התחלתי להתנדב לא מזמן בתור חובשת בוגרת .
כיון שלצערי אין לי רישיון נהיגה בארנק, אני גם לא נוהגת על האמבולנס.
התאכזבתי לגלות, שככל שהדבר נוגע לטיפול במקרה, במציאות הנהגים הם שעושים את כל התפקידים ה'אינטיליגנטים': הדיבורים תהליך קבלת ההחלטות, דיווח לרופא במיון, דיוון למוקד, מילוי הטפסים, שיחה עם בני המשפחה, וכן הלאה. שאר אנשי הצוות לרוב רק מצייתים להוראות שלהם.
התאכזבתי במיוחד , כי בקורס כן למדנו לקחת אנמנזה, שיקולי פינוי, אר"ן, דיווח, וכן הלאה.
אני לא זקנה אבל גם לא נערה שמתנדבת כמגישת עזרה ראשונה, ומעוניינת לעשות הרבה יותר מסתם לסחוב ציוד שנתבקשתי להוריד, לפתוח חמצן לפי פקודה, ולקחת לחץ דם דופק וסוכר (לא על דעת עצמי חלילה, אלא לפי בקשת הנהג).
אני תוהה אם יש דרך לעשות ובעיקר להרגיש שאני "שווה יותר" מאשר להיות רק מריונטה של נהג או נהגת (שעברו בדיוק אותו הקורס שאני עברתי) ??
איך אני אמורה להתמקצע אם אני עושה 20% ממה שנהג עושה, במקרה הטוב, ומוטלת עלי כמעט אפס אחריות.
יש לכם רעיון מה אפשר לעשות חוץ מללכת ללמוד עכשיו נהיגה על אוטו פרטי, ואחרי זה על משאית, ולהמתין 3-4 שנים תוך תפילה לאל ששוטר תנועה לא יעצור אותי בזמן הזה ?
מאור
