הם לא מבינים שככל שיכפו יותר יקבלו את ההיפך? מה ישיג הצוות בזה שתלמידים יעשו הכל בשקט מתחת האף של המורים?

במקום ליצור חינוך שבנוי על אמון, ולהסביר לתלמידים את את הפגמים ואת החסרונות של זה, יוצרים משטר הפחדה, הדברים האלה רק הורסים, הם לא בונים שום דבר!

ועדיין אני חושב שגם אם זה לא סיבה דתית, עדיין הכפייה מזיקה..

לי ברור שתלמידים שם ימשיכו להביא סמארטפונים גם אם יהיו עונשים, רק שבמקום שזה יהיה גלוי זה יהיה בצורה חשאית, ובהתגנבות...

ככה לא בונים חינוך!!

אבל השיטה פסולה..

אני מגיב 13

יש כאלה שזקוקים למכשירים האלה כדי לקדם פעילויות חיוביות. אני בזמנו זוכר לפני כעשור את המאבק על עצם כניסת  טלפון סלולארי באופן כללי, מסיבות דומות.

גם אז אפשר היה לראות מי עושה במכשיר שימוש יעיל להפעלת פרוייקטים גדולים בחוץ, ומי לבזבוז זמן ושיחות יקרות להחריד (לעיתים עד שקל וחצי לדקה) עם חברה שלו.

הסמארטפון לא שינה את המצב. יש כאלה שזקוקים לו עבור מיילים והתנדבויות וארגון וקידום דברים חשובים, וחלק לבזבוז זמן.

ולהנהלה אין באמת שליטה על זה. כשהמכשירים הללו עלו 4000 שקל אפשר היה לנסות להגביל את התפוצה דרך ההורים. כשהם עולים 800- כבר לא.

(אחרי עוד תקלה של גולשים באמשת ספק האינטרנט הארור הזה)

הם בדרך כלל לא תיכוניסטיפ.

חשבתי שאהיה מזועזע, אבל ככל שהתקדמתי -

הצעד הזה נראה לי לגיטימי לגמרי...

נעשה קשה יותר ויותר ללמוד ברצינות כשהגירוי הזה צמוד אליך.

קל לטעון כלפי המחנכים שהדרך היא חינוך חיובי -

יותר קשה באמת לצפות מהם ליישם זאת בהצלחה, בטח ברמת המאקרו.

(כרובי, שיש לו בטן מלאה על הר"מים שלו מהתיכונית,

אבל חושב שלפעמים צעדים חינוכיים קשים עשויים להיות מוצדקים,

בטח לנוכח הנסיבות [ולנוכח מה שהענווה מורה - שלא בטוח שאנחנו

מחנכים מספיק גדולים כדי להצליח בחינוך חיובי יעיל].)

לא נכונה, זה יביא את התלמידים לחתור תחת ההנהלה, וסתם יצור אי אמון, דבר שהוא רע מאד בחינוך...

צעד אחד כזה, הוא אכן חריף -

אבל הוא לא יכניס מוסד סביר לאנרכיה.

כשבאופן כללי האווירה בישיבה טובה, וקיים אמון בין ההנהלה והרבנים לתלמידים -

לא מאמין שמוסד כזה ייגרר לכזה כאוס בעקבות צעד אחד.

אין ספק שלתלמידים קשה עם זה, אבל הם מזדהים ואוהבים את המכלול, שזה העיקר.

(הם בהחלט מבינים או לפחות יכולים להבין, מהיכן הצעד הזה מגיע)

גירויים הם מכת הדור של האנשים הלומדים והעובדים (אפילו כאן בצמ"ע קל לראות דוגמאות...).

אנשים טובים, רציניים, ממוקדים במטרותיהם - מתקשים מאוד מאוד להתמודד עם הגירויים.

בלעדיהם - היו משיגים הישגים נהדרים.

צעד חריף מתבקש, והוא עשוי להשיג את מה שהידברות - גם אם היא תשיג - היא תועיל רק

לשכבה מועטת של תלמידים (לצפות משישיסט תזזיתי שיתנתק מהמכשיר כי יש ביניכם אמון -

נשמע נאיבי...).

בטמגוצ׳ים.

[בדיוק חברה שלי ואני ניסינו להיזכר מה זה היה בדיוק... זוכרות שזה היה רק משהו שמת בסוף]

שהיינו משחקים The SIMS ומכניסים את הסים לבריכה שבחצר,

ומסירים לו את המעקה לצאת מהבריכה 

איזה רשעות! מה הוא אמר לך כתגובה?

לעיתים הנהן לאות מצוקה וחוסר אונים...

עד סופו המר 

אחח, חוויות ילדותי 

לא שמעת שלא משחקים עם הסימים? זה מוריד להם מהמצב-רוח!!!

(הסמיילים האלה....XD)

אימהי, להרגיש שאתה אחראי על מישהו...

הבעיה היא שהשליטה שלך עליו מוחלטת מדי...

(זה גם מבהיר לך אחת ולתמיד, 

את החשיבות בהגיינה, ובשובע, ובשינה טובה, ובכישורי חיים )

(זה סמיילי מבית היוצר של אחד מחשובי הניקים )

או לפחות קיוויתי

היה נורא משעשע להיזכר איך שהוא כל פעם היה מת בשבת.

בגילאי יא-יב הם לא באמת בוגרים שמבינים

אין להם באמת יכולת להבין מהזה "סביבה מאפשרת למידה ללא הסחות דעת" -ולא לנסות לרקוד על כל הסעיפים ביחד...

אדמין- גם אתה שמצדד במכשירים החכמים- אוהב יום עבוד שקט שאף אחד לא מצלצל או ממסרר או מפריע

אז למה עבודת כיתה יעילה תהיה שונה?

(יעילה אמרתי, אני יודעת שרוב המורים לא יודעים מה זה "למידה יעילה".... אכן בעיה)

לא קראתי את כל הכתבה

אבל כל מהלך חינוכי לא יכול לבוא בכפיה- רק בהבנה והסכמה

אחרת זה מעשה ביריונות של מורים- ולא חינוך לדרכי למידה ועבודה אפקטיביים

אבל אי אפשר לעשות סלסילת מכשירים על שולחן המורה כל תחילת שיעור

בגלל שיהיו לו שם בסלסילה איזה 1000 ש"ח בלי לעשות אפצ'י -ואת זה הבי"ס לא מוכן או יכול לבטח...

אז עדיף שהילדים לא יביאו את זה איתם

בטירונות- מותר פלאפון?

אז למה בבי"ס כן?

המחנכת שלנו שאלה "יש פה מישהיא שמתנדבת במד"א? או משהוא דומה?"

קצת נבהלנו מהשאלה שלה...

היא הרגיעה- לא, לא, אין בעיה- זה רק לידע הכללי...

אוקי אם אין פה מישהיא שבמד"א וחייבת להיות זמינה בפלאפון- אז כולם מכובים, ואנחנו נתרכז פה בשיעור.

אתה רואה שלא שכחתי את השיעור הזה

פעם אמרו על הדור שלנו שהוא בסיסמת "אני, כאן, עכשיו"

נראה לי שהדור של היום זה "אני- או הדמות שעל הקיר שלי , כאן וכאן וכאן וגם כאן- אבל לא באמת בשומקום, כאן ולפני כן וגם אח"כ- ותמיד... "

נציגי התלמידים נפגשו עם ההנהלה, אותי זה לא מפתיע כי למדתי שם ואני יודע מי הם האנשים בהנהלה הנ"ל.

הם האנשים שהכי נגד חינוך בכפיה בעולם. (בלי להגזים <צ>)

אני מבין איך שזה נראה ואיך שניסו להציג את זה באתר כיפה אבל אני מאמין לרב דור שהוא לא מכר לכתב הזה לוקשים.

טוב, לדעתי זה נכון מאוד, שלתילמידי תיכון לא יהיה איפון (או שאר מזיקין),

השיטה המבורכת ביותר, לעניות דעתי, זה עקירת הרעיון הפסול הזה, של ההתמכרות למכשירים חשופים- מהשורש.

הסברה, ימי עיון, פעילויות, הרצאות, הוכחות, ושות'...

לכאלה שכבר נמצאים עמוק בתוך הפסול הזה- הייתי מניחה שהסברה בנושא לא כל כך תשפיע- ולכן, כן, חוקים וכללים יהיו בסדר גמור.

(דרך אגב- כל הרעיון של הליברליזם, זה חופש לאדם בעצמו, כל עוד הוא אינו מפריע לסביבה שלו, הוכח באלפי מחקרים שהמכשירים הללו גורמים להרס עצמי, והרס הסביבה. )

על סמך זה- נכון לאסור, אולם אפשרות טובה יותר זה פשוט, מכשיר, משוכלל וחדיש ככל שיהיה, עם חסימה סבירה,

ואם לענין של ההתמכרות וההרעה, ללימודים, לחברה, לסביבה, לאיכות וכו- נכון גם לאסור כליל....

(זה רק לעניות דעתי, איני מומחה בחינוך או משהו כזה...)

בהצלחה לעוסקים בצרכי חינוך(;) באמונה!.....(ולישיבת חורב, שתהיה ההחלטה הנכונה בסופו של דבר...)

העיקר, שזה לק"י....;)

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל