העלים בעץ הבראש כבר נשרו. והפרחים נבלו מזמן. החורף שוב בא ואיתו הלכה לה השמחה.
הוא לא ישכח לעולם איך היא הלכה בלי לאמר דבר. פשוט הלכה בלי לאמר ביי, הלכה בלי לאמר דבר.
הוא לא ישכח לעולם איך היא הלכה ואת חייו עזבה. חייו השתנו בלי דמיון כעסן עצלן פשוט פרא אדם.
הוא לא ימצא מנוחה עד שתבוא ותחזור לחייו.
וכמו כל שנה שוב זה קרה היא הופיעה בין עננים,השמש הקטנה שאותה כה אהב כמובן שוב חזרה לחייו.
הוא לא שכח לעולם איך שמח באותו רגע איך הוא גילה שחזרה וליבו נמלא שוב שמחה הוא חזר לאיך שהיה.
כי היא חזרה לחייו.