ששכן קרוב יוכל יותר להואיל לך יותר מאח רחוק.

אך אין המשמעות היא ששכן עדיף על פני אח..

אולי אני טועה..

עם כל זה שאני אדם משתף ומאוד פתוח רגשית- עדיין, בהתמודדויות בסוף זה אני מול עצמי.

כולם רוצים לעזור, אבל לכל אחד יש עוד עיסוקים.

מקווה שזה ישתנה כאשר *****!

בעזהי"ת

[אגב.

הרב סולובייצ'יק, בספר 'איש האמונה הבודד', מדבר על זה. ומעבר לזה שזה מדהים כל פעם מחדש לגלות איך הוא מתאר בדיוק בדיוק את ההרגשה- 'אני מוקף בהמון אנשים שאוהבים אותי ומעריכים אותי, אני מדבר, מתווכח, מתדיין והכל- ועדיין בפנים בפנים אני בודד', בציטוט חופשי כמובן- אותי אישית מאוד עודד הספר שלו, הרבה פעמים, וחיזק.

קבלו המלצה.]

זה לא אומר בהכרח שאת לבד.

גם החבר הכי טוב ונאמן לא יוכל לפתור לך את הבעיות (וגם לא הבן זוג שלך..),

הוא יוכל להקשיב, לתמוך, לעודד 

אולי אם הוא מכיר איזה טיפ או כלי שיוכל לעזור,

אבל עם הקשיים שלך רק את יכולה להתמודד.

אני רואה את זה דווקא מהצד השני,

כמה זה קשה ומתסכל לראות חברה שמתמודדת עם איזשהו קושי

וכמה שאני רוצה לעזור ומשתדלת להיות איתה, 

ולנסות להבין- למרות שאף פעם לא אוכל להבין לגמרי את החוויה שלה,

אני לא באמת יכולה לפתור לה את הקושי,

והיא עדיין מרגישה עם זה לבד,

אז מנסים לתמוך, ולהיות יצירתיים ולחפש מה כן יכול לעזור,

ומתפללים,

אבל מעבר לזה, גם כשמאוד רוצים- א"א.

אם יש משהו מאוד מהותי שמקשה עלייך,

לפעמים אפשר/כדאי להיעזר באנשי מקצוע.

(וההצעה שלי עדיין עומדת בעינה)

בעז"ה יהיה בעל והכל יהיה בסדר, צריך לפתוח את הפה תמיד לדברים טובים...

לק"י

עכשיו את נמצאת במצב לא פשוט, ורע לך וקשה לך..

אבל תזכרי ששום דבר לא בטוח והכל יכול להתהפך לטובה בעז"ה!

גם אם יש דברים שהסיכוי שיקרו הוא נמוך-

עדיין יש סיכוי.

לא חייבים להאמין ב100% שיקרו,

אפשר להאמין רק ב10% , לא להתעלם מהם,

לזכור שגם הם קיימים.

.

פתאום הבנתי בזכותך, שחלק מההתמודדות שה' שנעבור זה גם את חווית הבדידות

ולא רק עצם הקושי.

מה שיוצר חווית בדידות זה העובדה שאת מרגישה משהו שהשני לא מרגיש

זה יוצר הבדל ביני לבינך, ולכן יש לנו דחף לשתף כשאנחנו מתרגשים

אבל זה לא נכון שהבדידות היא הכרח, 

אם יש מישהו שיקשיב לי ויצליח להבין מה עובר עלי וירגיש כמוני,

זה אמנם לא יפתור לי את הקושי, אבל אז אני כבר לא יהיה בודד. 

לא יוכל להרגיש מה שאתה מרגיש,

רגש זה דבר כ"כ סובייקטיבי ותלוי בכ"כ הרבה גורמים.

מעבר לכך שאם הוא ירגיש ממש כמוך ויתחבר לגמרי לתחושות שלך הוא לא יוכל לתמוך בך,

הוא כן צריך לנסות לזהות ולהבין מה אתה מרגיש אבל לצאת משם חזרה לעצמו,

רק כך הוא יוכל להוות איזו משענת. 

עם הרבה הקשבה והכלה אפשר להרגיש מה שהשני מרגיש

הצדיקים הגדולים ידועים ביכולת הזאת, אבל זו יכולת שלא שמורה רק להם

אם באמת באמת מקשיבים טוב לשני, אז אפשר להרגיש מה עובר, 

ולפעמים אפילו יותר חזק ממנו!

עצם ההתחברות לרגשות שלי, זה התמיכה הכי גדולה, 

לא רוצה עצות או פתרונות, רק הזדהות מלאה, רק לכאוב ביחד,

זו הגאולה מהבדידות. 

אבל זה נכון שצריך שיהיו לו את הכוחות גם לצאת מזה, ושרק כך הוא יוכל להיות משענת.

לק"י

כולם משומה בדיכאון..

יש דבר כזה חברים אמיתיים!

גם אם לא לכולנו..

אבל יש.

בסופו של דבר, כולנו אנשים נפרדים, ויש גבול לכמה אפשר להקריב אחד בשביל השני...

תתעלמי מכל העצות שאנשים ייתנו לך בחיים.

רק ככה תגיעי רחוק

זאת כבר דעה.

אבל לא משנה.

הנה מצאת לעצמך את התשובה:

תעלי את הבטחון העצמי שלך, תגבשי דעות, תשתמשי בהן ותפסיקי לחשוב מה אנשים אחרים אומרים\עושים\חושבים.

ודוני צודק?

תנסי לתקופה מסויימת

להאמין רק לאלה שמספרים לך דברים טובים על עצמך.

ואלה שלא - תתעלמי.

או יותר טוב מזה:

תנסי לחשוב שכל הערה שמישהו נותן לך -

היא חיובית.

(בגבולות הטעם הטוב כמובן )

ובכללי אני מסכים עם קצת אחרת.

אף אחד לא יכול לחיות במקום מישהו אחר.

אף אחד לא יכול לכאוב במקומנו,

לשמוח במקומנו,

להחליט במקומנו

ולפעול במקומנו.

ההתמודדות שלנו היא אישית לגמרי.

אבל מי אמר שזה רע?

תארי לעצמך שהגורם ההוא,

שהחליט שאין לך דעה,

היה גם יכול להחליט מה הדעה שכן תהיה לך.

או אם תהיי עכשיו שמחה או עצובה.

או עם מי תתחתני ומתי.

זה נשמע לי זוועה!

אני דוקא מאוד שמח

שבסופו של דבר אני לבד.

אלא מה?

זה בסופו של דבר.

חבר או חברה  נועדו בעיקר בשביל האוזן שלהם.

כמו שנאמר - דאגה בלב איש ישחנה,

ומפרשים - ישיחנה לאחרים.

וזה אני בטוח שיש לך!

רק מכמות האנשים שהתנדבו פה לעשות את זה

התנערי מעפר קומי רוני בלילה

(למרות שכבר בוקר...)

ישלך את היכולת לכעוס! ישלך את היכולת לאהוב את עצמך! יש לך את היכולת לבחור מה את רוצה!!!! נכון יש לך קשיים עצומים, כואבים, אבל עדיין את צריכה להכניס לראש שאין דבר כזה להיות בלי יכולת לכעוס\לאהוב את עצמך וכו', את אחראית על עצמך, גם אם יש כאלו שחושבים אחרת. את יכולה להתנער מכל המצב הזה אמנם זה יהיה קשה אבל שווה

כי זה שאת לא כועסת או לא אוהבת את עצמך,זה לא אומר שאין לך את היכולת לא לכעוס או לא לאהבו את עצמך..

הוא שיש להם רצונות ויש להם צרכים.

ככה נבראנו, כולם.

באופן טבעי יש לנו יכולת לבטא אותם,

יש כאלה שיש להם קושי לבטא אותם,

יש כאלה שיבטאו אותם בשפה אחרת, לא מילולית,

יש כאלה שלא לגמרי מודעים אליהם,

ולפעמים קראו תקלות בדרך (הכל בהשגחה, הכוונה חוסר טבעיות) שגרמו לנו להתבלבל.

כל הדברים שכתבת- לא אוהבת, לא כועסת, לא בוחרת, נובעים מאותו מקום-

את לא רואה את עצמך.

את לא נותנת מקום לצרכים ולרצונות שלך.

מי שלא אוהב את עצמו לא אכפת לו כשמתייחסים אליו בחוסר הגינות אז הוא לא כועס אף פעם, ואולי חושב שבכלל מגיע לו שיתייחסו אליו כך, והוא לא יעמוד על שלו כי "מי הוא בכלל", והוא לא יבחר שום דבר לבד  כי כולם יודעים טוב ממנו מה טוב לו.

אבל זה לא הטבע שלנו.

מאיפה זה בא? לא נולדים עם זה, זה כנראה תוצר של חוויות שעברת,

אבל זה לא הטבע שלך, ואפשר לחזור לשם אם עובדים קשה.

את יכולה להתחיל בלהתנסות בלבחור דברים קטנים,

לגבש טעם אישי בכל מיני דברים (מוזיקה/סרטים/בגדים/אוכל).

בלהחליט להחליט ולעמוד על זה גם כשאין לך דעה ברורה, רק בשביל ההתנסות.

בלומר לעצמך (אפילו בקול) מה את מרגישה כשמתייחסים אלייך בצורה כזו או בצורה אחרת,

לתת לדברים מילים ומקום.

 ולא להרגיש רע עם זה שאת מרגישה רע, מותר לך.

כל מילה אמת!

את ממש קלטת יפה..

ואני אמורה להשתנות. אבל כשכל החיים שלי ככה, אני לא "חוזרת לפעם" אני צריכה" לברוא את עצמי מחדש".

ושינויים, אפילו אם הן טובים, הם מפחידים מאוד.

העצות שנתת מאוד יפות.

אולי אצליח, יום אחד..

"יאא את כזאת מורה, כזאת כזאת.. כזאת כמו שכולם מספרים סיפורי סבתא"

**- אני יודעת שאני כזאת לא מחדש לי! ולא מפריע לי.. דוקא העצות של המורות והסבתות בסופו של דבר

עם כל הבנאליות יש בהן הרבה אמת ויציב.

ניתוב החיים שלנו בידיים שלנו.. לא משנה גם מה מוחמד יגיד.. עם כל הקלות ועם כל הקושי שיש בעולם

ושלא נצטרך לדבר מקושי ושלא 'נזכה' לחוות עוד קשיים.

זה עדיין בידיים שלנו...

אני מאחלת לך הרבה טוב! באמת באמת.. לכל אחד. 

שינויים זה דבר קשה ומפחיד, 

גם כשהם אמורים להביא אותנו למקום טוב יותר,

(ואני האחרונה שצריך לספר לה על זה..).

אז אולי במקום להסתכל על היעד הסופי, הרחוק, והלא מוכר,

תסתכלי כל פעם רק על הצעד הקטן הבא,

הוא לא יהפוך אותך לרוני חדשה ולא מוכרת, רק לרוני עם עוד שדרוג קטן,

ככה זה פחות מאיים.

ואת צעירה, זה בדיוק הזמן לצאת לדרך, כשאת כבר מודעת לעצמך מצד אחד,

אבל עדיין לא מאוד מקובעת כמו אדם מבוגר שחי כך כבר שנים,

וזה בע"ה יצליח אם תרצי, תאמיני ותתמידי.

נכון שכרגע נדמה לך שאת לא יכולה, אבל אם זה חשוב לך למשך החיים אז כדאי לך לעבוד על זה! כמו שכתבו לך כבר קודם, אם את תעבדי על העלאת ביטחון עצמי למשל, את פתאום תביני שאת לא כזאת גרועה כמו שאת חושבת,פתאום תביני שיש בך הרבה דברים טובים ומוצלחים.. וכן גם תדעי לכעוס (כשצריך כמובן, כי כידוע כעס הוא לא דבר מומלץ) כל זה יקרה אם תרצי ותתחילי לעזור לעצמך..

וכל זה לא קשור לאסיפת מורות! אפחד כאן לא אומר לך שאת יכולה להיות סופרמן.. בסה"כ את יכולה להיות כמו כל בנאדם ממוצע שלא נותן לאנשים ולהרגשים רעים לנהל לו ת'חיים 

בהצלחה!

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום