וברצינות- בעלי.

מה זה משנה??

העיקר שיבוא כבר!!

בעזהי"ת.

א. כי לא באלי להיות פלצנית. גם ככה אני מאוד חדשנית על גבול הפמיניזם, וזה מספיק לי..

ב. כי אני גאה להיות חלק ממנו! להשתייך אליו! כפרוש

בעזהי"ת.

הרבה יותר נוח לומר "בעלי" בסיטואציות מסויימות...

ואני אפילו שוביניסטית.

אבל אני מוצאת את עצמי כל הזמן כשאני מדברת על נושא זה אומרת "בן זוגי"

כפרעליו!!

ולא צריך להיסחף "מה הוא הבעלים שלי?"

הרי גם אם נקרא לו סמי\מלך\אישי\רעי\דודי

מי שאומר את המילה האחרונה זה אנחנו

או כמו שחברה אמרה- את המילה הארונה אומרהגבר:

"כן אשתי!"

וברצינות:

אילו הייתי אשתו, הייתי משתמש בשמו הפרטי כמובן...

בעזהי"ת.

חברה של אחותי...

לא מכיר

כשאומרים בעלי/אישי זה נשמע קצת- הוא לא קשור אליך. ולא משנה עם מי דיברתם, לפעמים זה אפילו אח/ות או הורים.

וזה מזכיר לי שאחי הקטן היה שואל פעם את דוד שלי- איפה בעלך?

ואולי לפעמים גם אישי, וגם בעלי.

מה שיזרום...

קדימה שרשרי. או שתנצל"ש

אין לי תשובה על זה חוץ מלהגיד שזה לא מגיע סתם ולא המצאה.

עינו כאן""והיה ביום ההוא תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי". (הושע ב, י"ח)

כלומר יש משמעות מיוחדת לאישי על פני בעלי..

גילוי נאות, אנטי פמיניזם..

זה מה שתמיד עובר לי בראש כשמדברים על המילה "בעלי"

מצד שני, "אישי" באמת נשמע פלצני

אשה שלי = אשתי- לא פלצני

אבל איש שלי= אישי- פלצני

[ובעיני- אכן פלצני. אך זו סתם נקודה למחשבה.]

בעזהי"ת.

לא קשור אם הוא נכון לשונית או לא...

וזה מדבר על כנסת ישראל והקב"ה,

ואגדרבה, כנראה שזה לא ה"נורמה" בזמן הרגיל..

כי זה מדבר על כנסת ישראל והקב"ה אבל במשל של בני זוג.

מצד שני זה עליית מדרגה שלא שייכת (לעניות דעתי) בין בני זוג רגילים.

כלומר כנסת ישראל כלפי הקב"ה בהתחלה נמצאת במעמד נחות עד שמשתווה כביכול ומגיעה לדרגה שבה היא במדרגה השלמה כמו הקב"ה.

אם כל הכבוד לנו הגברים נשותינו לא צריכות לשאוף להיות ברמה שלנו, אין פה ענין של תהליך קבוע שאישה מתחילה במעמד של בעל ועוברת לאישי.

לכן בדיוק אין לי תשובה בענין.

(בעקרון ממסקנת הדברים צריך להגיד אישי כי שינינו שווים ואין צד שבאופן עקרוני שואף להגיע לאידאל שהוא הצד השני.

עד כאן חפרתי להפעם..

 זה יהיה במלעיל או במלרע ?

מחקרים הוכיחו שיש קשר בין מדברות במלרע ובאופן כללי במשלב גבוה ובלחישות לבין אלו שקוראות לו "אישי" 

ומנגד, אלו שיאמרו "בעלי" לרוב תקראנה לבעליהם בשמו הפרטי בצעקות במלעיל  תוך לעיסת מסטיק בגודל משפחתי

(כמובן שהכל בצין)

ואנחנו מאד קרובים ל"יום ההוא"..

נשמע לא רומנטי, חרדי, חינוכי מידי? חכו שיהיו לכם ילדים...

תאמינו לי שלא תכננתי את זה... אבל זה יוצא לי באופן טבעי - בעיקר בשיחות ליד הילדים או בהקשר של הילדים.

למשל:

ילדה: "אמא אני רוצה לשתות"

אני: "אבא, אתה יכול להביא לילדה כוס מים? אני באמצע משהו"

או:

(לילדים "איפה אבא, הוא עוד ישן? (לאבא אבא!!! עוד שעה שבת! מה אתה ישן עכשיו, בוא לסדר את הפלטה".

קורה לנו המון, ואנו מרגישים מאד בנוח עם זה. זה מאד טבעי וכיף, זה חלק מרכזי מהמהות שלו במשפחה. רק את ההורים שלי זה קצת מבלבל כשהם נוכחים...

שזה כמובן 'אמא'..

אולי מכאן המקור

לפני עשרות שנים הכרתי את שניהם.

שמעתי את הרב והרבנית פרומן מכנים באהבה גמורה לא "פל..."(המלה המגונה שנכתבה פה.)- כנות, טבעיות, אמיתיות וישרות.-אישי'לה ואהובה'לה.

שמעתי שיעור מרתק של חנן ז"ל על אותו פסוק בהושע שהובא פה.

כן...

גמלה בי אז בפשטות ההחלטה: והסירותי את שמות הבעלים.

בעל אינו רק "אדון" (של כלב או חנות). כן, אישי קנה אותי בחתונה.

בעל הוא שם של עבודה זרה וזו כוונתו של הושע.

וזה החומר למחשבה: לא אם אני פמיניסטית ואיך זה נשמע ואם זה נורמטיבי.

לא!

השאלה מה עושים עם כל הקניין, השייכות ותפישות העולם - עבודה זרה או חיים של אמת?

האם היחסים הם שוביניסטיים? פמיניסטיים? או אהבה אחוה שלום ורעות, נתינה הדדית , כנות ומרחב צמיחה.

זהו.

בהצלחה לממתינים ולנשואים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי