אני יודעת שאני חשובה לכם ואכפת לכם ממני מאוד!..
ואני יודעת כמה קשה לכם יחד. כמה מריבות וקשיים בייחוד מהצד שלך אמא..
יודעת הרבה ולא רוצה לדעת כלום..
ולא רוצה לתפוס צד.
כבר לא יודעת! אולי באמת כדאי שתפרדו וזהו.. אבל!--מה עם החיים שלי? ושל האחים שלי..
השאלה היא בכלל מה עדיף שתריבו ותבכי ואני מבינה אותך אמא. אלו לא החיים שרצית זה ברור לי..
אין לי עם מי לדבר...
כי יש כ"כ הרבה התמודדויות בלי קשר..
בכיתה יש מספיק בעיות..אז כל השיחות עם מי שמדברת איתי..זה על איך מתמודדים עם הכיתה.
וכנ"ל עם המחנכת.
הבנות מהסניף רק שואלות מנישמע,כדי לדעת שהכל בסדר ולנקות ת'מצפון ולא מעבר לכך.
אני אבודה.
אין לי כוחות להתמודד יותר. רק שיעבור כבר..
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)