מה שחירפן אותי זה החוטים מה זה ככה חוטים מבולגנים???

כל השאר? עשר דקות עבודה והכל מסודר. בהצלחה 

יש את הצד השני של החדר... התקשיתי לצלם בגלל שלא מצאתי עמדה נוחה בלי להחליק על הגיטרה...

מצב חדרי דומה למדיי

אני בעד להקים אגודה נגד הבלגן שלא מסדר את עצמו  חוצנף שכזה!!!

זה מזכיר לי חמ״ל עם כל הבלגן שליד המחשב.

זה בסדר, זה מוכר ולגיטימי...לפחות אם אתה בן...

אבל מה שכן, מניסיון עם חדרים מבולגנים בערך אותו דבר ולעיתים קצת הרבה יותר (בעצם, וותר על הקצת. הרבה יותר נקודה.) - אפשר להשתלט על הכל גם ללא התקף זעם של אמא פולניה (לא כתבתי אמא מרוקאית כי בדרך כלל התקף של אמהות כאלה מוביל ישירות לחברה קדישא, אז זה לא עוזר...). הסוד: יסודיות, נכונות להיות אמיץ ולזרוק (השנה זרקתי בכמויות בלתי נתפסות. דברים מלפני 6 שנים ויותר ששכבו אצלי ונערמו משנה לשנה, פשוט הייתי אטום לזעקות שלהם ולתחנונים "רק עוד שנה אחת, בבקשה..." והשלכתי בלי רחמים...) ובעיקר, הרבה הרבה סבלנות (אה, וכמובן, יום-יומיים פנויים, אבל זה כבר משהו אחר... ).

ב"הצלחה...מאמינים בך מוטי!

כנראה לא ראית את הצד של אחותי בחדר

פי אלף מבולגן מזה

כל הארון בגדים על הרצפה ועוד כל מיני מרעין בישין אחרים

ואני לא מזדהה איתך

סורי יש לי קצת גבול בבאלגן שאני יכול לראות מול העיינים שלי

תהנה בסידור

רק עם 2 מסכים

חוטים שמסודרים מאחורה ולא משתרבבים לכל כיוון

ופח טישו יותר גדול ויותר מלא

אתה צריך רשימת פקודות מה לעשות לדבר הזה?

למה לא סידרתאת זה לכבוד שבת?

לפרוטוקול: ככה זה היה נראה, בסוף תשס"ח...

קצת אחר כך הוחלף שם המחשב שבשלב הזה היה כבר עגלה זוחלת להחריד.

שהיו שם עוד כמה וכמה מחשבים...

בעצם, אולי עדיף משקית גדולה לפח,

שיהיה לך איפה לשים את העטיפה של הבמבה כשתסיים 

אחרת זה לא נחשב בלגן.

בס"ד ובהשתדלותי

תמכור את החדר שלך לגוי.

למכור רק את הבלגן.. כמו שעושים עם החמץ..

אבל למכור את זה לאיזה גוי פדאנט.. שתיכף יגיע לסדר...

אצלי זה לא קורה.

נראה לי הסוד הוא פשוט שיש יותר מידי קלסרים.. אז אין להם מקום לנטות מילימטר...

אגב, הסוד הוא "לפשק" את הכריכות כשהקלסר עומד. מה שמקנה יציבות.

התבלבלתי.. חשבתי שהיא הגיבה לי (פלספנית)

לק"י

מזל שפסח מגיע פעם בשנה

נכנסתי לחדר על מנת לנקות אותו במהלך הלילה.. חמוש בחלה משבת, נקניקיות סויה וחמאה.

אז כעת אני אוכל אותם מול המחשב... ואז אשתה משהו..

ואז אעיף מבט, ואעדכן אתכם על התקדמויות...|לועס חלה|

להת'

לק"י

אבא שלי היה מתעלף סופית..

אמא פולניה..

היא הייתה הורגת אותי אם הייתי לוקח לסלון עוגיה כשרה לאוכלי קטניות!

אז חלה? בחדר?!!

וסגרתי את הדלת האטומה) מחר רוצחים אותי בשנת הבוקר

לק"י

ה'אמת שאנחנו לא מעשנים בכלל

הייתי מסדרת ב-10 דקת,

גג עשרים דקות.

תעיף את כל הבגדים לכביסה, (אמא תמיין)

תכניס את הגיטרה לנרתיק,

את המים למטבח,

נעליים במקום

וכל השאר לפח.

לסיום אתה יכול לטאטא ואז להעביר סמרטוט.

זה לא נורא כמו שזה נראה.

בהצלחה!!

אולי כן יצא ממך משהו.

בסוף.

ממש בסוף.

זה בסוף...

ממש ממש בסוף. סוף מוחלט בהחלט..

לא יודע אם הבנת את הבדיחה...

מנסה לנכס אותה לעצמו...

אני גאון!!!!

אתה יכול לקדוח חור במדפים מאחורה, ולהשחיל אותם בהם.
התוצאה תהיה אסטתית יותר.
תראה:
 

הסטריאו שם זמנית בלבד, וגם המחשב... זה הנייד שמחובר למסך של הנייח, לא משהו קבוע.

אני לא צריך לקדוח, אני יכול להעביר את החוטים מאחור, זה פשוט לא קבוע..

העניין הוא שלפעמים הקליטה של הסטיק חלשה, אז אני מעביר את הנייד עם הסטיק לחלון.. ואז החוטים מוכרחים להיות מלפנים.. הם לא ארוכים מספיק.. ואז גם הסטריאו צריך לעבור מלפנים, כדי להגיע לחלון ולהתחבר לנייד..

כך ש.. שכוייח..

(ניסוח של לילה בלי שינה^^^) 

העיקר שהכל זמני

בטח לא התכוונת ל"עשירים"..

הנייח לא שלי, והסיבה שאני מחבר את הנייד למסך של הנייח היא בגלל שהמסך של הנייד שבור ואין לי *** (<השלימי לבד) לקנות חדש..

אז בטח לא התכוונת לעשירים, הא?

(אני יודע שרובם לא עובדים עם זה, אבל שווה לנסות, אולי עם רכזת שמחוברת לחשמל בנפרד)

בבית המאריך לא עובד... במקום אחר הוא עבד לי פעם.

(התמונה לא מעודכנת! מאז נוסף שם עוד ציוד)

יש ארון גדול שמחזיק את כל הציוד - כלומר שני מחשבים, יש (לא רואים בתמונה כי זה מסתתר בתוך הארון) ארון תקשורת בשביל המתאם של הטלפוון האלחוטי, מתג תקשורת וכו'.

מתחת לשולחן יש שקעים בשביל הציוד שבשימוש על השולחן (3 מסכים, מטעני סלולר), ותעלות מסודרות לכמויות החוטים האדירות שיש שם (ויש הרבה, בגלל שחלק מהציוד מחובר לאל-פסק וחלק לא).

למסכי DELL יש שקעי USB במסך, מה שמאפשר להעביר רק כבל USB אחד מהמחשב התחתון למסך, וממנו למקלדת, לעכבר, לפלאפון וכו'.

רמקולים מחולקים לשניים - המגבר (והסאב וופר) ששוכן צמוד למחשב, והרמקולים עצמם על מדף עם חוט מאריך. במקור היו שם רמקולים גדולים יותר ושחורים שהוחלפו במדף שלטענת המשתמשת שלשמאלי - יותר יפה ופחות שחור בעיניים.

עכבר/מקלדת של המחשבים - הכבלים מגולגלים ומקוצרים לאורך המינימלי הנחוץ.

אני כבר כמעט שלוש שנים עובדת מול נייד שמחובר למסך נייח גדול והוא מחובר גם למחשב בצד השני של הסלון

אך שאני אוהבת את התמונות האלה של -לפני-אחרי-

זה הוכחה שמישהו עבד פה

אני נוהגת לעשות את זה ג"כ כשאני צריכה לסדר דברים מבולגנים ביותר

אני לא סוגר רצף של שלוש פעמים מול מחשב באותו המיקום.

(בבית - מחפש מקום פנוי לשבת בו)

אפילו במשרד אני מחליף מקום מדי יומיים-שלושה...

מסודרת?? |עיניים בולטות|

צחקתי עכשיו כלכך הרבה 

אני בעד למכור הכל לפסח וזהו 

העיקר שהפורום של הערוץ פתוח במחשב...

רגע, אבל איפה הסיגריות? ???!!!!!|לא מאמין, מופתע, המום|

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה