בפסח חייבים לבקר חברים

*ושנכנס בהגבלות

ואי אפשר להכין על הגז?

כלומר: איזה מאכל אפשר להכין רק בתנור? איזה ערך קולינרי אני מפספסת בזה שאין לי תנור?

אני צריכה לציין שאמא חוששת שאני בהריון, ל"ע, כי אני חוטפת בחילה מכל דבר כמעט.

אבל תפוצ'יפס באמת לא רעיון בשבילי. בעע |רצה להקיא|

חברת עלית עושה הכי הרבה כסף על האשכנזים מפסח

מארז 4, מארז 6, מארז 30, מארז מיליון...

(אם כי מישהו סיים את המארז.. )

אתם גולשים מהנושא הכאוב, שלשמו התכנסנו כאן.

רק דברים בייתים....

תגידי מה יש במקרר ונגיד לך מה להכין

כל מה שברכתו האחרונה נפשות (חוץ מאורז) לא-א משביע אותי!

נו שוין, זה עדיף מכלום. אשמח לרעוינות..

מקסימום אקנה במכולת, אם אין במקרר..

אגב, אם אפשר להוסיף עוד הגבלה: לא תפוחי אדמה. אני כבר חוטפת רעלת מזה..

אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך מחדש מה ההרגשה של "שובע" שאת צריכה להגיע אליה

|רציני|

אחד הדברים שלמדתי מבעלי הצמחוני שיחיה- שיש איכות של "שובע" שמגיעים אליה גם מקלח גזר (שיחיה)

אח"כ שמתי לב על עצמי- שיש שובע של בשר ששונה משובע של ירקות ותבשילים- וגם הוא שובע!

כמו שיש שובע ששונה בין לחם לבין בשר

תכיני לך ארוחות שבנויות מחלבון משמעותי, פחמימה, ירק חי\מבושל ומשו מתוק

יש לך בשר עוף דגים ביצים לחלבון- בשלל ווריאציות

יש לך תפו"א בטטה לפחמימה (זה לא הרבה מקוון... אבל יש המון דרכים לעשות תפו"א!)

יש אינסוף מגוון של ירקות- הסיבים שבהם יתנו לך את תחושת השובע

ותמיד טוב לסיים בנימה טובה- וקינוח מתוק (תותים כמעט נגמרים להעונה- מהר לאכול!)

תוסיפי לך אגוזים ושקדים

ותאכלי יותר טוב ממה שאת אוכלת כל השנה

תגידי לי איזה עוף יש במקרר- ואני אגיד לך מתכון -טוב?

קיבלתי את ההערה הקולינרית. תודה.

ממ מז"א איזה עוף יש לנו בבית?

יש לנו עוף שמן (שמוציא הרבה שמן במים..בעע)

יש לנו את כל החלקים שלו. הוא היה שלם, והסבתא התימניה החמודה חתכה לחלקים.

בעזהי"ת

יש משהו בסוכר שמפריע לעיכול תקין.. <ר>

אין אצלי ארוחה טובה בלי משהו שיהרוס אותה.

אין. זה חובה.

הסיום שיעשע אותי....    

|מתרצן|

כן כן... שותפים בצערך.... |מבט של משתתף בצער|

חביתה עם משהו.. החל מנקניקיות וכלה בירקות, או בתפו"א.

תעשה לי עצירות. מנסיון. (מחילה..)

עכשיו אני שבעה לכל החג.

כמדומני אפשר למצוא גם כאלה עם שוקולד מעל או ריבה בפנים...

תודה.

אבלבלבל מי קובע על זה סעודה?

אני רוצה אוכלים משביעים, לא ממתקים. בשביל זה יש שוקולד.

איכס פיחס ביחס.. (אוף, למה העלימו את הסמיילי הנגעל הכביר ההוא?)

אבל יש כאלו שאומרים אוכל על איכס, אז אולי כן מוטב להחזיר את הסמיילי?

(את ה"לא אומרים איכס..")

או לומר בעצמי ולהשאיר אתכם פעורי פה חסרי מילים

מממ שכחתי עוד הגבלה:

אין כמעט תבלינים שאנחנו אוכלים בפסח.

באבקת מרק אנחנו לא משתמשים רק ביום רגיל (אמא אומרת שזה רעל..)

יש רק כמון, תערובת של חוואיג' ועוד משו, פלפל שחור וקנמון.

תתמודדי! 

מזה, הירקות עצמם נותנים המון טעם!!

כמו מה? כוסברה, פטרוזילה וכדו?

סבבה. אנסה בע"ה..

בעזהי"ת

בגל ל שזה התבלין הכמעט יחיד שמצאנו כנ"ל יעלי_א, אמא שמה אותו בכל אוכל כמעט 

עד כה עלו כמה רעיונות נחמדים. תודה לכל העוסקים והיעסקו במלאכה (יעסקו- מי שטרם הביא רעיון שימושי. ע"ע נפשי..  ).

הוספתי עוד כמה הגבלות. אני מצרפת הכל ביחד:

* לא עשוי ממצות (לא מעכלת את זה)

* לא קטניות (נראת האמאמא של התמניות אם לא של הדרום-אפריקאיות, אבל אבא רומני..)

* עדיף שלא חלבי (אין לי בגוף את האנזים שמפרק- לקטוז)

* לא בתנור (הוא לא כשל"פ)

* עדיף לא מתפוחי אדמה (יש לי כבר רעלת..)

* אין כמעט תבלינים שאנחנו משתמשים בפסח זולת כמון, תערובת של חוואיג' ועוד משו, פלפל שחור וקנמון.

למקומות, היכון... 

גזר (חי!) למשל יכול לדחות את הרעב קצת. הוא לא רק ירק טיבול.

יש רבנים שמתירים כיוון שלא נכלל בגזירה של הקטניות

ככל שהשרשור הזה מתקדם אנו נוכחים לדעת שישנן הרבה יותר הגבלות מאשר עניין החמץ והמצה שהוזכרו בתחילה...

אי לכך ובהתאם לזאת, הבא נעשה את זה בהדרגה, קודם כל תפתחי שרשור עם שאלה דומה - אבל בסתם יום בשנה, לא בפסח.

והיה אם הצלחנו למצוא משהו שראוי לקיבתה של כבודה  - נוכל להתחיל לחשוב על פתיחת שרשור כזה גם בפסח. על האתגרים המיוחדים שהוא מציב...

על החתום - צמ"ע,  הצוות הקולינארי. (לכל הרוחות.. לקחות גם את הסמיילי "טעים"... מה יהיה הסוף??)

ועכשיו אני רואה שעדכנת...

ביומיום אני לא כזו מסכנה.

יש אורז, קוסקוס, לחם, פיתה, בייגלה, תנור..

עדיף לחטוף רעלת, אבל לפחות להיות שבעים..

וכן פשטידה!

איך?

אני שם בקישורים כדי להקל על העניין

ארטישוק ממולא בבשר

בלינצ'ס מקמח תפו"א

פשטידת ירק מהירה

ח"ח על האתר, שוקלת להכין את הפשטידת ירק

שלא נדבר על כל האוכל בחג...

נראלי אני שבעה לכל החג..

חינוך מבית- לא מתקרבים לסלק. זה מכתים את הבגדים..

ומה התפריט השלישי- לא הבנתי... אטריות ביצה?

בדיוק היום הכנתי, אז הנה לך המתכון:

6 ביצים,

3 כפות קמח תפו"א,

כוס מים,

מלח.

לערבב את הביצים עד שהן אוריריות, 

לערבב את המים והקמח עד שאין גושים,

לשפוך לביצים,

להוסיף מלח,

לטגן.

אחרי שהחביתיות מוכנות, את חותכת מהן רצועות ומכניסה למרק.

ד"א, אפשר לעשות לביבות מבטטה או מגבינה, או מקישואים שסחטו מהם את המים.

סלט אבוקדו, ביצים, חסה/ עלים אחרים ואגוזים/ שקדים...

ביצה, קמח מצה/תפו"א ,גבינה וסוכר...

ומורחים המון שוקולד

אבל זה לא מתפורר?

אם כן נראה יש להוסיף עוד קמח או גבינה....

לטקס, תפוח אדמה ממולא בשר ברוטב עגבניות, קציצות עוף, יש לסבתא שלי המון

אבל גם צריך תנור

את מוזמנת לסבתא שלי

יש לה טונות אוכל

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים