עם שמפו ומרכך, עדיין ממש לא הטעם שלי (ושל רוב הבנות, לדעתי...)

סליחה מראש אם יש פה מישהו עם שיער ארוך. זו דעתי. אין טעם להעלב, גם לי יש שיער ארוך

ואני לא בן

גילוי נאות - לגיסי יש שיער ארוך וזה ממש מתאים לו.

של פאות מתנפנפות ברוח.... זה כזה יהודי... ועם כיפה גדולה - בכלל...

ואם שאלת על דעה הלכתית-

זה אסור לבנים/לא מתאים בחברה דתית.

של "לא ילבש",זה כולל גם תספורת,עד כמה שידוע לי....

אנסה לבדוק בספרים של הרב אליקים אלינסון.  (קיבוץ הלכות שנוגעות לאישה... אני חושבת שיש שם גם את "לא ילבש"ואענה לכם תשובה.)

אם הוא מתולתל- זה הופך את זה ליותר גרוע..

יש בזה שאלה על חציצה לתפילין

הבנתי שיש כמה דעות בפוסקים, וכמה מציאויות שההלכה מתייחסת שונה לכל אחת מהן

אבל לא באמת בדקתי לעומק את הנושא- משום מה

את הבנות שפתאום מוציאות את כל הידע ההלכתי שלהן כאן, אבל כשתגיד להן שזה בדיוק כמו נזם - 

                                                                                              "מה פתאום?! אין קשר!!"

סליחה, הייתי חייבת

זה פשוט דורש!!!

פעם שירשורים שכאלו על- בנות מה אתן חשובות על בנים- היו בפורום-שאין-להזכיר-את-שמו

הצעירים של ימינו... |נאנח|

נטו שמרנות חברתית והצורה שבה זה נתפס בחברה הדתית. 

וצדיקה- הפס' שהבאת על נזם זהב באף חזיר, ההשוואה היא שהנזם דווקא מביע משהו חיובי...

אני בהחלט בעד...

לא יודעת מה דעת ההלכה,

אבל אני לא אוהבת...

אאל"ט, אין בזה שום בעיה של חציצה בתפילין. 

ממה שלמדתי בעבר- זה בעיקר "לא צורה של בן תורה", כלומר שמרנות חברתית ותו לא.

שמעתי פעם שאולי יש בזה צד של גאווה. (ע' בנדרים ט' ע"ב, הסיפור על שמעון הצדיק והנזיר)

[סתם אנקדוטה- אבא אחד אמר לבנו, שפעם רק הנערים הכי מורדים בציבור הדתי גידלו שיער, היום כל אחד חושב שהוא מורד ומגדל שיערו...]

ואם בענייני שיער עסקינן- מעולם לא הבנתי למה חושבים שפיאות ארוכות הוא מראה "כ"כ יפה ויהודי". 

א. כך מצינו אצל יהודים בכל הדורות (תסתכלי במגילת אסתר של וקסברגר ).

אם כך עם ישראל נהג - יש מקום לכנות את זה מאפיין יהודי...

ב. חיבוב המצוות זה דבר יהודי מאוד.

(לשמחתי מצאתי מאמר חשוב של הרב קאפח בנושא ה"סימנים" אצל יהודי תימן,

הוא טוען שם שהמנהג לגדל ולסלסל פיאות מתחיל מארץ ישראל בתקופת בית ראשון.)

יש הרבה שזה יפה להם- הבעיה שהדרך עד לשם מכוערת  (כלומר המעבר משיער קצר לארוך=חודשים של משהו לא ברור ומכוער)

ואם יש לנ"ל תלתלים- אז זה יפה בכל מצב...

מבחינה הלכתית יש בעיה מסוימת עם תפילין- אבל אפשל להתגבר עליה די בקלות (לא זוכרת בדיוק, אם זה קריטי למישהו אני יכולה לברר ) 

אבל על טעם וריח אין להתווכח

ככתוב בתורה: "ותסתפרנה בנות צלופחד אצל שוקי זיקרי ויעש להן פן וגוונים ויעשו כל בנות ישראל כמתכונתן"

וכתוב גם: "ותצא מרים הנביאה ממכון הקוסמטיקה אחרי טיפול פנים בתופים ובמחולות"

ועוד פסוקים רבים מספור עם המלצות מעשיות בתחום

"תנו רבנן: מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחת לשלשים יום. 

מלך מסתפר בכל יום - מאי טעמא? 

אמר רבי אבא בר זבדא, אמר קרא: "מלך ביפיו תחזינה עיניך".

(תענית יז א)

"דתניא, אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד,

פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים,

אמרתי לו: בני! מה ראית להשחית את שערך זה הנאה..."

(נדרים ט ב)

(בן דוס...) שמגדל שיער כדי לתרום...אחרי שזה מגיע לגודל שמספיק לתרום הוא מסתפר קצוץ (תורם את ככללל השיער) ומתחיל שוב... ועיניין אותי לגעת גם מה ההלכה חושבת על זה...

ובמחשבה שניה - יש בזה רבותא גם לתת-דיון הנוכחי,

שהנה יש בחכמינו מי שראה שיער ארוך כיפה ואסתטי...

יחסית לפחות.

יש לי 2 דודים דומים מאוד-

אחד חרדי ממש (כיפה גדולה, פיאות וזקן)

והשני- סטלן מהודו- שיער ארוך ורסטות, זקן ומה ששייך לזה..

קיצר כל פעם מתבלבלים בניהם-

לדתי- וואי איך חזרת בתשובה, אני לא מאמין עד כדיי כך!!!!!!!!

ולסטלן- וואי אחי מה קרה ככה עזבת הכל ועוד..

זה היה מצחיק כל פעם ההבעה של האנשים- זה לא אחי.זה אני..

ולגבי דעתי- בנים לא צריכים שיער ארוך, קצוץ חמוד ודיי..

תזכה לחיי נצחח

זה דבר שחייב להיות נורמה בחברה - כמו עוד הרבה דינים אחרים בנושא צניעות.

יש דברים שבהם אנחנו רוצים להנתהג כמו "חיסון קולקטיבי" כדי לעזור ולהגן על מי שפחות חסין.

לעצם הטענה ש"אנחנו גדולים ויכולים להתמודד" היא כמובן שטותית. אנחנו שמים את הטלפון על טיסה כשנכנסים לפגישה,

ואנחנו משתדלים ללכת עם רשימת קניות מסודרת לסופר, ואנחנו קובעים חברותא כדי שבטוח נשב ללמוד, ואנחנו משתמשים ביומן

ושמים תזכורות לדברים שחשובים לנו, וכן הלאה.

אדם גדול, אם הוא בוגר, הוא לא אדם פזיז - להיפך. הוא אדם שמעצב לעצמו גבולות, שדואג להגנות בתחומים שונים, שמחפש לנהל

את החיים שלו בצורה יעילה, וכו'.

לעצם ה"הרמטי" - זו שאלה אחרת: שאלת "איפה עובר הגבול" הקלאסית. סינון אינטרנט זה בוודאי דבר יהודי.

חסימה טוטאלית של נטפרי זה כבר אכן מדיניות חרדית. וזה פלא: נטפרי היא חברה חרדית, רימון היא ציונית-דתית. שוק, אה?

אבל שים לב שבאמת אלה שתי שאלות שונות שמיזגת ביחד.

בנטפרי למשל לא "חוסמים אתרים רעים", אלא פועלים בשיטה הפוכה: כל האינטרנט סגור כברירת מחדל, ורק אתרים שנבדקו ונמצאו ראויים נפתחים.

וגם יש אתרים טובים וראויים אך הם לא ברשימה המולבנת, אתה לא יכול להגיע אליהם.

לקוצר דעתי:

1. האם התנתקות מאינטרנט הם דבר נכון וטוב - אז לכאורה התשובה הדתלית היא: לא. אנחנו לא מתנתקים, אנחנו מוכנים להסתכל על המציאות והבעיות ואנחנו שמחים מאוד מכל דבר טוב שיש לקידמה להציע. בנוסף, טוב לנו להיות מעורים ולהכיר אנשים מגוונים שונים.

בשנים האחרונות הצהד נהייתה יותר קרובה לחרדיים בתפיסה הזו (אני חושב שזה חלק מהחשיבה מחדש שקרתה לאחר ההתנתקות, שגם היא בעצם אלימות חרדית ולצערינו גרמה לשטוקהולם מסוים...). כיום יש יותר תפיסה של "תעשה א' כי אתה מפחד מ-ב'", ואמירות בסגנון "זה טוב אבל לא לאנשים פשוטים/נערים" וכדו'.

אגב אני לגמרי בעד מזעור של הגישה של נערים לסמרטפון ולאינטרנט זמין 24/6. אבל לא בגלל שיש תכנים לא טובים, אלא בגלל שזה מבזבז זמן ומוציא מהריכוז הראוי ללימוד התורה.

2. הצורך בסינון מפני בעיות צניעות - לכאורה אין מקום לשאלה הזו, הרי ברור לכולם שאינטרנט פרוץ יש בו בעיות צניעות, וזה נאיבי לחשוב שנערים (לדוגמה) יחזיקו כזה דבר בכיס ולא ייכשלו לעולם.

עם זאת, יש שאלות כלליות יותר: א) האם אין דרך אמצע, של אינטרנט חסום באופן מינימלי? ב) האם באמת אנחנו מבינים מה הסיכון והסיכוי בהיחשפות של נערים לתכנים לא צנועים?

אני חושב, שעם יד על הלב, יש הרבה מה לדון לגבי התועלת של פורנוגרפיה והיחשפויות שונות. יש כאלה שדווקא רוצים מלכתחיחה שלילד תהיה אפשרות לחקור וללמוד ולהבין בגיל צעיר ולפתח את ההבנה שלו כדי להגיע בשל יותר לגיל גדול יותר.

אני חושב שבאיזשהו מקום, הורים שלא עודים שום סינון בסמרטפון של הילד, זה מה שהם חושבים (או שהם מטומטמים).

אבל לאחרונה פרסמו כל מיני שבתות שנועדו לעבות את גרעיני בנ"ע בצפון. מי שאני מכיר משם די ברמה שתיארת (הם לא לייט וגם לא ישיבתיים מאוד).

בטח מה שעוד לא קרה - התבטל בעקבות המלחמה, אבל הם כנראה מחפשים. אם תרצה/י/ו תשלחו לי הודעה באישי ואקשר אתכם

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.

אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.

(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה

ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.

ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.

אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

ולא בשנת 5786+166?

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.

אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

פורים שמח

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

שלא מוסברת לפי הדרש/רמז/סוד שהבאת.

'הסיפור הנסתר' של המגילה לפי הגמ' וחלק גדול מהמדרשים (אמנם לא כולם) הוא הפסקת בניית המקדש.

זה סיבת המשתה לפי הגמ', זה "הכלים מכלים שונים" כרמז לכלי המקדש, בגלל שלאור מה שהוזכר, המשתה זהה למשתה בלשצר שמפורש בו שהוציאי את כלי המקדש.

זה גם עומק הדרשה (שוודאי איננה לפי הפשט), שעד חצי המלכות זה לא כולל השלמת המקדש.

כל זה עובד רק לשיטת סד"ע והגמ' בעקבותיו, שאחשורוש, ורק הוא, מלך בין כורש לדריוש. לפי שיטת ההסטוריונים וההנחה שלהם בסדר המלכים - אחשורוש בין אם מזהים אותו כחשיאש הראשון או ודאי השני, הוא מולך כשהמקדש כבר בנוי לחלוטין ועברו מזמן שבעים השנה.

זה יותר גרוע . המקדש כבק בנוי אבל שום דבר לא קרה. עם ישראל נשאר בגלות. ירושלים היא כםר קטן ללא חומה. הפחה הוא פקיד זוטר ולא מלל בית דוד עצמאי.

זה המצב יותר קשה מגלות בבל.

בגלות היתה תקווה שאחרי 70 שנה נחזור למצב בית ראשון כקדם.

פתאום מגלים שהמקדש בנוי אבל כלום לא קורה וישראל בגלות אכתי עבדי אחשוורוש.

זה המצב בו ישראל מתייאשים ומתחילים להתבולל. קוראים לעצמם בשמות גוים. ומחליטים שהם "פרסים בני דת משה" . אמנם שומרים את כל ההלכה מבחינה דתית והשתיה במשתה ללא יין נסך וכשרות גלאט. אבל מבחינה לאומית הם שמחים בהיותם פרסים ושמחים שמולך עליהם אחשוורוש ולא מדינה יהודית בארץ. ושותים עם המלך הגוי. זה הכוונה שאחשוורוש שתה עם כלי המקדש בצורה סמלית .

כלומר עצם חגיגות 3 שנים למלכותו הם אמירה "האימפריה הםרסית כאן כדי להשאר, וליהודים לעולם לא תהחה מדינה" זה בעצם שקול ללשתות עם כלי המקדש.

בעקבות נס פורים ליהודים התברר שגם בגלות הם אומה ולא רק דת.

ולכן הדור קיבלוה בימי אחשוורוש.

עד אז ידוע היה שישראל קיבלו מרצון את ברית האבות הלאומית, אבל נראה שברית חורב הדתית קצת חורקת והיא טיפה נטע זר בתוך הברית הלאומית.

עד שבפורים התברר שגם "הדת היהודית" באידאה הדתית בגלות, אינה אלא אומה יהודית בתחפושת של דת.

מתוקף נס פורים ישראל חישבו מסלול מחדש - לא לשאוף לקבל בית ראשון ולהתייאש כזה לא קורה, אלא להקים את האידאה הדתית של בית שנמ במסגרת לאומית בארץ ישראל - כלומר הקמת הכנסת הגדולה ועזרא ונחמיה.

מבחינה מהותית. "בית שני" האידאי נבנה רק בימי עזרא. לפניו אמנם היה בניין אבנים. אך ללא מהות של בית שני אותה מציג הרב קוק במהחך האידאות

מקורות שונים בחז"ל.

זה אולי רעיון יפה, אבל להגיד שסדר עולם והגמרא במגילה ובר"ה בכל הסוגיא של חשבונות השבעים שנה ועוד שלל דרשות שונות, התכוונו לזה, בלי שאף אחד חוץ ממך הבין זאת, לא רש"י שהלך לפי החשבון הזה כפשוטו לכל האורך ולא אף אחד אחר מהראשונים - זה מופרך.

עולם העלים 166 שנה זה תמוה. כאשר בימיהם מן הסתם הרומאים זכרו שהפרסים שלטו 220 שנה ולא 50.

יש אומרים שחזל בכוונה העלימו את ה166 שנה האלו כדי שאנשים לא יצליחו לחשב את הקץ בדניאל. שישאר בסוד.

אני דיברתי על המדרש שאחשוורוש שתה בכלי המקדש. וודאי שבפשט זה לא מוזכר. בפשט כלים מכלים שונים זה תיאור עושר המלך.

מה גם שכתוב שכורש הוציא את כל כלי בית ה' בידי מתרדת הגזבר לששבצר הנשיא ליהודה ולזרובבל, וגם אם בניין המקדש הוקפא עד ימי דריווש, אין סיבה שכל הכלים לא יהיו כבר בירושלים אחרי ימי כורש.

העניין ש"בית שני" האידאי, נבנה בידי בנו של אחשוורוש לפי המדרש, מאוד מתאים לזיהוי הרב קוק את בית שני עם האידאה הדתית. והאידאה הדתית התחילה רק בימי עזרא עם כריתת האמנה ואנשי כנסת הגדולה. עצם זה שזרובבל הוא מבית דוד, מרמז על זה שבהקמת הבית העם חשב שהם יצליחו לחזור לימי האידאנ הלאומית של בית ראשון.  כך שגם היסטורית "בית שני" האידאי באמת הוקם בידי ארתחששתא בן אחשוורוש ברשיונו לעזרא.

היסטורית זה פשוט סדר עולם לא מסתדר.

חשיירשא (כסרכסס ביוונית) חי שנים רבות אחרי כורש ודריווש שבא אחרי כנבוזי בן כורש. וחשיירשא הוא השם היחיד שמתאים לשם אחשוורוש (פשוט ח של חשיירשא היא עם שווא נח אז הוסיפו לה א, כמו שפלטון הפך לאפלטון).
ארתחששסתא של עזרא היה בנו חשיירשא.

גם לפי פשט ספר עזרא אגרת השטנה בימי ארתחשססתא מתייחס רק להקפאת בניית החומות, לא למקדש. וחוץ מזה היתה שטנה על הקפאת בניין המקדש בימי כורש עד דריווש.

רשי חי אלף שנה אחרי סדר עולם. וודאי חשב כפשוטו שפרס מלכה רק 50 שנה.

אבל חזל לא אמורים ללמד אותנו היסטוריה מדויקת, אלא היסטוריוסופיה. לכן הגיוני שרשי טעה מבחינה מחקרית, גם אם צדק מבחינה מהותית היסטוריוסופית, שהרי ה166 שנה האלו של האשמורה בלילה נשכחו מהזכרון הקולקטיבי של העם היהודי.

.עוד סיוע לכך שהפרסים מלכו 220 שנה: רשימת הכהנים הגדולים בעזרא ממשיכה דורות רבים אחרי יהושע הכהן הגדול, עד הכהן הגדול ידוע. לא סביר שזה ב50 שנה.

לפי יוספוס ידוע נפגש עם אלכסנדר מוקדון בהתאם לסיפור חזל על שמעון הצדיק. ואילו שמעון הצדיק החה נכדו של ידוע לפי יוספוס.

גם לא סביר שלמרדכי יקראו מרדכי אם נולד בירושלים. למרות שגם לדניאל היה שם נכרי. כנראה שסבו שמעי גלה מירושלים.

כלומר יתכן שחזל באמת חשבו לתומם שאחשוורוש מלך לפני השלמת המקדש, ושכחו את ההיסטוריה שהיתה 700 שנה לפניהם.
 

בכל מקרה אני לא רואה הרבה הבדל בין האמירה "בזכות אסתר נבנה הבית השני" לבין "בזכות אסתר הוקמה הכנסת הגדולה" זה היינו הך מבחינת התפקיד ההיסטורי והמהות.

ציטוט מהזכרון מלמהלך האידאות "בית שני לא היתה האידאה הלאומית, אלא "כל הנבדל מטומאת עמי הארצות" "

זה פסוק מפורש מהאמנה שכרת עזרא ויסדה את הכנסת הגדולה

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.

לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.

וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.

תענוג. 

וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;

 כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!

חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!

(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)

זה כ'כ מרגש ומשמח שבתוך כל הבלאגן המלחמה המצבי רוח יש אנשים כ'כ אופטימיים כמוך

החיים מאוד דינמיים, יש אנשים עם משיכה לגבאים בכל מיני רמות ונסיבות ולפעמים זה זמני או תלוי קונטקסט (נניח,שאתה נמצא במקום שיש בו רק גברים, או מאיזושהי סיבה אתה מנסה להימנע מסיטואציות עם המין השני). ליאת יקיר טוענת שכולנו בי-סקסואליים במהות שלנו, כי אין באמת סיבה שגבר יימשך בהכרח לאישה ולהיפך (אולי תקרא ותשמע קצת תכנים שלה, היא נורא מעניינת הן מבחינת הידע והן מבחינת ניסיון החיים שלה).

אז דבר ראשון, תעשה בירור עם עצמך, איפה זה התחיל ומה הגבולות של זה מבחינת זמן-מקום-תרבות, ואז תחפש אדם אמיתי שניתן יהיה לדבר איתו. כמובן, תמיד טוב אדם ניטרלי, שלא ימשוך אותך לשום צד, כי יש לא מעט מטפלים שמתמחים בלהוביל אותך למקום שבו הם מאמינים.

בנוסף, מציע לך בחום, לא לתייג את עצמך כהומו-סקסואל, עד שזה לא יהיה ברור לך לחלוטין. אני מכיר אישית אנשים ש"התחרטו" או שהלכו רחוק מדי ואחר כך העדיפו פשרה מסוימת. אז לא כדאי לרוץ מהר מדי.

המון הצלחה חבר אהוב!!

מספר השיכורים שהתחבקו איתי בפורים הזה, בתקווה שאתן להם כמה פרוטות, או למצער: טרמפ לביתו של המחובק הפוטציאלי הבא, בתקווה שזה ייתן להם כמה פרוטות.

אבל כפי שכתבתי לפותח השרשור, המשיכה לגבאי צדקה לא תמיד מצליחה יתר על המידה 🤷‍♂️

אם כוונותיך טהורות (מצטער, כבר נכוויתי כאן מספר פעמים) אתה מוזמן לפרטי.