לק"י

בפועל, לפעמים הרגש מנצח (בעיקר אם מדובר במשו שמלחיץ אותי, ואז השכל הולך לאיבוד, והרגש אומר לא לעשות ולוותר..).

בד"כ מקווה לעשות לפי מה שהתחושה פנימית אומרת לעשות שזה טוב(שזהו רצון ה')

לצערי לא תמיד מצליח אבל אנחנו בהחלט משתפרים

אבל תענה בלי אבל, תלוי, וכו'. את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא? 

שאלה רטורית כן? רק רציתי להבהיר עד כמה זה לא ייתכן לשאול שאלה כזאת ולצפות לתשובה חד משמעית.

וכן, התשובה שלי היא תלוי בד"כ שכל, אבל לפעמים אני זורם עם הלב. תלוי במצב ובסוג ההחלטה.

סתם..

המילה 'תלוי' היא טאבו?

פשוט כי.... זה... משתנה

ז"א- יש את הבחירות הרות הגורל- שבהן אני מתחבטת יותר ומפעילה את כל המערכות.. (מישו הזכיר חברות?)

ויש את הבחירות היותר פשוטות יומיומיות- שאני מרשה לעצמי יותר לזרום.

קיצר- תלוי!!!

אבל יש גם מקרים בהם אני נסחפת אחרי הרגש ומתעלמת מהשכל...

שנאמר: "והתאוויתם לכם"  (במדבר לד י)

סתם

כמובן שמשתדל שאחרי השכל.

כך צריך להיות - להמליך את השכל על הלב.

הקב"ה ברא ונתן לנו שכל בדיוק בשביל השיקול וההחלטה.

אם כל האפשרויות טובות מבחינת השכל -

נותן ללב להכריע...

"...כי חידוש השכל היא חידוש הנשמה, כי השכל הוא הנשמה...

נמצא שהנשמה היא מחיה את הגוף, והיא בעצמה השכל, כמו

שכתוב: 'החכמה תחיה' וכו'".

(רבינו, ליקו"מ קמא תורה לה)

הלב מציף את הרעיונות (הוא משתוקק למשהו וממילא הוא עולה),

והשכל בוחן אותם, את נכונותם וכדאיותם ושייכותם.

בלי המוטיבציה הראשונית, ובכלל הזדהות של הלב -

החלטות השכל לא תוכלנה לצאת אל הפועל...

וכשהשכל מגיע ל"תיקו" בהתלבטות - הלב שוב נכנס לתמונה ומכריע.

אחרי מה שנכון לאותו הרגע. בהחלט דורש התעמקות ומבט חודר לפנימיות

והרבה הרבה סיעתא דשמיא

שילוב

הלב אומר את שלו

ואז השכל מחליט אם יש סיבות למה לחכות, לבחון את ההרגשה הזו- אולי לברר עוד כדי לדעת יותר ולהרגיש אחרת לגבי זה

אהבתי את החרוז ואת הרעיון שהוא מביע

על פי החלטת האקדמיה (במלרע) ללשון עברית

<צצצצ>

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ובכלל עם שאלות מורכבות וסבוכות מומלץ בחום להתייעץ עם רב שמבין בעינני הנפש שמרגישים קשר אליו...

גמו שהר' עוזי אמר פעם לנו-אתם יודעות כמה הרגש הפכפך?וכמה הוא משתנה?כשבנות ניסו לטעון שצריך ללכת רק פלי כוחות הנפש שהקב"ה נתן לנו0רק שכל,או רק רגש..)

לבנות-רבנית..

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי