בעזה"י יום ה' לסדר צו י' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
הנה חכמינו הקדושים אמרו (ברכות ט: ) לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עובדי כוכבים, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים; ובאמת יש להתבונן מה כל הרעש הזה לרוץ לקראת מלכי ישראל, או לקראת מלכי אומות העולם? אלא אדם צריך לדעת בשעה שהולך לבית הכנסת להתפלל שחרית, או מנחה, או ערבית, הוא לא יכול לתאר ולשער מי הולך לפניו וכו', אלפי אלפים וריבי רבבות מלאכים מלווים אותו, ואם היה לו שכל והיה מתבונן להיכן הוא הולך? ולפני מי הוא הולך להתפלל? היה רץ, והיה נכנס לבית הכנסת בדרך ארץ גדול מאד מאד, כי רואים כשמגיע מלך ישראל או מלך מאומות העולם, איזה כבוד נותנים לו וכו', איזה תהלוכה משטרתית הולכים לפניו וכו', ואיזה עסק עושים עמו וכו', ואדם לא קולט את גדולתו בשעה שהולך שלוש פעמים לבית הכנסת להתפלל, כמה אלפים ורבבות מלאכים הולכים לפניו, ומכל שכן כשזוכה להכנס בבית הכנסת באימה וביראה ברתת ובזיע וכו', ויודע לפני מי הוא עומד, על ידי זה מכפרים לו על כל עוונותיו, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ואמרו חכמינו הקדושים (אבות דרבי נתן פרק ל"ו) כל זמן שישראל מעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הקדוש ברוך הוא עוצר שכינתו עמהם; ולכן צריכים מאד מאד להקפיד להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, שעל ידי זה ממשיכים על עצמם השגחתו הפרטי פרטיית, כמאמרם ז"ל (ברכות ו: ) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ולכן תעשה כל מאמצים שבעולם לבוא בכל יום ויום שלוש פעמים לבית הכנסת להתפלל, ומכל שכן בשבתות ובימים טובים, ואל תתחמק שאתה עייף ויגע וכו', ובפירוש אמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה י"א סימן ב') על הפסוק (שיר השירים ב' ט') "הנה זה עומד אחר כתלנו" אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות; שהקדוש ברוך הוא נמצא שם, וכן אמרו (שיר השירים רבה פרשה ה' סימן ב') על הפסוק (שיר השירים ה' ב') "אני ישנה ולבי ער" "אני ישנה" מבית המקדש "ולבי ער" לבתי כנסיות ובתי מדרשות; היינו בזמן שבית המקדש היה קיים, היה השכינה שורה שם בגילוי רב ונפלא מאד, ועכשיו שאין לנו בית המקדש, אזי הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ולכן אל תהיה בטלן, תשתדל מאד מאד במסירות נפש הכי גדולה לבוא שלוש פעמים ביום להתפלל בבית הכנסת דייקא, ותקפיד על תפלה בציבור, ואף שעכשיו כולם טרודים בצרכי החג, עם כל זאת תהיה עקשן גדול מאד לבוא להתפלל במנין, ואם תהיה זהיר בזה, אין אתה יכול לתאר ולשער כמה ריבי רבבות מלאכים ילוו אותך, ולא יחסר לך שום דבר, כי מעלת תפלה בציבור עולה על הכל, ואשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל בזה העולם, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, העולם מטעה מאד.
אותו דבר כשבר ישראל מדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, על ידי זה בורא עולמות חדשים, וככל שמרגיש את עצמו יותר ויותר שבור ורצוץ ומרוחק וכו', ואף על פי כן הוא בא אליו יתברך, ושופך את מר לבבו וכו' וכו', אין לתאר ואין לשער כמה מלאכים חדשים הוא בורא עכשיו, ומטעם זה מזהירים חכמינו הקדושים לרוץ לקראת מלכי ישראל, ומלכי אומות העולם, לראות את הכבוד שמקבלים, כדי שיזכה להתחזק בנקודת יהדותו, כי כשבר ישראל הולך לבית הכנסת להתפלל, ולבית המדרש ללמוד, וכן כשמקיים מצוה בשמחה עצומה, ציצית, תפילין, מזוזה, שבת, כשרות וכו' וכו', הוא בורא מזה מלאכים שילוו אותו בזה העולם, ועוד יבואו לקראתו בשעה שיצא מזה העולם וכו', ומחמת שאין לאדם אמונה בעצמו, על ידי זה הוא מתרשל הן מלבוא לבית הכנסת להתפלל, והן לבוא לבית המדרש ללמוד, והן לקיים את המצוות בשמחה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ו) מפני שאין לאדם אמונה בעצמו, הוא מאבד טוב אמיתי ונצחי, וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה מ"ח: ) מאי דכתיב (זכריה ד' י') "כי מי בז ליום קטנות" מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא? קטנות שהיה בהן, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא, שגם ממנו יש לו נחת רוח, ולא בחינם שרביז"ל הזהירנו מאד מאד לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודות טובות שיש בו, ותהלה לאל כל בר ישראל מלאים מצוות כרימון, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, עכשיו נכנסים ימי פסח הקדושים, שנזכה להזהר ממשהו חמץ וכו', ונאכל מצה שהוא מאכל האמונה, מאכל של רפואה, ראוי לנו לשמוח מאד מאד.
כמה תפלות וכמה דמעות שפכתי כדי שיהיה לך סל של שפע לקראת החג, יין מצות דגים ובשר וירקות וכו' וכו', ולכן תתפלל גם עלי שאזכה לרפואה שלימה, ולבוא לגור בארץ ישראל.
