אבל יודע מה זה רעיון נהדר

עקרונית זה עלה לנו(בישיבה) בסביבות ה50 ש"ח לקילו....אבל אני אבדוק היום

אפשר לעשות גם מצות ספרדיות וגם אשכנזיות

אפשר לעשות קבוצות נפרדות

ואפשר לעשות קבוצה אחת מעורבת(עקב פיחות משתתפים בכל מיני מפגשי פורום אופציה זאת עדיפה)

כגון זאת: (אפיית מצות)

את ההלכות.

נוהל מצות יד:
1. לכל משלוח של קמח יצורף אישור כשרות של רבנות מקומית שבו נטחן הקמח.
2. יש לנפות בנפה בצפיפות של 50 מש (=50 חורים באורך של אינץ = 2.5 ס"מ). הניפוי יעשה כל יום. יש לחזור ולנפות קמח שנופה ביום הקודם.
3. שקי הקמח יונחו על משטח מוגבה מהרצפה. אין להניח שקי קמח אחד על השני לפחות 24 שעות לפני האפייה.
4. יש לנקות כל יום את: הנפה, בית הנפה וחדר הקמח. יש להשתמש בשרוול לקמח מניילון שיוחלף כל יום.
5. יש להשתמש במגבות נייר. להחליף כל ח"י רגעים את הסינרים וכפפות חד פעמיות (בלי אבקה) של הלש ועושי הבצק. פתיחת הברזים תעשה ע"י לחיצה ברגל או ע"י מנגנון חשמלי. 
6. יש לעטוף את המוטות שמכניסים בהם את המצות לתנור - בנייר ולהחליפו כל ח"י רגעים.
7. המשגיח צריך לבדוק כל ח"י רגעים את ניקיון הידים של העובדים.
8. כאשר משתמשים במחורר שיש מולו גליל אוקולון יש לוודא שהגליל לא מחורר. כאשר הוא מחורר יש ללטש אותו או לעטוף אותו בניילון נצמד שיוחלף כל ח"י רגעים.
9. יש לעשות טבלה להפרשת חלה ולניקוי נפה. 
10. יש למדוד את ח"י הרגעים מזמן נתינת המים לקמח. 
11. אין להניח מצות רכות חמות אחת על השניה.
12. אין לאכול ולשתות בקו הייצור ובמקום האריזה אלא רק בחדר האוכל. 
13. המשגיח יבדוק שהפועלים ניקו את עצמם משאריות אוכל אחר הארוחה.
14. למאפיה צריך להיות תעודת כשרות של רבנות מקומית. יש להדפיס את כשרות הרבנות המקומית על האריזה של המצות. 

 

צריך הרבה ניסיון ודברים שצריך לקח בחשבון:

1. הקמח למצות שונה במקמו מקמח רגיל.
2. בעקבות כך: הלישה והרידוד דורשים מיומנות.
3. אין להשוות בין אפיית המצות לחינוך בגני ילדים ובבתי ספר,והדבר האמיתי.
4. שנה אחת ניסיתי, ואם לא היה מיומן ליידי שרידד לי את המצות בעקבות שהזמן עמד להגמר, הייתי יוצא אם שלשיה עבה כמו קרש בצורת חולצה בלי שרוולים.
5. לדעתי זה רעיון טוב, אבל אני ממליץ מיד לאחר פסח להתאמן על מצות חמץ כדי לקבל מיומנות, ואז לשנה הבאה...
6. אין צורך במאפיה קיימת, היום מוכרים אפילו תנורים ביתיים לאפיית מצות בגדלים שונים.
7. ראו הוזהרתם זה לא עבודה קלה !!!!

לראות אפיית מצות (כמדומני ביד בנימין, יכול להיות?) התפלאתי לראות איך בנות עובדות שם בעבוד כ"כ פיזית, רידוד בצק.

היום, זה נראה לי הגיוני שאישה תתעסק עם בצק, אבל בערב פסח?

כנראה שלכסף יש מה לומר פה.

ואגב ה"מהודרות" הנ"ל - ייתכן שהמצות עצמם כשרות למהדרין מן המהדרין אך לצערי מעורב בהן דם. לא דם של ילדים נוצרים אלא דמם של יהודים - העובדים במאפיות המצות עובדים בתת תנאים תוך ניצולם והםרת כל חוקי העבודה האפשריים כולל הלנת שכרם שזהו איסור תורה מפורש.

אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיני ולספר לי על מאפיית מצות שבה העובדים לא מנוצלים ע"מ שאוכל להקפיד לקנות משם.

ובכל מקרה אני מצפה שכשאני קונה מצה מהודרת שזה לא יהיה מצווה הבאה בעבירה.

לדעתי

ובכל זאת אשמח לשמוע איפה לא מנצלים עובדים פשוטים

ומקומות שלא מנצלים את העובדים הפשוטים - מאפיית ברמן, בנק מרכנתיל, דואר ישראל, משרד הביטחון. אני בטוח שיש עוד הרבה מקומות כאלו אבל אני יכול לכתוב רק את אלו שהיה לי בהם נסיון מעשי

שההוא שמוציא את המצות מהתנור מקבל 400 לשעה.

טוב, זה עבודה קשה מאוד... והשכר בהתאם.

שם אף אחד לא מנוצל

אנחנו העובדים, אנחנו אופים לא מקבלים שכר

השכר שאנחנו מקבלים זה המצות שאפינו

עוד רגע פסח

וצריך לתאם קצת מראש כדי לקבוע זמן אם עוד נשאר בכלל!

עלות כנראה תהיה בין 50 ל150 ש"ח הכל תלוי בכמות שנספיק לאפות ובזמן שנרצה להיות שם ובכמות חבר'ה!

אם נהיה שם הרבה חבר'ה נוכל להספיק הרבה כמות בקצת זמן!!

עקיבא זה יכול להיות גם חוויה לילדים שלך!

נראה לי שזאת תהיה חוויה נהדרת

או שלהתיאש מכם??

יאללה חבר'ה להרשם אצלי באישי

לא נשאר הרבה זמן

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.