ההכנות הרוחניות הן בסיס להכנות הגשמיות

מוהרא"ש נ"י אמר, כשם שיש הכנות גשמיות לחג הפסח, שכל אחד מזדרז לנקות את ביתו ורשותו לכבוד חג הפסח, ולדקדק שלא יהיה נמצא בהם שום חמץ, וכן כל אחד טורח ומתייגע להשיג צרכי החג, מצות, יין, בשר ודגים, וכן מלבושים ונעליים לו ולבני ביתו, כמו כן יש הכנות רוחניות לחג הפסח, שכל אחד צריך ללמוד את כל ההלכות השייכות לחג, וכן להתפלל להקדוש ברוך הוא שיזכה לחג כשר ושמח, ושיהיה נשמר כל ימי פסח הקדושים ממשהו של חמץ, ושיזכה לקיים כל מצוות החג בשמחה ובחיות גדולה, וההכנות הרוחניות הן בסיס ויסוד להכנות הגשמיות, כי בלי עזר הקדוש ברוך הוא אי אפשר לעשות כלום, וכמו שפעם אמר מוהרנ"ת ז"ל: "העולם אומרים, אתה תעשה והשם יתברך יעזור, ואני אומר, אם השם יתברך יעזור, אתה תעשה", ולכן על ידי שלומדים את הלכות החג כראוי, וכן מתפללים הרבה אל הקדוש ברוך הוא שיזכה להכין לחג כראוי, על ידי זה ממשיכין סייעתא דשמיא מיוחדת, ויזכה להכין הכל על הצד היותר טוב והיותר נכון.

	להתפלל להקדוש ברוך הוא שיזכה לחג כשר ושמח

איך לוקחים את הפה – סח?!

ופעם כששאל אחד מאנשי שלומינו את מוהרא"ש נ"י, בדרך אנחה קצת: "איך לוקחין את הפסח?" ענה ואמר לו מוהרא"ש נ"י, "איך לוקחין את הפסח?, פותחין את הפה ומבקשין את הקדוש ברוך הוא, וכך לוקחין את הפסח, כי פסח הוא פה-סח, ואם אדם פותח את הפה שלו, ומבקש מהקדוש ברוך הוא כל מה שצריך, עוזר לו הקדוש ברוך הוא וזוכה להשיג את כל מה שצריך על חג הפסח".

אנא רבונו של עולם הטעימני נא טעם פסח!

וסיפר מוהרא"ש נ"י, שפעם אחת היה רבי נחמן מטולטשין ז"ל מייגע את עצמו בעשיית הסוכה של מוהרנ"ת ז"ל בערב סוכות, ובלילה אמר למוהרנ"ת ז"ל, אם מייגעין את עצמו כל היום בעשיית הסוכה, אזי טועמין טעם אחר בהסוכה, אמר לו מוהרנ"ת ז"ל: את זה לא בחנת ולא נסית עדיין, לצעוק כל היום לפני ה' יתברך, "רבונו של עולם הטעימני טעם סוכה", איזה טעם שטועמין אחר כך בסוכה... ואמר מוהרא"ש נ"י, שכן הדבר הוא בכל הזמנים ובכל הימים טובים, שאם מבקשים ומתפללים להקדוש ברוך הוא שיזכה לטעום טעם החג והמצוות התלויות בו, זוכים לטעום בכל היום-טוב, טעם אחר לגמרי.

לקח מוסר מסיפור רבי דוד ממיקולייב זי"ע

וסיפר מוהרא"ש נ"י, שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע שלח את תלמידו הרה"ק רבי דוד ממיקולייב זי"ע למדינת בוקובינה, כדי להכין לו יין לפסח ולכל השנה לקידוש ולהבדלה, כי במדינת אוקראינה לא היה שכיח ענבים טובות, והרה"ק רבי דוד יצא עוד בימי החורף, ונסע נסיעה ארוכה עד שהגיע למדינת בוקובינה, ושם בצר את הענבים בעצמו, וכן סחט ודרך אותן - הכל הוא בעצמו בשמירה מעולה מאד, ואף איש זר לא נגע בהן, ואפילו בלילה ישן עם החבית סמוך וקרוב לו, ולא הסיח דעתו ממנו כלל, וכך עשה, עד שהיה היין מוכן, ואז נסע חזרה לעיר מעזבוז לרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ובהגיע העגלה לפני פתח בית רבו, פתאום הגיע גוי שוטר עם כלי זיין, ושאל אותו מה יש לו בחבית, וענה לו שיש לו יין שעשה בבוקובינה, ואמר לו הגוי, שאינו מאמינו, אלא בוודאי יש לו יין שרף, שהיה אסור על פי חוק המלכות להביא ממדינה אחרת, אבל ר' דוד טען שאינו יין שרף רק יין פשוט, ולא האמינו הגוי, ומיד שלף חרבו ועשה נקב בחבית והוציא קצת מן המשקה וטעמו, וראה שהוא באמת יין פשוט, וביקש מחילתו והלך לדרכו, והנה ר' דוד נשאר על פתח בית רבו עם חבית של יין נסך (סתם יינם), רחמנא ליצלן, שהרי פוסלו הגוי, ונכנס לבית רבו וזרק עצמו על הרצפה ופרץ בבכי רב וצעק במר לבו: רבי! רבי! אוי לי ווי לי, הנה טרחתי ויגעתי חדשים שלמים להביא לכם יין כשר ומהודר, ושמרתי על כל דבר בשמירה מעולה מאד, והנה כאן על פתח ביתכם בא ערל טמא, ופסל את כל היין, מה פשעי ומה חטאתי שאירע לי כן? ענה ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: הנה בוודאי שמרת על הכל בשמירה מעולה מאד, אבל עברת על פסוק מפורש בתהלים (מזמור קכ"ז) אם ה' לא ישמור עיר - שוא שקד שומר, היית צריך להתפלל ולבקש כל הזמן מהקדוש ברוך הוא, שהוא יתברך בעצמו ישמור את היין ממגע נכרי, ואז היית מצליח מאד בשליחותך, ולכן אירע לך כך, ללמדך לאחוז בעבודת התפילה תמיד, כי על ידי תפילה מצליחים בכל תמיד.

רבי משה לייב מסאסוב מבקש מיהודי שיתחלף עימו במצות

גם סיפר מוהרא"ש נ"י, שהרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע, היה נוהג להכין המצות שלו בדיקדוק ושמירה מעולה מאד, יוצאים מן הכלל, כי בחורף היה זורע את החטים בעצמו, וכן השקה אותן, וקצר אותן, ואחר כך טחן אותן, ולש ואפה אותן הכל בעצמו, ופעם כשגמר לאפות את המצות לפני החג, הלך ברחוב עם המצות בידו בשמחה גדולה, והנה ראה יהודי פשוט הולך ברחוב גם עם חבילת מצות בידו, ורקד וזמר באמצע הרחוב מרוב שמחה, והיה פלא בעיני הרה"ק רבי משה לייב זי"ע, על מה יהודי רוקד ושמח כל כך עם המצות שלו, אפילו יותר ממנו, וניגש אליו, ושאל אותו על זה, וענה ואמר לו: תדע רבי, שאני קמתי הלילה בחצות, ואמרתי תיקון חצות, ואחר כך בכיתי להשם יתברך כל הלילה שאזכה לאפות מצות כשרות ומהודרות לכבוד חג הפסח, ובבוקר התפללתי השכם תפילת שחרית, וגם אז ביקשתי הרבה מהשם יתברך שתהיינה לי מצות טובות ומהודרות, והנה עכשיו גמרתי לאפות המצות, והנה הן בידי, וכי לא אשמח שמחה עצומה יותר מכל הון שזכיתי לכך?! בשמוע הרה"ק רבי משה לייב זי"ע את דבריו, ענה ואמר לו: אנא! עֲשֵׂה עמי חליפין, אני אתן לך המצות שלי ואתה תתן לי המצות שלך, כי בוודאי המצות שלך, שפעלת על ידי תפילה, הן יותר חשובות ומהודרות מן המצות שלי שאני שומר עליהן כל החורף, כי עבודת התפילה עולה על הכל, הרי רואים שעיקר ההכנות להחג תלויות בתפילה ובקשה, ואשרי המכין עצמו לקראת החג בתפילה כראוי.

(שיחות מוהרא"ש חלק ט"ז)