בעהי"ת
הרב פעמים זה ממש מוציא את הרוח, תגובות כאלה.. והרבה פעמים זה פשוט הכי קל להגיד, וגם נפס יותר 'מגניב' לייבש.
תזרקו את הכדור לידיים שלהם; מה נחשב שווה אצלכם?
לא חייבים 'לשחק' לפי החלליל שלהם, אם 'שווה' אצלהם זה לשבת ולאכול ממתקים אתם לא חייבות לממן להם את החפלות... אבל לעשות דיאלוג משותף של מה שווה להם, אולי אפילו להעביר משוב לכל החניכות על איך הם רואות את השבט מה הם מצפות וכו' וכו'.. גם בגילאים האלה זה עובד!!
לוקח זמן לבנות התלהבות, בכל דבר. אבל זה חשוב מאווודד.
ואספר סיפור, דווקא מהשירות הלאומי- שהחניכות היו מאוד מאוד מאוד מייבשות. אבל מאוד.
והרכז השפיץ-שפיץ-שפיץ המציא להם מורל.
בפעם הראשונה שהוא השמיע את המורל כולם הסתכלו עליו כאילו הוא נפל מהשמיים וצחקו. ממש צחקו.
בפעם השניה צחקו. והוא המשיך. בכל חור הוא היה תוקע את ה-'אה, ואיך שכחנו!! שישישיישי...' ומתחיל את המורל הזה. עם עצמוו.
עד שזה הפך להיות 'בדיחה פנימית'; ובסוף כבר כולם הצטרפו וזה הפך להיות ה-דבר המגניב של המשפחתון..
ועוד המלצה- להוסיף אומץ של הרב קוק.
רק התחזקו הכורים, הוסיף להעמיק, כי הנפש הישראלית צריכה היא להתלהב! 