ל*****, אבל אני לא במוזה.

אוףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!111אחדאחדאחדאחד

איזה מדהימות שאתן

איזה כיף שיש חברים לזמנים נעעכסים שכאלה...

בעז"ה תעברי את זה ויהיה כיף

הלוואי שכבר עכשיו את כולך מחוייכת 

ואם יש משהו טכני שאפשר להגיד מילה טכנית - בכיף.

תודה בכ"א.

מרגישה הרבה יותר טוב...

תודה!

לק"י

ולפעמים אין מצב רוח, בלי סיבה ברורה (וזה אפילו יותר מתסכל יותר, מאשר כשהסיבה ברורה).

כן, תחושת הבאסה מגיעה לפעמים

לפעמים גם יותר מדי פעמים

והכי מבאס שאנחנו לא יודעים למה זה מגיע לנו.

צריך לזכור שמותר להיות בבאסה

צפינו, רצינו וקיוונו שיקרה משהו...

וכנראה שהוא לא קרה

או גרוע מכך, הגיע משהו אחר במקומו

אוח איזה באסה

אנחנו יודעים שהעולם טוב יותר

שהקב"ה מנהל את עולמו בצורה טובה ביותר

אבל, אנחנו פשוט לא מבינים איך יכול להיות שהפעם זה פשוט לא מסתדר לנו.

אנחנו רגילים שהעולם מתנהל בצורה מסויימת

שאם דברים מסויימים קורים, זה טוב

ואם משהו אחר קורה, זה לא טוב

בא הקב"ה ואומר לנו שהכל בסופו של דבר הוא לטובתינו!

"יש עניין שהכל יתהפך לטובה" (ר' נחמן מברסלב)

בגמרא מסופר סיפור על ר' עקיבא שעוסק בנושא (מתורגם מארמית ממסכת ברכות דף ס: - סא.)

רבי עקיבא יצא פעם לדרך רחוקה, ולקח עמו שלושה דברים: חמור, תרנגול ונר. את החמור לקח כדי שיוכל לרכוב עליו כשיתעייף, את התרנגול כשעון מעורר שיעזור לו להשכים לתפילה (כזכור, מדובר בעידן הטרום טכנולוגי), והנר – כדי שיוכל ללמוד לאורו תורה.

כך הלך רבי עקיבא עם מיטלטליו, עד שהערב ירד. אז הגיע לעיר מיושבת וביקש למצוא מקום לשים את הראש. פונדק דרכים לא היה שם, לכן הוא פנה לתושבי המקום וביקש מיטה ללילה חשוך וקריר. למרות שאף אחד לא נענה לבקשתו הצנועה, אמר: "כל מה שעושה ה' - הכל לטובה הוא".
רבי עקיבא לא רצה להישאר בעיר שאינה מסבירה פנים לאורחיה, והלך ללון מחוצה לה, ביער. הוא מצא עץ  וסידר לעצמו מקום נוח ללינה. לאחר שהתמקדם, הדליק את הנר, האכיל את החמור ואת התרנגול, והתפנה לעסוק בתורה.

כשחשב רבי עקיבא שתלאות היום מאחוריו, החלו הצרות הגדולות לפקוד אותו. לפתע הגיח אריה וטרף את חמורו. עוד הוא מעכל את האובדן, הגיע חתול וטרף את התרנגול. לפחות בעזרת הנר, חשב לעצמו, יוכל להמשיך ללמוד, אבל הנה באה הרוח וכיבתה גם אותו. כך נשאר לו רבי עקיבא לבד ביער זר ובחשיכה מוחלטת. הוא חושב לעצמו "כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה הוא".

(מאמר מוסגר שלא כתוב בגמרא, אם היינו שומעים על הסיפור הזה, מה היינו חושבים? זאת תורה וזאת שכרה? זה מה שמגיע לצדיק? שהכל יתפרק לו מול העניים? שישאר מחוסר כל זרוק בשדה בלילה? בשביל זה מביאה הגמרא את המשך הסיפור, בכדי שנראה ונבין איך כל הכאב הזה מתהפך לטובה. איך הקב"ה ניהל את עולמו בצורה מדוייקת כל כך)

או אז החל להרעיד את היער רעש גדול שהגיע מהעיר. התברר שאויבים תקפו את יושביו ולקחו אנשים רבים בשבי. כמובן שאם רבי עקיבא היה נשאר ללון שם - היה סיכוי טוב שגם הוא היה נלקח בשבי. ואם התרנגול או החמור היו חיים - בוודאי היו משמיעים קלות עזים שיכלו להסגיר את בעליהם. גם אורו של הנר יכול היה לחשוף באחת את נוכחותו. הודה שוב רבי עקיבא על כך שהכל לטובה, והמשיך לדרכו.

לפעמים גם שלא רואים שיש אור בקצה המנהרה

הידיעה והאמונה שהקב"ה עושה את כל בצורה כ"כ מדוייקת

כל כאב, כל ביאוס וכל דבר קשה שאנחנו עוברים

הוא כל כך לצורך הדבר הטוב שיהיה

זה זה הוא שמנחם!

הקב"ה אוהב אותנו

עכשיו מבאס,

ובעז"ה ההמשך יהיה מתוק

מתוק כטופי תות

תודה רבה על ההשקעה, המחשבה, והמילים הטובות והמחזקות!!

בעז"ה יהיה טוב

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.