בתקווה שזה יגיע לעינים הנכונות, שיחזק ויעזור.
השבוע סיימתי טיפול פסיכולוגי, בעקבות תקיפה שעברתי בילדות.
תקיפה שעד שנה שעברה הכחשתי את קיומה, ואז - בעקבות העלאת הנושא בכיתה,
והבנה שבמצב שאני נמצאת בו, אני ממש לא יכולה להקים משפחה,
החלטתי 'לקפוץ למים', שהדבר היחיד שיעזור - זה טיפול.
זה היה קשה.
לבוא פעם בשבוע ולפתוח את הדברים הכ"כ רגישים וכואבים.
שהתעלמתי מהם במשך שנים..
אבל- זה היה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים! באמת!
כי עכשיו יש לי את הכלים להתמודד עם מה שהיה לי, ולהפסיק להתעלם ממנו.
כי עכשיו אני יכולה לחשוב על הקמת משפחה בשמחה.
ועוד הרבה דברים קטנים שקבלתי מהטיפול, שחיזקו אותי מאוד,
שהעזרה שלהם לטווח הארוך היא עצומה ובלתי תפסת.
למה אני מספרת את זה?
שתי סיבות:
1. מי שעברה פעם הטרדה/תקיפה/אונס, שתלך לטיפול!
זה קשה להחליט, זה קשה להתחיל, זה קשה התהליך וגם קשה הסיום.
אבל עם נכונות לעבודה, עם רצון, עם פסיכולוגית טובה ועם הרבה סייעתא הדשמיא
זה יעזור לכן כ"כ, זה ייתן לכן הרבה!
תאזרו כוחות ותעשו את זה! זה שווה המון!
ואם את אחת מאלה שהסעיף הזה נוגע אליה, קבלי כבר מעכשיו 
ענקית!
2. אני רוצה לספר לכן שאומנם הייתי קטנה, אבל היה לי הרבה סייעתא הדשמיא בתקיפה הזאת.
אני כל הזמן אומרת, שהצניעות הזו, שכ"כ מציקה לנו הרבה פעמים,
שקשה לנו, שזה אחד מהנסיונות שלנו, הנשים.
היא שמרה עלי מאוד בזמן התקיפה, היא הצילה אותי,
היא דאגה שאני אהיה בקטגוריה של תקיפה ולא של אונס. זה באמת לא היה רחוק..
הצניעות הזו שמחנכים אליה מגיל כ"כ צעיר - שומרת עלינו מאוד!
בתקווה שאפילו מישי אחת שהיתה זקוקה לזה קראה את זה. (או יותר נכון - בתקווה שאין כזאת)
שבוע טוב לכולנו בע"ה!
אני סובלת שם ושונאת את היום שאני צריכה ללכת אליה.
)
)