אספר שני סיפורים האחד משנת תשכ”ז והשני משנת תשנ”ח, אחד לפני ג’ תמוז והשני אחריו.

בשנת תשכ”ז נסעתי לרבי מה”מ לראשונה - כמובן שהיה זה אחרי הרבה שכנועים מצד ר’ ראובן דונין כי אני לא הרגשתי משמעות מיוחדת לנסוע לרבי, אבל מההתוועדויות של ראובן נקלט אצלי הנושא - את הרבי ראיתי לראשונה במנחה. אני לא העזתי להסתכל אבל הרבי הסתכל לעברי ונתן בי מבט. החבר’ה אמרו לי אז “הרבי עשה בך נקיון יסודי”...

זכיתי אז לשתי יחידויות. בראשונה העזתי ושאלתי את הרבי שאלות רבות - וכמובן שאלה שכל אדם חפץ לדעת: מה יהיה איתי? שאלה שנייה הייתה על הזקן. חששתי אז לחיי אבי שהיה חולה לב. הוא כל חייו ברח מהדת ופתאום הבן שלו נכנס לדברים שבעיניו היו בגדר התנתקות מהעולם. חרדתי לגורלו ופחדתי לחזור אליו מהרבי עם צורה חדשה כי לא ידעתי איך זה ישפיע עליו.

סיפרתי כל זאת לרבי והרבי אמר לי שעל פי שולחן ערוך והצמח צדק, יש חובה לגדל זקן, והרבי אף ציין סעיפים שונים אודות נחיצות הזקן. הוא הוסיף ואמר לי “אם תהיה חצוי, אביך יחצה אותך עוד יותר. אם תהיה ‘נעול’ על הענין ותלך עד הסוף - וכן בתפילין דר”ת שזו היתה אחת השאלות שלי - אז גם אביך יקבל אותך כמו שצריך.

(אגב, על פי הוראה זו עסקתי בפעילותי בקרב בני הנוער הדתי-לאומי. לכל החבר’ה שהתלבטו לגבי זקן ותפילין דר”ת, אמרתי להם: אם אתה בהתלהבות הראשונה לוקח על עצמך ובהתלהבות השנייה אתה מפסיק, אז אין בזה טעם. ב”ה, עם כולם הצלחתי בענין וכולם מניחים ר”ת עד היום).

שאלה נוספת שאלתי את הרבי - מה אני הולך לעשות בהמשך חיי? היה לי מקצוע אקדמאי מבוקש בהנדסת מכונות אבל בכל זאת לא ידעתי מה אני עושה בעתיד. הרבי ענה כך: אם אתה מעוניין בכסף, יש לך ביד מקצוע מצליח, אבל אם הנושא הזה לא נוגע לך - אז חינוך.

12 דקות הייתי ביחידות. כשיצאתי החוצה סיפרתי לאחד החברים מה היה בפנים. הלה אמר לי: אם הרבי אומר לך משהו שכלל לא חשבת עליו, כנראה שזה התפקיד שלך.

כשחזרתי הביתה, כמובן עם כובע וחליפה, זקן ארוך ומלא ובמקום כיפה סרוגה שהיתה לי קודם לכן, היתה לי כיפה שחורה. האבא מסתכל עלי ואני פוחד. ב”ה הכל עבר בשלום, והוא האריך ימים...

לאחר מכן סיפרתי לו שהרבי אמר לי להתעסק בחינוך, והוא בפרץ של התרגשות אמר לי: “בני, הסתרתי ממך משהו. אבא רוצה תמיד לראות את בנו מגשים את מאוויו. אני שלחתי אותך לבחינה פסיכוטכנית כדי לדעת לאיזה מקצוע להפנות אותך. הבוחנים כתבו שאתה לא שייך ללמוד מקצוע אלא למקצועות כהוראה וחינוך. אני התקשיתי להשלים עם זה ולמרות זאת שלחתי אותך ללמוד מקצוע, אבל מסתבר שהרבי ראה היטב למה אתה שייך וראוי...

●

סיפור שני שהיה לי בסוף שנת תשנ”ח - מוסיף הרב מאיר בוסטומסקי לספר. באותם ימים פרשתי לפנסיה מעבודת החינוך, וחשבתי לעצמי שכעת אוכל לממש את רצוני ללמוד בכולל.

באותם ימים פנו אלי בבקשה לנהל את תלמוד-תורה חב”ד בפתח תקוה. ההצעה הגיעה בסגנון של: או שאתה לוקח את התפקיד, או שהמוסד קורס...

במשך כשבוע ימים התחבטתי בעניין. המוסד היה במצב קשה ביותר. באותם ימים קראתי סיפור ב”כפר חב”ד” על הרבי הריי”צ ששלח סכום כסף עצום של 000,3 דולר כדי להציל ישיבה ליטאית מסגירה, באומרו ‘בימיי לא תיסגר ישיבה’. חשבתי לעצמי שאם הרבי הריי”צ נתן את נפשו עבור ישיבה שראשיה היו מהמתנגדים, על אחת כמה וכמה שחובתי לעשות הכל כדי שלא ייסגר מוסד של הרבי. קיבלתי אפוא את ההצעה (אני זוכר שבאותם ימים חשבתי לעצמי שאו-טו-טו משיח בא והעבודה היא לזמן קצר בלבד...).
שלושה חודשים אחרי כניסתי לתפקיד, קיבלתי מכתב ממס הכנסה שלמוסד יש חוב גדול, כיון שקודמי בתפקיד לא שילם מס הכנסה על משכורותיהם של המורים, וזה הצטבר לסכום אסטרונומי. באזהרה הוסיפו כי אם לא נשלם את המכתב, מס הכנסה יעקל את המוסד.

התחלתי להפעיל קשרים. הגעתי עד לסגן שר האוצר שמשך אותי במשך חודשיים ימים. לבסוף קיבלתי זימון לדיון בפני אחד מראשי מס הכנסה בירושלים שאחראי על כל אזור המרכז. ידעתי שגורלי וגורל המוסד, נתונים בידו לשבט או לחסד. למען האמת פחדתי מאד, כי כולם יודעים שמס הכנסה זה כמו כריש שמריח דם ורוצה לטרוף.

הוזמנתי לפגישה בשעה 12 אך הפקיד הגיע רק ב-‏1 בצהרים. מולי ישבו האחראי על מס הכנסה באיזור פתח תקווה וסמוך לו האחראי הראשי מירושלים. לחשתי לעצמי ‘רבי, תעזור לי!’ הוספתי ואמרתי ‘יחי’, ואז התחיל הדיון. הפקיד הראשי שאל אותי אם אני חב”דניק? השבתי בחיוב, והוא שאל אם אני מכיר יהודי פלוני. השתוממתי, הרי זה יהודי שמסתובב אצלי בבית כבר כמה שנים, אוכל וישן אצלי. אמרתי שהיהודי הזה חי בביתי, ואני מכיר אותו היטב. אז הוא אומר שזה בן דוד שלו... במשך חצי שעה נסבה השיחה על בן-הדוד שלו.

בהמשך סיפר לי כי הבת שלו לומדת במכון ויצמן וגם לה נתפס “ג’וק” של התקרבות לדת, והיא התקרבה לחב”ד ולומדת במכון ‘אלטע’ בצפת. אני שואל אותו בת כמה היא הבת, והוא עונה שהיא כבר הגיעה לגיל שצריך לחשוב על חתונה, ואני הצעתי את עזרתי בעניין.

לבסוף הוא אמר לי: מה אתה צריך בדיוק? למה אתה פה? הסברתי לו את הבעיה, והוא אמר “אם כך, אין בעיה, לכמה חודשים אתה מעוניין בפריסה? השבתי “כמה שיותר”. הוא השיב שהוא יכול לאשר פריסה ל-‏24 חודשים, ואם ישאל את הממונה עליו, יקבל אשראי לפריסה גם ל-‏6 חודש. הוא טלפן למי שצריך ובו במקום קיבל את האישור. בחודש הנוכחי אני מסיים את התשלום האחרון...

ב”ה, כל הזמן אני רואה את העזרה השמימית וידו של הרבי מושטת ועוזרת בחינוכם של ילדי ישראל.

מחפשת מקומות שעושים הילולה לרבנו עם עזרת נשים..

שלום לכולם, בעבר היו כאלה שמסבסדים נסיעה לאומן למי שנוסע בפעם הראשונה)אני נסעתי לפני הרבה שנים עם סבסוד מלא) עכשיו בעלי גם רוצה לנסוע (בפעם הראשונה) ואני מחפשת מי שיסבסד לו.. מכירים מישהו כזה?