתומים,וממש אפשר להרגיש אתזה

דברי אליו....

אין לי מילים,

אני באמת מעריצה אותך ואת הנסיונות שלך לא להישבר אל מול המצב הקשה.

ה' הוא האבא הכי טוב שיש לנו,

ובע"ה הוא יושיע אותך

אז קבלי חיבוק ונשיקה

כי את באמת נשמה טובה!

בס"ד

אמרו כאן דברים מקסימים ונכונים,

ורציתי רק לחדד דבר אחד.

ההתנהגות של אבא שלך כלפייך מבטאת איזה שהו קושי פנימי שהוא נמצא בו.

מאד קשה וכואב לקרוא את זה, קל וחומר באמת להתמודד עם כל זה, 

אבל חשוב שתזכרי שבאמת במקום הכי הכי פנימי שלו הוא אוהב אותך.

כנראה הוא לא יודע לבטא את זה, אדם שרוב חייו זה שקר וצביעות כנראה גם לא מחובר לעצמו,

וזה מאד כואב המקום הנפשי שהוא נמצא בו.

ברור שכרגע הכי טוב להתרחק ממנו, כדי לשמור על עצמך וכ',

אבל באמת זכרי שכל הדברים הלא טובים שאת חווה ממנו,

לא מבטאים שום דבר מהאני האמיתי שלו, או מהרגש האמיתי שלו כלפייך.

את יכולה להתפלל לרפואת הנפש שלו לא ממקום שמאבחן אותו כחולה נפש חלילה,

אלא מקום מסויים בנפש שלו שכואב לו.

וגם אם הוא נראה לך האדם הכי נורא עלי האדמות- מותר לך לאהוב אותו.

כי ככה ה' ברא אותנו, אהבת הורים וילדים היא הדדית, והיא ללא תנאי.

יש מצבים בהם הנסיבות גורמות לאהבה הזאת שבנו לעבור לחלק לא מודע בנפש,

אנחנו לא חווים את האהבה שקיימת, כי יש הרבה כאב במקום הזה.

אבל הכי עמוק בנפש אנחנו אוהבים את ההורים שלנו,

ולהתכחש לזה פוגע בנו יותר מכל פגיעה שמישהו אחר (כולל ההורה עצמו) יכול לפגוע בנו.

לכן אני מדגישה, מותר לך לאהוב אותו.

את לא צריכה לחשוב שהוא אדם טוב, מושלם, צדיק וכ'.

ה' הראה לך את החסרונות שלו במלוא "הדרם".

לא ממקום עיוור, אלא ממקום שלם עם עצמו.

זה אבא שלך.

אל תתכחשי אליו כי זה אומר להתכחש לעצמך.

משהו שאת לא יודעת, ולא אחראית עליו גורם לו להתנהג לא בסדר, (בלשון המעטה),

זה כואב, זה חבל, והכי כדאי להתרחק ממנו פיזית- נכון.

אבל פנימית זכרי שהוא אוהב אותך, ואת אוהבת אותו, ושום דבר לא יכול לשנות את זה.

ככה ה' ברא אותנו- זאת אהבה ללא תנאי.

בהצלחה רבה,

ויהי רצון שהקב"ה, שהוא האבא הכי אמיתי שלנו,

ייראה את החיוך שאת משתדלת לחייך למענו,

ויהפוך אותו מחיוך של אמונה לחיוך של תענוג.

ובמיוחד עכשיו בחודש אדר, שיש כוח מיוחד שהכל יתהפך לטוב נראה ונגלה,

טוב כזה שלא מצריך עיניים מיוחדות, וראיה עמוקה מידי,

אלא טוב שתזכי לחוות באופן הכי שמח, ברור ופשוט.

כן. לא הוגנת!

אני רוצה להביע הזדהות. הזדהות נטו.

אני לא חושבת שאני במקום לתת לך ייעוץ או חלילה, ביקורת.

אנחנו מצפים מאבא ואמא שלנו, שתמיד ישמרו עלינו. תמיד ידאגו לנו ויגוננו עלינו. שתמיד ידעו מה לעשות ותמיד יהיה להם כסף.

אבא ואמא אמורים להיות טובים ותומכים. להוות דוגמא אישית, לאהוב אותנו! הם חייבים לאהוב אותנו!

אבל אז, אנחנו מתבגרים וגדלים, אנחנו לאט לאט לומדים שזה לא ככה.

אנחנו לומדים את המורכבות שבלהיות הורה. וכמה לא פשוט להיות "הורה טוב" ו"אידיאלי".

וזה מכאיב. ואפילו מאכזב.

ואת, יקירה!

את מתארת מצב שאמא לא בתמונה. וזה לכשעצמו מצב לא קל וכואב שדורש התמודדות יומיומית.

כאשר האבא מתפקד בצורה כל כך לקויה, (וכן, זה תפקוד לקוי!) הכאב פחות מקבל את המקום שלו, ואני מניחה שהתפיסה של המושג "משפחה" ממש מתערבלת מול העיניים והופכת לבלאגן גדול.

אולי המצאתי את כל השטויות האלה..אולי אני ממש לא בכיוון.

אבל למרות הכל, אני מאחלת לך שמתוך הקושי הגדול שלך, את תהיי אמא נהדרת! ותנהלי משפחה לתפארת! עם המון אהבה והכלה.. אין לי ספק שזה היתרון הגדול בקשיים- היכולת לתקן את המעוות בדור הבא.. מתוך הבנה, ומתוך רצון טוב.

ובעיקר בעיקר-אהבה.

תהיי חזקה, יקירה!

תכנסי ליוטיוב ותכתבי "אהובה צוקרמן שורשים" -זה יכול לשנות לך משהו ולעשות לך את החיים קלים יותר.

יצא לי ללמוד את השיטה הזו אצלה...

מעריכה אותך מאוד מאוד על ההתמודדות הלא פשוטה...

ועובד גם בסיפורים הקשים ביותר!!!

ואם כבר הציעו פה טיפול רגשי- כדאי ללכת אליה לייעוץ. זה ממש עוזר, מניסיון.

מתוקה,איזה התמודדות קשה!!!
כל הכבוד שאת מנסה עוד

להחזיק את עצמך איכשהוא...

בעז"ה שה' ישלח לך כוחות!!!

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.