"כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם ולמלא חסרון העולם ולהתפלל בעבורם." ליקוטי מוהר"ן תורה ה'.
כשהאדם חושב בקו של-"העולם נברא בשבילי"-נמצא שיש לו בעצם איזושהי אחריות כלפי המצב של העולם,שבגלל האחריות הזו מוטלת עליו החובה הקשה אבל המתוקה של הניסיון לשפר ולתקן כמה שהוא יכול ת'עולם ולנסות למלא מה שחסר בו.
אאבל-לא הכל יש ביכולת האדם הקטן והגדול(כביכול..) לתקן..
אז מה עושים עם מה שאין ביכולתינו לתקן?!
מה שרבנו לימד אותנו ישתבח שמו לעשות הכי טוב-מתפללים,מתבודדים וזועקים על זה לטאטע..![]()



