הוא יכול ללמוד תוך כדי ומרגיש שזה טוב לו

יש לי חבר טוב שהוא שומר באיזה בודקה

כן, גם לי זה ההיה נשמע די פשוט כזה בהתחלה

אז החלטתי לשאול אותו מה העניין

הוא אמר לי שנפשו חפצה בלימוד תורה

אך הוא רצה גם לחסוך קצת כסף שבעתיד שהוא יתחתן

יהיה להם יותר קל מבחינה כספית

הוא חשב מה לעשות

והשמירה היא העבודה שענתה לו על הצרכים הנ"ל (הוא היה לוחם בשירות הצבאי, ככה שהוא מקבל שכר טוב יותר)

הוא סיפר לי שהוא חיפש עבודה שהוא עובד בה כשומר

אך בפועל אין לו הרבה מה לעשות כך שיוכל להקדיש את זמנו ללימוד

ושאל במפורש האם מותר לו ללמד תוך כדי כדי שלא יעבור חס וחלילה על גזל

היום הוא עובד באיזה חברת שמירה

מצליח לשלב עם זה לימוד תורה בצורה מרשימה (כמה שעות טובות כל יום, זמן שלא פוחת משום בחור כולל ממוצע)

ומרוויח שכר נאה בהחלט יחסית לבחור שיושב ולומד בכולל

ככה שבאמת צריך לבדוק מהו הדבר שהניע את אותו בחור ללכת לשמור באיזה בודקה

ולא רק להשאיר את הסיסמה "כל מקרה לגופו" בראש

אלא באמת לבדוק לעומק

אני גם מכירה מישהו שעשה ככה תואר ( האוניברסיטה הפתוחה)

ברור שאם המקום הזה של השומר בודקה מקדם אותך זה אחלה!!

לפי מה שמרגיש לי ( בלי שום חשיבה מעבר) לי אישית לא מרגיש מתאים אחד כזה...

אולי סתם אני מרגישה חירטוטים...

לא אפסול על זה, ממש לא. אבל נראה לי שאם נצא, לא נמצא הרבה דמיון או התאמה בינינו

שרק מקבל את המלגה שלו ממקום אחר...

חחח אבל השירשור הזה מזכיר לי תשרשור שלך נדמה לי על גיל הבחור...

ואם הוא ככה, או ככה?!?!

ף

לוידעת תקשיב, אני בעיקרון אומרת שמבחינתי בעלי יעסוק במה שטוב לו לעבודת ה׳. נקודה.

ואם יהיה צורך הוא יודע שהוא התחייב להיות המפרנס, אז הוא ידאג לעשות מה שצריך...

ואני התחייבתי להיות האשה בבית וכל עוד אני מרגישה טוב ובריאה אעשה את חובותי בבית כולל כל מה שזה אומר

לק"י

אבל אם נסתכל לטווח הרחוק- אני אשמח שבעלי יעבוד בעבודה מכניסה שתספיק לנו (אז אם שומרים מקבלים משכורת שתספק אותנו- זה יהיה סבבה..).

אם זה משהו זמני באמת אין בזה בעיה,

אבל קשה לי להאמין שאפשר לפרנס משפחה בעבודה כזו,

בד"כ התנאים לא ממש טובים-

אין קביעות, לא תמיד יש פנסיה, והמשכורת עצמה די נמוכה.

מי שמתאים לו לחיות ככה- בכיף.

לי למשל- זה לא יתאים.

ואני ממש לא חושבת שזו טיפשות,

אשה צריכה להעריך את בן זוגה,

ואם הוא יכול להיות רופא והוא בחר להיות פועל נקיון

גם אם זה מתוך אידיאולוגיה- 

לי תהיה בעיה עם זה.

גם שבט לוי יכל מתוך אידיאולוגיה לבחור להתעסק במסחר-

אבל זה לא התפקיד שיועד לו,

חלק מהעניין זה למצוא איפה אתה יכול להוציא את מירב הכישורים שלך,

ומה לעשות שבעבודת ניקיון אין צורך ביותר מידי כישורים,

זו אולי לא עבודה בזויה, אבל היא מכבדת את מי שמתאים לעבודה כזו.

מודעות עצמית היא לא טיפשות,

כדאי שכל אחד יעשה בירור עם עצמו עם מה הוא יכול לחיות ועם מה לא,

החיים הזוגיים מספיק מאתגרים ואין צורך להכניס את עצמינו לאתגרים בכוח,

אז נכון לפעמים החיים כופים עלינו לגלות שיכולת ההתמודדות שלנו גדולה משחשבנו,

אבל עדיין ,לכתחילה כדאי להיעזר במה שאנחנו מכירים את עצמינו ויכולותינו כדי לעשות את הבירור הזה,

ולא להיכנס למצבים שלא בטוח שנוכל להתמודד איתם ויהפכו אותנו למתוסכלים ועייפים.

כמו שאם מישהי תסרב להצעה של אדם עם נכות פיזית כלשהי כי היא חושבת שזה גדול עליה,

כך זה בסדר אם מישהי תסרב לצאת עם אדם שבחר מקצוע שהוא בעייתית בעיניה,

ועדיף כך מאשר מישהי שתלחם בלעבוד על עצמה וכל האנרגיות שלה יופנו לזה,

באמת שהחיים מספיק מאתגרים בלי זה.

כעבודה זמנית (גם אחרי הנישואין יכול עדיין להיות זמני)- אין לי בעיה.

ויכול להיות שאני מפספסת.

יכול להיות שאני מפספסת אדם מדהים עם נכות פיזית (לא שפסלתי על זה, ולא בטוח שאפסול),

ואדם מדהים עם נכות נפשית,

ואדם מדהים שלא ניחן בהרבה אינטילגנציה,

ואדם מדהים שהוא לא דתי כ"כ,

ואדם מדהים שדוחה אותי חיצונית,

ואדם מדהים עם ערכים שונים משלי,

ואפשר להמשיך...

ויכול להיות שאת הפסדת אנשים מדהימים וממלכתיים...

זה מאוד קשור למודעות עצמית,

אחרת נצא עם כל העולם,

בדיוק כמו שאת בחרת לעצמך ערכים ועקרונות שעל פיהם בחרת עם מי לצאת,

ואולי לך לא היית בעיה עם עניין העבודה,

אם אני יודעת שיש לי וזה ידרוש ממני המון עבודה עצמית ואנרגיות בשביל שאצליח להעריך אותו,

או כדי לא להתבייש בעבודה שלו-

לא אכנס לזה.

ואגב, גם הוא יבחר להיות איש קבע,

או עובד בעבודה בשעות הלילה- 

כנראה  גם אפסול "רק" על עבודה,

כי לי זה לא מתאים.

שאת מכניסה לי מילים לפה,

וקובעת עבורי איזה מקצועות הם בסדר בעייני,

מעניין שלא ציינת חינוך, ע"ס או מקצועות פחות יוקרתיים אחרים.

וגם עבודה יכולה להיות ערך-

שימצה את הכישורים שלו.

והמודעות עצמית קשורה בכך שלי לא מתאים שהבן זוג שלי יעבוד במשאית זבל,

גם לא באופן זמני,

יכול להיות שאם אעבוד על עצמי הרבה אוכל להתמודד עם זה,

אבל יש לי מספיק דברים לעבוד עליהם, בזוגיות ובכלל,

כך שלא אכניס את עצמי למצב כזה שדורש עוד התמודדות.

בעבודות זמניות אחרות (אבטחה/הדרכה/מלצרות וכדו)- אין לי בעיה.

כי לא זלזלתי לרגע, גם אם לא הסכמתי,

ואני מתנצלת אם נפגעת.

לפעמים בכתב דברים מתפרשים לא נכון,

כי את לא שומעת איך הדברים נאמרו.

(וגם אני חוטא בזה לעיתים).

תורה לדג' 

בטח לא אפסול מראש הצעה כזו, 

(גם אם השארתי רושם אחר, אני ממש לא נוטה לפסול הצעות בקלות...)

אבל לא בטוחה שאני מספיק צדיקה בשביל סוג האנשים האלה.

באמת חלאס עם הסיבות הללו..

ואם הוא עובד כשליח פיצה..?..

או כנהג תובלה..?

אולי כקופאי בסופר...?...

טובה העבודה שמכבדת את בעליה. נקודה.

אני מאמין שהוא ירצה לממש את עצמו יותר בחייו, 

אבל אני אגלה לכם סוד.

אם הוא יעבוד שם כל חייו, אבל יחייך.

יאמר שלום ובוקר טוב לעוברים ולשבים.

יעזור כשיצטרך ולא ימעל באמון..

הוא קנה את עולמו.

|מכבס מילים|

ככה קוראים לזה כדי למנוע פדיחות. מניסיון.

אם הוא זבלן בשעות הבוקר, וזה לא המון שעות עבודה לפי מה שהסבירו לי פעם,

ואח"כ הוא מנצל את הזמן כראוי, לומד תורה/ מקדיש זמן לילדים ולא רק ישן, ויש לא את תכונות ומידות שמתאימות לו-

יתכן והוא היה מועמד פוטנציאלי.

אבל הבנתי שהעבודה הזו שמורה בעיקר לערבים אז...

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..