ראיתי שהיה שרשור על פדיחות במד''א ...
אז רציתי לספר לכם על פדיחה נוראית שהיתה לי במחנה
היה טיול מטורף ממש נוף מהמם וכו' ובאותו יום היה עומס חום נוראי ברמות ושתיתי ממש קצת יחסית והתחלנו את המסלול והרגשתי שאני עוד רגע מתעלפת, עשיתי קורס מד''א ואמרתי לעצמי שזה פשוט לא יכול להיות שזה קורה לי! אני בד''כ ממש מרגישה טוב ולהתעלף זה פשוט לא אני! ונגמרו המים ולא היה לנו מה לשתות ואז חיכינו בסוף המסלול מלא זמן לאוטובוס שייקח אותנו למחנה וכשהאוטובוס הגיע הגיע גם ההקפצה שהיתה אמורה להביא מים וקמתי כדי למלות מים והנחתי את הראש על האוטו של ההקפצה תוך כדי שמילאתי מים כי ראיתי שחור והיתה לי סחרחורת נוראית ואז הנהג של ההקפצה שאל אותי אם אני בסדר ולא יכלתי לענות לו מרב שהייתי בחולשה נוראית ואז הוא התקרב אלי ואמר לי שהוא לוקח אותי איתו ובאתי לעלות על האוטו ולא הצלחתי לעלות! הייתי כ''כ חלשה ואז הוא עזר לי לעלות וממש התפדחתי כי הוא היה דוס ממש..ואז הוא חיכה לחבר שלו או משו כזה ולבנתיים נשען על הדלת שלי (הדלת היתה פתוחה) ואז התעלפתי ונפלתי עליו- סיפרו לי שהתחלתי ליפול ואז ואז הבנות מסביב התחילו לצעוק -היא מתעלפת! היא מתעלפת! והוא השכיב אותי על הרצפה ובדק לי נשימה, דופק... וב''ה היה לי דופק ונשימה כי אם הייתי צריכה הנשמה...:"( ואז התעוררתי שהנהג שהיה גם חובש ע ל י! ואז העלו אותי על האוטו והתחלנו ליסוע ממש מהר למחנה ובדרך הוא שם שירים של אייל גולן בקולי קולות וזה הרג לי ת'צורה והוא נתן לי לשתות מיץ תות בננה דוחה מהפה שלו כי הייתי חייבת סוכר בגוף ואז אני זוכרת שהתחלתי ליפול על המושב לפני והוא צעק משו שאני לא זוכרת מה אבל הוא היה בהסטריה נוראית (אם הוא חובש, הוא לא אמור להלחץ מהתלעפות, לא?! בסדר, התעלפתי פעמיים...ביג דיל ) ואז טסנו למחנה וכשהגענו ליד המרפאה הוא הוריד אותי והתחלתי ללכת עקום ואז הוא אמר לי -"את יודעת שאת הולכת עקום?!" ואמרתי לו משו לא ברור כמו- התעלפתי לפני רגע, מה אתה רוצה?! והוא עזר לי ללכת עד למרפאה והרגשתי כ''כ כ''כ לא נעים! ובמרפאה נתנו לי עירוי ותרופה ששרפה לי את כל הוושט ואז כשהרגשתי יותר טוב הלכתי לאוהל לנוח ובערב שישבתי עם חברות שלי הוא ניגש אלי ושאל מה שלומי, וסיפר לי מה קרה...ועוד יותר התפדחתי! כי מילא קרה מה שקרה, תשמור את זה לעצמך! ובכלל לא יכלתי לחזור הביתה כי זה היה 6 שעות נסיעה באוטובוסים ועוד אחרי שהתעלפתי וההרוים שלי היו בחו''ל חודש (לעבודה...) וזהו... ואז סיפרתי את זה לאח שלי שהוא חובש קרבי ויצא לו לפרוץ ת'דלת לאמא של חבר שלו באמצע המקלחת... והוא אמר לי שהחובש הזה הוא מי שהיה יכול לעזור לי,נקודה ! אם זה היה מישהו אחר אז הוא היה עוזר לי פשוט זה היה התפקיד שלו ברגע הזה! הלוואי שהוא צודק!!!
קיצר..אני רק נזכרת בסיפור הזה אני מפתדחת...
בעז''ה שתמיד ניהיה מהתורמים ולא מהנתרמים....
אין על מד''א!!! הם תותחים ומקיימים כל רגע מצווה של הצלת חיים!!!
גאה בכם!
