זו תוצאה סופית

אדם דתי שחוזר בשאלה,

יכול להיות שזה נובע מבירור  לא נכון או מתוך רצון להכיר את הצד השני של המטבע כדי להבין עד כמה הצד השני יותר ונכון.

זה יכול להיות בירור קצר- חודש, חצי שנה, שנתיים ואף בירור עמוק וארוך שדורש נסיונות, חוויות ועוד (משהו כמו 15-20 שנה).

אחרי שאדם עושה זאת- כי הוא לא מצא דרך אחרת ואמיתית יותר לענות  לעצמו על השאלות והלבטים.

הוא יכול להגיע להבנה (או שלא) ולחזור בתשובה.

כמובן שזה מאוד כולל ויש עוד סיבות ומקרים כמו:

'דווקא' להורים,

רצון להשיג תשומת לב,

להשתחרר מלחצים ועוד..

סבבה?

מסכים בגדול.

אבל - יש גיל לכל דבר. 

25 הוא לא הגיל המתאים

בחור בן 16 שחשש לעשות את הצעד הזה של הבירור וסחב את זה,

ללא מענה כמה שנים, ואחרי הצבא הוא החליט לעשות את זה-

כן, גם החברה משפיעה וכנראה זה סוחף.

יש כאלה שלא יעשו את זה אפעם כי הם פוחדים לעשות לבד

(שלא יחשבו שאני מעודדת חזרה בשאלה ע"מ לברר דברים!!!)

אבל עם עוד חבר'ה אין ספק שיותר קל,

שנית אם זה מישהו שבוגר כבר (בכ"ז 25) הוא יודע בדיוק מה הוא מחפש ומה הוא לא מצא איפה שהוא נמצא.

אררר קשה לי אני חייבת:

לא צריך לחזור בשאלה כדי להגיע לבירור הזה,

צריך להתחזק, להבין למה אני יהודי, מה זה דורש ממני, את המהות, את המטרה,

למה דווקא דתי ומה אין בחילוניות שחסר ונמצא דווקא אצל הדת האמיתית והנכונה.

לא צריך לפחד, צריך לבדוק ולברר עם עצמנו, לגבש דעה מוצקה ויציבה למה טוב לי להיות דתי ולמה אפחד לא ישבור אותי ויוזיז אותי מהדרך הזאת- כי אם במהלך ויכוח אמוני מישהו יפגע לי במשהו שאני מאמינה אבל אני חלשת אופי אז אני יכולה להתחיל לחשוב "וואלה, יש משהו במה שהוא אומר.." צריך לחזק את הבסיס שיהיה אמיתי ולא:

כי ההורים שלי דתיים, וסבא שלי דתי אז גם אני דתי וככה צרריך להיות..

סבבה?

סבבה.

בפסקה השניה את צודקת לגמרי (וגם הראשונה סבבה ).

זה פשוט מתסכל...

אבל תמיד אפשר לעשות עם זה משהו..

(אתה מרגיש את זה על עצמך?)

אני מרגיש טוב עם עצמי בצורה מחשידה

לא הבנתי למה אתה מתכוון

אבל אני מקווה שלא ייאשתי אותך

תודה

שיהיה בהצלחה!

אבל 25 זה בהחלט יותר מפחיד כי אתה יודע שזה בא עם יותר שיכול דעת ומחשבה

ו..

איך הוא הגיע למסכנה הזו?? הוא חכם ושכול ורוצה אמת ו.. לא מצא אותה ביהדות??

זה כאילו קצת לא נתפס.. יותר קשה (לנו- הסובבים..) לעכל..להבין..

ובהחלט זה ברור עצמי שהלוואי ולא יערך כ"כ הרבה זמן.

"הוא יחזור, הוא ינק משורשים חזקים" נכון. אבל מתי??  כמה זמן הברור הזה יקח?    ?-שנה?  זה לא הרבה??

וזו לא השליה שהוא יחזור?

טוב.. אם הוא חוזר עכשיו אני מקבלת את זה .. כי בכל מיני מובנים הוא השתנה לטובה.. אם הוא חוזר עכשיו הוא רק מאצים את היראת שמיים המידות וההסתכלות על החיים (מרחיב הסתכלות וחשיבה וכמובן עיסוקים).

מה זה "מקבלת את זה?" מי שואל אותי מה לקבל? מה אני מזכירה של ה' חלילה?

גם אם הוא לא יחזור עכשיו 5 או 10 שנה אני צריכה לקבל את זה- כך ה' גלגל ורצה.. ו..

רגע, הכל בידי שמיים חוץ מ .. (בלבלתי את עצמי..)

אולי היראת שמיים שלו בידו אך בשבילי זה "הכל בידי שמיים" יעני בשבילי זו מציאות שה' רצה שתהייה??

(עמוק לי מידי.. הסתבכתי..)

בדר"כ באה לידי ביטוי מוקדם יותר.

נדיר לסחוב אותה עד גיל כזה בלי תהליכים מסויימים

למה זה השפיע רק עכשיו?

שהתפרץ בסופו של דבר

תחשבי על זה שניה בצורה ישרה (לא דתית מזדעזעת!)

בגיל 25 אם אתה חיי בסביבה דתית ולא יוצא אינטנסיבית או רח"ל נשואי, מה אתה שווה? אהה... אופס! אתה דתל"ש!

הבחור עשה את כל המסלול הד"ל ו..? לא עבד בשבילו! ניסה ניסה ניסה...כלום!!

אבל כדתיים חייבים לנסות לפענח ולמצוא את ה"בעיה"!

הוא עושה "דווקא" (יוטבתה)

הוא רוצה צומי (יוטבתה)

הוא לחוץ ורע לו (יוטבתה)

הוא חלש אופי (doni)

הוא עצלן בעבודת המידות (ג'נדס)

כואב לשמוע את השטויות האלה!!

פשוט היהדות היא אמת מוחלטת ואין עוד מלבדו, אבל מה עם קצת בנאדם לחברו?

שניה, מאחרי הגב ובאנונימי בפורום דתי מותר לפתוח את הפה על ה"צדיק"...

כולנו יודעים מה הכי טוב לכולם, אנחנו הכי דוסים טובים ויציבים באמונתנו.

סליחה מכבודך, חשבת אולי פעם שיש בעיות במסלול של הציונות הדתית לאומית?

אולי המסלול הדתי לאומי לא מתאים לכולם? אולי ההסדר לא מתאים לכולם?

אולי לשבת בישיבה לא מתאים לכולם? אולי להתחתן מוקדם לא מתאים כולם?

אולי סה"כ הוא פשוט התבחבש מספיק וחאלס? או שיש לו חברה שלוחצת עליו מהצד?

או אולי מליון ואחד אלף דברים אחרים... שורה תחתונה? לא מתאים לכולם המסלול הזה.

25 זה הגיל המושלם לעזוב בשאלה (איך אפשר "לחזור" למקום שלא הייתה בו?)

ולטוס לחו"ל, לצאת עם בחורה סתם ולא בשידוך, לשתות ולא בפורים וסתם להירגע מהמרוץ.

במחשבה, שניה?!

אם אני אומר את כל הדברים האלה אני פשוט נשמע בדיוק כמו הדתל"ש ההוא שדמיינתם לכם בראש עד היום 

אז אין מה לעשות, זה שזה נשמע לכם מוכר וצפוי וידוע וניתן לפענוח לא אומר כלום נשמות טובות שלי 

כל אחד עושה את הצעד שלו, 

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

מוטב מחר מאשר אחרי החתונה.

מוטב בגיל 25 מאשר 15.

ומוטב עם חיבוק אוהב מהמשפחה מאשר עם דרמה וסרטים מהסביבה.

באהבה,

האיש שמאחורי הגבעה.

מי שלא הולך אליו - מוטב שיחטוף כדור ולא יצעד לשום מקום.

פנטאיות של דוסים. (לא, אין לי בעיה עם דוסים, להפך! יש לי בעיה עם פנאטיות. היא מסנוורת. מעלימה את העיקר.)
הלכתי לישון, ושה' יפקח את עיניך ושל עוד כמה כאן. העיניים שלכם עצומות לא פחות משל ההוא שיצא בשאלה.

מה פירוש פנאטיות?

אם היית יורה בי לפניי כמה שנים, לא הייתי דתייה עכשיו. לא הייתי פשוט. קלטת? ואני חושבת שה' לא אוהב אותך יותר משהוא אוהב אותי. יודע מה? אולי אפילו הוא אוהב אותי יותר ממך. אני יודעת שאני פוגעת עכשיו, יהיה טיפשי לבקש תוך כדי סליחה. אז אני לא מבקשת אותה, רק אומרת אותה תוך כדי. אתה לא חייב לסלוח, אבל את זה הייתי חייבת לומר.

לגמרי פיספסת אותי, ואת כועסת לחינם.

(ולא פגעת בכלל)

ממש לא התכוונתי בשום פנים ואופן שמגיע לאחד כזה לחטוף כדור או שצריך או מותר לירות... (תחשבו על שאר הוריאציות)

לכל הרוחות ממש לאא!! ולא שום דבר שדומה לזה!!!!!

פשוט בכלל בכלל לא התכוונתי לזה!!!

רק רציתי להדגיש את זה שיש דרך וכיוון אחד בלבד, וכל האחרים פשוט מפוספסים לגמרי מהחיים. 

זה הכל.

ואם זה לדעת המנהלים לא מספיק ברור - אולי עדיף (וזה בלב כבד כי חבל, זאת תגובה מצויינת) למחוק.

לשיקול דעתכם בוסים.

לא הבנתי כלום.

לא אמרתי שהדתל"ש הוא חלש אופי.

כנראה לא הבנת את הציניות בדבריי.

לצורך עניין, גיל 25,מבחינה "אובייקטיבת", הוא גיל הזוי לחזור בשאלה, מפני שאז הפסדת כמעט את כל הכיף

אם זה רק בשביל הכייף - זה באמת מבאס (למרות שאפשרי גם בגיל הזה)

בנוגע  לגיל - 

דווקא הגיוני, זה גיל שקשה בו יותר מבחינה דתית.

חוסר במסגרת, וחוסר בדברים הקשורים ב (בשקט) לנ"ו

פתרון קסם? - אין

עבודה קשה? - יש והרבה

לא מעודד, אבל כנראה שזה החיים.

בכל מקרה - 

כנראה שצריך לנסות להשקיע בתחום ה'דתי' ולא לתת לו לזרום מאליו

(מפנה אצבע לעצמי)

ראיתי אותו איך שהוא כיום, חילוני, וראיתי תמונה שלו כחרדי.

הוא נראה ממש חילוני מלידה.

העניין הוא שהשם שלו היה שם עם 'צליל' חילוני, מה שמפליא עוד יותר.

אולי זה חילוני שחזר בתשובה ושוב השתנה.

אלוקים- אם אתה שומע בכלל,

עזבת אותי, אתה לא מסתכל עלי

אוקי, בסדר גמור- אני אלך לי להסתדר לבד...

אולי אני לא מסוגל אבל אין לי ממש ברירה

|נאנחת בכאב|

לפני הארת פורים בא הכאב של החושך

וצריך להכשיר את העיניים למלאכה לראות את הנוכח שנעלם

דוני- המלצה לשני ספרים (מחקר רציני- אבל הספר לא כבד)

נוער הכיפות הזרוקות

עלמה אבדה

גם על הספרים

(מי כתב אותם)

וגם פתחה קבוצה שמאגדת אנשים כאלו.

אני יכולה להגיד לכם שיש הרבה סיבות שונות ומשונות ליציאה שאלה.

וגם הרבה גיליאים שאנשים יוצאים בשאלה.

דוני- אני מכירה אנשים שעשו את התהליך של יציאה בשאלה בגיל 30 ו 40 עם ילדים כבר.

אז תאמין לי שגיל 25 זה לא כל כך מאוחר.

ואני ממש לא מסכימה עם הנאמר פה על כך שלא חקרנו מספיק או שהתייאשנו מעבודת המידות.

אני חושבת שעבודת המידות שלי התחזקה מאז שיצאתי בשאלה- מאחר ומבחינתי כרגע אני אחראית על מעשי ויש לכך יותר ערך וסיבות יותר חשבוות על למה לעבוד את המידות שלי.

אני אישית למדתי הרבה שנים במדרשות ובחברותות שונות ואני חושבת שמבחינה תאורתית אולי אני יכולה להסביר לכם את כל מה שלימדו אותי על מי אלוקים וכו' אבל מבחינה רגשית הוא לא קיים.

ואם הוא לא קיים אז אתם יכולים לדבר איתי על חזרה בתשובה אבל לא נראה לי שזה יקרה..

ובנוגע לאנטי- אני ממש לא אחת שכזאתי. והעבודה הכי חזקה לכך זה שלמפגשים של הקבוצה אני באה עם חצאית

אפשר הסבר (אם אפשר)?

אתה מאמין שיש אלוקים?

יענו אתה יודע שהוא קיים או מרגיש שהוא קיים?

מה זה שכל? מה זה רגש? מה השאלות האלה?

אפשר לשאול אותך משהו?

שהוא נמצא ממש בכל דקה ודקה שעוברת במחשבה, אז לא. יש רגעים כמו תפילה, הרהורי מחשבות על המציאות שלנו שכן אני מרגיש את ה' מבחינה מסויימת. אם היינו מרגישים את ה' בכל רגע ורגע, לא היינו חוטאים (למרות שבפועל אפשר לחטוא כי יש בחירה חופשית).

וגם בתפילות הכי תפילות שהיו לי..

פעם חשבתי שזה אני מתפללת יביא אותו..

או זה שאני עושה דברים אני ירגיש אותו.

אבל אז אחרי 20 שנה הבנתי שאני לא יכולה יותר לחיות כך.

כי זה מתסכל.

אני לא מצפה שתבינו ותחזרו בשאלה ותסכימו איתי.

אבל רק אומרת. 

שהתהליך של יציאה בשאלה הוא ממש לא כפי שאתם מתארים לעצמכם.

של תהליך שבא בקלות ועושים אותו כי נגררים לתעבות העולם..

ומוטי תשאל

כלומר, את מאמינה שיש ערך למעשה טוב? את מאמינה שאת קיימת? שיש טוב ורע?

שיש ערך לאהבה שלך? שיש ערך ליופי?

קיצור...

(שאלה סקרנית באמת)

ז"א.. אם אנחנו מאמינים בקיומנו..  באהבה.. ביופי.. בטוב...

מה לא אלוקים בזה?

שמשהו לא באמת טוב..

או שאני מאמינה שמשהו רע ואז רואה שהוא לא באמת רע..

בקיצור קשה לי להאמין בדברים מופשטים

את מאמינה בקיומם של דברים?

יופי - יפה בעינייך?

אהבה - קיימת בעינייך?

אדם טוב לב - מרגש אותך?

אדם רע - מבחיל אותך?

תסתכלי על המציאות שסובבת אותנו. אם זה המקרים שקרו לך או על המציאות הכללית כמו קיבוץ גלויות מטורף שמתרחש כאן. לא חסרים מקרים.

אולי את מכירה את הספר חובות הלבבות של רבנו בחיי. מומלץ מאוד לקרוא את ההקדמה ואת שער הבחינה (ואני קורא שמה בערך).

אבל שווב. אני לא יודעת איך להסביר את זה..

אבל כמו שיש אנשים שהם אומרים שהם מרגישים שיש אלוהים כך אני מרגישה שאין

משום שבאמת זה לא ממש נושא לדיון או ויכוח...

זה עניין של מיקום.

אפשר להיות במקום שמרגישים בו את אלוקים ואפשר להיות במקום בו לא מרגישים...

וא... יש כאלו שרק ההוכחות השכליות יספיקו להם.. יש כאלה שלא.

מומלץ (למי שבקטע) לצפות בסרט "סאנסט לימיטד".

לו היית בדור המדבר של בני ישראל, היית מאמינה בה׳?

אבל זה קצת תקוע פה.. אני מוכרח לומר.

סורי... מחילה...

ובכל זאת מעצבן לגלות שמישהו ניצל"ש ת'הודעה שלך, שרשר במקום.

לבין הדברים שהצגת לפני כמה רגעים?

הגבר עליון מהאישה זה ממש היה מתאים לתקבולת שיצרת בשורות הקודמות...

אבל באמת חלאס לנצל"ש. אני לא שולט בעצמי...

האם פעם קיבלת הסבר מהי תפילה ומהי מצווה?

מה זה עושה לאדם ולעולם?

מהו אלוקים ולאיזה תכלית הוא ברא את העולם

(נ.ב. השאלות האלו הם לאו דווקא לתגובה שמעליה אלא בכלל למי ששואל - ולכן הן מנוסחות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ללא הסבר על פי פנימיות התורה אלא רק על פי תורה הנגלית ומהי תורת הנסתר קל מאוד לרדת מדרך התורה והמצוות - וכפי שמובא בכתבי האריז"ל שכיום מצוה לגלות זאת החכמה - כי היא נותנת כח בדור שלנו להתמודד עם כל הנסיונות והספקות)

אבל היא לא שאלה לגבי תפילה (אולי כן ולא שמתי לב). זה יותר בהקשר של מודעות לה׳ בצד המוחשי בשכל (ולא בידיעה)

ותורת החסידות מחיה את האמונה ומראה שצריך אותה ויש אותה בכל אחד ואחת.

על פי שכל יש הרבה שאלות, אבל איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה, כל אחד יכול לומר שהוא שכלי ובשביל זה צריך להביא לו הוכחה שיש בו אמונה על שכלית בהרבה דברים ואת האמונה הזו צריך להחיל גם על שאלות מסוימות.

וכאן נכנסת תורת החסידות-פנימות התורה על כל דרכיה שמסבירה איך לשלב שהמודעות לה' תהיה מצד אחד ע"פ שכל מצד שני ע"פ אמונה..

בתורת הנגלה הרמבם מביא את זה - שקודם כל הוא מסביר שצריך להאמין שיש אלוקים ואחרי זה הוא מתחיל להסביר ע"פ שכל כביכול.

ובכל זאת זה לא בדיוק עוזר.

נסי גישה אחרת

ולא בנוי על יסודות נכונים אלא מכרו כל מיני דברים כי שישאר בדת.

כאחד שלמד בצד שלא למד חסידות ולמד הרבה חסידות, חינוך שמבוסס על תורת הנגלה בלבד ניתן להפרכה בידי כל אחד שקצת שכל בקודקדו.

זה לא מצדיק את המהלך אבל ידיעת המכה היא חלק מהתרופה 

אל תגזים...

הנגלה הוא מסתורי מספיק. אני לא מכיר תורת הנסתר.. וסלח לי, אני לגמרי בסדר עם אלוקים.

אבל מצד שני מושיקו העיר הערה חשובה. אנחנו אוהבים להאשים את הדתל"שים בעזיבה שלהם ושוכחים שגם לנו כחברה יש אחריות לכך לפעמים. זה לא מסיר את האחריות מהם, אבל גם אנחנו לא נקיים לגמרי בכל הסיפור.

רובם בטח לא מחפשים לבלות... והם עוברים תקופות של כאב מטורף...

אני רק חושב על זה אני לא נרדם בלילה...

הוא עושה "דווקא"

הוא רוצה צומי

הוא לחוץ ורע לו

הוא חלש אופי

הוא עצלן בעבודת המידות

ובטח יש עוד כמה סגנונות נפוצים שבהם אנחנו מאשימים את הדתלשים.

העובדה היא שבציבור שומר המצוות בד"כ בורחים מאחריות על המצב של הדתלשים (במקרה הטוב).

אבל אולי אתה צודק.

זו לא אמורה להיות בעיה שלו - הוא הגיע למוסד החינוכי בדיוק בשביל זה - להתחנך ולהשתנות.

אחרי הכל הבנאדם הגיע לעולם.. וניתנה לו בחירה...

.. יש בעל תשובה!

לחזור בתשובה כן- 

ואיך?

כי המקום המקורי שלנו, הוא התשובה, הוא האור הבהיר על היהדות, כשהיינו אז, בהר סיני, והתעלינו לדרגה גבוהה של ידיעת ה', כשאז, נהיינו לעם.

מי שחוזר בשאלה- זה מישהו שלכאורה היה במקום הזה, הקלוקול, בעבר. 

האמירה הזו, של חזרה בשאלה, צריכה להתייחס אך ורק למי שהיה במקום קלוקול, חזרה למקור שלו- בתשובה, וכעת חוזר חלילה, למקום ה"מקורי, שלו- שזה השאלה, אם כי גם זה לא נכון, כי המקום ה*ה*מקורי- זה מעמד הר סיני, שם כולנו היינו מצויים בתשובה גדולה.

ניתן לאמר "סר מן הדרך" "השליך, עזב"...וכו כו ,

אבל חברה, למה לאמר זאת בכלל? מי כעמך ישראל, עד לאן הגעתי שאני צריכה לדשדש בהגדרה הנכונה לאיזה מישהו שמצא בקלוקלת תשובה???....

והמבין יבין את הנושא המורכב.

אבל א"א לשפוט אף אדם, איננו יודעים מה סבלו של כל יהודי

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר