זו תוצאה סופית

אדם דתי שחוזר בשאלה,

יכול להיות שזה נובע מבירור  לא נכון או מתוך רצון להכיר את הצד השני של המטבע כדי להבין עד כמה הצד השני יותר ונכון.

זה יכול להיות בירור קצר- חודש, חצי שנה, שנתיים ואף בירור עמוק וארוך שדורש נסיונות, חוויות ועוד (משהו כמו 15-20 שנה).

אחרי שאדם עושה זאת- כי הוא לא מצא דרך אחרת ואמיתית יותר לענות  לעצמו על השאלות והלבטים.

הוא יכול להגיע להבנה (או שלא) ולחזור בתשובה.

כמובן שזה מאוד כולל ויש עוד סיבות ומקרים כמו:

'דווקא' להורים,

רצון להשיג תשומת לב,

להשתחרר מלחצים ועוד..

סבבה?

מסכים בגדול.

אבל - יש גיל לכל דבר. 

25 הוא לא הגיל המתאים

בחור בן 16 שחשש לעשות את הצעד הזה של הבירור וסחב את זה,

ללא מענה כמה שנים, ואחרי הצבא הוא החליט לעשות את זה-

כן, גם החברה משפיעה וכנראה זה סוחף.

יש כאלה שלא יעשו את זה אפעם כי הם פוחדים לעשות לבד

(שלא יחשבו שאני מעודדת חזרה בשאלה ע"מ לברר דברים!!!)

אבל עם עוד חבר'ה אין ספק שיותר קל,

שנית אם זה מישהו שבוגר כבר (בכ"ז 25) הוא יודע בדיוק מה הוא מחפש ומה הוא לא מצא איפה שהוא נמצא.

אררר קשה לי אני חייבת:

לא צריך לחזור בשאלה כדי להגיע לבירור הזה,

צריך להתחזק, להבין למה אני יהודי, מה זה דורש ממני, את המהות, את המטרה,

למה דווקא דתי ומה אין בחילוניות שחסר ונמצא דווקא אצל הדת האמיתית והנכונה.

לא צריך לפחד, צריך לבדוק ולברר עם עצמנו, לגבש דעה מוצקה ויציבה למה טוב לי להיות דתי ולמה אפחד לא ישבור אותי ויוזיז אותי מהדרך הזאת- כי אם במהלך ויכוח אמוני מישהו יפגע לי במשהו שאני מאמינה אבל אני חלשת אופי אז אני יכולה להתחיל לחשוב "וואלה, יש משהו במה שהוא אומר.." צריך לחזק את הבסיס שיהיה אמיתי ולא:

כי ההורים שלי דתיים, וסבא שלי דתי אז גם אני דתי וככה צרריך להיות..

סבבה?

סבבה.

בפסקה השניה את צודקת לגמרי (וגם הראשונה סבבה ).

זה פשוט מתסכל...

אבל תמיד אפשר לעשות עם זה משהו..

(אתה מרגיש את זה על עצמך?)

אני מרגיש טוב עם עצמי בצורה מחשידה

לא הבנתי למה אתה מתכוון

אבל אני מקווה שלא ייאשתי אותך

תודה

שיהיה בהצלחה!

אבל 25 זה בהחלט יותר מפחיד כי אתה יודע שזה בא עם יותר שיכול דעת ומחשבה

ו..

איך הוא הגיע למסכנה הזו?? הוא חכם ושכול ורוצה אמת ו.. לא מצא אותה ביהדות??

זה כאילו קצת לא נתפס.. יותר קשה (לנו- הסובבים..) לעכל..להבין..

ובהחלט זה ברור עצמי שהלוואי ולא יערך כ"כ הרבה זמן.

"הוא יחזור, הוא ינק משורשים חזקים" נכון. אבל מתי??  כמה זמן הברור הזה יקח?    ?-שנה?  זה לא הרבה??

וזו לא השליה שהוא יחזור?

טוב.. אם הוא חוזר עכשיו אני מקבלת את זה .. כי בכל מיני מובנים הוא השתנה לטובה.. אם הוא חוזר עכשיו הוא רק מאצים את היראת שמיים המידות וההסתכלות על החיים (מרחיב הסתכלות וחשיבה וכמובן עיסוקים).

מה זה "מקבלת את זה?" מי שואל אותי מה לקבל? מה אני מזכירה של ה' חלילה?

גם אם הוא לא יחזור עכשיו 5 או 10 שנה אני צריכה לקבל את זה- כך ה' גלגל ורצה.. ו..

רגע, הכל בידי שמיים חוץ מ .. (בלבלתי את עצמי..)

אולי היראת שמיים שלו בידו אך בשבילי זה "הכל בידי שמיים" יעני בשבילי זו מציאות שה' רצה שתהייה??

(עמוק לי מידי.. הסתבכתי..)

בדר"כ באה לידי ביטוי מוקדם יותר.

נדיר לסחוב אותה עד גיל כזה בלי תהליכים מסויימים

למה זה השפיע רק עכשיו?

שהתפרץ בסופו של דבר

תחשבי על זה שניה בצורה ישרה (לא דתית מזדעזעת!)

בגיל 25 אם אתה חיי בסביבה דתית ולא יוצא אינטנסיבית או רח"ל נשואי, מה אתה שווה? אהה... אופס! אתה דתל"ש!

הבחור עשה את כל המסלול הד"ל ו..? לא עבד בשבילו! ניסה ניסה ניסה...כלום!!

אבל כדתיים חייבים לנסות לפענח ולמצוא את ה"בעיה"!

הוא עושה "דווקא" (יוטבתה)

הוא רוצה צומי (יוטבתה)

הוא לחוץ ורע לו (יוטבתה)

הוא חלש אופי (doni)

הוא עצלן בעבודת המידות (ג'נדס)

כואב לשמוע את השטויות האלה!!

פשוט היהדות היא אמת מוחלטת ואין עוד מלבדו, אבל מה עם קצת בנאדם לחברו?

שניה, מאחרי הגב ובאנונימי בפורום דתי מותר לפתוח את הפה על ה"צדיק"...

כולנו יודעים מה הכי טוב לכולם, אנחנו הכי דוסים טובים ויציבים באמונתנו.

סליחה מכבודך, חשבת אולי פעם שיש בעיות במסלול של הציונות הדתית לאומית?

אולי המסלול הדתי לאומי לא מתאים לכולם? אולי ההסדר לא מתאים לכולם?

אולי לשבת בישיבה לא מתאים לכולם? אולי להתחתן מוקדם לא מתאים כולם?

אולי סה"כ הוא פשוט התבחבש מספיק וחאלס? או שיש לו חברה שלוחצת עליו מהצד?

או אולי מליון ואחד אלף דברים אחרים... שורה תחתונה? לא מתאים לכולם המסלול הזה.

25 זה הגיל המושלם לעזוב בשאלה (איך אפשר "לחזור" למקום שלא הייתה בו?)

ולטוס לחו"ל, לצאת עם בחורה סתם ולא בשידוך, לשתות ולא בפורים וסתם להירגע מהמרוץ.

במחשבה, שניה?!

אם אני אומר את כל הדברים האלה אני פשוט נשמע בדיוק כמו הדתל"ש ההוא שדמיינתם לכם בראש עד היום 

אז אין מה לעשות, זה שזה נשמע לכם מוכר וצפוי וידוע וניתן לפענוח לא אומר כלום נשמות טובות שלי 

כל אחד עושה את הצעד שלו, 

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

מוטב מחר מאשר אחרי החתונה.

מוטב בגיל 25 מאשר 15.

ומוטב עם חיבוק אוהב מהמשפחה מאשר עם דרמה וסרטים מהסביבה.

באהבה,

האיש שמאחורי הגבעה.

מי שלא הולך אליו - מוטב שיחטוף כדור ולא יצעד לשום מקום.

פנטאיות של דוסים. (לא, אין לי בעיה עם דוסים, להפך! יש לי בעיה עם פנאטיות. היא מסנוורת. מעלימה את העיקר.)
הלכתי לישון, ושה' יפקח את עיניך ושל עוד כמה כאן. העיניים שלכם עצומות לא פחות משל ההוא שיצא בשאלה.

מה פירוש פנאטיות?

אם היית יורה בי לפניי כמה שנים, לא הייתי דתייה עכשיו. לא הייתי פשוט. קלטת? ואני חושבת שה' לא אוהב אותך יותר משהוא אוהב אותי. יודע מה? אולי אפילו הוא אוהב אותי יותר ממך. אני יודעת שאני פוגעת עכשיו, יהיה טיפשי לבקש תוך כדי סליחה. אז אני לא מבקשת אותה, רק אומרת אותה תוך כדי. אתה לא חייב לסלוח, אבל את זה הייתי חייבת לומר.

לגמרי פיספסת אותי, ואת כועסת לחינם.

(ולא פגעת בכלל)

ממש לא התכוונתי בשום פנים ואופן שמגיע לאחד כזה לחטוף כדור או שצריך או מותר לירות... (תחשבו על שאר הוריאציות)

לכל הרוחות ממש לאא!! ולא שום דבר שדומה לזה!!!!!

פשוט בכלל בכלל לא התכוונתי לזה!!!

רק רציתי להדגיש את זה שיש דרך וכיוון אחד בלבד, וכל האחרים פשוט מפוספסים לגמרי מהחיים. 

זה הכל.

ואם זה לדעת המנהלים לא מספיק ברור - אולי עדיף (וזה בלב כבד כי חבל, זאת תגובה מצויינת) למחוק.

לשיקול דעתכם בוסים.

לא הבנתי כלום.

לא אמרתי שהדתל"ש הוא חלש אופי.

כנראה לא הבנת את הציניות בדבריי.

לצורך עניין, גיל 25,מבחינה "אובייקטיבת", הוא גיל הזוי לחזור בשאלה, מפני שאז הפסדת כמעט את כל הכיף

אם זה רק בשביל הכייף - זה באמת מבאס (למרות שאפשרי גם בגיל הזה)

בנוגע  לגיל - 

דווקא הגיוני, זה גיל שקשה בו יותר מבחינה דתית.

חוסר במסגרת, וחוסר בדברים הקשורים ב (בשקט) לנ"ו

פתרון קסם? - אין

עבודה קשה? - יש והרבה

לא מעודד, אבל כנראה שזה החיים.

בכל מקרה - 

כנראה שצריך לנסות להשקיע בתחום ה'דתי' ולא לתת לו לזרום מאליו

(מפנה אצבע לעצמי)

ראיתי אותו איך שהוא כיום, חילוני, וראיתי תמונה שלו כחרדי.

הוא נראה ממש חילוני מלידה.

העניין הוא שהשם שלו היה שם עם 'צליל' חילוני, מה שמפליא עוד יותר.

אולי זה חילוני שחזר בתשובה ושוב השתנה.

אלוקים- אם אתה שומע בכלל,

עזבת אותי, אתה לא מסתכל עלי

אוקי, בסדר גמור- אני אלך לי להסתדר לבד...

אולי אני לא מסוגל אבל אין לי ממש ברירה

|נאנחת בכאב|

לפני הארת פורים בא הכאב של החושך

וצריך להכשיר את העיניים למלאכה לראות את הנוכח שנעלם

דוני- המלצה לשני ספרים (מחקר רציני- אבל הספר לא כבד)

נוער הכיפות הזרוקות

עלמה אבדה

גם על הספרים

(מי כתב אותם)

וגם פתחה קבוצה שמאגדת אנשים כאלו.

אני יכולה להגיד לכם שיש הרבה סיבות שונות ומשונות ליציאה שאלה.

וגם הרבה גיליאים שאנשים יוצאים בשאלה.

דוני- אני מכירה אנשים שעשו את התהליך של יציאה בשאלה בגיל 30 ו 40 עם ילדים כבר.

אז תאמין לי שגיל 25 זה לא כל כך מאוחר.

ואני ממש לא מסכימה עם הנאמר פה על כך שלא חקרנו מספיק או שהתייאשנו מעבודת המידות.

אני חושבת שעבודת המידות שלי התחזקה מאז שיצאתי בשאלה- מאחר ומבחינתי כרגע אני אחראית על מעשי ויש לכך יותר ערך וסיבות יותר חשבוות על למה לעבוד את המידות שלי.

אני אישית למדתי הרבה שנים במדרשות ובחברותות שונות ואני חושבת שמבחינה תאורתית אולי אני יכולה להסביר לכם את כל מה שלימדו אותי על מי אלוקים וכו' אבל מבחינה רגשית הוא לא קיים.

ואם הוא לא קיים אז אתם יכולים לדבר איתי על חזרה בתשובה אבל לא נראה לי שזה יקרה..

ובנוגע לאנטי- אני ממש לא אחת שכזאתי. והעבודה הכי חזקה לכך זה שלמפגשים של הקבוצה אני באה עם חצאית

אפשר הסבר (אם אפשר)?

אתה מאמין שיש אלוקים?

יענו אתה יודע שהוא קיים או מרגיש שהוא קיים?

מה זה שכל? מה זה רגש? מה השאלות האלה?

אפשר לשאול אותך משהו?

שהוא נמצא ממש בכל דקה ודקה שעוברת במחשבה, אז לא. יש רגעים כמו תפילה, הרהורי מחשבות על המציאות שלנו שכן אני מרגיש את ה' מבחינה מסויימת. אם היינו מרגישים את ה' בכל רגע ורגע, לא היינו חוטאים (למרות שבפועל אפשר לחטוא כי יש בחירה חופשית).

וגם בתפילות הכי תפילות שהיו לי..

פעם חשבתי שזה אני מתפללת יביא אותו..

או זה שאני עושה דברים אני ירגיש אותו.

אבל אז אחרי 20 שנה הבנתי שאני לא יכולה יותר לחיות כך.

כי זה מתסכל.

אני לא מצפה שתבינו ותחזרו בשאלה ותסכימו איתי.

אבל רק אומרת. 

שהתהליך של יציאה בשאלה הוא ממש לא כפי שאתם מתארים לעצמכם.

של תהליך שבא בקלות ועושים אותו כי נגררים לתעבות העולם..

ומוטי תשאל

כלומר, את מאמינה שיש ערך למעשה טוב? את מאמינה שאת קיימת? שיש טוב ורע?

שיש ערך לאהבה שלך? שיש ערך ליופי?

קיצור...

(שאלה סקרנית באמת)

ז"א.. אם אנחנו מאמינים בקיומנו..  באהבה.. ביופי.. בטוב...

מה לא אלוקים בזה?

שמשהו לא באמת טוב..

או שאני מאמינה שמשהו רע ואז רואה שהוא לא באמת רע..

בקיצור קשה לי להאמין בדברים מופשטים

את מאמינה בקיומם של דברים?

יופי - יפה בעינייך?

אהבה - קיימת בעינייך?

אדם טוב לב - מרגש אותך?

אדם רע - מבחיל אותך?

תסתכלי על המציאות שסובבת אותנו. אם זה המקרים שקרו לך או על המציאות הכללית כמו קיבוץ גלויות מטורף שמתרחש כאן. לא חסרים מקרים.

אולי את מכירה את הספר חובות הלבבות של רבנו בחיי. מומלץ מאוד לקרוא את ההקדמה ואת שער הבחינה (ואני קורא שמה בערך).

אבל שווב. אני לא יודעת איך להסביר את זה..

אבל כמו שיש אנשים שהם אומרים שהם מרגישים שיש אלוהים כך אני מרגישה שאין

משום שבאמת זה לא ממש נושא לדיון או ויכוח...

זה עניין של מיקום.

אפשר להיות במקום שמרגישים בו את אלוקים ואפשר להיות במקום בו לא מרגישים...

וא... יש כאלו שרק ההוכחות השכליות יספיקו להם.. יש כאלה שלא.

מומלץ (למי שבקטע) לצפות בסרט "סאנסט לימיטד".

לו היית בדור המדבר של בני ישראל, היית מאמינה בה׳?

אבל זה קצת תקוע פה.. אני מוכרח לומר.

סורי... מחילה...

ובכל זאת מעצבן לגלות שמישהו ניצל"ש ת'הודעה שלך, שרשר במקום.

לבין הדברים שהצגת לפני כמה רגעים?

הגבר עליון מהאישה זה ממש היה מתאים לתקבולת שיצרת בשורות הקודמות...

אבל באמת חלאס לנצל"ש. אני לא שולט בעצמי...

האם פעם קיבלת הסבר מהי תפילה ומהי מצווה?

מה זה עושה לאדם ולעולם?

מהו אלוקים ולאיזה תכלית הוא ברא את העולם

(נ.ב. השאלות האלו הם לאו דווקא לתגובה שמעליה אלא בכלל למי ששואל - ולכן הן מנוסחות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ללא הסבר על פי פנימיות התורה אלא רק על פי תורה הנגלית ומהי תורת הנסתר קל מאוד לרדת מדרך התורה והמצוות - וכפי שמובא בכתבי האריז"ל שכיום מצוה לגלות זאת החכמה - כי היא נותנת כח בדור שלנו להתמודד עם כל הנסיונות והספקות)

אבל היא לא שאלה לגבי תפילה (אולי כן ולא שמתי לב). זה יותר בהקשר של מודעות לה׳ בצד המוחשי בשכל (ולא בידיעה)

ותורת החסידות מחיה את האמונה ומראה שצריך אותה ויש אותה בכל אחד ואחת.

על פי שכל יש הרבה שאלות, אבל איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה, כל אחד יכול לומר שהוא שכלי ובשביל זה צריך להביא לו הוכחה שיש בו אמונה על שכלית בהרבה דברים ואת האמונה הזו צריך להחיל גם על שאלות מסוימות.

וכאן נכנסת תורת החסידות-פנימות התורה על כל דרכיה שמסבירה איך לשלב שהמודעות לה' תהיה מצד אחד ע"פ שכל מצד שני ע"פ אמונה..

בתורת הנגלה הרמבם מביא את זה - שקודם כל הוא מסביר שצריך להאמין שיש אלוקים ואחרי זה הוא מתחיל להסביר ע"פ שכל כביכול.

ובכל זאת זה לא בדיוק עוזר.

נסי גישה אחרת

ולא בנוי על יסודות נכונים אלא מכרו כל מיני דברים כי שישאר בדת.

כאחד שלמד בצד שלא למד חסידות ולמד הרבה חסידות, חינוך שמבוסס על תורת הנגלה בלבד ניתן להפרכה בידי כל אחד שקצת שכל בקודקדו.

זה לא מצדיק את המהלך אבל ידיעת המכה היא חלק מהתרופה 

אל תגזים...

הנגלה הוא מסתורי מספיק. אני לא מכיר תורת הנסתר.. וסלח לי, אני לגמרי בסדר עם אלוקים.

אבל מצד שני מושיקו העיר הערה חשובה. אנחנו אוהבים להאשים את הדתל"שים בעזיבה שלהם ושוכחים שגם לנו כחברה יש אחריות לכך לפעמים. זה לא מסיר את האחריות מהם, אבל גם אנחנו לא נקיים לגמרי בכל הסיפור.

רובם בטח לא מחפשים לבלות... והם עוברים תקופות של כאב מטורף...

אני רק חושב על זה אני לא נרדם בלילה...

הוא עושה "דווקא"

הוא רוצה צומי

הוא לחוץ ורע לו

הוא חלש אופי

הוא עצלן בעבודת המידות

ובטח יש עוד כמה סגנונות נפוצים שבהם אנחנו מאשימים את הדתלשים.

העובדה היא שבציבור שומר המצוות בד"כ בורחים מאחריות על המצב של הדתלשים (במקרה הטוב).

אבל אולי אתה צודק.

זו לא אמורה להיות בעיה שלו - הוא הגיע למוסד החינוכי בדיוק בשביל זה - להתחנך ולהשתנות.

אחרי הכל הבנאדם הגיע לעולם.. וניתנה לו בחירה...

.. יש בעל תשובה!

לחזור בתשובה כן- 

ואיך?

כי המקום המקורי שלנו, הוא התשובה, הוא האור הבהיר על היהדות, כשהיינו אז, בהר סיני, והתעלינו לדרגה גבוהה של ידיעת ה', כשאז, נהיינו לעם.

מי שחוזר בשאלה- זה מישהו שלכאורה היה במקום הזה, הקלוקול, בעבר. 

האמירה הזו, של חזרה בשאלה, צריכה להתייחס אך ורק למי שהיה במקום קלוקול, חזרה למקור שלו- בתשובה, וכעת חוזר חלילה, למקום ה"מקורי, שלו- שזה השאלה, אם כי גם זה לא נכון, כי המקום ה*ה*מקורי- זה מעמד הר סיני, שם כולנו היינו מצויים בתשובה גדולה.

ניתן לאמר "סר מן הדרך" "השליך, עזב"...וכו כו ,

אבל חברה, למה לאמר זאת בכלל? מי כעמך ישראל, עד לאן הגעתי שאני צריכה לדשדש בהגדרה הנכונה לאיזה מישהו שמצא בקלוקלת תשובה???....

והמבין יבין את הנושא המורכב.

אבל א"א לשפוט אף אדם, איננו יודעים מה סבלו של כל יהודי

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז