זו תוצאה סופית

אדם דתי שחוזר בשאלה,

יכול להיות שזה נובע מבירור  לא נכון או מתוך רצון להכיר את הצד השני של המטבע כדי להבין עד כמה הצד השני יותר ונכון.

זה יכול להיות בירור קצר- חודש, חצי שנה, שנתיים ואף בירור עמוק וארוך שדורש נסיונות, חוויות ועוד (משהו כמו 15-20 שנה).

אחרי שאדם עושה זאת- כי הוא לא מצא דרך אחרת ואמיתית יותר לענות  לעצמו על השאלות והלבטים.

הוא יכול להגיע להבנה (או שלא) ולחזור בתשובה.

כמובן שזה מאוד כולל ויש עוד סיבות ומקרים כמו:

'דווקא' להורים,

רצון להשיג תשומת לב,

להשתחרר מלחצים ועוד..

סבבה?

מסכים בגדול.

אבל - יש גיל לכל דבר. 

25 הוא לא הגיל המתאים

בחור בן 16 שחשש לעשות את הצעד הזה של הבירור וסחב את זה,

ללא מענה כמה שנים, ואחרי הצבא הוא החליט לעשות את זה-

כן, גם החברה משפיעה וכנראה זה סוחף.

יש כאלה שלא יעשו את זה אפעם כי הם פוחדים לעשות לבד

(שלא יחשבו שאני מעודדת חזרה בשאלה ע"מ לברר דברים!!!)

אבל עם עוד חבר'ה אין ספק שיותר קל,

שנית אם זה מישהו שבוגר כבר (בכ"ז 25) הוא יודע בדיוק מה הוא מחפש ומה הוא לא מצא איפה שהוא נמצא.

אררר קשה לי אני חייבת:

לא צריך לחזור בשאלה כדי להגיע לבירור הזה,

צריך להתחזק, להבין למה אני יהודי, מה זה דורש ממני, את המהות, את המטרה,

למה דווקא דתי ומה אין בחילוניות שחסר ונמצא דווקא אצל הדת האמיתית והנכונה.

לא צריך לפחד, צריך לבדוק ולברר עם עצמנו, לגבש דעה מוצקה ויציבה למה טוב לי להיות דתי ולמה אפחד לא ישבור אותי ויוזיז אותי מהדרך הזאת- כי אם במהלך ויכוח אמוני מישהו יפגע לי במשהו שאני מאמינה אבל אני חלשת אופי אז אני יכולה להתחיל לחשוב "וואלה, יש משהו במה שהוא אומר.." צריך לחזק את הבסיס שיהיה אמיתי ולא:

כי ההורים שלי דתיים, וסבא שלי דתי אז גם אני דתי וככה צרריך להיות..

סבבה?

סבבה.

בפסקה השניה את צודקת לגמרי (וגם הראשונה סבבה ).

זה פשוט מתסכל...

אבל תמיד אפשר לעשות עם זה משהו..

(אתה מרגיש את זה על עצמך?)

אני מרגיש טוב עם עצמי בצורה מחשידה

לא הבנתי למה אתה מתכוון

אבל אני מקווה שלא ייאשתי אותך

תודה

שיהיה בהצלחה!

אבל 25 זה בהחלט יותר מפחיד כי אתה יודע שזה בא עם יותר שיכול דעת ומחשבה

ו..

איך הוא הגיע למסכנה הזו?? הוא חכם ושכול ורוצה אמת ו.. לא מצא אותה ביהדות??

זה כאילו קצת לא נתפס.. יותר קשה (לנו- הסובבים..) לעכל..להבין..

ובהחלט זה ברור עצמי שהלוואי ולא יערך כ"כ הרבה זמן.

"הוא יחזור, הוא ינק משורשים חזקים" נכון. אבל מתי??  כמה זמן הברור הזה יקח?    ?-שנה?  זה לא הרבה??

וזו לא השליה שהוא יחזור?

טוב.. אם הוא חוזר עכשיו אני מקבלת את זה .. כי בכל מיני מובנים הוא השתנה לטובה.. אם הוא חוזר עכשיו הוא רק מאצים את היראת שמיים המידות וההסתכלות על החיים (מרחיב הסתכלות וחשיבה וכמובן עיסוקים).

מה זה "מקבלת את זה?" מי שואל אותי מה לקבל? מה אני מזכירה של ה' חלילה?

גם אם הוא לא יחזור עכשיו 5 או 10 שנה אני צריכה לקבל את זה- כך ה' גלגל ורצה.. ו..

רגע, הכל בידי שמיים חוץ מ .. (בלבלתי את עצמי..)

אולי היראת שמיים שלו בידו אך בשבילי זה "הכל בידי שמיים" יעני בשבילי זו מציאות שה' רצה שתהייה??

(עמוק לי מידי.. הסתבכתי..)

בדר"כ באה לידי ביטוי מוקדם יותר.

נדיר לסחוב אותה עד גיל כזה בלי תהליכים מסויימים

למה זה השפיע רק עכשיו?

שהתפרץ בסופו של דבר

תחשבי על זה שניה בצורה ישרה (לא דתית מזדעזעת!)

בגיל 25 אם אתה חיי בסביבה דתית ולא יוצא אינטנסיבית או רח"ל נשואי, מה אתה שווה? אהה... אופס! אתה דתל"ש!

הבחור עשה את כל המסלול הד"ל ו..? לא עבד בשבילו! ניסה ניסה ניסה...כלום!!

אבל כדתיים חייבים לנסות לפענח ולמצוא את ה"בעיה"!

הוא עושה "דווקא" (יוטבתה)

הוא רוצה צומי (יוטבתה)

הוא לחוץ ורע לו (יוטבתה)

הוא חלש אופי (doni)

הוא עצלן בעבודת המידות (ג'נדס)

כואב לשמוע את השטויות האלה!!

פשוט היהדות היא אמת מוחלטת ואין עוד מלבדו, אבל מה עם קצת בנאדם לחברו?

שניה, מאחרי הגב ובאנונימי בפורום דתי מותר לפתוח את הפה על ה"צדיק"...

כולנו יודעים מה הכי טוב לכולם, אנחנו הכי דוסים טובים ויציבים באמונתנו.

סליחה מכבודך, חשבת אולי פעם שיש בעיות במסלול של הציונות הדתית לאומית?

אולי המסלול הדתי לאומי לא מתאים לכולם? אולי ההסדר לא מתאים לכולם?

אולי לשבת בישיבה לא מתאים לכולם? אולי להתחתן מוקדם לא מתאים כולם?

אולי סה"כ הוא פשוט התבחבש מספיק וחאלס? או שיש לו חברה שלוחצת עליו מהצד?

או אולי מליון ואחד אלף דברים אחרים... שורה תחתונה? לא מתאים לכולם המסלול הזה.

25 זה הגיל המושלם לעזוב בשאלה (איך אפשר "לחזור" למקום שלא הייתה בו?)

ולטוס לחו"ל, לצאת עם בחורה סתם ולא בשידוך, לשתות ולא בפורים וסתם להירגע מהמרוץ.

במחשבה, שניה?!

אם אני אומר את כל הדברים האלה אני פשוט נשמע בדיוק כמו הדתל"ש ההוא שדמיינתם לכם בראש עד היום 

אז אין מה לעשות, זה שזה נשמע לכם מוכר וצפוי וידוע וניתן לפענוח לא אומר כלום נשמות טובות שלי 

כל אחד עושה את הצעד שלו, 

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

מוטב מחר מאשר אחרי החתונה.

מוטב בגיל 25 מאשר 15.

ומוטב עם חיבוק אוהב מהמשפחה מאשר עם דרמה וסרטים מהסביבה.

באהבה,

האיש שמאחורי הגבעה.

מי שלא הולך אליו - מוטב שיחטוף כדור ולא יצעד לשום מקום.

פנטאיות של דוסים. (לא, אין לי בעיה עם דוסים, להפך! יש לי בעיה עם פנאטיות. היא מסנוורת. מעלימה את העיקר.)
הלכתי לישון, ושה' יפקח את עיניך ושל עוד כמה כאן. העיניים שלכם עצומות לא פחות משל ההוא שיצא בשאלה.

מה פירוש פנאטיות?

אם היית יורה בי לפניי כמה שנים, לא הייתי דתייה עכשיו. לא הייתי פשוט. קלטת? ואני חושבת שה' לא אוהב אותך יותר משהוא אוהב אותי. יודע מה? אולי אפילו הוא אוהב אותי יותר ממך. אני יודעת שאני פוגעת עכשיו, יהיה טיפשי לבקש תוך כדי סליחה. אז אני לא מבקשת אותה, רק אומרת אותה תוך כדי. אתה לא חייב לסלוח, אבל את זה הייתי חייבת לומר.

לגמרי פיספסת אותי, ואת כועסת לחינם.

(ולא פגעת בכלל)

ממש לא התכוונתי בשום פנים ואופן שמגיע לאחד כזה לחטוף כדור או שצריך או מותר לירות... (תחשבו על שאר הוריאציות)

לכל הרוחות ממש לאא!! ולא שום דבר שדומה לזה!!!!!

פשוט בכלל בכלל לא התכוונתי לזה!!!

רק רציתי להדגיש את זה שיש דרך וכיוון אחד בלבד, וכל האחרים פשוט מפוספסים לגמרי מהחיים. 

זה הכל.

ואם זה לדעת המנהלים לא מספיק ברור - אולי עדיף (וזה בלב כבד כי חבל, זאת תגובה מצויינת) למחוק.

לשיקול דעתכם בוסים.

לא הבנתי כלום.

לא אמרתי שהדתל"ש הוא חלש אופי.

כנראה לא הבנת את הציניות בדבריי.

לצורך עניין, גיל 25,מבחינה "אובייקטיבת", הוא גיל הזוי לחזור בשאלה, מפני שאז הפסדת כמעט את כל הכיף

אם זה רק בשביל הכייף - זה באמת מבאס (למרות שאפשרי גם בגיל הזה)

בנוגע  לגיל - 

דווקא הגיוני, זה גיל שקשה בו יותר מבחינה דתית.

חוסר במסגרת, וחוסר בדברים הקשורים ב (בשקט) לנ"ו

פתרון קסם? - אין

עבודה קשה? - יש והרבה

לא מעודד, אבל כנראה שזה החיים.

בכל מקרה - 

כנראה שצריך לנסות להשקיע בתחום ה'דתי' ולא לתת לו לזרום מאליו

(מפנה אצבע לעצמי)

ראיתי אותו איך שהוא כיום, חילוני, וראיתי תמונה שלו כחרדי.

הוא נראה ממש חילוני מלידה.

העניין הוא שהשם שלו היה שם עם 'צליל' חילוני, מה שמפליא עוד יותר.

אולי זה חילוני שחזר בתשובה ושוב השתנה.

אלוקים- אם אתה שומע בכלל,

עזבת אותי, אתה לא מסתכל עלי

אוקי, בסדר גמור- אני אלך לי להסתדר לבד...

אולי אני לא מסוגל אבל אין לי ממש ברירה

|נאנחת בכאב|

לפני הארת פורים בא הכאב של החושך

וצריך להכשיר את העיניים למלאכה לראות את הנוכח שנעלם

דוני- המלצה לשני ספרים (מחקר רציני- אבל הספר לא כבד)

נוער הכיפות הזרוקות

עלמה אבדה

גם על הספרים

(מי כתב אותם)

וגם פתחה קבוצה שמאגדת אנשים כאלו.

אני יכולה להגיד לכם שיש הרבה סיבות שונות ומשונות ליציאה שאלה.

וגם הרבה גיליאים שאנשים יוצאים בשאלה.

דוני- אני מכירה אנשים שעשו את התהליך של יציאה בשאלה בגיל 30 ו 40 עם ילדים כבר.

אז תאמין לי שגיל 25 זה לא כל כך מאוחר.

ואני ממש לא מסכימה עם הנאמר פה על כך שלא חקרנו מספיק או שהתייאשנו מעבודת המידות.

אני חושבת שעבודת המידות שלי התחזקה מאז שיצאתי בשאלה- מאחר ומבחינתי כרגע אני אחראית על מעשי ויש לכך יותר ערך וסיבות יותר חשבוות על למה לעבוד את המידות שלי.

אני אישית למדתי הרבה שנים במדרשות ובחברותות שונות ואני חושבת שמבחינה תאורתית אולי אני יכולה להסביר לכם את כל מה שלימדו אותי על מי אלוקים וכו' אבל מבחינה רגשית הוא לא קיים.

ואם הוא לא קיים אז אתם יכולים לדבר איתי על חזרה בתשובה אבל לא נראה לי שזה יקרה..

ובנוגע לאנטי- אני ממש לא אחת שכזאתי. והעבודה הכי חזקה לכך זה שלמפגשים של הקבוצה אני באה עם חצאית

אפשר הסבר (אם אפשר)?

אתה מאמין שיש אלוקים?

יענו אתה יודע שהוא קיים או מרגיש שהוא קיים?

מה זה שכל? מה זה רגש? מה השאלות האלה?

אפשר לשאול אותך משהו?

שהוא נמצא ממש בכל דקה ודקה שעוברת במחשבה, אז לא. יש רגעים כמו תפילה, הרהורי מחשבות על המציאות שלנו שכן אני מרגיש את ה' מבחינה מסויימת. אם היינו מרגישים את ה' בכל רגע ורגע, לא היינו חוטאים (למרות שבפועל אפשר לחטוא כי יש בחירה חופשית).

וגם בתפילות הכי תפילות שהיו לי..

פעם חשבתי שזה אני מתפללת יביא אותו..

או זה שאני עושה דברים אני ירגיש אותו.

אבל אז אחרי 20 שנה הבנתי שאני לא יכולה יותר לחיות כך.

כי זה מתסכל.

אני לא מצפה שתבינו ותחזרו בשאלה ותסכימו איתי.

אבל רק אומרת. 

שהתהליך של יציאה בשאלה הוא ממש לא כפי שאתם מתארים לעצמכם.

של תהליך שבא בקלות ועושים אותו כי נגררים לתעבות העולם..

ומוטי תשאל

כלומר, את מאמינה שיש ערך למעשה טוב? את מאמינה שאת קיימת? שיש טוב ורע?

שיש ערך לאהבה שלך? שיש ערך ליופי?

קיצור...

(שאלה סקרנית באמת)

ז"א.. אם אנחנו מאמינים בקיומנו..  באהבה.. ביופי.. בטוב...

מה לא אלוקים בזה?

שמשהו לא באמת טוב..

או שאני מאמינה שמשהו רע ואז רואה שהוא לא באמת רע..

בקיצור קשה לי להאמין בדברים מופשטים

את מאמינה בקיומם של דברים?

יופי - יפה בעינייך?

אהבה - קיימת בעינייך?

אדם טוב לב - מרגש אותך?

אדם רע - מבחיל אותך?

תסתכלי על המציאות שסובבת אותנו. אם זה המקרים שקרו לך או על המציאות הכללית כמו קיבוץ גלויות מטורף שמתרחש כאן. לא חסרים מקרים.

אולי את מכירה את הספר חובות הלבבות של רבנו בחיי. מומלץ מאוד לקרוא את ההקדמה ואת שער הבחינה (ואני קורא שמה בערך).

אבל שווב. אני לא יודעת איך להסביר את זה..

אבל כמו שיש אנשים שהם אומרים שהם מרגישים שיש אלוהים כך אני מרגישה שאין

משום שבאמת זה לא ממש נושא לדיון או ויכוח...

זה עניין של מיקום.

אפשר להיות במקום שמרגישים בו את אלוקים ואפשר להיות במקום בו לא מרגישים...

וא... יש כאלו שרק ההוכחות השכליות יספיקו להם.. יש כאלה שלא.

מומלץ (למי שבקטע) לצפות בסרט "סאנסט לימיטד".

לו היית בדור המדבר של בני ישראל, היית מאמינה בה׳?

אבל זה קצת תקוע פה.. אני מוכרח לומר.

סורי... מחילה...

ובכל זאת מעצבן לגלות שמישהו ניצל"ש ת'הודעה שלך, שרשר במקום.

לבין הדברים שהצגת לפני כמה רגעים?

הגבר עליון מהאישה זה ממש היה מתאים לתקבולת שיצרת בשורות הקודמות...

אבל באמת חלאס לנצל"ש. אני לא שולט בעצמי...

האם פעם קיבלת הסבר מהי תפילה ומהי מצווה?

מה זה עושה לאדם ולעולם?

מהו אלוקים ולאיזה תכלית הוא ברא את העולם

(נ.ב. השאלות האלו הם לאו דווקא לתגובה שמעליה אלא בכלל למי ששואל - ולכן הן מנוסחות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ללא הסבר על פי פנימיות התורה אלא רק על פי תורה הנגלית ומהי תורת הנסתר קל מאוד לרדת מדרך התורה והמצוות - וכפי שמובא בכתבי האריז"ל שכיום מצוה לגלות זאת החכמה - כי היא נותנת כח בדור שלנו להתמודד עם כל הנסיונות והספקות)

אבל היא לא שאלה לגבי תפילה (אולי כן ולא שמתי לב). זה יותר בהקשר של מודעות לה׳ בצד המוחשי בשכל (ולא בידיעה)

ותורת החסידות מחיה את האמונה ומראה שצריך אותה ויש אותה בכל אחד ואחת.

על פי שכל יש הרבה שאלות, אבל איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה, כל אחד יכול לומר שהוא שכלי ובשביל זה צריך להביא לו הוכחה שיש בו אמונה על שכלית בהרבה דברים ואת האמונה הזו צריך להחיל גם על שאלות מסוימות.

וכאן נכנסת תורת החסידות-פנימות התורה על כל דרכיה שמסבירה איך לשלב שהמודעות לה' תהיה מצד אחד ע"פ שכל מצד שני ע"פ אמונה..

בתורת הנגלה הרמבם מביא את זה - שקודם כל הוא מסביר שצריך להאמין שיש אלוקים ואחרי זה הוא מתחיל להסביר ע"פ שכל כביכול.

ובכל זאת זה לא בדיוק עוזר.

נסי גישה אחרת

ולא בנוי על יסודות נכונים אלא מכרו כל מיני דברים כי שישאר בדת.

כאחד שלמד בצד שלא למד חסידות ולמד הרבה חסידות, חינוך שמבוסס על תורת הנגלה בלבד ניתן להפרכה בידי כל אחד שקצת שכל בקודקדו.

זה לא מצדיק את המהלך אבל ידיעת המכה היא חלק מהתרופה 

אל תגזים...

הנגלה הוא מסתורי מספיק. אני לא מכיר תורת הנסתר.. וסלח לי, אני לגמרי בסדר עם אלוקים.

אבל מצד שני מושיקו העיר הערה חשובה. אנחנו אוהבים להאשים את הדתל"שים בעזיבה שלהם ושוכחים שגם לנו כחברה יש אחריות לכך לפעמים. זה לא מסיר את האחריות מהם, אבל גם אנחנו לא נקיים לגמרי בכל הסיפור.

רובם בטח לא מחפשים לבלות... והם עוברים תקופות של כאב מטורף...

אני רק חושב על זה אני לא נרדם בלילה...

הוא עושה "דווקא"

הוא רוצה צומי

הוא לחוץ ורע לו

הוא חלש אופי

הוא עצלן בעבודת המידות

ובטח יש עוד כמה סגנונות נפוצים שבהם אנחנו מאשימים את הדתלשים.

העובדה היא שבציבור שומר המצוות בד"כ בורחים מאחריות על המצב של הדתלשים (במקרה הטוב).

אבל אולי אתה צודק.

זו לא אמורה להיות בעיה שלו - הוא הגיע למוסד החינוכי בדיוק בשביל זה - להתחנך ולהשתנות.

אחרי הכל הבנאדם הגיע לעולם.. וניתנה לו בחירה...

.. יש בעל תשובה!

לחזור בתשובה כן- 

ואיך?

כי המקום המקורי שלנו, הוא התשובה, הוא האור הבהיר על היהדות, כשהיינו אז, בהר סיני, והתעלינו לדרגה גבוהה של ידיעת ה', כשאז, נהיינו לעם.

מי שחוזר בשאלה- זה מישהו שלכאורה היה במקום הזה, הקלוקול, בעבר. 

האמירה הזו, של חזרה בשאלה, צריכה להתייחס אך ורק למי שהיה במקום קלוקול, חזרה למקור שלו- בתשובה, וכעת חוזר חלילה, למקום ה"מקורי, שלו- שזה השאלה, אם כי גם זה לא נכון, כי המקום ה*ה*מקורי- זה מעמד הר סיני, שם כולנו היינו מצויים בתשובה גדולה.

ניתן לאמר "סר מן הדרך" "השליך, עזב"...וכו כו ,

אבל חברה, למה לאמר זאת בכלל? מי כעמך ישראל, עד לאן הגעתי שאני צריכה לדשדש בהגדרה הנכונה לאיזה מישהו שמצא בקלוקלת תשובה???....

והמבין יבין את הנושא המורכב.

אבל א"א לשפוט אף אדם, איננו יודעים מה סבלו של כל יהודי

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש