תגידו, מה הייתם עושים (או: הייתן עושות) אם הבחורה שנפגשתם איתה הייתה כנראה עייפה מאוד ונרדמה באמצע הדייט?
* כל קשר בין הדוגמא למציאות מקרי לחלוטין ![]()
תגידו, מה הייתם עושים (או: הייתן עושות) אם הבחורה שנפגשתם איתה הייתה כנראה עייפה מאוד ונרדמה באמצע הדייט?
* כל קשר בין הדוגמא למציאות מקרי לחלוטין ![]()
(וללוות אותה במידה ולדעתי יש צורך...)
מה ההתרגשות הגדולה?
אנשים עייפים מאוד לפעמים.
קרה לי לא פעם ולא פעמיים.
![]()
ואם הפגוש אדם חלשלוש??...
עד כדי כך? אין לי מושג מה הייתי עושה. באמת...
מהזרוע ולהיות גבר...![]()
במצבי הנוכחי 


אושר תמידיבלי שהיא תצטרך להחמיק אותך ממנה בדרך הקשה 

שתתכסה בו. מסכנה,
ושר לה שיר ארס...![]()

אגרום לה שתישן לנצח. מואואואוהההההה...![]()
אושר תמידינשמע חלומי ![]()
![]()
אחרת, אאלץ להיות נחמדה.
כמו באגדות כזהדניאלה .ד.וד"ל
אל תהרסי לה את התמימות לפני הזמן...![]()
ואיפה יש אגדות של דוסים?? |מחפש בכל מקום| |עשיתי פסח| |עדין לא מוצאת|
אין באמת אגדות כאלו.
סתם שיקרתי |מצמיח אף|
-משה ר-
מקנא?דניאלה .ד.בנסיך היפהפה שחוסך על הנסיכה דלק ולכן לוקח את הסוס?
או שמא בנסיכה עם השיער הבלונדיני הצבוע?
אז לא.
דניאלה .ד.סוס לבן, ומקום להחנות את הסוס הלבן, וסוס לבן -
הם היו שמחים לבוא איתו לדייט 
אבל הגיע לבוש כאביר על סוס לבן!!
כמה זה פעור מצידו? 

וכשרק בריקודים בסיבוב ראשון הוא מוריד את הקסדה לראשונה -
זה מקח טעות?

אם היא חבשה לו את הקסדה מיד אחרי שכיסה אותה בהינומה... יש אומרים שבדיעבד זה מותר!
עוגי פלצתזה אותו אחד שבכלל לא רצה ללכת עם כיפה, כי רק עם קסדה היר"ש לא בורחת...
הוא שריונר (מטנק המצוות
)


עדיף כזו כיפה, מאשר הכיפות שתחובות קבע בכף היד.
ביום שישי.. לא היה אחד שהכיפה שלו החזיקה מעמד ברוחות האלה!
בנדא מצוי!!להסרת הקשקשים לאלתר, אז סבבה.
עוגי פלצתמתחת למיטת הנסיכה.
היא תתעורר מהר מאוד
ולא תצטרך לשלוח שו"ת לרב אבינר בשאלת "שמירת נגיעה- חובה או מותר כשמדובר בנסיכה עם הרבה כסף?".
עוגי פלצת
או עדשה.יעלי_א
עוגי פלצת"בל יראה" אולי..?
"אחינו האשכנזים"
-
דיבר הרבע תימני, רבע אתיופי וחצי האימאמא של הספרדים.
עוגי פלצתאבל רבע פרסי! 
ולייק על ה"בל יראה" 


אייכה!
זו שרשרת כמובן! 
ניקרתי לבחור החל מהשעה השניה של הדייט, ורק בסוף השעה השלישית הוא קלט שכבר אין עם מי לדבר.
אז שאלתי אותו מי ניצח בכדורסל.
סתם.
במקרים כאלו אני מציעה לו ללכת לישון בבית.
לך דומיה תהילה
דניאלה .ד.ובמידה והיא משחקת אותה ומזמינה מים-
תמיד אפשר לשפוך עליה,
היא כבר תתעורר
ומקסימום תדפוק לך את הבקבוק בראש.![]()
אבל הסר ספק מליבף- אין חשש לאיסור נגיעה 
עוגי פלצת
יטבתהסטלנית...
היא צריכה להיות פיקחית ולא שתויה 
היא נרדמה לפני, אז היא לא שתויה ![]()
ולטעון בתמימות שחשבת שהיא התעלפה..|שה|
אם היה אחלה דייט סה"כ. והיא עדיין לא קמה.
אפשר להשאיר פתק ולרשום:"היה פשוט דייט חלומי".
אם לא, לרשום:"הכל היה חלום"...
פשטידת ברוקוליומתענינים אח"כ מה קרה שהיתה כ"כ עייפה.
וכמובן, לוקחים ברוח טובה, שלא להוסיף מבוכה על מבוכתה..
לק"י
ואולי הייתי מסרבת להמשיך מעצם הפדיחה.
וברצינות- אם זה קורה, למרות שזה נשמע לי ממש הזוי שזה יקרה, צריך לברר למה זה קרה?
אולי עייפות יתר,
מחסור בויטמינים,
הבחור משעמם פחד (לא שזאת סיבה טובה להירדם, אבל בכל זאת..),
בחורה חסרת טקט שנרדמת איפה שרק אפשר.
העפתי אותו על טיייייייללללללל!!!!!!!!!
לך תירדם מול אמאשלך יאפספוס!!!!! מה נסגר?!?!?![]()
אפילו המלצר בבית קפה אמר לו ״איך אתה ככה עייף כשיושבי מולך עלמת חן ככ נחמדה?!?״![]()
זו הייתה מסעדה צרפתית
![]()
מה אני?!? סרט לפני השינה???
חשוב לציין שלא מדובר בפגישה מתקדמת של הקשר.
ולא, מבחינתי זה לא עלול לקרות!! זה לא משהו שקורה
אלא אם אתה חייל ויודעת מה, זה גם לא מצדיק!!
לק"י
אבל תמיד כדאי לברר..
אלא אם כן, הוא גם ככה לא נראה לך מתאים.
את לא יכולה להעלות על דעתך מה גרם לו להירדם!
נכון, זה נראה לנו לא יפה ולא מכובד, אבל אולי הייתה לו סיבה מוצדקת (שוות ערך לסיבה של החייל להירדם מולך!).
כן ברור שאם הוא היה גבר חלומותי לא הייתי חורצת את גורלו ע״כ אבל לא הייתי עוברת על זה בשתיקה!! ממש לא!!
לק"י
תחשבי, מה היית מרגישה אם זה היה קורה ל-ך..
אזמין קפה, תה, אבקש ללכת לקום לעשות משהו....
להירדם, אי מצב!!!
ותאמיני לי שיש מצבים שאני אחרי שנת לילה של 3 שעות ופעילה כל היום ול- א אני לא נרדמת בפגישות
כן, מה לעשות, לפעמים יוצא שהממוצע שעות שינה בשבוע זה 3 ללילה, אז מה תעשי? לא תיפגשי?
כמובן שזה לא טוב להירדם, אבל זה לא סיבה להעיף על טיל!!!
זאת נקודה שאפשר למדוד את המדוייט אם הוא סבלני ומתחשב, או אחד שישר שופט ופוסל, וזה נקרא לפסול על כלום!!
זה שיא אבל ש י א המעליב שמישהו נרדם לך מול העניים!!
שיא המעליב!! לפחות אותי![]()
מה הבעיה לא להיפגש כשעייפים?? מה הבעיה??
תישן, תתרענן וניפגש בזמן אחר... מה הלחץ?!?
זה גם מראה על אדם שלא יודע לאמוד את הכוחות שלו ואומר ״כן ניפגש״ כי בא לו עעכשיו.
ולא לוקח אחריות למעשים והחלטות שלו. החלטת להיפגש?!? מצויין תדאג לא להירדם!!
החלטת להיפגש ונירדמת, מה אתה תינוק?!? לא ידעת שתהיה עייף??
נו באמת?? תהיו רציניים, דייט זה שיא החשוב! לא באים עייפים מידי. נקודה.
א. בתחילת הקשר ברור שאני אקח את זה יותר קשה, ולכן גם אקפיד יותר על עצמי. בשלב יותר מאוחר, זה פחות יפריע לי ולכן גם פחות אקפיד על עצמי.
כמובן שזה תלוי בבחורה, אם אני יודע שהיא תיקח את זה ממש קשה, אז אני ממש אזהר שלא אנקר בפגישה!
ב. לפעמים יש כמה חודשים רצופים שעייפים בהם, אז לא ניפפגש חודשים???
שעושים הכל כדי שזה לא יקרה ואם זה קורה מתנצלים תחיים!!
ובקשר מתמשך זה עדין מעליב אבל יותר נסבל...
יטבתהואת צודקת.
אבל יש מקרים יוצאים מן הכלל, אין מה לעשות- אנחנו בסך הכל בנ"א.
(אני אומנם לא נרדמתי- כי אני נרדמת רק במיטה, אבל כן פיהקתי ללא הפסקה 
התנצלתי מספר פעמים, אבל מה לעשות, זה לא שאני עייפה סתם- אלא עומד מאחורי זה משהו.
ואם באמת הייתי נרדם זה היה ממש פאדיחה כי היינו בבית של מישהו....
בכללי כדאי לברר מה הסיבה שהיא כ"כ עייפה, כי לפעמים באמת יש סיבות טובות!
אבל כן, בשלב ראשוני של הקשר זה באמת מוריד את הערך שלה...
איך מגיעים למצב כזה??? אם אתה עייף א ל תיפגש!!!!
או שאם ממש רוצים להיפגש אז עושים פגישה בהליכה, שותים משהו מעורר אייס קפה סמסינג!!
לק"י
אבל עדיין לא כדאי לפסול מיד בגלל זה..
זה באמת מצב לא נעים, אם כי מובן..
הרי קובעים בדר"כ יום לפני לפחות, כשלא יודעים מה יקרה בלילה וכמה תוציא אנרגיה ביום.
כשיצאתי עם בעלי, באחד הדייטים בהם הוא נהג הרבה אחרי 7 או8 שעות, כשלפנינו עוד 4 שעות עד האוטובוס שייקח אותו בחזרה לישיבה, והוא היה עייף ואפילו ניקר במנחה... אז הלכנו לאיזה חורשה חביבה, אני לקחתי לו ספר מהתיק והוא הלך לישון, כשהשתעממתי- הרמתי טלפון לחברה עד שעברה שעה והערתי אותו.
ולא קרה כלום חוץ מזה שהוא היה עירני יותר ונחמד יותר ב3 השעות שנשארו לנו.
למה לשפוט אנשים? מי שנרדם באמצע דייט אומר עליו דבר מאד פשוט- שהוא היה עייף.תכונה שאינה קשורה לזוגיות או להקמת בית- ולכן לא רלונטי להכניס אותה למשוואה.
אם זה קורה יותר מפעם-פעמיים אז כדאי לברר למה ועל מה- אם זו בעיה בריאותית, סתם עומס בעבודה\לימודים או שהוא לא ישן כל הלילה כי חשב עליך........![]()
שמתכננים את זה שהוא ישן חלק מהזמן ואז נפגשים נורמלי ...
אבל תסכימי איתי שזה היה בפגישה מתקדמת אם לא מ א ו ד ממתקדמת.
ויש הבדל ענק בין לנקר פה ושם ( ז״א לא להיות כנה ונורמלי ולשים לב להרגשה שלך שאם זה לא מתאים אז אתה לא נפגש)
לבין להחליט לישון שינה רציפה של שעה ואחכ ממשיכים בדייט
(זה שיא הנחמד שאתם ביחד והוא ישן ואת קוראת ספר... שי הרומנטי בעיני
)
סתאם.![]()
ברור שזה מעליב, אבל אני מסכימה עם האלה שמעליי שצריך לפחות לנסות להבין את הגורם ל...![]()
*הכותבת חייבת לישון 12 שעות שינה כדי לתפקד, אך לרוב ישנה כ4 שעות*
שבמקרה שארדם את/ה יכול/ה ללכת 
חבר שלי אמר לאשתו בדייטים את זה
שאולי אני משעממת אותו שהוא נרדם ככה...חח![]()
תאמת הייתי משתדלת לדון אותו לכף זכות,מי יודע מה עבר עליו במשך היום שהוא כ"כ עייף?הייתי מנסה להעיר אותו
ולהגיד לו שילך הביתה לישון בנחת..
אז שנינו נרדמנו בדייט.

AsNaTחבל לקחת כול דבר על הצד הכבד,צחקו קצת.
ואח"כ לשאול בנחת בלי יותר מידי לחפור-את מרגישה טוב?
בל"חיתאחרונהבבקשה, אנא מכם,
אל תחזירו תשובה חיובית עם כוכבית.
דהיינו - כן, אשמח להפגש אבל בא נבדוק את זה ואת זה...
זה מוריד, חד משמעית.
נניח הייתי אומר לך "אני רוצה להפגש איתך אבל אני בספק" או "את נשמעת מעניינת אבל אני לא סגור על זה"
איך זה היה מרגיש לך?
זה כמובן נכון לגבי בנים, אבל הרבה פעמים זה יותר נכון אצל בנות. למה?
כי בדרך כלל בנים מקבלים את ההצעה לפני שהבחורה יודעת בכלל עליה
ולכן הבנות בסוג של "פור". קיבלת את הפור הזה, בצדק, ואני סבבה שקיבלת את הפור הזה, הכי מפרגן
אבל תכירי בזה שקיבלת פור, תעריכי את זה ואל תקחי את זה כמובן מאליו
ולפיכך תדעי שגם מצופה ממך
לענות תשובה ברורה - כן כן, לא לא.
אני עשיתי המאמץ, קבעתי זמן לדבר עם חברה שלך, חשבתי על זה וגם לקחתי בחשבון שאני אחכה זמן שאותו אוכל להשקיע בהצעה אחרת.
אז כן - אני מצפה ממך לברר כמו שצריך, להחזיר תשובה כמו שצריך.
נ.ב -
יודעים מה, אם למרות הבירורים, בחורה רוצה לברר עניין מסויים בשיחת טלפון,
אם אין ברירה אחרת או שקרתה אי הבנה בטעות (כולנו בנ"א)
ברגישות, אפילו בקצת בושה - יכול להיות לזה מקום.
חלק מהרעיון של בירורים זה למנוע בדיוק את החוסר נעימות הזאת. אם אין ברירה, אז לפחות להודות בחוסר נעימות שיכול להגרם. זה שיא המוערך.
אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.
מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.
מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.
או במילים אחרות - תהיה גבר.
בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.
שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.
תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.
אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.
לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.
הכל בהכוונת השם יתברך.
לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא עושה לך.
אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.
תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.
בהצלחה.
אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .
נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .
הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו .
ובנות דוחות הצעות של בנים.
יש לכאן ולכאן.
מישהו כזה?
פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוג - נשואים טריים
במהלך דייטים נראה לי פחות מתאים, אבל אחרי החתונה נשמע מהמם.
לא רוצה מישהו אובססיבי, ואני לא בטוחה שאני יודעת לזהות פוטנציאל כזה ולא להגדיר אצלי כמישהו אובססיבי. לפרגן, לפנק בדייטים זה מצוין, אבל באיזה שלב ואיך קריטי בעיני. איך יודעים לזהות את האיזון שמתאים לי?
בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים).
אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…
זה עניין של סדרי עדיפויות
לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק
זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית
וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח
זה עניין של מה חשוב
אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל
אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק
והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.
את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.
הסוד הוא תקשורת.
ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.
המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.
המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.
רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.
גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.
זה לא גורע מאפקט החיזור.
וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.
תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות.
רוצה לענות לך על כמה דברים
חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי
זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה
.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע
לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך
וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן
אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד
מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך
בדברים הקטנים.
רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך
תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות
מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול
שממש סוגרים אותי
זלזול ברגש שלי או במה שאני מספרת.או לחלופין לצחוק עלי/לגחך .. פחות.
וגם חוסר עקביות ( פעם חם פעם קר) זו התכונה הכי גברית בעייני יציבות .. ברגע שאין אותה מבחינתי הוא לא גבר.
גם אם זה לפני דייט ראשון.. תוביל תשקף תהיה .
אימפולסיביות - להלחיץ אותי לפזר יותר מידי מחמאות
הגזמה - אין צורך להסביר מיותר להגיד אני אוהב אותך בדייט שני שלישי .. חרדה .
מה כן?
אמיתיות
יציבות הובלה ..
הקשבה .
הערכה
להתקדם איתי בקצב הגיוני לא מהר מידי ולא קר מידי
אם אתה עושה לי או למישהי שאני מכירה גאוסטינג תהיה בטוח שחצי מהנשים מהציבור הדתי לאומי יודעות לברוח ממך.. אף בחורה אם ישאלו אותה עליך. לא תרגיש בנוח להגיד שאתה אדם טוב
זה א. ב. של בן אדם לחברו
ואנשים טובים מתווכים
פשוט
לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות
תן לי כנות עדינות יציבות זהו
עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם
שלום כולם
חברה הכי קרובה ,חברת נפש מתארסת
וכל כך קשה לי, ואני יודעת שזה נורמלי שקשה וככה זה
אבל אני רוצה אחרת!
אני רוצה לעבור את זה בטוב , אני מבקשת מכם כלים בשביל זה..
איך לעבור את זה בהכי טוב
כרגע אני ממש בלחץ וזה קשה לי כי זה חברה סופר קרובה בלב וגם אנחנו טכנית הרבה ביחד
בבקשה אשמח לטיפים איך להפוך את התקופה הזאת עד שאני בעז"ה אמצא את זיווגי לטובה וכיפית למרות שחברה הכי טובה מתחתנת
וגם חשוב לי לציין שאני וחברה שלי מדברות על זה הכי פתוח , על הקושי והיא הכי איתי ומבינה אותי
תודה רבה מראש
תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו
היא כן ואת לא ?
לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך. התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)
ואני מציע משהו אחר
איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.
פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.
אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.
להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.
כמה תובנות שכנראה בלי האלכוהול והאווירה שעשו את שלהם, לא היו עולות על הכתב.
עשיתי תנאי עם השם לפני החתונה בעניין כמה אנשים שאין לי רצון לראות אותם בעקבות תחושות קשות שעולות, והוא התקיים בחציו, והחלק שלא התקיים, דווקא ממנו באו דברים של מים צוננים על נפש עייפה ואחרי תקופה קצת לא משהו בלשון המעטה, יש דברים שאנשים רואים עליכם מהצד, ואתם פשוט לא כי אתם חיים אותם והם מאירים אותם בכם וזה נפלא מאוד. ממש הרגיש לי כאילו השם נכנס בדיבורים שלהם והרים אותי תודה אבא.
ואני מחפש פרח חברים, אבל פרח יפה, ממש.
התחלתי לצאת לפני כמה חודשים, ככה שאני יחסית חדש בנושא.
נקודה ששמתי לב שממש מפריעה לי ומרתיעה אותי היא כל עניין מעבר הקשר מהדייטים הראשונים שהם יותר בירור כללי לבין קשר שנהיה עמוק יותר ויותר. אני כאילו לא יודע איך לעשות את זה, מתי זה נכון ואיך לדעת האם הצד השני מעוניין.
אני מבחינתי כשאני מגיע לדייטים, בשאיפה שכבר אחרי 2-3 פגישות כבר יהיה שיחה זורמת משני הצדדים ושגם הצד השני יזום, כי הרי שנינו באנו להכיר, לא?
מרגיש לי שאצל בנות זה פחות ככה. הן לא ישלחו הודעה מעצמם להתחיל שיחה או ירימו טלפון לשאול מה נשמע.
האם לדעתכם זה המצב הנתון או שיש משהו שאני צריך לעשות בנידון?
ובכלל, אשמח לשמוע את חכמתכם בעניין מעבר מדייט לקשר.
תבורכו
שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?
לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.
אולי אני המוזר?
אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".
יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ
לבין הודעות בש.א בפורום או סמס
אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..
אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.
קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז -
איך את מרגישה ביחס לקשר?
במידה והכל טוב, אז שואל -
איך מפה ממשיכים?
ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.
בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת.
אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.
מפריע לך שהיא לא יוזמת?
תגיד לה את זה.
מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.
סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.
צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -
עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.
בהצלחה!
נפגשנו כבר כמה פעמים. מבחינה שכלית, אני מעריך אותה, נחמד ומעניין לי, לא קורה עם כל אחת. מצד שני, מרגיש לי כמו עם חבר, כיף אבל לא מחכה להיפגש, לא מרגיש איזה רגש כלשהו כלפיה, ניטרליות כזו...
היו אחרות שעל הפעם הראשונה כבר היה רגש ורצון להיפגש עוד.
השאלה כמה זמן לחכות שיתפתח רגש?
זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.
אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.
אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע
אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.
תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?
אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?
אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?
הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.
לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים
אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.
מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?
יש משיכה כלשהי גם אם קטנה?
דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?
לנסות להגיע לקומה הבאה..
יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..
וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..
לאסוף אותה. /ללוות לתחנה
לשאול אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..
להחמיא (ברמה המתאימה)
לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'
דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.
בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,
לשוחח על חלומות, שאיפות,
וגם על קשיים או כאבים,
זה יכול יותר לחבר.
ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.
לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,
אלא לשהות
להיות ברגע
בנוכחות
ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.
וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד
ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).
אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה
והמקום ללב להיפתח
בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר
בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק
וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".
וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.
המון ברכה והצלחה ב"ה 
דיברתי על נושאים יותר אישיים?
התקדמתם קצת בשיח?
אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..
היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..
אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.
נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.
בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.
אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.
שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).
מה עוזר לייצר רגש מאפס?
לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.
נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.
אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?
נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?
ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?
כרגע מה שעולה לי לראש:
עשיית מעשים למען האחר,
חשיפה של נושאים רגישים,
צבירת חווייות משותפות
ויש כמובן עוד..
הסדנא מתחילה בהיכרות,
היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.
כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.
אני הגעתי אליה עם 2 בנות.
עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).
היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.
בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).
עם אשתי,
היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.
וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.
לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.
אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).
לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.
אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.
לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..
עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.
עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.
רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.
(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך)
מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.
אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.
הבנתי נכון?
רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.
אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.
*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..
שווה להתייעץ עם איש מקצוע.
זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.
ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?
ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.
וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.
באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.
לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.
יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה.
בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.
אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,
וזה נכון לכל דבר ועניין..
לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.
צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים
והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.
לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.
יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..
אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן
ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה
בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.
היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.
יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...
כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.
לא הייתי ממליץ להכליל
האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.
אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.
אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.
הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.
החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,
כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.
בהצלחה.
נמאס לי ואין כבר שום סיכוי. ואני כל כך עייף 🙁
כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...
אחי היקר!
לכל אחד יש סיכוי!
חזק ואחוז עצמך!
כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...
רק עוד קצת סבלנות...
הישועה כבר מעבר לפינה...
האופטימיאתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?
וברצינות:
התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.
לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).
בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.
תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉
תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.
עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת
אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.
לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.
"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק
כאן לומדים איך לאהוב את זה
ואני עובד בזה
עד שהפחד בי יצחק"
כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק
Short קצר ויפה שלו בנושא:
בהצלחה!
אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן.
וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.
גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים
ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו
אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!
אם אין לך דאודורנט טוב..
אתה לא מרים ידיים, אחי!!
בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.
הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.
עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש, יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.
או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.
עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום.
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.
תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.
דבר אחד בטוח :
כשעייפים ממאמץ בריא במהלך היום, אז בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד. זה מדע בסיסי ופשוט.
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.
למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.
בהצלחה.