מבצע חיליק פרנק:

ניגון ריקוד הינו ניגון של שמחה וצהלה המושר בעת ריקודי החסידים בימים טובים וביומא דפגרא. ניגונים אלה קצרים המה בעלי בית אחד או שניים אבל כשחוזרים עליהם מספר פעמים הם מביאים לידי התעוררות שמחה וחדוה נפשית עצומה, והריקוד מתלהב ועולה מאליו.

ראוי להביא את דברי אדמו"ר הזקן אותם אמר אדמו"ר הרש"ב, אודות מעלת הריקוד: הרבי - אדמו"ר הזקן - המשיך את אור המוחין גם בריקוד, לא רק בנגינה אלא גם בריקוד, שהרגליים יודעים של מי המה.

על-פי ההוראה של הרבי מלך המשיח; בשמחת בית השואבה בלילי סוכות מרבים החסידים לשיר ניגוני ריקוד במשך כל הלילה בחוצות קראון הייטס.

ישנם תשעה ניגוני ריקוד והם מניגון ק"ס עד לניגון קס"ט שבספר הניגונים.

[עריכה] ניגוני ריקוד

• ניגון קס"ה, והרקותי לכם ברכה - ניגון בעל שני בתים המושר על מילות הפסוק^[1]: "והרקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".
• ניגון שי"ז, אשרנו מה טוב חלקנו - ניגון שמחה עליז בן ג' קטעים שהותאמה למילים מתפילת שחרית "אשרנו מה טוב חלקנו מה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו".
• ניגון שי"ט, בסיסמת ופרצת - אומץ כהמנון של תלמידי בתי הספר "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בארץ הקודש. מילות הם: "בסיסמת ופרצת נצעד בעוז, עם הרבי נלך בעוז! חסידי חב"ד אנו, חיילי הרבי, אשרינו!". נרשם מפי ר' שלום ברוכשטט.
• ניגון שמ"ג - מקורו מחסידי פולין שהיו רגילים לשיר אותן בבתי הכנסת חב"ד בוורשא. הגיע לחב"ד ע"י ר' מענדל גרינברג שהיה סופר סת"ם בווארשה ואביו הישיש ר' אהרן גרינברג מחסידי וורקא, שהיו מנגנים גדולים וממתפללי הבית כנסת חב"ד בוורשא. נרשם מפי ר' שמואל זלמנוב.
• ניגון שמ"ד - ניגון בן ג' בבות.

לחיים טיש חב"ד

ריקוד דביקות בניגון חב"די בטיש בבעלז
http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60454

מקורו של הניגון הוא ירושלמי, לא ידוע מי הלחין אותו.

בחתונת הרב שמואל אלעזר היילפרין התאים הרב צבי אייזנבך מירושלים מספר מילים מהספר כתר שם טוב למנגינה.

כחודשיים לאחר מכן, ביקר ר' יונה גרינוולד בחצר כ"ק אד"ש בחודש החגים של שנת תשי"ז, וכאשר הרבי ביקש ממנו בשמחת תורה לנגן "מזמרת הארץ", הוא החל לנגן ניגון זה, שנתקבל ברצון רב אצל הרבי, והושר לאחר מכן פעמים רבות בהתוועדויות^{[דרוש מקור]}.

בהתוועדות יום שמחת תורה בשנת תשי"ט, ציוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב שמואל זלמנוב^[1] (בתרגום חופשי מאידיש: "עשה בניגון שינוי ש"אינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים^[2].

[עריכה] מילות הניגון

מקורם של מילות הניגון, הוא במכתב שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, בו הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימתי קאתי מר?" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך (= היינו מעיינות תורת החסידות) חוצה". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של חסידות חב"ד בדור השביעי, וקיבלה הסבר נרחב בתורתו של הרבי שליט"א.

לשלוח לי?אני ממש רוצה אותוו

ביצוע - עם חיליק פרנק:
http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64377

הניגון בך ה' חסיתי הינו עליז ונלהב, מושר בהתלהבות ושמחה עצומה ובעל שלוש בבות (קטעים\בתים).

לכבוד יום הולדתו השבעים של הרבי שליט"א, התאים החזן ר' משה טלישבסקי מנגינה זו למילים מפרק התהלים החדש של הרבי - פרק ע"א: "בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם".

ניגון זה הוא ניגון שי"ג בספר הניגונים.

הניגון וכל קרני רשעים הינו ניגון ריקוד בעל שני בתים, מושר על שני פסוקים בתהלים (האחד מפרק ע"ה פסוק י"א והשני מפרק קל"ב פסוק י"ח): "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק", "אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו".

באחד ההזדמנויות ביקש אדמו"ר הריי"צ מא' המסובים בהתוועדות שבאם יש לו שיתחיל ניגון "אש לוהבת" ("פלאם פייערדיגען") וניגנו "וכל קרני" בהתלהבות גדולה.

הרבי אמר על ניגון זה שזה ניגון הרחוק מעצבות ואפילו ממרירות.. ^[1]ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים.

ניגון המיוחס לר' מיכל מזלוטשוב

ביצוע - עצם הנשמה:
http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753
 

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה אחד ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב וניגונו נקרא גם בשם ניגון התעוררות רחמים רבים היות והבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע. - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים.

אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי.

ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).

דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"^[1] ותוכנו ־ "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל^[2].

הרבי והניגון

ההתוועדות הראשונה שנערכה לאחר הצלתו של הרבי בכ"ח סיון תש"א נערכה בב' תמוז. במהלך ההתוועדות ביקש הרבי לנגן את הניגון, הקהל שלא הכיר ניגון זה נשאר בשקט ואז לימד הרבי את הניגון.סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את קונטרס כ"ח סיון תשנ"א. בקונטרס היה יומן ההצלה של הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית ניגנו את ניגון זה והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה.

על אפיקי מים

ביצוע עם חליל צד

ביצוע - בערי וובער:

ניגון לחסידי אדמו"ר הצמח צדק הינו ניגון שמרנין את הלב ומעורר שמחת הנפש באלקות.

ניגון זה הוא ניגון מ"ב בספר הניגונים.

בשנת תשע"א החל הניגון להתפרסם בקרב בציבור החרדי, בין היתר בטישים של חסידות רחמסטריווקא ובמעמד סיום הש"ס בתשע"ב^[1].

אברהם פריד:

http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74346
 

הניגון והריקותי לכם ברכה מושר בהתלהבות והתעוררות והוא של אחד מהאחים חריטונוב מניקולייב.

באחד משיחותיו אמר הרבי כי יתכן וניגון זה מקורו מהאדמו"ר הזקן.^{[דרוש מקור]}

מילות הניגון מבוססות על הגמרא בתענית, דף ט' א': "א"ר יהושע בן לוי... ת"ש ואומר ה' עמך גבור החיל הבאת מעשר דכתיב (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".

הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל בצלאל אלטהויז.

ניגון זה הוא ניגון ר"פ בספר הניגונים.

בני היכלא  האר"י (ר' יצחק לוריא)
האחים ולדמן:

יצחק מאיר ודוד דאור:

עוד מעט נעלה עוד קצת אחרים

אני מקווה שזה לא נקרא נצלו"ש---

אז, בעלון שלהם השבוע, ("שיחת השבוע, נדמה לי) , היה דבר תורה יפהפה, בעמוד השער... |ממליץ|

חב"ד  היא אחת החסידויות שעולם הניגון שלהם מפותח מאוד

גם מבחינת היקף- כמות הניגונים

מבחינת איכות- ניגונים שמורכבים וברמה גבוה מבחינת מוזיקאלית

גם מבחינת שימור- ספר הניגונים שנאסף אחרי השואה כדי לשמר שלא יאבדו

גם מבחינה רוחנית- פיתוח עמוק של תורות סביב הניגונים

אז לא פלא, ובצדק גמור, שנקדיש שירשור לניגוני חב"ד

העיקר שתהני

איפשר

שהייתי עושה בייביסיטר אצל מישהי שזה הדיסק היחיד בערך שיש לה בבית...קיצר נוסטלגיה

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.