איך אפשר להתעלם מהחג הכ"כ משפחתי ומיוחד כמו פסח..
אז הנה לפניכם שרשור לכבוד פסח, כל אחד יכתוב משפט,סיפור או משהו יפה לפסח ויקשר את זה לפורום(או שלא)
אני אתחיל:
לאשכנזים שבנינו - פסח קל ומועיל!
איך אפשר להתעלם מהחג הכ"כ משפחתי ומיוחד כמו פסח..
אז הנה לפניכם שרשור לכבוד פסח, כל אחד יכתוב משפט,סיפור או משהו יפה לפסח ויקשר את זה לפורום(או שלא)
אני אתחיל:
לאשכנזים שבנינו - פסח קל ומועיל!

ג'נדס
חזק!מוטיז
אדם ישרלא משנה מה יהיה כתוב, תמיד אני יצחק בגלל היפני השמנמון הזה
והפעם גם הכיתוב חמוד

נשמה צפתית
-משה ר-תאמינו לי שאין לנו באמת מה לאכול יותר מהאשכנזים.. (אפונה, פולים ושעועית ירוקה.. זהו..)

אני חצי אשכנזיה וחצי מרוקאית, סבבה?
אז נכון שהמרוקאים לא אוכלים חומוס (כי זה דומה בשם לחמץ, ה' ישמור..)
ולא כל שאר הקטניות היבשות..
ולא, אני לא מדבר על הקטניות החיות (כמו פולים, אפונה וכו')
אני מדברת על אלפי המוצרים שיש בסופר שכתוב עליהם לאוכלי קטניות בלבד בגלל שיש בהם משום חשש קטניות!!
וזה כ"כ הרבה מוצרים שמרוקאים כן אוכלים!!
די לתפוחי אדמה! כן לאפונה!!!
לא אוכל שום קטניות
הדבר היחיד שהם אוכלים יותר מאשכנזים זה אורז
הכלל של "עולה עמו ואינה יורדת עמו" אינו תקף 
אבל מה אני מבינה בכלל, נידונה לצום בפסח הייתי וכך גם אהיה..
לק"י
מכירה מישי כזאת, ואני סומכת עליה לגמרי שהיא ביררה את העניין.
רק מה שאין להם ילדים שהיא צריכה לחנך עפ"י המנהג של בעלה (מרוקאי, אז הוא אוכל בפסח קטניות טריות)..
תראי, זה קשה מאוד...
האשכנזיות שנולדו לזה- יותר קל להן מספרדיות ששינו ממנהגיהן.. במיוחד בשנים הראשונות... ובמיוחד שיוצא שהן בהריון... ואז...
אמרתי שזה קשה.
השינוי, קשה.
וזה שגם את ספרדיה במקור שהתחתנה עם אשכנזי, מעיד על מה?
אני בסך הכל אומרת, שזה קשה, ולא אמורים להילחם בקושי, אלא להתמודד איתו.
לומר שאשה היא רכוש הבעל... עוזר אולי למחשבה שהאשה נכפת לפי מנהגי בעלה, ולא בהכרח (אם בכלל) עוזר לשינוי להיות קל יותר...

תמניה שהתחתנה עם אשכנזי מהדי מחמירים.. 
בבית הוריהן.
רק במקרים מאוד מסויימים...
עדיף לשאול רב ולא לפרסם היתרים שכאלה בפרסיא. או לפחות לצרף מקור!
לפי הלכות הספרדים (יש לי בבית סט ספרים עם הלכות ספרדים ואשכנזים כאחד לכל החגים עם הסכמה של הרב עובדיה שליט״א על הסט. ככה אני מכסה את כל הלכות חגים בנקל).
אומנם הבעל יכול להחליט איך לחנך את ילדיו, אך לא את אשתו. ככה האישה התרגלה.
לאלירז, המשפט הזה שלך שהאישה היא רכוש בעלה אולי נשמע שהתכוונת באופן כוחני. לדעתי שאם לזה התכוונת, זה לא נכון לחשוב ככה (אני יודע שאת נשואה). זה שכתוב בגמרא כל מיני תיאורים שהאישה שייכת לבעלה (״כיצד האישה נקנית...״) לא אומר שהיא איזה רכש של טייקון והיא כפופה אליו ב-100%. עובדה שהתירו לה בעניין של הקטניות.
תראה, אני לא דנה עכשיו הלכתית.. אין לי שום סמכות.
אני הבעתי את הענין שדבר ששנוי במחלוקת (כן, הוא שנוי במחלוקת, כי לא כולם הולכים לפי אותו רב, גדול שיהיה..) לא כדאי לכתוב היתרים/חומרות/קולות/איסורים למינהם...
או שילכו לשאלת רב, או שיצרפו מקור, בשמחה!
שלא הבנתי אותך מקודם. פשוט נשמע מדברייך שהיא משועבדת לו בצורה של שפחה או משהו ח״ו.

נראה כאילו עשית טררם בגלל קטניות
.
לק"י
וכמובן, שכל אחד ישאל את רבו!
רק מעשה ידיה קנויים לו
זה ההבדל בין אשה לשפחה
אבל אני מסכים כמובן עם הפן הרעיוני;
קניין הקידושין אינו קניה של האשה, אלא קניית זכותה להינשא לאחר, הזכות לבוא עליה, או סתם פעולה משפטית שיוצרת איסור כלפי שאר העולם.
'רעיוניות' צריכה להילמד מתוך ההלכה. אם ההלכה מאפשרת לאשה לשמור על מנהגיה, כנראה שהמסר הרעיוני של ההלכה הוא שונה, לא?
היא משועבדת לו לכך.
"משועבדת" ביחס לנושא הנ"ל עם אשתך (או בכל נושא אחר) אני לא מנבאת לך חיי נישואין שמחים במיוחד.
אני,בכל אופן, לא הייתי רוצה לחיות עם מישהו שהיה רואה אותי "משועבדת" ל"זכות שלו לבעול את אשתו". ממש לא.
(ואני לא ידועה כפמיניסטית, להיפך. אבל יש גבול מסויים ממנו העניינים מתחילים להתעוות...)
אלירז
קחו עמכם דבריםוהי, ההודעה הראשונה שלי נועדה להגן עלייך מתפישה לפיה את הרכוש של בעלך. איך הצלחת להפוך הכל?!![]()
אולי הבנתי אותך לא נכון, זה כבר יותר הגיוני
כנראה נגזר עלי שכל מה שאכתוב בפורום הזה יובן הפוך. טוב, אני שותק..![]()
לק"י
בעלה חוזר בתשובה, שגם ככה נראה לי נוהג חלקית לפי המנהגים שלה (לא בעניין הקטניות..).
ואני בטוחה, שאם הוא היה מרגיש שזה עלבון היא הייתה מתחשבת בזה..
ואני לא הייתי מרגישה שום עלבון.
אולי בעיה טכנית- שכדי לחנך ילדים כדאי ששני ההורים ינהגו אותו דבר.
בס"ד
מאז שלמדתי על יציאת מצרים, סגולה בדוקה למציאת הזיווג:
יוצא אפילו עם שפחות לדייט על הים.
עדיף מלצאת עם יחזקאל בן בוזי...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!