מ ק ד ש !!!!
מ ק ד ש !!!!
בכל יום שיבוא.
מצד שני, כשיגיע, לא יהיה צורך לצעוק אז "מקדש". האושר יציף לנו את כל הנימים ככה שנהיה אך ורק מאושרים ולא נצליח לצעוק מרוב אושר.
הלוואי.
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
קחי נשימה עמוקה, מלאי את הריאות.... ותצרחי לשמיים.
מניסיון, לפעמים זה טוב. ולפעמים אפילו עוזר, בראש ובראשונה לך.
רק שגם ליד השדות גרים אנשים.
ולא אלך עכשיו רבע שעה לכל צד...
אבל תודה
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
וגם אם הייתי נכנסת לממ"ד וסוגרת הכול...
אבל יש שם דברים של הטמנה.
בעיה
בינתיים נסתפק כאן...
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
גם ככה כל השנה זה מחסן.
רק במקרים קיצוניים (כמו פסח) מפנים אותו.
אאאאהההה
מה קרה לשרשור הבכי והצעקות שלי?...
(שלי) ובשדרות, בערך בכל בית, לשינה של הילדים הכי צעירים בבית... (תבדקו את זה זה אמיתי!).
בעז"ה שרק לזה הוא ישמש... (ומי שלא הבין את השנינות - פויה לו!).
ולגבי השרשור - קרה לו מה שקורה לכל שרשור באמצע הלילה...
אבל את יכולה לחזור ולצרוח בו, אני מקשיב...
כתר הרימון|אנחה| מה ל'שות... אלו החיים...
כתר הרימוןאבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
זה עוד יגיע....
בעזרת ה' ובהשתדלותנו!
אפילו לעלות לשם לא נותנים
אבל אנחנו לא באמת רוצים בית מקדש. זה רק בכאילו. יותר קל להימנעמ מוסיקה 9 ימים בשנה ולצום קצת מאשר באמת לעשות משהו רציני בנדון.


כתר הרימון
אני בטוח שגם אם אנחנו לא באמת מבינים מה זה מקדש ולא מצליחים באמת לעכל את המשמעות שלו ואת החיסרון שהוא מביא לחיינו - עדיין בלב כל יהודי מאמין, עמוק בפנים, גם בלי שהוא רוצה, טמונה התקווה לחזור לימים המאירים ששכינה שרתה בישראל בגלוי, ושבית המקדש היה אור לישראל ואור לגויים. אנחנו רוצים מקדש רק שלא בדיוק יודעים איך.
ולגבי האיך - בינתיים, צעדים במציאות הפיזית קשה מאוד לעשות, וגם טיפשים מי שחושבים שיוכלו לכפות את הקמת המקדש על עם ישראל. הקמת המקדש צריכה להגיע או מתוך מוכנות נפשית ומוכנות בשטח של כלל העם או לפחות רובו, כשנבחרי הציבור בראש, או, בדרך השנייה המייסרת יותר "בעיתה", על ידי ניסים גלויים משמיים.
אז מה כן אנחנו יכולים לעשות? איך מקרבים את בית המקדש? התשובה כל כך פשוטה שזה כמעט מגוחך לומר אותה בפה מלא - פשוט להיות יהודים טובים יותר. להשתדל עד כמה שיותר לקדש את חיינו ולהתקרב יותר ויותר לה' הן באופן פרטי והן באופן לאומי (ע"י ההתקרבות הפרטית, ממילא תמשך הארה רוחנית בסופו של דבר גם על שאר העם. כיש אור גדול וכל כך נוצץ, בסוף זה יגיע. אני אולי תמים - אבל עדיף להיות תמים מרואה שחורות, ותמימות מעולם לא נחשבה דבר רע ביהדות. תמים תהיה עם ה' אלוקיך על כל המשתמע מכך).
ברגע שנשאף יותר ויותר להתקרב לה', יותר ויותר לקיים מצוותיו באופן השלם ביותר, ובד בבד לגלות את הנקודה הפרטית שלנו בעבודת ה' שתשפיע על עבודת ה' הלאומית - אז, בדרך הטבע ובדרך שמעל הטבע, העולם יתקרב יותר למה שה' דורש איתנו, ולמעשה, אנחנו צריכים לדרוש מעצמנו - ואז, נקווה, חסדי ה' ירבו עלינו והוא יביא את הגאולה.
דרך ארוכה - אבל את התוצאות רואים עוד הרבה לפני בית המקדש, בפנים, בתוך עצמנו, ועל פני האומה הישראלית (אתם מדמיינים לעצמכם עולם טוב יותר, ללא גנבים יהודים, ללא אנסים, רוצחים, חמדנים ונוקמים ונוטרים? זה אפשרי. ואנחנו נגיע לזה!).
חג שמח!!!
עד שלא נתחיל לדבר על זה כלום לא יהיה.
לא מסכים שאנשים לא רוצים.
הם רוצים מאוד אבל הנושא פשוט לא צף.
קשר של שתיקה...
ובנושא זה מעולם קטן ט' באב האחרון:
כמו שעוגי ציין הדעה הזאת שביהמ"ק ירד בנוי מהשמיים לא מקובלת כל כך, והיא יותר בגדר אגדה.
יש מרבותינו שאוחזים ש"ירד בנוי מהשמיים",
והם נסמכים על הפשט של רש"י ותוספות...
ותן טלכמה הוא חסר
.
מי רוצה לעלות להר הבית?
עשו אתמול סיבוב שערים
וכמעט נעשתה שם פרופוקציה
אבל ב"ה זה לא הפריע להם להתפלל
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל