ששכן קרוב יוכל יותר להואיל לך יותר מאח רחוק.

אך אין המשמעות היא ששכן עדיף על פני אח..

אולי אני טועה..

עם כל זה שאני אדם משתף ומאוד פתוח רגשית- עדיין, בהתמודדויות בסוף זה אני מול עצמי.

כולם רוצים לעזור, אבל לכל אחד יש עוד עיסוקים.

מקווה שזה ישתנה כאשר *****!

בעזהי"ת

[אגב.

הרב סולובייצ'יק, בספר 'איש האמונה הבודד', מדבר על זה. ומעבר לזה שזה מדהים כל פעם מחדש לגלות איך הוא מתאר בדיוק בדיוק את ההרגשה- 'אני מוקף בהמון אנשים שאוהבים אותי ומעריכים אותי, אני מדבר, מתווכח, מתדיין והכל- ועדיין בפנים בפנים אני בודד', בציטוט חופשי כמובן- אותי אישית מאוד עודד הספר שלו, הרבה פעמים, וחיזק.

קבלו המלצה.]

זה לא אומר בהכרח שאת לבד.

גם החבר הכי טוב ונאמן לא יוכל לפתור לך את הבעיות (וגם לא הבן זוג שלך..),

הוא יוכל להקשיב, לתמוך, לעודד 

אולי אם הוא מכיר איזה טיפ או כלי שיוכל לעזור,

אבל עם הקשיים שלך רק את יכולה להתמודד.

אני רואה את זה דווקא מהצד השני,

כמה זה קשה ומתסכל לראות חברה שמתמודדת עם איזשהו קושי

וכמה שאני רוצה לעזור ומשתדלת להיות איתה, 

ולנסות להבין- למרות שאף פעם לא אוכל להבין לגמרי את החוויה שלה,

אני לא באמת יכולה לפתור לה את הקושי,

והיא עדיין מרגישה עם זה לבד,

אז מנסים לתמוך, ולהיות יצירתיים ולחפש מה כן יכול לעזור,

ומתפללים,

אבל מעבר לזה, גם כשמאוד רוצים- א"א.

אם יש משהו מאוד מהותי שמקשה עלייך,

לפעמים אפשר/כדאי להיעזר באנשי מקצוע.

(וההצעה שלי עדיין עומדת בעינה)

בעז"ה יהיה בעל והכל יהיה בסדר, צריך לפתוח את הפה תמיד לדברים טובים...

לק"י

עכשיו את נמצאת במצב לא פשוט, ורע לך וקשה לך..

אבל תזכרי ששום דבר לא בטוח והכל יכול להתהפך לטובה בעז"ה!

גם אם יש דברים שהסיכוי שיקרו הוא נמוך-

עדיין יש סיכוי.

לא חייבים להאמין ב100% שיקרו,

אפשר להאמין רק ב10% , לא להתעלם מהם,

לזכור שגם הם קיימים.

.

פתאום הבנתי בזכותך, שחלק מההתמודדות שה' שנעבור זה גם את חווית הבדידות

ולא רק עצם הקושי.

מה שיוצר חווית בדידות זה העובדה שאת מרגישה משהו שהשני לא מרגיש

זה יוצר הבדל ביני לבינך, ולכן יש לנו דחף לשתף כשאנחנו מתרגשים

אבל זה לא נכון שהבדידות היא הכרח, 

אם יש מישהו שיקשיב לי ויצליח להבין מה עובר עלי וירגיש כמוני,

זה אמנם לא יפתור לי את הקושי, אבל אז אני כבר לא יהיה בודד. 

לא יוכל להרגיש מה שאתה מרגיש,

רגש זה דבר כ"כ סובייקטיבי ותלוי בכ"כ הרבה גורמים.

מעבר לכך שאם הוא ירגיש ממש כמוך ויתחבר לגמרי לתחושות שלך הוא לא יוכל לתמוך בך,

הוא כן צריך לנסות לזהות ולהבין מה אתה מרגיש אבל לצאת משם חזרה לעצמו,

רק כך הוא יוכל להוות איזו משענת. 

עם הרבה הקשבה והכלה אפשר להרגיש מה שהשני מרגיש

הצדיקים הגדולים ידועים ביכולת הזאת, אבל זו יכולת שלא שמורה רק להם

אם באמת באמת מקשיבים טוב לשני, אז אפשר להרגיש מה עובר, 

ולפעמים אפילו יותר חזק ממנו!

עצם ההתחברות לרגשות שלי, זה התמיכה הכי גדולה, 

לא רוצה עצות או פתרונות, רק הזדהות מלאה, רק לכאוב ביחד,

זו הגאולה מהבדידות. 

אבל זה נכון שצריך שיהיו לו את הכוחות גם לצאת מזה, ושרק כך הוא יוכל להיות משענת.

לק"י

כולם משומה בדיכאון..

יש דבר כזה חברים אמיתיים!

גם אם לא לכולנו..

אבל יש.

בסופו של דבר, כולנו אנשים נפרדים, ויש גבול לכמה אפשר להקריב אחד בשביל השני...

תתעלמי מכל העצות שאנשים ייתנו לך בחיים.

רק ככה תגיעי רחוק

זאת כבר דעה.

אבל לא משנה.

הנה מצאת לעצמך את התשובה:

תעלי את הבטחון העצמי שלך, תגבשי דעות, תשתמשי בהן ותפסיקי לחשוב מה אנשים אחרים אומרים\עושים\חושבים.

ודוני צודק?

תנסי לתקופה מסויימת

להאמין רק לאלה שמספרים לך דברים טובים על עצמך.

ואלה שלא - תתעלמי.

או יותר טוב מזה:

תנסי לחשוב שכל הערה שמישהו נותן לך -

היא חיובית.

(בגבולות הטעם הטוב כמובן )

ובכללי אני מסכים עם קצת אחרת.

אף אחד לא יכול לחיות במקום מישהו אחר.

אף אחד לא יכול לכאוב במקומנו,

לשמוח במקומנו,

להחליט במקומנו

ולפעול במקומנו.

ההתמודדות שלנו היא אישית לגמרי.

אבל מי אמר שזה רע?

תארי לעצמך שהגורם ההוא,

שהחליט שאין לך דעה,

היה גם יכול להחליט מה הדעה שכן תהיה לך.

או אם תהיי עכשיו שמחה או עצובה.

או עם מי תתחתני ומתי.

זה נשמע לי זוועה!

אני דוקא מאוד שמח

שבסופו של דבר אני לבד.

אלא מה?

זה בסופו של דבר.

חבר או חברה  נועדו בעיקר בשביל האוזן שלהם.

כמו שנאמר - דאגה בלב איש ישחנה,

ומפרשים - ישיחנה לאחרים.

וזה אני בטוח שיש לך!

רק מכמות האנשים שהתנדבו פה לעשות את זה

התנערי מעפר קומי רוני בלילה

(למרות שכבר בוקר...)

ישלך את היכולת לכעוס! ישלך את היכולת לאהוב את עצמך! יש לך את היכולת לבחור מה את רוצה!!!! נכון יש לך קשיים עצומים, כואבים, אבל עדיין את צריכה להכניס לראש שאין דבר כזה להיות בלי יכולת לכעוס\לאהוב את עצמך וכו', את אחראית על עצמך, גם אם יש כאלו שחושבים אחרת. את יכולה להתנער מכל המצב הזה אמנם זה יהיה קשה אבל שווה

כי זה שאת לא כועסת או לא אוהבת את עצמך,זה לא אומר שאין לך את היכולת לא לכעוס או לא לאהבו את עצמך..

הוא שיש להם רצונות ויש להם צרכים.

ככה נבראנו, כולם.

באופן טבעי יש לנו יכולת לבטא אותם,

יש כאלה שיש להם קושי לבטא אותם,

יש כאלה שיבטאו אותם בשפה אחרת, לא מילולית,

יש כאלה שלא לגמרי מודעים אליהם,

ולפעמים קראו תקלות בדרך (הכל בהשגחה, הכוונה חוסר טבעיות) שגרמו לנו להתבלבל.

כל הדברים שכתבת- לא אוהבת, לא כועסת, לא בוחרת, נובעים מאותו מקום-

את לא רואה את עצמך.

את לא נותנת מקום לצרכים ולרצונות שלך.

מי שלא אוהב את עצמו לא אכפת לו כשמתייחסים אליו בחוסר הגינות אז הוא לא כועס אף פעם, ואולי חושב שבכלל מגיע לו שיתייחסו אליו כך, והוא לא יעמוד על שלו כי "מי הוא בכלל", והוא לא יבחר שום דבר לבד  כי כולם יודעים טוב ממנו מה טוב לו.

אבל זה לא הטבע שלנו.

מאיפה זה בא? לא נולדים עם זה, זה כנראה תוצר של חוויות שעברת,

אבל זה לא הטבע שלך, ואפשר לחזור לשם אם עובדים קשה.

את יכולה להתחיל בלהתנסות בלבחור דברים קטנים,

לגבש טעם אישי בכל מיני דברים (מוזיקה/סרטים/בגדים/אוכל).

בלהחליט להחליט ולעמוד על זה גם כשאין לך דעה ברורה, רק בשביל ההתנסות.

בלומר לעצמך (אפילו בקול) מה את מרגישה כשמתייחסים אלייך בצורה כזו או בצורה אחרת,

לתת לדברים מילים ומקום.

 ולא להרגיש רע עם זה שאת מרגישה רע, מותר לך.

כל מילה אמת!

את ממש קלטת יפה..

ואני אמורה להשתנות. אבל כשכל החיים שלי ככה, אני לא "חוזרת לפעם" אני צריכה" לברוא את עצמי מחדש".

ושינויים, אפילו אם הן טובים, הם מפחידים מאוד.

העצות שנתת מאוד יפות.

אולי אצליח, יום אחד..

"יאא את כזאת מורה, כזאת כזאת.. כזאת כמו שכולם מספרים סיפורי סבתא"

**- אני יודעת שאני כזאת לא מחדש לי! ולא מפריע לי.. דוקא העצות של המורות והסבתות בסופו של דבר

עם כל הבנאליות יש בהן הרבה אמת ויציב.

ניתוב החיים שלנו בידיים שלנו.. לא משנה גם מה מוחמד יגיד.. עם כל הקלות ועם כל הקושי שיש בעולם

ושלא נצטרך לדבר מקושי ושלא 'נזכה' לחוות עוד קשיים.

זה עדיין בידיים שלנו...

אני מאחלת לך הרבה טוב! באמת באמת.. לכל אחד. 

שינויים זה דבר קשה ומפחיד, 

גם כשהם אמורים להביא אותנו למקום טוב יותר,

(ואני האחרונה שצריך לספר לה על זה..).

אז אולי במקום להסתכל על היעד הסופי, הרחוק, והלא מוכר,

תסתכלי כל פעם רק על הצעד הקטן הבא,

הוא לא יהפוך אותך לרוני חדשה ולא מוכרת, רק לרוני עם עוד שדרוג קטן,

ככה זה פחות מאיים.

ואת צעירה, זה בדיוק הזמן לצאת לדרך, כשאת כבר מודעת לעצמך מצד אחד,

אבל עדיין לא מאוד מקובעת כמו אדם מבוגר שחי כך כבר שנים,

וזה בע"ה יצליח אם תרצי, תאמיני ותתמידי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי