מבצע חיליק פרנק:

ניגון ריקוד הינו ניגון של שמחה וצהלה המושר בעת ריקודי החסידים בימים טובים וביומא דפגרא. ניגונים אלה קצרים המה בעלי בית אחד או שניים אבל כשחוזרים עליהם מספר פעמים הם מביאים לידי התעוררות שמחה וחדוה נפשית עצומה, והריקוד מתלהב ועולה מאליו.

ראוי להביא את דברי אדמו"ר הזקן אותם אמר אדמו"ר הרש"ב, אודות מעלת הריקוד: הרבי - אדמו"ר הזקן - המשיך את אור המוחין גם בריקוד, לא רק בנגינה אלא גם בריקוד, שהרגליים יודעים של מי המה.

על-פי ההוראה של הרבי מלך המשיח; בשמחת בית השואבה בלילי סוכות מרבים החסידים לשיר ניגוני ריקוד במשך כל הלילה בחוצות קראון הייטס.

ישנם תשעה ניגוני ריקוד והם מניגון ק"ס עד לניגון קס"ט שבספר הניגונים.

[עריכה] ניגוני ריקוד

• ניגון קס"ה, והרקותי לכם ברכה - ניגון בעל שני בתים המושר על מילות הפסוק^[1]: "והרקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".
• ניגון שי"ז, אשרנו מה טוב חלקנו - ניגון שמחה עליז בן ג' קטעים שהותאמה למילים מתפילת שחרית "אשרנו מה טוב חלקנו מה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו".
• ניגון שי"ט, בסיסמת ופרצת - אומץ כהמנון של תלמידי בתי הספר "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בארץ הקודש. מילות הם: "בסיסמת ופרצת נצעד בעוז, עם הרבי נלך בעוז! חסידי חב"ד אנו, חיילי הרבי, אשרינו!". נרשם מפי ר' שלום ברוכשטט.
• ניגון שמ"ג - מקורו מחסידי פולין שהיו רגילים לשיר אותן בבתי הכנסת חב"ד בוורשא. הגיע לחב"ד ע"י ר' מענדל גרינברג שהיה סופר סת"ם בווארשה ואביו הישיש ר' אהרן גרינברג מחסידי וורקא, שהיו מנגנים גדולים וממתפללי הבית כנסת חב"ד בוורשא. נרשם מפי ר' שמואל זלמנוב.
• ניגון שמ"ד - ניגון בן ג' בבות.

לחיים טיש חב"ד

ריקוד דביקות בניגון חב"די בטיש בבעלז
http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60454

מקורו של הניגון הוא ירושלמי, לא ידוע מי הלחין אותו.

בחתונת הרב שמואל אלעזר היילפרין התאים הרב צבי אייזנבך מירושלים מספר מילים מהספר כתר שם טוב למנגינה.

כחודשיים לאחר מכן, ביקר ר' יונה גרינוולד בחצר כ"ק אד"ש בחודש החגים של שנת תשי"ז, וכאשר הרבי ביקש ממנו בשמחת תורה לנגן "מזמרת הארץ", הוא החל לנגן ניגון זה, שנתקבל ברצון רב אצל הרבי, והושר לאחר מכן פעמים רבות בהתוועדויות^{[דרוש מקור]}.

בהתוועדות יום שמחת תורה בשנת תשי"ט, ציוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב שמואל זלמנוב^[1] (בתרגום חופשי מאידיש: "עשה בניגון שינוי ש"אינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים^[2].

[עריכה] מילות הניגון

מקורם של מילות הניגון, הוא במכתב שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, בו הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימתי קאתי מר?" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך (= היינו מעיינות תורת החסידות) חוצה". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של חסידות חב"ד בדור השביעי, וקיבלה הסבר נרחב בתורתו של הרבי שליט"א.

לשלוח לי?אני ממש רוצה אותוו

ביצוע - עם חיליק פרנק:
http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64377

הניגון בך ה' חסיתי הינו עליז ונלהב, מושר בהתלהבות ושמחה עצומה ובעל שלוש בבות (קטעים\בתים).

לכבוד יום הולדתו השבעים של הרבי שליט"א, התאים החזן ר' משה טלישבסקי מנגינה זו למילים מפרק התהלים החדש של הרבי - פרק ע"א: "בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם".

ניגון זה הוא ניגון שי"ג בספר הניגונים.

הניגון וכל קרני רשעים הינו ניגון ריקוד בעל שני בתים, מושר על שני פסוקים בתהלים (האחד מפרק ע"ה פסוק י"א והשני מפרק קל"ב פסוק י"ח): "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק", "אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו".

באחד ההזדמנויות ביקש אדמו"ר הריי"צ מא' המסובים בהתוועדות שבאם יש לו שיתחיל ניגון "אש לוהבת" ("פלאם פייערדיגען") וניגנו "וכל קרני" בהתלהבות גדולה.

הרבי אמר על ניגון זה שזה ניגון הרחוק מעצבות ואפילו ממרירות.. ^[1]ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים.

ניגון המיוחס לר' מיכל מזלוטשוב

ביצוע - עצם הנשמה:
http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753
 

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה אחד ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב וניגונו נקרא גם בשם ניגון התעוררות רחמים רבים היות והבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע. - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים.

אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי.

ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).

דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"^[1] ותוכנו ־ "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל^[2].

הרבי והניגון

ההתוועדות הראשונה שנערכה לאחר הצלתו של הרבי בכ"ח סיון תש"א נערכה בב' תמוז. במהלך ההתוועדות ביקש הרבי לנגן את הניגון, הקהל שלא הכיר ניגון זה נשאר בשקט ואז לימד הרבי את הניגון.סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את קונטרס כ"ח סיון תשנ"א. בקונטרס היה יומן ההצלה של הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית ניגנו את ניגון זה והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה.

על אפיקי מים

ביצוע עם חליל צד

ביצוע - בערי וובער:

ניגון לחסידי אדמו"ר הצמח צדק הינו ניגון שמרנין את הלב ומעורר שמחת הנפש באלקות.

ניגון זה הוא ניגון מ"ב בספר הניגונים.

בשנת תשע"א החל הניגון להתפרסם בקרב בציבור החרדי, בין היתר בטישים של חסידות רחמסטריווקא ובמעמד סיום הש"ס בתשע"ב^[1].

אברהם פריד:

http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74346
 

הניגון והריקותי לכם ברכה מושר בהתלהבות והתעוררות והוא של אחד מהאחים חריטונוב מניקולייב.

באחד משיחותיו אמר הרבי כי יתכן וניגון זה מקורו מהאדמו"ר הזקן.^{[דרוש מקור]}

מילות הניגון מבוססות על הגמרא בתענית, דף ט' א': "א"ר יהושע בן לוי... ת"ש ואומר ה' עמך גבור החיל הבאת מעשר דכתיב (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".

הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל בצלאל אלטהויז.

ניגון זה הוא ניגון ר"פ בספר הניגונים.

בני היכלא  האר"י (ר' יצחק לוריא)
האחים ולדמן:

יצחק מאיר ודוד דאור:

עוד מעט נעלה עוד קצת אחרים

אני מקווה שזה לא נקרא נצלו"ש---

אז, בעלון שלהם השבוע, ("שיחת השבוע, נדמה לי) , היה דבר תורה יפהפה, בעמוד השער... |ממליץ|

חב"ד  היא אחת החסידויות שעולם הניגון שלהם מפותח מאוד

גם מבחינת היקף- כמות הניגונים

מבחינת איכות- ניגונים שמורכבים וברמה גבוה מבחינת מוזיקאלית

גם מבחינת שימור- ספר הניגונים שנאסף אחרי השואה כדי לשמר שלא יאבדו

גם מבחינה רוחנית- פיתוח עמוק של תורות סביב הניגונים

אז לא פלא, ובצדק גמור, שנקדיש שירשור לניגוני חב"ד

העיקר שתהני

איפשר

שהייתי עושה בייביסיטר אצל מישהי שזה הדיסק היחיד בערך שיש לה בבית...קיצר נוסטלגיה

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!