כמעט לכל אדם במהלך חייו מגיע שלב מסויים שבו הוא מתחיל להתווכח עם אבא ואמא שלו, לעתים מדובר בבחירת בת זוג, (אבא ואמא שלו טוענים שלא יתחתן עם בחורה ממוצא או מתרבות אחרת) לעתים מדובר בבחירת מקום לימוד, (אביו ואמו טוענים שהישיבה הזו היא פתוחה מדי) לעתים מדובר בבחירת מקום מגורים, (מתנגדים למגורים בנגב בטענה שהמקום הזה מרוחק מדי) ועוד כהנה וכנה טענות ומריבות.
דומני שיש לשים את הדברים על השולחן ולומר באופן חד משמעי (כמעט) שמצוות כבוד אב ואם היא דווקא בדברים שנוגעים לצרכיהם של האב והאם, כמו-להגיש להם מזון ושתיה, וכיוצא בזה, אך לא בדברים שנוגעים לצרכיו האישיים של האדם.
אביו ואמו יכולים לדבר איתו בלשון עדינה על הטעות שלדעתם הוא עושה בהליכה למקום כלשהו שהם מתנגדים אליו, אך אם לאחר הדיבורים האדם עומד בשלו-לא ניתן לכפות עליו.
ואם האדם מתכוון לבצע משהו מסוכן ומזיק- אז כן זכותם של אביו ואמו לנסות למנוע זאת ממנו.


