פתחנו אתר חדש של ר' שלמה קרליבך, שווה לפתוח, הרבה תורות של ר' נחמן בגישה של הרב קרליבך ממש מדהים עומק נשמתי!!!
http://carlebach7.wordpress.com/
פתחו את העלון של הפרשה- http://carlebach7.wordpress.com/
íé éðî íé÷åîò úåøåú - íé÷îòä úðùåù ñá"ã
"ì öæ êáéìø÷ éìúôð ø"á äîìù åðéáøî
"יו ל לאור מדי שבוע בעזרת השם יתברך "ע, י חברת קשר, ירושלים עיה ק"
להירשם שילחו הודעה לנו, אצל KESHER01@GMAIL.COM
åìá÷å åîé÷ – ì ÅàÈø ÀNÄé éÅð Àa Là Éø ú Æà à ÈO Äú é Äk ø ÉîàÅl ä ÆLî ì Æà ã' ø ÅaÇãÀéÇå
לכבוד שב"ק פר כ' י תשא תשע"א לפ ק"
ידידי חביבי כולכם יודעים את דברי רבינו שלמה בר יצחק זי"ע רש"י ז"ל בהתחלת דבריו לפרשתינו, כי תשא לשון קבלה, כי מה שאנחנו
מתקנים באלו הימים בהחודשים של אדר הוא ה"קבלה" כמה שנאמר במגילת אסתר, קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים
עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר, ולכן ע"פ חסידות מה יש אדם שהוא קמצן ואינו יכול להוציא פרוטה מכיסו, זה בגלל שלא קיבל את הכסף שלו כראוי, כי
מי שיודע באמת לקבל הכל מהשי"ת כמו שצריך, וברור אצלו מי הנותן ומי מקבל, איך יכול להיות שאינו נותן את חבירו להינות ממנו, נמצא
כי ע"י שכל אחד נותן רק מחצית השקל, בזה הוא מראה שהוא אינו שלם בלי חבירו, וכל אחד מכניע לחבירו ממילא מזה הקבלה נעשה הוא
כופר נפש לד .'
והאיזביצער הקדוש מביא את דברי הרא"ש ז"ל בדין מי שגנב כלי כסף השוה מאתים מנה מחבירו, והנגנב חשב שזה כלי נחושת ושוה רק
מאה מנה, ונמצא הגנב ומכר את הכלי, פוסק הרא"ש כי אינו משלם רק כפל מכמה ששוה כלי נחושת ולא ככלי כסף שהיתה באמת, והעומק
הענין הוא כי חפץ שייך לבעליו רק לפי ערך שזה שוה בעיניו של הבעלים, ולכן אם יהודי חושב שהאידישקייט אצלו רק שוה מעט אם כן
כמה יהודי הוא כבר יכול להיות?, ובאמת לא קשה לדעת ערך כל דבר, רק עומק הענין הוא שאתה רק יודע כמה דבר שוה רק לאחר שאבדת
את זה .
לכן מה שטעו בעגל הי' מחמת שהקבלת התורה לא הי' עמוק כל כך בלב, וחשבו שהתורה לא שוה כל כך הרבה, אבל משה רבינו כשירד מן
ההר מיד שבר הלוחות החדשות, לומר כי אם עדיין לא הבנתם ערכה הגדול של התורה הקדושה, צריכים לשברה להיגע להבין מה שאבדנו,
לכן שוב בלוחות השניות עדיין לא שכחנו מהלוחות הראשונות ושניהם ביחד שמו בארון, לבל לא נשכח מגודל מעלתה וקדושתה של התורה,
ואחר זה המעשה הגענו לדעת שקבלת התורה לא הי' מעשה של פעם, רק בכל יום מקבלים את התורה מחדש, ומברכים ע"ז בברכתה ברוך
אתה ד' נותן התורה, ועי"ז נזכה לביא הגואל צדק במהרה בימינו אמן .
* * *
עטס אלע ווייסט וואס רש"י הק' זאגט אז כי תשא איז א לשון קבל ה" , וואס דא ענין פון מקב"ל זיין זענן מיר עוסק אן די חדשים פון אדר, אזוי עס שטייט קִיְּמוּ
וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר, וואס מיר האבן מקבל געווען די תורה מיט א פרישקייט, די תלמידי בעש"ט זי"ע ברענגן
טאקע דעם ענין צו פארשטיין וויאזוי קען א מענטש זיין א קמצן נישט לאזן א צווייטן הנאה האבן פון זיינע זאכן, ווייל ער אליין האט נישט ריכטיג מקבל געווען
וואס ער האט, ווייל אויב א מענטש איז קלאר אז אלעס געבט עם השי , ת" דאן איז ער דאס מקבל ווי מען דארף, און ער איז יעדם מהנה .
דער הייליגע איזשביצער ברענגט א שיינעם ענין פון דער רא" , ל"ש ז וואס ער זאגט אז איינער גנב'עט א זילבענעם כלי און ער האט עס פארקויפט, מען האט עם
געכאפט נאר די בעל הבית האט געמיינט אז דער כלי איז בלויז א קיפערנעם כלי, דארף דער גנב נאר צאלן כפל צי די ווערט פון א כלי נחושת, ברענגט דער
איזשביצער ארויס דעם ענין, ווייל די כלל איז אז די ווערט פון א כלי איז נאר וויפיל זיין בעל הבית האלט אז ער איז ווערט, אזוי אויך ביי אידישקייט, וויפיל
דאס איז ווערט פאר דעם איד - אזויפיל איד איז ער, נאר די טיפקייט איז אז מען ווערט ערשט געוואר וואס די ווערט פון אזאך איז נאכן פארלירן עס .
וועגן דעם איז געווען די טעות פון דעם עגל, ווייל זיי האבן נישט פארשטאנן די ווערט פון די תורה, עס האט געפעלט אין די קבל , ה" האט משה רבינו פארשטאנן
אז מען דארף ציברעכן די לוחות, אז זיי זאלן געוואר ווערן ווי גרויס די תורה איז וואס פארא חשוב'ע זאך דאס, וועגן דעם לוחות ושברי לוחות מונחים בארון,
מיר זאלן אייביג געדנעקן די גרויסקייט פון די תורה, און פארשטיין אז מיר זענן מקב"ל דעם תורה יעדן טאג ממש, כל יום בעיניך כחדשים, ובזכות זה זאלן מיר
אויסגעלייזט ווערן בביאת הגוא"צ בב .א"
* * *
You know what it says in Chassidus? What's wrong with the miser? why can't he give? Because he hasn't properly
received.! If you know how to receive, you know how to give.
There is a teaching from the lshbitzer that says that a man brought an object from somebody and he thought that it
was copper and worth one hundred rubles. And someone stole it from him. Then he discovered it it really was made of
gold. They caught the thief, who had sold the object, and asked the Holy Rosh how much he had to pay. The Rosh
ruled, and I don't know if all the rabbis agree with him, that he is only the baal bayis (the owner) to as much as he
thinks it was worth. Since he thought that it was only copper, and only worth one hundred rubles, the thief has to give
him back only double that amount. (In Jewish law. a thief repays double the value of what he stole.)
The Ishbitzer says something very deep. Things belong to you only as much as you think they are worth . So, if a Jew
thinks that Yiddishkeit (Judaism) is worth only a little to him, that is how much he is really a Jew. Obviously. it is not
hard to find out how much something is worth. But, on a deeper level, you really only know how much something is
worth after you lose it.
That kind of knowledge, how much something is worth, is so deep, so infinite. because as long as you have it, you
only have the object, but suddenly you lose it, and you feel as though you are losing a little part of your heart, So
Moshe Rabeiini after the Golden Calf had to brake the Luchos for to understand the holiness and greatness of the
Torah, and when the new ones where written both the whole and the broken oes where in the Aron, to remind us what
a great privilege we have to learn the torah, with happiness and joy, in this Zechus lets us have the Zechuye t be
redeemed fast in our days, Omein.http://carlebach7.wordpress.com/
