סיימתי מלווה ממש לפני חודש.
מאז יצא לי לנהוג הרבה.
אתמול, אחותי ביקשה שאקח את אחיינית שלי באוטו.
אחיינית שלי, הנסיכה הכי חמודה בעולם , בת שנתיים וחצי.
לקחתי את אחיינית שלי לאוטו, הכנסתי אותה, חגרתי אותה, והתחלתי לנהוג.
פתאום, עם אחיינית באוטו, אני מרגישה את האחריות המוטלת על כתפי.
כל פניה, כל צומת, הסתכלתי , בדקתי מראות בכל כמה רגעים, שמרתי על מהירות סבירה, לא יצאתי לעקיפות.
הנהיגה עם אחיינית שלי, הייתה כל כך טובה ורגועה בעיקר בגלל סיבה אחת - אחריות
זה פשוט עושה לי את ההבדל, אני מקווה שאמשיך לנהוג בכל עת, עם תחושה של אחיינית באוטו.
זה יכניס בי רוגע, אחריות, ושיקול דעת!
חברות וחברים ראו זאת כהמלצה חמה בכל נסיעה. גם בשיעורי נהיגה ובכל שלב אחרי הטסט. התחושה, שיש לכם עוד חיים באוטו, לא רק שלכן. שיש ילדה קטנה שהעתיד עוד צופה לה הרבה, שאי אפשר לגדוע את חייה (ח"ו). ולא לפגוע בה. זה מדהים. גם העובדה שאחותי נתנה לי לנהוג יחד עם הילדה שלה, זה גם הוסיף על כתפי אחריות!
