פלוס מינוס

אבל מה זה לא מזיז לי מה שקורה ביוטיוב.

כדי לחסוך לי כאב ראש - אני פשוט מעתיקה לפה....

היה לאחרונה בלאגן מכל הפרסומות של הסופרבול (כמו כל שנה, אגב) והתחרות עצומה כשרוב האקשן מתרחש ברחבי הרשת בימים שלפני המשחקים.

הפרסומות עולות ליוטיוב וזוכות למיליוני צפיות כשבדרך כלל המובילות הן דוריטוס וחברות הרכבים השונות.

השנה גנבה את ההצגה פרסומת של חברת המשאיות האמריקאית RAM - פרסומת נהדרת ומהפנטת מבחינה ויזואלית ששודרה לראשונה בערב המשחק (ולא עלתה ליוטיוב לפני), שמקדמת את יוזמת "שנת החוואים" של החברה, ומהווה מחווה לכלל עובדי האדמה, החוואים והאיכרים האמריקאים. כאמור, הפרסומת זכתה למליוני צפיות ברשת, וגנבה את ההצגה משלל פרסומות הסופרבול המדוברות האחרות בהן עסקה המדיה החברתית לפני ערב המשחק.

כמו כל סרטון מצליח שיוצר שיח ברשת, מהר מאוד הגיע שלב הפארודיות וסרטוני הטייק אוף, הרוכבים על הצלחת הסרטון המקורי באופן משעשע במיוחד. כך צצו להם הסרטונים "ואז אלוהים יצר חתול", "ואז אלוהים יצר איש פרסום" וגם סרטון המופת "ואז אלוהים ברא את הליברלים" שמנקודת מבט ישראלית ניתן גם לכנותו "כשאלוהים ברא את ההיפסטרים". כל הסרטונים משחקים על אותו שטיק שהופיע בפרסומת המקורית: סדרת תמונות סטילז, וברקע קול עבה ועמוק המזכיר את קולו של מורגן פרימן, אך מחקה את קולו של פול הארווי, המופיע בסרטון המקורי.

(מקור - בלי שום אחריות על התוכן שיש שם באתר, לכן סיננתי והעתקתי לפה)

זו הפרסומת המקורית שעומדת כרגע על למעלה מ11 מליון צפיות

וזו אחת הפארודיות המעולות שממש אהבתי

ומי שמתחשק לו להטמיע - יבורך  (הוטמע-שמואל)

משפט שחייב להיות בספרי ההיסטוריה. חייב.

משועממ/ת סוף.

לא שכחתי!! אני לא משועממת!!!

אולי כן קצת...

אבל אני מאוהבת בתחום הפרסום ואין אף אחד שמתלהב איתי 

כי אני ממש אוהבת את התחום של הפרסום וההברקות של היוצרים, אבל אני לא יכולה לפתוח את הקישור, וגם לא את ההטמעה...

תודה

אני מבינה אנגלית, ואפילו יש לי נגיעה מסויימת ברגש האמריקאי

יש לי חוש הומור -בשימוש בד"כ... בלי ריח נפטלין

אני מבינה ענין, אבל הראש שלי לא פתוח. אני בוקית מהסוג השמרן ביותר

אני אוהבת לחשוב מחוץ לקופסא, או על הקופסא, או בישיבה על המכונת כביסה

אני מתעבת את רימון, המוזיקת רקע של המענה טלפוני שלהם הרס לי יותר מיציאה אחת עם באיששלי

ואני שמחה ששיתף בסירטונים

פשוט נהדר

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד